בוני התלמוד

    מסכת מגילה דף י״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    איתי גוברין יהודאין כו'וסיפיה דקרא לאלהך לא פלחין:

    כל דבריך אחד הןכנגד הספר היה אומר כל דבריך דברי הימים אחת הן הרבה שמות אתה מזכיר פלוני ופלוני וכולן אדם אחד הן:

    ואנו יודעין לדורשןואע"פ שסתמת אותן אנו נותנין את לבינו עד שאנו יודעין לדורשן משום דאמרינן לעיל כל הכופר בע"ז נקרא יהודי נקט לה הכא:

    ואשתו היהודיה וגו'והלא בתיה שמה דהא כתיב בסופיה ואלה בני בתיה:

    לרחוץלטבול (לשון) גירות:

    והלא כלב שמושבכלב משתעי קרא:

    הכי גרסינן וישא בתיה שמרדה בגילולי בית אביהולכך נשתנה שמה בליקוחין הללו:

    שגלה מעצמומדלא כתיב אשר היה מן הגולה אשר הגלתה וכתיב אשר הגלה עם הגולה משמע שלא היה כשאר ישראל שגלו על כרחן והוא גלה מעצמו כמו שעשה ירמיהו שגלה מעצמו עד שאמר לו הקב"ה לחזור:

    בין ההדסים אשר במצולהבין הצדיקים שגלו לבבל ובשכינה משתעי קרא:

    אסתהרירח יפה כלבנה:

    ירקרוקת היתהכהדסה זו:

    אלא חוט של חסד משוך עליהמאת הקב"ה לכך נראית יפה לאומות ולאחשורוש:

    ובמות אביה ואמה תו ל"למאחר דכתיב כי אין לה אב ואם אלא ללמדנו שאפי' יום אחד לא היה לה אב ואם:

    בשעה שנתעברה אמה מת אביהנמצא שלא היה לה אב משעה שנראה להקרות אב:

    וכשילדתה אמה מתהולא נראית לקרות אם:

    ולרש אין כלבאוריה משתעי קרא:

    כבשה אחתבת שבע:

    שהיתה מונה בהן ימי שבתשהיתה משרתת לה אחת באחד בשבת ואחת בשני בשבת ואחת בשלישי בשבת וכן כולן וכשהגיע יום שפחה של שבת יודעת שהיום שבת:

    כתלי דחזיריבקונ"וש שמינים ומתוך אונסה לא נענשה:

    ויהי המלצר נושא את פת בגם ויין משתיהם וגו'וכתיב בההוא ענינא ולמקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר וגו':

    אנפקינון שמן זית שלא הביא שלישגבי מנחות תנן אין מביאין אנפקינון ואם הביא פסול ועלה קאי ר' יהודה ואמר מהו אנפקינון:

    מעדןמצהיב:

    מגנותו של אותו רשעגנותו הוא זה שהוא בועל נשים ומשלחן:

    שהגוף נהנה מן הגוףמפני הצינה והעיד לך הכתוב שהיו מתכונין מן השמים לחבבה על בעלה:

    ביקש לטעום כו'לכך נאמר מכל הנשים ומכל הבתולות:

    עבד משתיא כו'חוזר לכמה ענינים לפייסה שתגלה לו מולדתה ולא הועיל וסמוך לה להאי קרא ובהקבץ בתולות שנית וגו' אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה וגו' עבד משתיא סעודה לכבודה מה שלא עשה בשאר נשים:

    דלי כרגאאמר בשביל אסתר אני מניח לכם מכסי גולגולתכם היינו והנחה למדינות עשה:

    שדר פרדישנידורונות לשרים בשמה והיינו דכתיב ויתן משאת כיד המלך:

    רישוי: CC0

    מגילה 13 עמוד א

    1דלא קטליה דוד לשמעי, דאתיליד מיניה מרדכי דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני דלא קטליה שאול לאגג, דאתיליד מיניה המן דמצער לישראל.

    2רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימן קאתי, ואמאי קרי ליה ״יהודי״? על שום שכפר בע"ז שכל הכופר בע"ז נקרא ״יהודי״, כדכתיב: ״(דניאל ג״, יב) ״איתי גוברין יהודאין וגו'״.

    3רבי שמעון בן פזי, כי הוה פתח בדברי הימים, אמר הכי: כל דבריך אחד הם, ואנו יודעין לדורשן. (דברי הימים א ד, יח) ״ואשתו היהודיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד״.

    4אמאי קרי לה ״יהודיה״ על שום שכפרה בע"ז דכתיב: ״(שמות ב״, ה) ״ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור״, ואמר רבי יוחנן: שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה.

    5״ילדה״? והא רבויי רביתיה! לומר לך שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו.

    6״ירד״ זה משה, ולמה נקרא שמו ״ירד״? שירד להם לישראל מן בימיו. ״גדור״ שגדר פרצותיהן של ישראל. ״חבר״ שחיבר את ישראל לאביהן שבשמים. ״סוכו״ שנעשה להם לישראל כסוכה. ״יקותיאל״ שקוו ישראל לאל בימיו. ״זנוח״ שהזניח עונותיהן של ישראל.

    7״אבי״ ״אבי״ ״אבי״ אב בתורה, אב בחכמה, אב בנביאות.

    8״ואלה בני בתיה אשר לקח מרד״, וכי מרד שמו? והלא כלב שמו! אמר הקב"ה יבא כלב שמרד בעצת מרגלים, וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה.

    9אשר הגלה מירושלם אמר רבא: שגלה מעצמו.

    10״ויהי אומן את הדסה״, קרי לה ״הדסה״ וקרי לה ״אסתר״? תניא, ר"מ אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה על שם הצדיקים שנקראו הדסים. וכן הוא אומר: (זכריה א, ח) ״והוא עומד בין ההדסים״.

    11רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר? על שם שהיתה מסתרת דבריה, שנאמר: ״אין אסתר מגדת את עמה וגו'״.

    12ר' נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר? שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר. בן עזאי אומר: אסתר, לא ארוכה ולא קצרה היתה, אלא בינונית כהדסה. ר' יהושע בן קרחה אמר: אסתר ירקרוקת היתה, וחוט של חסד משוך עליה.

    13״כי אין לה אב ואם״ ״ובמות אביה ואמה״ למה לי? אמר רב אחא: עיברתה מת אביה, ילדתה מתה אמה.

    14״ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת״, תנא משום ר"מ אל תקרי ״לבת״ אלא לבית. וכן הוא אומר: (שמואל ב יב, ג) ״ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכוסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת״, משום דבחיקו תשכב הוות ליה (לבת)? אלא (לבית) הכי נמי לבית.

    15״ואת שבע הנערות וגו'״. אמר רבא: שהיתה מונה בהן ימי שבת. ״וישנה ואת נערותיה וגו'״. אמר רב: שהאכילה מאכל יהודי.

    16ושמואל אמר: שהאכילה קדלי דחזירי.

    17ור' יוחנן אמר: זרעונים, וכן הוא אומר: (דניאל א, טז) ״ויהי המלצר נושא את פת בגם ונותן להם זרעונים״.

    18״ששה חדשים בשמן המור״. מאי ״שמן המור״? ר' חייא בר אבא אמר: סטכת, רב הונא אמר: שמן זית שלא הביא שליש. תניא, רבי יהודה אומר: אנפקינון שמן זית שלא הביא שליש, ולמה סכין אותו שמשיר את השיער ומעדן את הבשר.

    19״בערב היא באה ובבקר היא שבה״, אמר רבי יוחנן: מגנותו של אותו רשע למדנו שבחו, שלא היה משמש מטתו ביום.

    20״ותהי אסתר נשאת חן״, אר"א מלמד שלכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו. ״ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת״, ירח שנהנה גוף מן הגוף.

    21״ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות״, אמר רב: ביקש לטעום טעם בתולה טעם, טעם בעולה טעם.

    22״ויעש המלך משתה גדול״. עבד משתיא ולא גליא ליה, דלי כרגא ולא גליא ליה, שדר פרדישני ולא גליא ליה.

    23״ובהקבץ בתולות שנית וגו'״. אזיל שקל עצה ממרדכי, אמר: אין אשה מתקנאה אלא בירך חבירתה, ואפי' הכי לא גליא ליה, דכתיב: ״אין אסתר מגדת מולדתה וגו'״.

    24אמר רבי אלעזר, מאי דכתיב:

    תוספות

    כל הכופר בע"ז נקרא יהודי שנאמר איתי גוברין יהודאיןעל שם יהודי שהרי אמר בחלק (סנהדרין דף צג:) דלא הוו משבט יהודה:

    אשר הגלה שגלה מעצמוודריש ליה מדלא כתיב הוגלה:

    קדלי דחזיריוח"ו היא לא היתה אוכלת:

    רישוי: CC0

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו הוא ילדו:

    נקראת הדסה מפני דהיתה צדקתשהצדיקים נקראים הדסים:

    לקחה מרדכי לו לבתתנא משום רבי מאיר לבית:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מגילה דף י״ג עמוד א׳

    מסכת מגילה דף י״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־599 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    איתי גוברין יהודאין כו' וסיפיה דקרא לאלהך לא פלחין:

    כל דבריך אחד הן כנגד הספר היה אומר כל דבריך דברי הימים אחת הן הרבה שמות אתה מזכיר פלוני ופלוני וכולן אדם אחד הן:

    ואנו יודעין לדורשן ואע"פ שסתמת אותן אנו נותנין את לבינו עד שאנו יודעין לדורשן משום דאמרינן לעיל כל הכופר בע"ז נקרא יהודי נקט לה הכא:

    ואשתו היהודיה וגו' והלא בתיה שמה דהא כתיב בסופיה ואלה בני בתיה:

    לרחוץ לטבול (לשון) גירות:

    והלא כלב שמו שבכלב משתעי קרא:

    הכי גרסינן וישא בתיה שמרדה בגילולי בית אביה ולכך נשתנה שמה בליקוחין הללו:

    שגלה מעצמו מדלא כתיב אשר היה מן הגולה אשר הגלתה וכתיב אשר הגלה עם הגולה משמע שלא היה כשאר ישראל שגלו על כרחן והוא גלה מעצמו כמו שעשה ירמיהו שגלה מעצמו עד שאמר לו הקב"ה לחזור:

    ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Megillah 13a · Sefaria · CC0

    תוספות

    כל הכופר בע"ז נקרא יהודי שנאמר איתי גוברין יהודאין על שם יהודי שהרי אמר בחלק (סנהדרין דף צג:) דלא הוו משבט יהודה:

    אשר הגלה שגלה מעצמו ודריש ליה מדלא כתיב הוגלה:

    קדלי דחזירי וח"ו היא לא היתה אוכלת:

    Tosafot on Megillah 13a · Sefaria · CC0

    רבנו חננאל

    כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו הוא ילדו:

    נקראת הדסה מפני דהיתה צדקת שהצדיקים נקראים הדסים:

    לקחה מרדכי לו לבת תנא משום רבי מאיר לבית:

    Rabbeinu Chananel on Megillah 13a · Sefaria

    מאירי

    כל הכופר בע"ז הרי הוא כמודה בכל התורה כלה וכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו הרי הוא לו כאלו ילדו:

    Meiri on Megillah 13a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' ואשתו היהודיה עי' מ"ר ריש ויקרא:

    שם על שם הצדיקים עי' ברכות דף כו ע"ב תוד"ה ואין שיחה:

    רש"י ד"ה אסתהר ירח כי ירח תרגומו סהרא (בראשית לז ט):

    Gilyon HaShas on Megillah 13a · Sefaria

    בן יהוידע

    וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ 'יְהוּדִי'? עַל שׁוּם שֶׁכָּפַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה נִקְרָא 'יְהוּדִי'. נראה לי בס"ד טעם לזה כי שני יודי"ן של יְ הוּדִ י שהם ראש וסוף רומזים לשילוב שם הוי"ה בשם אדנ"י שהם שם הנכתב ושם הנקרא דראשו יו"ד וסופו יו"ד, ולכן מנהג העולם לפעמים כשכותבין שם הוי"ה כותבין במקום השם שני יודי"ן זו אצל זו ונשאר ביהודי אותיות 'הוֹד' כסדרן והם הפך 'דָוָה' כי עבודה זרה נקראת דוה דכתיב (ישעיה ל, כב) 'תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה' וזה הכופר בה זוכה להוד הפך דוה ודבק בשם הוי"ה ובשם אדנ"י, ועל זה נקרא 'יְהוּדִי' המודה בשם הוי"ה וכופר בעבודה זרה.

    (שמות ב, ה) 'וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר' וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁיָּרְדָה לִרְחֹץ מִגִּלּוּלֵי בֵּית אָבִיהָ. נראה הכונה כי אביה היה אומר 'לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי' (יחזקאל כט, ג), וזהו דאמר 'עַל הַיְאֹר' זֶה גִּלּוּלֵי בֵּית אָבִיהָ. ועוד נראה לי בס"ד 'יְאֹר' כתיב בלא וא"ו ואותיות הסמוכים ליאר הם אותיות 'כֶּבֶשׂ' שהיה גלולי בית אביה, שהמצריים עובדין לטלה שהוא כֶּבֶשׂ ולזה דייק מן הקרא דכתיב 'עַל הַיְאֹר' רוצה לומר סמוך כמו (במדבר ב, כ) 'וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה'.

    גְּדוֹר שֶׁגָּדַר פִּרְצוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. נראה לי בס"ד ידוע בחטא העגל פגמו בדל"ת ד'אֶחָד' (דברים ו, ד) ועשו אותו רי"ש ח"ו, וכמו שכתבו המפרשים ז"ל על פסוק (הושע יב, א) 'סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל'. וזהו ענין הפרצה שפרצו זוית הדל"ת ועשאוה כמו זוית של רי"ש שהיא רקנית ומשה רבינו ע"ה כשרפא אותם מחטא זה גדר הפרצה הזאת שנתמלאת הזוית ונעשה דל"ת.

    חֶבֶר שֶׁחִבֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. נראה לי בס"ד על פי מה שכתבתיבס"ד בסה"ק 'אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ' בהפטרת מסעי בפסוק (ירמיהו ב, ה) 'מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי', שיש לישראל התחברות עם שם אלקים על דרך האמור בזוהר ביראה-אהבה שאם תכתוב שם ישראל ותכתוב תחתיו שם אלקים, יצטרף 'ישר' ד ישר אל עם אותיות 'אל' דשם אל קים ויהיה צירוף 'יִשְׂרָאֵל' וכן יצטרפו אותיות 'אל' דשם ישר אל עם אותיות ה'ים' דשם אלק ים ויהיה צירוף 'אֱלֹקִים' וכל זה דוקא אם תכתוב שם יִשְׂרָאֵל למעלה משם אֱלֹקִים. וידוע ששם אֱלֹקִים נזכר תחלה בבריאת השמים דכתיב (בראשית א, א) 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ' וידוע כי בעון העגל פגמו בשם אֱלֹקִים, וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים פרשה כי תשא יעוין שם. ואם כן לפי זה כיון שפגמו בשם אלקים נפרד חיבור שהיה להם בשם אלקים, אך משה רבינו ע"ה שתיקן החטא החזיר להם התחברות זו כאשר היתה, וזהו שאמר שֶׁחִבֵּר אֶת 'יִשְׂרָאֵל' דייקא לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוא שם אֱלֹקִים הנזכר תחילה בבריאת השמים. ועוד נראה לי בס"ד על פי מה שאמרתי בס"ד בפסוק (דברים ד, ד) 'וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּהֳ' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם' כי כללות הגוף כולו הוא רמ"ח איברים ושס"ה גידין, ושם 'יִשְׂרָאֵל' [541] עולה תקמ"א, ועם מספר שם הוי"ה במלוי יודי"ן שהוא ע"ב [72] הרי תרי"ג [613] כנגד רמ"ח [248] איברים ושס"ה [365] גידים כי אותיות השמות הם החיות, וכמו שכתב הרב ערבי נחל ז"ל על פסוק (בראשית ב, יט) ' נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ' ולזה אמר וְאַתֶּם ישראל הַדְּבֵקִים בַּהֳ ' אֱלֹקֵיכֶם, הוא שם הוי"ה במלוי יודי"ן, דאז נשלם אצלכם מספר תרי"ג, ולכך חַיִּים ' כֻּלְּכֶם ' הַיּוֹם כולכם דייקא, דהיינו כל רמ"ח ושס"ה. והנה נודע כי בחטא העגל נפרדו מהתחברותם בשם הוי"ה שלא נשאר אצלם דבקות זו, וכאשר תיקן משה רבינו ע"ה החטא אז חזר וְחִבֵּר אֶת 'יִשְׂרָאֵל' דייקא לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוא שם הוי"ה במלוי יודי"ן, שהוא הנקרא אבא כנודע, ולכן קוראו כאן אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

    אֲבִי אֲבִי אֲבִי אָב בַּתּוֹרָה, אָב בְּחָכְמָה, אָב בַּנְּבִיאוּת. נראה לי בס"ד אָב בְּחָכְמָה שזכה ליסוד דחכמה, ולכן זכה להיות אָב בַּתּוֹרָה שניתנה התורה על ידו שהיא יסוד דחכמה כנודע, גם על ידי כך זכה להיות אָב בַּנְּבִיאוּת, כי ידוע דנבואתו היתה מיסוד דחכמה שבתוך ז"א [ זעיר אנפין ] ושאר נביאים מן יסוד דבינה בהיותה תוך ז"א כמו שכתוב בעץ חיים שער הכללים פרק יו"ד יעוין שם.

    (אסתר ב, ו) 'אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם' אָמַר רָבָא שֶׁגָּלָה מֵעַצְמוֹ. נראה לי בס"ד לכך זכה שתהיה גאולת ישראל על ידי מדה כנגד מדה, היא מרצונו הטוב שיתף עצמו בצרתם, לפיכך על ידו היתה גאולתם מצרתם. ועוד יש לומר שֶׁגָּלָה מֵעַצְמוֹ כי מדת החסד רמוזה בשמו הטוב כי מָרְדֳּכַי-מָר דְּרוֹר, והמור הוא סוד החסד כנודע.

    אֶסְתֵּר שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ הֲדַסָּה? עַל שֵׁם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרְאוּ הֲדַסִּים. נראה לי בס"ד טעם שנקראו הֲדַס כי עיקר ישיבת הצדיקים ומשכנם הוא בגן עדן, ששם אין הנאת אכילה ושתיה בפה אלא הנאתם בריח הטוב שבגן עדן ששם נזונין בריח דוקא, וידוע דהדס אין בו אלא רק הנאה של ריח טוב. גם הֲדַס [69] גימטריא חַיִּים [68] עם הכולל כי הוא והנכלל עמו כולם בגדר החיים. ובני ידידי כה"ר יעקב נר"ו פירש ההדס החשוב הוא משולש והצדיקים שלמים במחשבה ודבור ומעשה עד כאן דבריו נר"ו.

    אֶסְתֵּר לֹא אֲרֻכָּה וְלֹא קְצָרָה הָיְתָה אֶלָּא בֵּינוֹנִית כַּהֲדַסָּה נראה לי בס"ד לכן ימים טובים של הפורים שניתנו על ידה אינם ארוכים כחג הסוכות וחג המצות שהם שבעה ימים, ואינם קצרים כחג השבועות, ושמיני עצרת שהם יום אחד מן התורה אלא בינונים שהם שני ימים י"ד וט"ו.

    ועוד 8 קטעי פירוש על דף זה.

    Ben Yehoyada on Megillah 13a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מגילה, דף י״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־599 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 123 מילים

      נפתחת ב״דלא קטליה דוד לשמעי, דאתיליד מיניה מרדכי…״

    2. קטע 227 מילים

      נפתחת ב״רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימן קאתי, ואמאי…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    3. קטע 346 מילים

      נפתחת ב״רבי שמעון בן פזי, כי הוה פתח…״

      חכמים: רבי שמעון.

    4. קטע 426 מילים

      נפתחת ב״אמאי קרי לה ״יהודיה״ על שום שכפרה…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    5. קטע 517 מילים

      נפתחת ב״״ילדה״? והא רבויי רביתיה! לומר לך שכל…״

    6. קטע 638 מילים

      נפתחת ב״״ירד״ זה משה, ולמה נקרא שמו ״ירד״?…״

    7. קטע 79 מילים

      נפתחת ב״״אבי״ ״אבי״ ״אבי״ אב בתורה, אב בחכמה,…״

    8. קטע 827 מילים

      נפתחת ב״״ואלה בני בתיה אשר לקח מרד״, וכי…״

    9. קטע 97 מילים

      נפתחת ב״״אשר הגלה מירושלם אמר רבא: שגלה מעצמו.…״

      חכמים: רבא.

    10. קטע 1034 מילים

      נפתחת ב״״ויהי אומן את הדסה״, קרי לה ״הדסה״…״

    11. קטע 1121 מילים

      נפתחת ב״רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת…״

      חכמים: רבי יהודה.

    12. קטע 1241 מילים

      נפתחת ב״ר' נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת…״

    13. קטע 1319 מילים

      נפתחת ב״״כי אין לה אב ואם״ ״ובמות אביה…״

      חכמים: רב אחא.

    14. קטע 1458 מילים

      נפתחת ב״״ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת״,…״

      חכמים: שמואל.

    15. קטע 1520 מילים

      נפתחת ב״״ואת שבע הנערות וגו'״. אמר רבא: שהיתה…״

      חכמים: רבא.

    16. קטע 165 מילים

      נפתחת ב״ושמואל אמר: שהאכילה קדלי דחזירי.…״

      חכמים: שמואל.

    17. קטע 1719 מילים

      נפתחת ב״ור' יוחנן אמר: זרעונים, וכן הוא אומר:…״

    18. קטע 1840 מילים

      נפתחת ב״״ששה חדשים בשמן המור״. מאי ״שמן המור״?…״

      חכמים: רב הונא, רבי יהודה, אבא.

    19. קטע 1920 מילים

      נפתחת ב״״בערב היא באה ובבקר היא שבה״, אמר…״

      חכמים: רב היא, רבי יוחנן.

    20. קטע 2030 מילים

      נפתחת ב״״ותהי אסתר נשאת חן״, אר"א מלמד שלכל…״

    21. קטע 2122 מילים

      נפתחת ב״״ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא…״

    22. קטע 2219 מילים

      נפתחת ב״״ויעש המלך משתה גדול״. עבד משתיא ולא…״

    23. קטע 2326 מילים

      נפתחת ב״״ובהקבץ בתולות שנית וגו'״. אזיל שקל עצה…״

    24. קטע 245 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי אלעזר, מאי דכתיב:…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מגילה דף י״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026