מסכת מגילה דף כ״ח עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Megillah 28a, Chapter 4 Benei HaIr
רש"י
מתנותיה - הזרוע והלחיים והקיבה:
ולא ברכתי - בסעודה לפני כהן דאמר מר (גיטין דף נט:) וקדשתו (ויקרא כא) לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון:
משניאי - שגורמין לבני אדם לשנאותו שהרואה תלמיד חכם שפל לפני עם הארץ אומר אין נחת רוח בתורה:
לא נתכבדתי כו' - מפרש לה ואזיל:
מרא - פורי"ש בלעז:
וקא שקיל מיניה - לכבדו וישאנה הוא:
דרית במאתיך - שאתה נושא כלי כזה בעירך:
גווזי - סריסין היו עבדים משרתים אותו וקא מחו ליה לר"ע סבורין היו שהיה קץ בחייו:
אם נאמר כבש - את הכבש אחד תעשה בבקר:
ולא עמדתי על מדותי - לשלם גמול רע למי שציערני:
ללמוד אני צריך - אולי אוכל לקיים:
לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך - אלישע אמר כן ליהורם:
הבאים אחריך בהמה ירעו - בתמיה אין טוב לך לחיות ימים רבים כמוני שא"כ לא יטלו בניך בגדולתך ואתה נשיא והם כל ימיהם יהיו הדיוטות:
הרהרת - דברי תורה:
בלא תורה - גרסתי שגורה בפי תמיד:
(בחניכתו) - אם כינו שם לחבירו לגנאי:
ואמרי לה (בחכינתו) - אפילו אותו כינוי שמסודר ובא לו ממשפחתו שם דופי כמו כתב חניכתו וחניכתה דמסכת גיטין (דף פז:):
מתני' מפשילין חבלים - והוא הדין לכל מלאכות אלא לפי שהפשלת חבלים צריך מקום מרווח פנוי ובית הכנסת גדול הוא וראוי ומספיק לכך:
מפני עגמת נפש - מניחין בו עשבים כדי שתהא עגמת נפש לרואיהן ושיזכירו את ימי בניינו ואת שהיו רגילין להתאסף שם יבקשו רחמים שיחזרו לקדמותו:
גמ' אין אוכלין בהן כו' - ולא גרסינן ואין אוכלין בהן דכולהו פירושא דקלות ראש הן לשון קלות שמקילין אותה:
1ולא ברכתי לפני כהן, ולא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה.
2דא"ר יצחק א"ר יוחנן: אסור לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה. ואמר ר' יצחק: כל האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה, כאילו אוכל טבלים. ולית הלכתא כוותיה.
3ולא ברכתי לפני כהן,׃
4למימרא דמעליותא היא? והא א"ר יוחנן: כל תלמיד חכם שמברך לפניו, אפילו כ"ג עם הארץ אותו ת"ח חייב מיתה, שנאמר: ״(משלי ח״, לו): כל משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי׃
5כי קאמר איהו בשוין׃
6שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי ולא עלתה על מטתי קללת חברי וותרן בממוני הייתי׃
7לא נתכבדתי בקלון חברי כי הא דרב הונא דרי מרא אכתפיה אתא רב חנא בר חנילאי וקא דרי מיניה א"ל אי רגילת דדרית במאתיך דרי ואי לא אתייקורי אנא בזילותא דידך לא ניחא לי׃
8ולא עלתה על מטתי קללת חברי כי הא דמר זוטרא כי הוה סליק לפורייה אמר שרי ליה לכל מאן דצערן׃
9וותרן בממוני הייתי דאמר מר איוב וותרן בממוניה הוה שהיה מניח פרוטה לחנוני מממוניה׃
10שאל ר"ע את רבי נחוניא הגדול (אמר לו) במה הארכת ימים אתו גווזי וקא מחו ליה סליק יתיב ארישא דדיקלא א"ל רבי אם נאמר (במדבר כח, ד) כבש למה נאמר אחד אמר להו צורבא מדרבנן הוא שבקוהו׃
11א"ל אחד מיוחד שבעדרו׃
12א"ל מימי לא קבלתי מתנות ולא עמדתי על מדותי וותרן בממוני הייתי׃
13לא קבלתי מתנות כי הא דר' אלעזר כי הוו משדרי ליה מתנות מבי נשיאה לא הוה שקיל כי הוה מזמני ליה לא הוה אזיל אמר להו לא ניחא לכו דאחיה דכתיב ״(משלי טו״, כז) שונא מתנות יחיה ר' זירא כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה לא הוה שקיל כי הוה מזמני ליה אזיל אמר אתייקורי דמתייקרי בי׃
14ולא עמדתי על מדותי דאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו שנאמר ״(מיכה ז״, יח) נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע׃
15שאל רבי את ר' יהושע בן קרחה במה הארכת ימים א"ל קצת בחיי אמר לו רבי תורה היא וללמוד אני צריך א"ל מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע דאמר ר' יוחנן אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע שנאמר ״(מלכים ב ג״, יד) לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך׃
16ר"א אמר עיניו כהות שנאמר ״(בראשית כז״, א) ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות משום דאסתכל בעשו הרשע׃
17והא גרמא ליה והאמר ר' יצחק לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה שנאמר ״(בראשית כ״, טז) הנה הוא לך כסות עינים אל תקרי כסות אלא כסיית עינים׃
18הא והא גרמא ליה רבא אמר מהכא (משלי יח, ה) שאת פני רשע לא טוב׃
19בשעת פטירתו א"ל [רבי] ברכני א"ל יהי רצון שתגיע לחצי ימי ולכולהו לא אמר לו הבאים אחריך בהמה ירעו׃
20אבוה בר איהי ומנימן בר איהי חד אמר תיתי לי דלא אסתכלי בכותי וחד אמר תיתי לי דלא עבדי שותפות בהדי כותי׃
21שאלו תלמידיו את ר' זירא במה הארכת ימים אמר להם מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני ולא הרהרתי במבואות המטונפות ולא הלכתי ד"א בלא תורה ובלא תפילין ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא ששתי בתקלת חבירי ולא קראתי לחבירי (בחניכתו) ואמרי לה (בחכינתו):
מתני׳ · משנה
22ועוד א"ר יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא׃
23שנאמר ״(ויקרא כו״, לא) והשמותי את מקדשכם קדושתן אף כשהן שוממין׃
24עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש:
גמ׳ · גמרא
25ת"ר בתי כנסיות אין נוהגין בהן, קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן׃
תוספות
כי קאמר איהו בשוין - וקשה מאי רבותא והא כתיב וקדשתו לכל דבר שבקדושה לברך ראשון וי"ל דשוין לאו דוקא אלא כלומר שהכהן נמי תלמיד חכם אמנם אינו חשוב כמותו ואפי' הכי לא היה רבי פרידא רוצה לקרות לפניו וגם צריך לומר דשאר כהנים היו כפופים לרבי פרידא דאל"כ לא הוי רבותא כדחזינן פרק הניזקין (גיטין דף נט. ושם) דרב הונא לא הוי קרי בכהני אי לאו דרבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי דארעא דישראל הוו כייפי ליה ועי"ל דהא דאמר התם דרב הונא לא הוה קרי בכהני אלא משום דשאר כהני כייפו ליה היינו דווקא בשבתות וי"ט דאיכא כינופיא אבל בב' ובה' קורא שפיר בפני כהן אע"ג דלא הוי גדול כ"כ וכדיוקא זה יש בהדיא פרק הניזקין ורבי פרידא לא רצה לקרות בפני כהן אפילו בב' ובה' ורש"י פירש דהכא מיירי בברכת המזון וה"נ משמע לישנא דלא ברכתי מדלא קאמר ולא קריתי וברכת המזון לא נתקן להן משום דרכי שלום ואפי' הכי לא היה רוצה רבי פרידא לברך בפני הכהן:
תיתי לי דלא עבדי שותפות עם הכותי - אפי' בענין שאינו יכול לבא לידי שבועה ואפילו יחול עליו שבועה יפטרנו דשרי בשאר בני אדם אפ"ה לא היה רוצה לעשות:
ועוד א"ר יהודה בית הכנסת שחרב - קשה מאי ועוד דהא לעיל הוה מקיל טפי מחכמים והכא הוא מחמיר ואם כן מאי ועוד וי"ל דקאי אהא דאמר ר' יהודה ברישא מוכרין אותו לשם חצר ודוקא לשם חצר קאמר אבל סתם אינה יורדת מקדושתה והיינו ועוד דאמר ר' יהודה כלומר ועוד חומרא אחרת מלבד הראשונה:
אין אוכלין ואין שותין בהן - והא דאמר בריש ערבי פסחים (פסחים דף קא. ושם) דאורחין אכלו ושתו בבי כנישתא רוצה לומר בחדר הסמוכה לבית הכנסת:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
מתני' ועוד א"ר יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בו ואין מפשילין לתוכו חבלים ואין פורשין בתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא שנאמר והשמותי את מקדשיכם קדושתן בהן אף כשהן שוממין.
עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש:
מסכת מגילה דף כ״ח עמוד א׳
מסכת מגילה דף כ״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 25 קטעים ממוספרים, כ־588 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: מגילה דף כ״ח ע״א
פתיחה בקורא