בוני התלמוד

    מסכת מגילה דף כ״ה עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתני' יברכוך טובים ה"ז דרך מינותשאינו כולל רשעים בשבחו של מקום וחכמים למדו (כריתות דף ו:) מחלבנה שריחה רע ומנאה הכתוב בין סממני הקטורת שמצריכן הכתוב בהרצאתן להיותן באגודה אחת:

    על קן צפור יגיעו רחמיךכלשון הזה רחמיך מגיעין על קן צפור כך חוס ורחם עלינו:

    ועל טוב יזכר שמךעל טובותיך נודה לך או שאמר שני פעמים מודים כשהוא כורע משתקין אותו ובגמרא מפרש לה:

    המכנה בעריותבגמרא מפרש שדורש פרשת עריות בכינוי ואומר לא ערוה ממש דיבר הכתוב אלא כינה הכתוב בלשונו וקרא אותה ערוה המגלה קלון אביו וקלון אמו ברבים כינוי הוא לשון היפך שמהפך דיבורו לשבח או לגנאי והרבה יש בלשון חכמים בספרי אספה לי שבעים איש (במדבר י״א:ט״ו-ט״ז) ואל אראה ברעתי (שם) ברעתם היה לו לומר אלא שכינה הכתוב כיוצא בדבר וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב (תהילים ק״ו:כ׳) כבודי היה לו לומר אלא שכינה הכתוב:

    האומר ומזרעך לא תתן להעביר למולךלא תבא על הכותית ותוליד בן לע"ז:

    משתקין אותו בנזיפהשעוקר הכתוב ממשמעו שהוא עבודת חוק לאמוריים להעביר בניהן לאש ונותן כרת לבא על הכותית ומחייב חטאת על השוגג ומיתת ב"ד על המזיד בהתראה:

    גמ' כשתי רשויותומקבל ומודה אלוה אחר אלוה:

    על הרעהברוך דיין האמת:

    על הטובהברוך הטוב והמטיב:

    מטיל קנאהלומר על העופות חס ועל הבהמות וחיות אינו חס:

    ואינן אלא גזירת מלךלהטיל עלינו עולו להודיע שאנחנו עבדיו ושומרי מצותיו:

    דכתבינהו משה בתורההאל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים (דברים י׳:י״ז):

    אנשי כנסת הגדולהבספר עזרא (נחמיה ט׳:ל״ב) ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד:

    חוץ מיראת שמיםאותה מסורה בידי אדם שיהא הוא עצמו מכין לבו לכך אע"ג שהיכולת בידו להכין לבבנו אליו דכתיב הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל (ירמיהו י״ח:ו׳) ואומר והסירותי את לב האבן מבשרכם (יחזקאל ל״ו:כ״ו):

    אמר מילתא מילתא ותני להכל תיבה אומר ושונה אין כאן משמעות שתי רשויות אלא מגונה וסכל הוא:

    חברותא כלפי שמיאוכי כמנהג חבירו נוהג בהקב"ה לדבר לפניו שלא במתכוין וחוזר ומראה לו בכופלו שלא כיון בראשונה:

    מרזפתאמרטי"ל בלע"ז ותשם את המקבת מתרגמינן מרזפתא (שופטים ד׳:כ״א):

    תני רב יוסףלפרושי מכנה דמתני' כדמתרגם ערות אביך וערות אמך קלנא דאבוך וקלנא דאמך ולא תגלה שום דבר קלון שבהן:

    תנא דבי רבי ישמעאללפרש מתני' בישראל הבא על הכותית הכתוב מדבר:

    מתני' מעשה ראובןוישכב את בלהה פילגש אביו (בראשית ל״ה:כ״ב):

    נקראבבית הכנסת:

    ולא מתרגםחיישינן לגנותו:

    מעשה תמרויהודה:

    ומעשה עגל הראשוןכל פרשת העגל עד ואשליכהו באש (שמות ל״ב:כ״ד) ומה שחזר אהרן וספר המעשה הוא קרוי מעשה עגל השני הוא שכתוב בו ויצא העגל הזה ולא יתרגם פן יטעו עמי הארץ ויאמרו ממש היה בו שיצא מאליו אבל המקרא אין מבינין:

    הודע את ירושלםאת תועבותיה פרשה היא ביחזקאל:

    גמ' ויש לא נקרין ולא מתרגמיןמפרש בסיפא מעשה דוד ואמנון לא נקרין בהפטרה:

    מעשה בראשית כו'ואמרינן במסכת חגיגה (דף יא:) המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם והתם מפרש טעמא אין רצונו של מלך שיזכירו שמו על אשפה כו':

    רישוי: CC0

    מגילה 25 עמוד א

    1״יברכוך טובים״ הרי זו דרך המינות. ״על קן צפור יגיעו רחמיך״, ועל טוב יזכר שמך״, ״מודים מודים משתקין אותו.

    2המכנה בעריות משתקין אותו. האומר: (ויקרא יח, כא) ״ומזרעך לא תתן להעביר למולך, לא תתן לאעברא בארמיותא״ משתקין אותו בנזיפה.

    גמ׳ · גמרא

    3בשלמא ״מודים מודים״ דמיחזי כשתי רשויות. ״ועל טוב יזכר שמך״ נמי, דמשמע: על טוב אין, ועל רע לא, ותנן: חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה. אלא: ״על קן צפור יגיעו רחמיך״ מ"ט׃

    4פליגי בה תרי אמוראי במערבא: ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא, חד אמר: מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית, וחד אמר: מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים, ואינן אלא גזירות.

    5ההוא דנחית קמיה דרבה, אמר: אתה חסת על קן צפור אתה חוס ורחם עלינו! (אתה חסת על ״אותו ואת בנו״ אתה חוס ורחם עלינו) אמר רבה: כמה ידע האי מרבנן לרצויי למריה. א"ל אביי: והא ״משתקין אותו״ תנן!

    6ורבה, לחדודי לאביי הוא דבעא.

    7ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר: ״האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק והאמיץ״.

    8אמר ליה: סיימתינהו לשבחיה דמרך? השתא הני תלתא, אי לאו דכתבינהו משה באורייתא, ואתו כנסת הגדולה ותקנינהו אנן לא אמרינן להו. ואת אמרת כולי האי! משל לאדם שהיו לו אלף אלפי אלפים דינרי זהב, והיו מקלסין אותו (באלף) דינרי כסף. לא גנאי הוא לו?!

    9אמר רבי חנינא: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שנאמר: ״(דברים י״, יב) ״ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה״.

    10מכלל דיראה מילתא זוטרתי היא?! אין, לגבי משה רבינו מילתא זוטרתי היא. משל לאדם שמבקשין הימנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן. קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול.

    11אמר רבי זירא: האומר ״שמע שמע״ כאומר ״מודים מודים״ דמי.

    12מיתיבי: הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה. מגונה הוא דהוי, שתוקי לא משתקינן ליה?! לא קשיא: הא דאמר מילתא מילתא ותני לה, הא דאמר פסוקא פסוקא ותני לה.

    13א"ל רב פפא לרבא: ודלמא מעיקרא לא כיון דעתיה והשתא כיון דעתיה? אמר ליה: חברותא כלפי שמיא? אי לא מכוין דעתיה, מחינא ליה בארזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה.

    14המכנה בעריות משתקין אותו. תנא רב יוסף קלון אביו וקלון אמו:

    15האומר ומזרעך לא תתן להעביר וכו': תנא דבי רבי ישמעאל בישראל הבא על הכותית והוליד ממנה בן לע"ז הכתוב מדבר:

    מתני׳ · משנה

    16מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם מעשה תמר נקרא ומתרגם. מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם והשני נקרא ולא מתרגם ברכת כהנים מעשה דוד ואמנון נקראין ולא מתרגמין׃

    17אין מפטירין במרכבה ורבי יהודה מתיר ר' אליעזר אומר אין מפטירין (יחזקאל טז, ב) בהודע את ירושלם:

    גמ׳ · גמרא

    18תנו רבנן יש נקרין ומתרגמין ויש נקרין ולא מתרגמין ויש לא נקרין ולא מתרגמין אלו נקרין ומתרגמין: בל"ת עק"ן נשפ"ה סימן:

    19מעשה בראשית נקרא ומתרגם פשיטא! מהו דתימא: אתו לשיולי מה למעלה מה למטה,׃

    תוספות

    יברכוך טוביםפי' שמוציא את הפושעים מן הכלל אי נמי משום דמחזי כשתי רשויות כלומר אלהים טובים:

    מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים והן אינם אלא גזירותק' להר"ר אלחנן על מה שיסד הקליר בקדושת' שאנו אומרים ביום ב' של פסח צדקו אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד דמשמע שר"ל שהקב"ה חס על אותו ואת בנו והוא אינו אלא גזירה:

    הכל בידי שמים חוץ מיראת שמיםקשה דהא בפרק אלו נערות (כתובות דף ל. ושם) אמרינן הכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים ונראה דהכא מיירי בתולדות האדם אם יהיה חכם או טפש עני או עשיר גבור או חלש דהכל נגזר עליו חוץ מן היראה כדכתיב אל יתהלל עשיר בעשרו והגבור בגבורתו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי (ירמיהו ט׳:כ״ג) והתם מיירי במאורעות האדם העתידות לבא אליו אחר שנולד שגם הם בידי שמים חוץ מצנים ופחים פירוש הקור והחום ולא קשה מהא דכתיב לפני קרתו מי יעמוד (תהילים קמ״ז:י״ז) דה"פ אם ישלחנה בפעם אחת כדכתיב בראש הפסוק משליך קרחו כפתים וגם לא קשה מהא דכתיב ואין נסתר מחמתו (שם יט) דההיא בעוברי דרכים הוא דקאמר אבל כל זמן שהוא בביתו ודאי יכול הוא לינצל ממנו:

    מעשה של עגל השני נקרא ולא מתרגםפירש רש"י שלא יאמרו ממשות היה בו מדקאמר אהרן ויצא העגל הזה וקשה דהא בירושלמי פליגי אמוראי ואיכא מאן דאמר מן ויאמר עד לשמצה בקמיהם (היה) מעשה עגל השני והיינו סיפיה דקרא דוירא משה ולפרש"י לא היה לו לומר אלא עד תחלת הפסוק לכן נראה כדמפרש בירושלמי דהטעם הוי לפי שאין דומה גנאי של יחיד ביחיד או של צבור בצבור לגנאי של יחיד בצבור ומשום כבודו של אהרן לא רצו לתרגם:

    אין מפטירין במרכבה ורבי יהודה מתירוקיימא לן כר' יהודה:

    רישוי: CC0

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    א"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר מה ה' אלהיך שואל מעמך וגו'. וכי שואל אדם דבר שאינו ברשותו אלא מיכן ראיה שיראת שמים בידו של אדם היא.

    פי' ארזפתא דנפחי קורנס של נפחים.

    המכנה בעריותכלומר הקורא הפסיק ערות אביו ואמו לא יגלה ערות אביך וערות אמך כדכתב קרא וכן כל עריות משתקין אותו ואומר לו קרוא הפסוק כמו שכתב וכי אתה מברר מילין מה שלא בירר משה רבינו ברוה"ק.

    מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם עד קללות וברכות ניקרין ומתרגמין.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מגילה דף כ״ה עמוד א׳

    מסכת מגילה דף כ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־438 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מתני' יברכוך טובים ה"ז דרך מינות שאינו כולל רשעים בשבחו של מקום וחכמים למדו (כריתות דף ו:) מחלבנה שריחה רע ומנאה הכתוב בין סממני הקטורת שמצריכן הכתוב בהרצאתן להיותן באגודה אחת:

    על קן צפור יגיעו רחמיך כלשון הזה רחמיך מגיעין על קן צפור כך חוס ורחם עלינו:

    ועל טוב יזכר שמך על טובותיך נודה לך או שאמר שני פעמים מודים כשהוא כורע משתקין אותו ובגמרא מפרש לה:

    המכנה בעריות בגמרא מפרש שדורש פרשת עריות בכינוי ואומר לא ערוה ממש דיבר הכתוב אלא כינה הכתוב בלשונו וקרא אותה ערוה המגלה קלון אביו וקלון אמו ברבים כינוי הוא לשון היפך שמהפך דיבורו לשבח או לגנאי והרבה יש בלשון חכמים בספרי אספה לי שבעים איש (במדבר י״א:ט״ו-ט״ז) ואל אראה ברעתי (שם) ברעתם היה לו לומר אלא שכינה הכתוב כיוצא בדבר וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב (תהילים ק״ו:כ׳) כבודי היה לו לומר אלא שכינה הכתוב:

    האומר ומזרעך לא תתן להעביר למולך לא תבא על הכותית ותוליד בן לע"ז:

    משתקין אותו בנזיפה שעוקר הכתוב ממשמעו שהוא עבודת חוק לאמוריים להעביר בניהן לאש ונותן כרת לבא על הכותית ומחייב חטאת על השוגג ומיתת ב"ד על המזיד בהתראה:

    גמ' כשתי רשויות ומקבל ומודה אלוה אחר אלוה:

    על הרעה ברוך דיין האמת:

    ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Megillah 25a · Sefaria · CC0

    תוספות

    יברכוך טובים פי' שמוציא את הפושעים מן הכלל אי נמי משום דמחזי כשתי רשויות כלומר אלהים טובים:

    מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים והן אינם אלא גזירות ק' להר"ר אלחנן על מה שיסד הקליר בקדושת' שאנו אומרים ביום ב' של פסח צדקו אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד דמשמע שר"ל שהקב"ה חס על אותו ואת בנו והוא אינו אלא גזירה:

    הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים קשה דהא בפרק אלו נערות (כתובות דף ל. ושם) אמרינן הכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים ונראה דהכא מיירי בתולדות האדם אם יהיה חכם או טפש עני או עשיר גבור או חלש דהכל נגזר עליו חוץ מן היראה כדכתיב אל יתהלל עשיר בעשרו והגבור בגבורתו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי (ירמיהו ט׳:כ״ג) והתם מיירי במאורעות האדם העתידות לבא אליו אחר שנולד שגם הם בידי שמים חוץ מצנים ופחים פירוש הקור והחום ולא קשה מהא דכתיב לפני קרתו מי יעמוד (תהילים קמ״ז:י״ז) דה"פ אם ישלחנה בפעם אחת כדכתיב בראש הפסוק משליך קרחו כפתים וגם לא קשה מהא דכתיב ואין נסתר מחמתו (שם יט) דההיא בעוברי דרכים הוא דקאמר אבל כל זמן שהוא בביתו ודאי יכול הוא לינצל ממנו:

    מעשה של עגל השני נקרא ולא מתרגם פירש רש"י שלא יאמרו ממשות היה בו מדקאמר אהרן ויצא העגל הזה וקשה דהא בירושלמי פליגי אמוראי ואיכא מאן דאמר מן ויאמר עד לשמצה בקמיהם (היה) מעשה עגל השני והיינו סיפיה דקרא דוירא משה ולפרש"י לא היה לו לומר אלא עד תחלת הפסוק לכן נראה כדמפרש בירושלמי דהטעם הוי לפי שאין דומה גנאי של יחיד ביחיד או של צבור בצבור לגנאי של יחיד בצבור ומשום כבודו של אהרן לא רצו לתרגם:

    אין מפטירין במרכבה ורבי יהודה מתיר וקיימא לן כר' יהודה:

    Tosafot on Megillah 25a · Sefaria · CC0

    רבנו חננאל

    א"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר מה ה' אלהיך שואל מעמך וגו'. וכי שואל אדם דבר שאינו ברשותו אלא מיכן ראיה שיראת שמים בידו של אדם היא.

    פי' ארזפתא דנפחי קורנס של נפחים.

    המכנה בעריות כלומר הקורא הפסיק ערות אביו ואמו לא יגלה ערות אביך וערות אמך כדכתב קרא וכן כל עריות משתקין אותו ואומר לו קרוא הפסוק כמו שכתב וכי אתה מברר מילין מה שלא בירר משה רבינו ברוה"ק.

    מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם עד קללות וברכות ניקרין ומתרגמין.

    Rabbeinu Chananel on Megillah 25a · Sefaria

    רשב"א

    מתני' ואין מפטירין במרכבה, ורבי יהודה מתיר. וקיימא לן כרבי יהודה בפרקא בתרא (לקמן מגילה לא, א). וכן אנו עושין.

    Rashba on Megillah 25a · Sefaria

    ריטב"א

    ההוא דנחית קמיה דר' חנינא ואמר האל הגדול וכו' עד משל למלך שהיו לו אלף אלפים של זהב והיו מקלסין בשל כסף זה ראיה שאין גנותו של ש"צ זה לפי שלא סיים שא"כ הל"ל למלך שהיה לו אלף אלפי' של זהב והיו מקלסין אותו בת"ק של זהב אלא הגנות שאין שבחות אלו של כ"ו שהם ענינים גופניים ממין שבחו של הב"ה כמלך שדינריו זהב ומקלסין אותו בשל כסף וכמו שפירש הרמב"ן ז"ל:

    א"ר זירא כל האומר שמע שמע כאומר תרי מודים דמי ומשתקין אותו ואוקימנא בדאמר פסוקא פסוקא וכופלה אבל אמר מלתא מלתא ותניה מגונה אבל אין משתקין אותו ואית דמפרשי איפכא וזה יותר נכון מיהו אמר בירושלמי דדוקא בש"צ אבל ביחיד לית לן בה וחוזר ואומר כמה פעמים עד שיכוין מ"מ כל שאיפשר לכוין בשעה א' הדור לו יותר:

    מעשה נקרא וכו' כולא מתני' מפרש בגמ' וקי"ל כר"י דשרי להפטיר במרכבה ומנהגא כוותיה ולית הלכתא כר' אליעזר:

    Ritva on Megillah 25a · Sefaria

    מאירי

    המשנה השמינית האומר יברכוך טובים וכו' הכונה בה כשלפניה לבאר שצריך האדם להזהר בתפלתו ולשמור פתחי פיו משגיאה ואמר על האומר יברכוך טובים שהוא דרך מינות ופרשוה המפרשים בהרבה פנים מהם שפרשו על ברכת המזון ופירשו במלת טובים שבעים כענין ונשבע לחם ונהיה טובים ומכוין לומר שעל השבעים לברך על המזון דכתיב ושבעת וברכת ואמר שזה דרך המינים שאין מאמינים בדברי קבלה וכמו שאמרו והם דקדקו על עצמן כזית וכביצה ואין הפירוש נראה לי שלא נתכוין עכשו אלא בעניני תפלה וילמד דבר מענינו ואפשר לפרש לשיטה זו שמלת טובים רומזת על השלוים והשקטים נקיים משבט הדאגות ומצער האנחות כענין ונהיה טובים שהזכרנו והוא מכוין לומר יברכוך אותם שהנחלת להם בכדי לברכך אבל העניים שכל עניניהם בדאגה ושממון במה יברכוך וזה דרך המינות וכן י"מ יברכוך טובים הצדיקים אבל הרשעים לא תכנס תפלתם לפניך והוא אינו מאמין שהקב"ה חפץ בתשובתן של רשעים ואם דוד אמר וחסידיך יברכוכה הרי צירף עמו יודוך יי' כל מעשיך וגאוני הראשונים פירשו בו שענין טובים רומז על המלאכים ואומר לחבירו יברכוך טובים והרי הענין כשתי רשויות ויראה לי בפירוש דבר זה על שיטה זו ר"ל מה שהוא קורא טובים השלמים והנקיים מכל דופי ר"ל השכלים הנפרדים ושאר הבריות העליונות שזה מכוין לומר שיברכוהו הם שמקבלים תכלית התועלת בהשגחתו התדירה עליהם ויראה מדבריו כאלו אין השגחתו נשפעת בתחתונים או שמא כוונתו ליחס ממשלה לעליונים:

    על קן צפור וכו' שאמר כשם שהגיעו רחמיך על קן צפור שלא ליקח האם על הבנים כך תרחם עלינו משתקין אותו ונראה לי מפני שהוא מיחד השגחה פרטית בבעלי חיים וכבר אמר [הנביא] כמתרעם ותעשה אדם כדגי הים הורה שאין השגחה פרטית בבעלי חיים רק על האדם לבד ובגמרא נחלקו בטעם הדבר ונאמרו בה שני טעמים האחד מפני שהוא מטיל קנאה במעשה בראשית וזה אצלי רמז למה שבארתי והקנאה תסור בהיות כל דבר מושגח כפי הראוי והאחר אמר שאין מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים אלא גזרות וזה נראה כנמשך לדעת האומר שפעולותיו יתברך נמשכות אחר הרצון והוא דעת יחיד ומ"מ אפשר לפרשו שאין הכונה לרחם על קן צפור שאם כן לא התיר לנו השחיטה אלא שהיא גזרה מוטלת על האדם להקנותו מדה טובה על דרך מה שאמרו בדרש מה איכפת לו להקב"ה בין שוחט מן הצואר לשוחט מן העורף אלא כדי לצרף בהם את הבריות:

    על טוב יזכר שמך כלומר הא על רע לא יזכר שאין ברע כדי להללו והוא אינו יודע שכשם שאדם חייב לברך על הטובה כך חייב לברך על הרעה מודים מודים שהוא מקום הודאה וחזקה על כל אדם לכוין בו וזה הורה בעצמו שלבו נוטה לשתי רשויות עם מה שהיו הרבה בזמנם טועים בכך:

    זהו ביאור המשנה וכולה הלכה ופי' בגמ' עליה שאם אמר שמע שמע אם כפל תיבה תיבה גמגום לשון הוא ואין לשתקו אע"פ שהוא מגונה אבל אם אמר הפסוק כלו וכפלו אף בזו יש בו כדי לחשדו ומשתקין אותו ונראין הדברים דווקא בשליח צבור שהוא מצוי לכוין ביותר ועליו אמרו מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה אבל יחיד לא שמא מחמת שלא כיון הוא שכל שלא כיון בפסוק ראשון צריך לחזור לדעתנו כמו שכתבנו בשני של ברכות אבל אם הי' כופל משם ואילך פסוק פסוק אף ביחיד יש בו מקום חשד שהרי אינו צריך לחזור:

    כבר בארנו בפרק שני שאין לו לאדם להאריך בשבחיו של הקדוש ברוך הוא יותר מדאי שמא יכשל בדבריו ויבוא לתארו במה שאין בו מעשה באחד שירד לפני התיבה ואמר האל הגדול הגבור והנורא העזוז והאדיר היראוי והאמיץ ושתקוהו חכמים ואמרו לו משל למלך שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב וקלסוהו בשל כסף והלא גנאי הוא לו וכבר נודע ביאורו מספרי קדמונינו ז"ל:

    המשנה התשיעית המכנה בעריות וכו' הכונה בה כשלפניה לבאר שיזהר ג"כ בדברי תורה שלא להפסיד כוונתה בביאורו ואמר שהמכנה בעריות משתקין אותו ופי' בגמ' קלון אביו וקלון אמו ר"ל שמתרגם קלנא דאבוך וקלנא דאמך וכוונתו לומר שלא לגלות שום דבר שהוא קלון לאביו ולאמו ולא לשון ערוה ממש והרי זה מחייב כרת במזיד וחטאת בשוגג למי שאינו מחויב בכך וכן המתרגם מזרעך לא תתן להעביר למולך מזרעך לא תתן לאעברא לארמיותא כלומר שלא לבא על הגויה שמא יוליד ממנה בן לע"ז והרי הוא מחייב לבועל ארמית מיתת ב"ד במזיד וחטאת בשוגג בכל אלו משתקין אותו בנזיפה:

    זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:

    המשנה העשירית והכוונה בה לבאר בה איזו פרשה אנו חוששין בה שלא לפרסמה ואיזו אין חוששין בה ואמר שמעשה ראובן והוא ענין וישכב את בלהה וגו' נקרא ולא מתרגם שלא ידעו הכל בסרחונו ויש גורסין נקרא ומתרגם וענין מתרגם ר"ל בבית הכנסת שהוא הפרסום הגדול הא כל אחד בביתו אין לך דבר שאינו מתרגם מעשה יהודה ותמר נקרא ומתרגם שאין כאן גנאי לאחד מהם ולא עוד אלא ששבח הוא לו על מה שהודה מעשה העגל הראשון והוא מוירא העם כי בושש משה עד ויאמר משה לאהרן מה עשה לך וגו' נקרא ומתרגם ואין חוששין לכבודן של ישראל אדרבה ראוי שנבייש עצמנו בכך ונחזור למוטב מעשה עגל שני והוא מה שסיפר אהרן למשה מן ויאמר אהרן עד לשמצה בקמהם אינו מתרגם מפני כבוד אהרן ויש שמוסיפין בדין זה פסוק ויגף יי' את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן ברכת כהנים לא מתרגם פי' בגמ' משום ישא שלא יבואו לומר שיש לפניו משוא פנים מעשה דוד ואמנון לא מתרגם מפני כבוד דוד ובגמרא אמרו מעשה אמנון נקרא ומתרגם ומתרץ כאן באמנון בן דוד כאן באמנון סתם אין מפטירין במרכבה מחשש גלוי סוד ור' מתיר והלכה כדבריו ור' אליעזר אומר אין מפטירין בהודע מפני כבוד ישראל ואין הלכה כדבריו:

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Meiri on Megillah 25a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    תוס' בד"ה מפני שעושה מדותיו כו' דמשמע שר"ל שהקב"ה חס כו' והוא אינו אלא גזירה עכ"ל אין פירושם מוכרח כן ועיין בפירוש המחזור שמפרש לה בע"א ותו לא מידי אבל בת"י קשה בפ' אמור בפסוק שור או שה אותו ואת בנו וגו' עמי בני ישראל היכמא דאבונן רחמן בשמיא כן תהוון רחמנין כו' ע"ש ויותר קשה מזה שבפרשת אחרי בפסוק ומזרעך לא תתן להעביר למולך פירוש בת"י ומזרעך לא תתן בתשמישת' לצד בת עממין למעבר' לפולחנא וגו' שזה הפך משנתינו בשמעתין דקתני דמאן דמפרש לה הכי משתקין אותו בנזיפה ובערוך בערך ארם יתיישב התרגום לפירושו וע"ש:

    Chidushei Halachot on Megillah 25a · Sefaria

    פני יהושע

    ההוא דנחית לקמיה דרבי חנינא אמר האל הגדול וכו' האדיר והחזק וכו' א"ל סיימתינהו לשבחיה דמרא וכו' משל לאדם וכו' כבר הארכתי בזה בפ' אין עומדין (ברכות דף ל"ג) בישוב ענין המשל וגם לשון הרא"ש לדינא ע"ש:

    בני העיר פרק רביעי

    במשנה בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיה בהכ"נ ספרים לוקחין תורה אבל מכרו תורה לא יקחו ספרים וכו' עד סוף המשנה. וכתב בעל המאור בשם רבי' אפרים ז"ל והביאו ג"כ הר"ן ז"ל בחידושיו דכולה מתניתין קשיא רישא אסיפא דברישא משמע דלעולם צריך לעילוי בקדושה ומשמע דקדושה כיוצא בהן נמי אסור כדדייק לקמן בגמרא לענין ס"ת ובסיפא משמע דדוקא להוריד מקדושה אסור משמע דכיוצא בהן שרי ע"ש שתירוצם בזה נראה דוחק ולולי דבריהם היה נ"ל ליישב בענין אחר דיש לחלק בין לכתחלה לדיעבד דודאי לכתחלה צריך לאהדורי להעלות בקדושה היכא דאפשר ובכה"ג אינו רשאי לקנות בדמיהן קדושה כיוצא בו כיון דאפשר להעלות בקדושה משא"כ בסיפא שפיר מצי איירי היכא דלא אפשר להעלות הדמים בקדושה לאלתר כגון שאותן הדברים שיש בהן עילוי קדושה אין מצויין לפניו או שאין צריך להן כלל ובכה"ג נראה דודאי טפי עדיף לקנות קדושה אחרת כיוצא בו כי היכי דלא ליתו לידי תקלה להשתמש באותן הדמים עד שיזדמן לו לקנות דבר שיש בו עילוי קדושה אבל מ"מ להוריד מקדושתן בכל ענין אסור ומוטב יותר להניחן עד שיזדמן לו עילוי קדושה או עכ"פ כיוצא בו כן נ"ל נכון ליישב לשון המשנה. ועיין בא"ח סימן קנ"ג שהט"ז ובעל מג"א מחלקין ג"כ בין לכתחלה לדיעבד בענין אחר דלכתחילה היינו שלכתחילה אסור למכור כדי לקנות קדושה אחרת כיוצא בו אבל בדיעבד שכבר מכרו מותר לקנות כיוצא בו וע"ש אלא דאכתי לשון המשנה אינו מתיישב בכך ולפמ"ש א"ש טפי כנ"ל ועיין עוד בסמוך:

    Penei Yehoshua on Megillah 25a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' גנאי הוא לו עיין לעיל דף יח ע"א:

    תוס' ד"ה מפני שיסד הקליר עיין חגיגה דף יג ע"א תוס' ד"ה ורגלי החיות:

    Gilyon HaShas on Megillah 25a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מגילה, דף כ״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־438 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״״יברכוך טובים״ הרי זו דרך המינות. ״על…״

    2. קטע 220 מילים

      נפתחת ב״המכנה בעריות משתקין אותו. האומר: (ויקרא יח,…״

    3. קטע 337 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ בשלמא ״מודים מודים״ דמיחזי כשתי רשויות.…״

    4. קטע 431 מילים

      נפתחת ב״פליגי בה תרי אמוראי במערבא: ר' יוסי…״

      חכמים: רבא.

    5. קטע 538 מילים

      נפתחת ב״ההוא דנחית קמיה דרבה, אמר: אתה חסת…״

      חכמים: רבה, אביי.

    6. קטע 65 מילים

      נפתחת ב״ורבה, לחדודי לאביי הוא דבעא.…״

      חכמים: רבה, אביי.

    7. קטע 713 מילים

      נפתחת ב״ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר: ״האל…״

      חכמים: רבי חנינא.

    8. קטע 844 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: סיימתינהו לשבחיה דמרך? השתא הני…״

    9. קטע 923 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי חנינא: הכל בידי שמים חוץ…״

      חכמים: רבי חנינא.

    10. קטע 1031 מילים

      נפתחת ב״מכלל דיראה מילתא זוטרתי היא?! אין, לגבי…״

    11. קטע 1110 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי זירא: האומר ״שמע שמע״ כאומר…״

      חכמים: רבי זירא.

    12. קטע 1229 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי: הקורא את שמע וכופלה הרי זה…״

    13. קטע 1328 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב פפא לרבא: ודלמא מעיקרא לא…״

      חכמים: רב פפא, רבא.

    14. קטע 1411 מילים

      נפתחת ב״המכנה בעריות משתקין אותו. תנא רב יוסף…״

      חכמים: רב יוסף.

    15. קטע 1520 מילים

      נפתחת ב״האומר ומזרעך לא תתן להעביר וכו': תנא…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    16. קטע 1627 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם מעשה…״

    17. קטע 1717 מילים

      נפתחת ב״אין מפטירין במרכבה ורבי יהודה מתיר ר'…״

      חכמים: רבי יהודה.

    18. קטע 1822 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תנו רבנן יש נקרין ומתרגמין ויש…״

    19. קטע 1913 מילים

      נפתחת ב״מעשה בראשית נקרא ומתרגם פשיטא! מהו דתימא:…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מגילה דף כ״ה ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026