מתני' יברכוך טובים ה"ז דרך מינות — שאינו כולל רשעים בשבחו של מקום וחכמים למדו (כריתות דף ו:) מחלבנה שריחה רע ומנאה הכתוב בין סממני הקטורת שמצריכן הכתוב בהרצאתן להיותן באגודה אחת:
על קן צפור יגיעו רחמיך — כלשון הזה רחמיך מגיעין על קן צפור כך חוס ורחם עלינו:
ועל טוב יזכר שמך — על טובותיך נודה לך או שאמר שני פעמים מודים כשהוא כורע משתקין אותו ובגמרא מפרש לה:
המכנה בעריות — בגמרא מפרש שדורש פרשת עריות בכינוי ואומר לא ערוה ממש דיבר הכתוב אלא כינה הכתוב בלשונו וקרא אותה ערוה המגלה קלון אביו וקלון אמו ברבים כינוי הוא לשון היפך שמהפך דיבורו לשבח או לגנאי והרבה יש בלשון חכמים בספרי אספה לי שבעים איש (במדבר י״א:ט״ו-ט״ז) ואל אראה ברעתי (שם) ברעתם היה לו לומר אלא שכינה הכתוב כיוצא בדבר וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב (תהילים ק״ו:כ׳) כבודי היה לו לומר אלא שכינה הכתוב:
האומר ומזרעך לא תתן להעביר למולך — לא תבא על הכותית ותוליד בן לע"ז:
משתקין אותו בנזיפה — שעוקר הכתוב ממשמעו שהוא עבודת חוק לאמוריים להעביר בניהן לאש ונותן כרת לבא על הכותית ומחייב חטאת על השוגג ומיתת ב"ד על המזיד בהתראה:
גמ' כשתי רשויות — ומקבל ומודה אלוה אחר אלוה:
על הרעה — ברוך דיין האמת:
על הטובה — ברוך הטוב והמטיב:
מטיל קנאה — לומר על העופות חס ועל הבהמות וחיות אינו חס:
ואינן אלא גזירת מלך — להטיל עלינו עולו להודיע שאנחנו עבדיו ושומרי מצותיו:
דכתבינהו משה בתורה — האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים (דברים י׳:י״ז):
אנשי כנסת הגדולה — בספר עזרא (נחמיה ט׳:ל״ב) ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד:
חוץ מיראת שמים — אותה מסורה בידי אדם שיהא הוא עצמו מכין לבו לכך אע"ג שהיכולת בידו להכין לבבנו אליו דכתיב הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל (ירמיהו י״ח:ו׳) ואומר והסירותי את לב האבן מבשרכם (יחזקאל ל״ו:כ״ו):
אמר מילתא מילתא ותני לה — כל תיבה אומר ושונה אין כאן משמעות שתי רשויות אלא מגונה וסכל הוא:
חברותא כלפי שמיא — וכי כמנהג חבירו נוהג בהקב"ה לדבר לפניו שלא במתכוין וחוזר ומראה לו בכופלו שלא כיון בראשונה:
מרזפתא — מרטי"ל בלע"ז ותשם את המקבת מתרגמינן מרזפתא (שופטים ד׳:כ״א):
תני רב יוסף — לפרושי מכנה דמתני' כדמתרגם ערות אביך וערות אמך קלנא דאבוך וקלנא דאמך ולא תגלה שום דבר קלון שבהן:
תנא דבי רבי ישמעאל — לפרש מתני' בישראל הבא על הכותית הכתוב מדבר:
מתני' מעשה ראובן — וישכב את בלהה פילגש אביו (בראשית ל״ה:כ״ב):
נקרא — בבית הכנסת:
ולא מתרגם — חיישינן לגנותו:
מעשה תמר — ויהודה:
ומעשה עגל הראשון — כל פרשת העגל עד ואשליכהו באש (שמות ל״ב:כ״ד) ומה שחזר אהרן וספר המעשה הוא קרוי מעשה עגל השני הוא שכתוב בו ויצא העגל הזה ולא יתרגם פן יטעו עמי הארץ ויאמרו ממש היה בו שיצא מאליו אבל המקרא אין מבינין:
הודע את ירושלם — את תועבותיה פרשה היא ביחזקאל:
גמ' ויש לא נקרין ולא מתרגמין — מפרש בסיפא מעשה דוד ואמנון לא נקרין בהפטרה:
מעשה בראשית כו' — ואמרינן במסכת חגיגה (דף יא:) המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם והתם מפרש טעמא אין רצונו של מלך שיזכירו שמו על אשפה כו':
