וכר' יוסי - דאמר במסכת מנחות אפילו סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אף זו היתה תמיד ומהו תמיד שלא ילין שולחן בלא לחם אבל לרבנן טפחו של זה מסדר בצד טפחו של מסלק:

הדרן עלך הקורא למפרע

מתני' הקורא עומד ויושב - אם רצה עומד אם רצה יושב:

קראוה שנים - יחד יצאו ולא אמרינן אין שני קולות נשמעין כאחד:

לא יברך - אין צריך לברך:

בשני ובחמישי בשבת ובשבת במנחה - עזרא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי בבבא קמא בפרק מרובה (בבא קמא דף פב.) והכא אשמעינן דשלשה הן כהן ולוי וישראל:

ואין מוסיפין עליהן - שלא יקשה לצבור מפני שהן ימי מלאכה ושבת במנחה סמוך לחשיכה הוא שהרי כל היום היו רגילין לדרוש:

ואין מפטירין - משום האי טעמא גופיה:

הפותח והחותם - בגמ' מפרש:

ואין מוסיפין עליהן - בראשי חדשים וחול המועד נמי איכא ביטול מלאכה דמלאכת דבר האבד מותרת:

גמ' מה שאין כן בתורה - שאין קורין בתורה בצבור מיושב:

כביכול - נאמר בהקב"ה כבאדם שיכול להאמר בו כן:

שלא ישב על גבי המטה - אלא או שניהם על גבי המטה או שניהם על גבי קרקע:

ולומד - מפי הגבורה:

יושב ושונה - שנית לבדו מה שלמד:

רכות - דברים רכים ונוחים שאדם מהיר לשמען:

רישוי: CC0

מגילה 21 עמוד א

1מה משפט ביום אף כאן ביום.

2ולעריפת העגלה, אמרי דבי רבי ינאי: כפרה כתיב בה, כקדשים. ולטהרת מצורע, דכתיב: ״(ויקרא יד״, ב) ״זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו״.

3כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו', דאמר מר: קצירה וספירה בלילה, והבאה ביום. ולהקטר חלבים ואברים, דכתיב: ״(ויקרא ו״, ב) ״כל הלילה עד הבוקר״.

4זה הכלל: דבר שמצותו ביום כשר כל היום. זה הכלל לאתויי מאי? לאתויי סידור בזיכין וסלוק בזיכין,׃

5וכר' יוסי. דתניא, רבי יוסי אומר: סילק את הישנה שחרית, וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום.

6ומה אני מקיים ((ויקרא כד, ח) לפני ה' תמיד) שלא יהא שולחן בלא לחם.

7דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה. לאתויי מאי?

8לאתויי אכילת פסחים, ודלא כר' אלעזר בן עזריה. דתניא: ״ואכלו את הבשר בלילה הזה״, א"ר אלעזר בן עזריה: נאמר כאן ״בלילה הזה״ ונאמר להלן (שמות יב, יב) ״ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה״, מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות.

9הדרן עלך הקורא למפרע׃

מתני׳ · משנה

10הקורא את המגילה עומד ויושב. קראה אחד, קראוה שנים יצאו. מקום שנהגו לברך יברך, ושלא לברך לא יברך.

11בשני, וחמישי, בשבת במנחה קורין שלשה. אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן, ואין מפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה.

12בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה. אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן, ואין מפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה.

13זה הכלל: כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה, ביום טוב חמשה, ביוה"כ ששה, בשבת שבעה. אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהן, ומפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה.

גמ׳ · גמרא

14תנא: מה שאין כן בתורה. מנהני מילי? אמר רבי אבהו, דאמר קרא: ״(דברים ה״, כח) ״ואתה פה עמד עמדי״, ואמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו. כביכול אף הקב"ה בעמידה.

15וא"ר אבהו: מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע, שנאמר: ״ואתה פה עמד עמדי״.

ברייתא

16ת"ר מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד. משמת רבן גמליאל, ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב. והיינו דתנן: משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה.

17כתוב אחד אומר: (דברים ט, ט) ״ואשב בהר״, וכתוב אחד אומר: (דברים י, י) ״ואנכי עמדתי בהר״! אמר רב: עומד ולומד, יושב ושונה. ר' חנינא אמר: לא עומד ולא יושב אלא שוחה. רבי יוחנן אמר: אין ״ישיבה״ אלא לשון עכבה, שנאמר: ״(דברים א״, מו) ״ותשבו בקדש ימים רבים״. רבא אמר: רכות מעומד, וקשות מיושב.

18קראה אחד, קראוה שנים יצאו וכו'.

תוספות

ולהקטר חלבים כל הלילה עד הבוקר - והיינו דוקא שנתעכלו האברים קודם חצות ששלטה בהן האור אבל אם לא משלה בהן אין נמשכין אחר חצות כדאמר ר' יוחנן סוף פ"ק דיומא (דף כ:):

לאתויי אכילת פסחים ודלא כרבי אלעזר ב"ע - מ"מ נראה דהלכה כר' אלעזר דהא איכא סתמא בערבי פסחים (פסחים קכ: ושם) דקאי כוותיה דתנן הפסח אחר חצות מטמא את הידים וכן משנה באיזהו מקומן (זבחים דף נו:) וסתמא בסוף פ"ק דברכות (דף ט.) גבי מעשה ובאו בניו של רבן גמליאל מבית המשתה וכו' אמר להם כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר ואילו אכילת פסחים לא קתני ומוקי לה כראב"ע דאמר עד חצות וא"כ צריך למהר לאכול מצה בלילי פסחים קודם חצות ואפילו מצה של אפיקומן שהרי חיוב מצה בזמן הזה הוה דאורייתא אבל בהלל של אחר אפיקומן אין להחמיר כל כך שהרי מדרבנן הוא:

הדרן עלך הקורא למפרע

מתני' הקורא - ואין מפטירין בנביא. - קשיא לר"ת דהא בפרק במה מדליקין (שבת דף כד. ושם) אמר רב אחדבוי שאלמלא שבת אין נביא במנחה ביום טוב שחל להיות בשבת וצריך לומר דהאי דקאמר התם דמפטיר בנביא במנחה בשבת כשחל ביו"ט לאו דוקא נביא אלא רוצה לומר בכתובים כדאמרינן פרק כל כתבי (שבת קטז:) בנהרדעא פסקי סדרא בכתובים במנחה בשבתא ופסקי היינו הפטרה ומקומות יש שנוהגין לעשות כן והטעם שמפטיר במנחה בתענית ולא בשחרית משום דכתיב בה שמרו משפט ועשו צדקה (ישעיהו נו) ואגרא דתעניתא צדקתא לעת ערב ומש"ה נכון לאומרו בערב אחר שעשו צדקה:

הקורא - ואין מפטירין בנביא – קשיא לר"ת דהא בפרק במה מדליקין (שבת דף כד. ושם) אמר רב אחדבוי שאלמלא שבת אין נביא במנחה ביום טוב שחל להיות בשבת וצריך לומר דהאי דקאמר התם דמפטיר בנביא במנחה בשבת כשחל ביו"ט לאו דוקא נביא אלא רוצה לומר בכתובים כדאמרינן פרק כל כתבי (שבת קטו:) בנהרדעא פסקי סדרא בכתובים במנחה בשבתא ופסקי היינו הפטרה ומקומות יש שנוהגין לעשות כן והטעם שמפטיר במנחה בתענית ולא בשחרית משום דכתיב בה שמרו משפט ועשו צדקה (ישעיה נו) ואגרא דתעניתא צדקתא לעת ערב ומש"ה נכון לאומרו בערב אחר שעשו צדקה:

הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה - קשיא אמאי תנא הך מילתא הכא ג' פעמים דהא בחד זימנא סגיא וי"ל דהוה סלקא דעתך דכל דטפי מילתא מחבריה מברך לפניה ולאחריה מש"ה אצטריך למתני בכולהו:

אלמלא מקרא כתוב - קשיא שיש אלמלא שרוצה לומר אילו לא כגון הכא וכגון אלמלא אגרות הראשונות (לעיל מגילה דף יב:) וכן הרבה ויש אלמלא שרוצה לומר אילו היה אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה (כתובות דף לג:) וכן אלמלא לוי אתה וכו' (לקמן מגילה דף כד:) ומאי שנא ואומר ר"ת דהיכא שיש אל"ף בסוף אלמלא רוצה לומר אילו לא והיכא דכתי' אלמלי ביו"ד רוצה לומר אילו היה:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטיר חלבים ואימורין זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום לאתויי סידור בזיכין וכר' יוסי דתניא ר' יוסי אומר אפילו סילק לחם הפנים הישנה שחרית וסידר החדשה ערבית אין בכך כלום. ומה אני מקיים לחם הפנים לפני תמיד שלא ילין שלחן בלא לחם:

כל דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה לאתויי אכילת פסחים ודלא כר' אלעזר בן עזריה דתני עד חצות:

ירושלמי דבר שדוחה את השבת ביום מהו שידחו מכשיריו בלילה והתנינן העמידו עושה חביתין לעשות חביתין תיפתר בחול.

תני ר' אחא זה סדר התמיד לעבודת בית אלהינו בין בחול בין בשבת:

הדרן עלך הקורא את המגילה:

הקורא את המגילה עומד ויושב יצא - תנא מה שאין כן בתורה שנאמר ואתה פה עמוד עמדי.

אמר רב מנין לרב שלא ישב ע"ג מטה ותלמיד ע"ג קרקע וישנה שנאמר ואתה פה עמוד כלומר התלמיד כמו הרב:

ת"ר מימות [משה] ועד ר"ג היו למדין תורה מעומד - משמת ר"ג ירד חולי לעולם והתחילו לישב ולשנות והיינו דתנן במס' סוטה משמת ר"ג בטל כבוד התורה:

כתוב אחד אומר ואשב בהר ארבעים יום וכתוב אחד אומר ואנכי עמדתי בהר. ואסיקנא רכות מעומד וקשות מיושב:

מתני' קראה אחד את המגילה או קראוה שנים ביחד יצאו.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת מגילה דף כ״א עמוד א׳

מסכת מגילה דף כ״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־388 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–32)עמוד

היעד שנמצא: מגילה דף כ״א ע״א

פתיחה בקורא