מסכת מגילה דף י״ח עמוד א׳

1(הושע ג, ה) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם וכיון שבא דוד באתה תפלה שנאמר: ״(ישעיהו נו״, ז) והביאותים ״אל״, הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי׃

2וכיון שבאת תפלה באת עבודה שנאמר: ״עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי וכיון שבאת עבודה באתה תודה שנאמר (תהלים נ״, כג) זובח תודה יכבדנני׃

3ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה דכתיב ״(ויקרא ט״, כב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים׃

4אימא קודם עבודה לא ס"ד דכתיב ״וירד מעשות החטאת וגו' מי כתיב לעשות מעשות כתיב״׃

5ולימרה אחר העבודה לא ס"ד דכתיב ״זובח תודה״׃

6מאי חזית דסמכת אהאי סמוך אהאי מסתברא עבודה והודאה חדא מילתא היא׃

7ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים דכתיב ״(במדבר ו״, כז) ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ברכה דהקב"ה שלום שנאמר ״(תהלים כט״, יא) ה' יברך את עמו בשלום׃

8וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפלה על הסדר שמעון הפקולי מאי הסדיר שכחום וחזר וסדרום׃

9מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של הקב"ה דא"ר אלעזר מאי דכתיב ״(תהלים קו״, ב) מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהלתו׃

10אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן המספר בשבחו של הקב"ה יותר מדאי נעקר מן העולם שנאמר ״(איוב לז״, כ) היסופר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃

11דרש ר' יהודה איש כפר גבוריא ואמרי לה איש כפר גבור חיל מאי דכתיב ״(תהלים סה״, ב) לך דומיה תהלה סמא דכולה משתוקא כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא מלה בסלע משתוקא בתרין:

12קראה על פה לא יצא, וכו': מנלן אמר רבא אתיא זכירה זכירה כתיב ״הכא והימים האלה נזכרים וכתיב התם (שמות יז״, יד) כתב זאת זכרון בספר מה להלן בספר אף כאן בספר׃

13וממאי דהאי זכירה קריאה היא דלמא עיון בעלמא לא סלקא דעתך (דכתיב״) (דברים כה״, יז) זכור יכול בלב כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור בפה:

14קראה תרגום לא יצא וכו': היכי דמי אילימא דכתיב״ה מקרא וקרי לה תרגום היינו על פה לא צריכא דכתיבה תרגום וקרי לה תרגום״:

15אבל קורין אותה ללועזות בלעז וכו': והא אמרת קראה בכל לשון לא יצא רב ושמואל דאמרי תרוייהו בלעז יווני׃

16היכי דמי אילימא דכתיב״ה אשורית וקרי לה יוונית היינו על פה א״ר אחא א"ר אלעזר שכתובה בלעז יוונית׃

17וא"ר אחא א"ר אלעזר מנין שקראו הקב"ה ליעקב אל שנאמר ״(בראשית לג״, כ) ויקרא לו אל אלהי ישראל דאי סלקא דעתך למזבח קרא ליה יעקב אל ויקרא לו יעקב מיבעי ליה אלא ויקרא לו ליעקב אל ומי קראו אל אלהי ישראל׃

18מיתיבי קראה גיפטית עברית עילמית מדית יוונית לא יצא׃

19הא לא דמיא אלא להא גיפטית לגיפטים עברית לעברים עילמית לעילמים יוונית ליוונים יצא׃

20אי הכי רב ושמואל אמאי מוקמי לה למתני' בלעז יוונית לוקמה בכל לעז [אלא מתניתין כברייתא] וכי איתמר דרב ושמואל בעלמא איתמר רב ושמואל דאמרי תרוייהו לעז יווני לכל כשר׃

21והא קתני יוונית ליוונים אין לכולי עלמא לא אינהו דאמור כרשב"ג דתנן רשב"ג אומר אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית׃

22ולימרו הלכה כרשב"ג אי אמרי הלכה כרשב"ג הוה אמינא הני מילי שאר ספרים אבל מגילה דכתיב ״בה ככתבם אימא לא קמ״ל:

23והלועז ששמע אשורית יצא וכו': והא לא ידע מאי קאמרי מידי דהוה אנשים ועמי הארץ׃

24מתקיף לה רבינא אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן אלא מצות קריאה ופרסומי ניסא הכא נמי מצות קריאה ופרסומי ניסא:

25קראה סירוגין יצא וכו': לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין שמעוה לאמתא דבי רבי דקאמרה להו לרבנן דהוי עיילי פסקי פסקי לבי רבי עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין׃

26לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות שמעוה לאמתא דבי רבי דאמרה ליה לההוא גברא דהוה קא מבדר פרפחיני עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך׃

27לא הוו ידעי רבנן מאי (משלי ד, ח) סלסלה ותרוממך שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה מהפך במזייה אמרה ליה עד מתי אתה מסלסל בשערך׃

28לא הוו ידעי רבנן מאי (תהלים נה, כג) השלך על ה' יהבך אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה אזילנא בהדי ההוא טייעא וקא דרינא טונא ואמר לי שקול יהביך ושדי אגמלאי׃

29לא הוו ידעי רבנן מאי (ישעיהו יד, כג) וטאטאתיה במטאטא השמד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחברתה שקולי טאטיתא וטאטי ביתא׃

ברייתא

30ת"ר קראה סירוגין יצא׃