וישרף את בית ה' ואת כל בית גדול — בנבוזראדן כתיב:
תסתיים — יש סימן:
מותר לעשות בית המדרש — אלמא בית המדרש הוי בית גדול:
דיעבד — שמכרוהו כבר כדקתני מכרו תורה ומשום הכי מותר ליקח בדמיו ספר תורה שאם לאו מה יקחו מהם כי קא מיבעיא לן למכור לכתחילה לכך:
חומשין — ספר תורה שאין בו אלא חומש אחד:
אבל לא נביאים וכתובים במטפחות ספר תורה — שמוריד המטפחות מקדושתן:
במטפחות של חומשין — דקא מעלי להו למטפחות:
אבל במטפחות ספר תורה לא — אלמא אין משנין לכיוצא בה אלא למעלה הימנה:
אימא סיפא ולא חומשין במטפחות של ספר תורה — דהא ירידה היא:
וקא מותיב דפא אחבריה — דף נגלל על חבירו:
משום פשיעותא — שמא משימכור שוב לא יקנה ומתוך כך יפסדו הדמים:
כי קאמרינן דמנח לאיפרוקי — שכתוב כבר החדש בבית הסופר ואינו מעוכב אלא לתת לו דמים:
אלא ללמוד תורה — להתפרנס בו כשלומד תורה וקס"ד דה"ה לקנות ספר תורה:
שאינו צריך לו — שיש לו אחר:
אינו רואה סימן ברכה לעולם — באותן הדמים:
שמכרו והותירו — מכרו אחד מן הקדושות הללו ולקחו ממקצת הדמים קדושה מעולה והותירו מהן:
אבל גבו — מעות מן הצבור לצורך ספר תורה וקנאוהו ונותר בידן מן הדמים מותר להורידן שהרי עדיין לא באו לשימוש קדושה חמורה:
שלא התנו — על מנת לעשות רצוננו מן הדמים:
לדוכסוסיא — מפרש לקמן:
כי התנו מאי הוי — הא דמי קדושה הן:
וטעמא דהתנו — כשגבו לעשות רצוננו וחפצנו ממותר הדמים:
פרשא דמתא — בני העיר שוכרין אדם רוכב סוס שיהא להן מזומן לשולחו בשליחות למושל העיר כשיצטרכו:
נותנין — אותה לגבאי אותה העיר כדי שלא יחשדום בפוסקים ואינן נותנין:
וכשהן באים — וחוזרים למקומן תובעים אותן מן הגבאים ומפרנסין בה עניי עירן:
