שלא יפסוק התורגמן - שלא ידלג ממקום שהוא קורא אלא כדי שיוכל לגול את הספר ולקרות במקום הדילוג קודם שיגמור התורגמן תרגום המקרא שידלג זה משום שאין כבוד צבור לעמוד שם בשתיקה:

גמ' קורא - כהן גדול אחרי מות ביום הכפורים משנה היא במסכת יומא ואך בעשור לחודש ויש כאן דילוג דפרשת אך בעשור לחדש השביעי בפרשת אמור אל הכהנים:

כאן בכדי שלא יפסוק המתורגמן - והאי בכדי שלא יפסוק הוא שהרי סמוכין הן:

והא קתני - גרסינן ולא גרסינן עלה:

בענין אחד - ששניהן מדברין בדבר אחד ואין כאן טירוף הדעת הלכך כי לא מפסיק תורגמן מדלג שהרי שניהן בענין יוה"כ מדברים ומתני' דקתני כלל לא בשני ענינים כגון מפרשת נגעים לפרשת זבין:

והתניא - בניחותא:

אין מדלגין מנביא לנביא - שיש כאן טירוף יותר מדאי:

מסוף הספר לתחילתו - למפרע:

מתני' המפטיר בנביא - מי שרגיל להפטיר בנביא תקנו חכמים שיהא פורס את שמע:

הוא עובר לפני התיבה - להוציא את הצבור בקדושה שבתפלה:

על ידו - בשבילו:

קטן אינו פורס על שמע - לפי שהוא בא להוציא רבים ידי חובתן וכיון שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן:

ואינו נושא את כפיו - אם כהן הוא שאין כבוד של צבור להיות כפופין לברכתו:

פוחח - במס' סופרים מפרש כל שכרעיו נראין ערום ויחף מתרגם ערטילאי ופחח (ישעיהו כ׳:ב׳):

פורס את שמע - דהא מחויב בברכה:

אבל אינו קורא בתורה - משום כבוד תורה וכן לפני התיבה וכן בנשיאות כפים גנאי הוא לצבור:

גמ' משום כבוד - להעביר לפני התיבה הואיל וממציא עצמו לדבר שאינו כבודו תיקנו לו זו לכבוד:

משום אינצויי - הדבר בא לידי מחלוקת אני מפטיר ואתה תעבור לפני התיבה:

דקא עביד בחנם - הבא לעבור לפני התיבה אינו נוטל שכר דהכא אינצויי ליכא משום כבוד איכא:

מגילה 24 עמוד א

1ובנביא שלשה. היו שלשתן שלש פרשיות קורין אחד אחד.

2מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. ועד כמה הוא מדלג? עד כדי שלא יפסוק המתורגמן.

גמ׳ · גמרא

3הני ג' פסוקין כנגד מי? אמר רב אסי: כנגד תורה נביאים וכתובים.

4ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד, ובנביא ג' פסוקים, ואם היו שלשתן שלש פרשיות קורא אחד אחד. כגון: (ישעיהו נב, ג) ״כי כה אמר ה' חנם נמכרתם״. (ישעיהו נב, ד) ״כי כה אמר ה' אלהים מצרים ירד עמי בראשונה״, (ישעיהו נב, ה). ועתה מה לי פה נאם ה':

5מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. ורמינהי: קורא (ויקרא טז, א) ״אחרי מות״ (ויקרא כג, כז) ואך בעשור והא קא מדלג!

6אמר אביי, לא קשיא: כאן בכדי שיפסוק התורגמן, וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן.

7והא עלה קתני: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה, ועד כמה הוא מדלג עד כדי שלא יפסוק התורגמן. מכלל דבתורה כלל כלל לא!

8אלא אמר אביי, לא קשיא: כאן בענין אחד, כאן בשתי עניינות. והתניא: מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני עניינין. כאן וכאן, בכדי שלא יפסוק התורגמן.

ברייתא

9תניא אידך: אין מדלגין מנביא לנביא, ובנביא של שנים עשר מדלג, ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו.

מתני׳ · משנה

10המפטיר בנביא הוא פורס על שמע, והוא עובר לפני התיבה, והוא נושא את כפיו. ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו.

11קטן קורא בתורה ומתרגם. אבל אינו פורס על שמע, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו.

12פוחח פורס את שמע ומתרגם. אבל אינו קורא בתורה, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו.

13סומא פורס את שמע ומתרגם. רבי יהודה אומר: כל שלא ראה מאורות מימיו אינו פורס על שמע.

גמ׳ · גמרא

14מ"ט רב פפא אמר: משום כבוד. רבה בר שימי אמר: משום דאתי לאינצויי.

15מאי בינייהו? איכא בינייהו דעביד בחנם.

16תנן: ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו. אי אמרת משום נצויי קטן בר נצויי הוא?

17אלא מאי משום כבוד? קטן בר כבוד הוא?! אלא איכא כבוד אביו וכבוד רבו,׃

תוספות

ובנביא שלשה - ועכשיו אין אנו מקרין למתורגמן אפילו בנביא אלא פסוק אחד שלא יבא לטעות רק בתחילת ההפטרה אנו מקרין ג' למתורגמן להודיע כי כן הדין אי לא דחיישינן שיטעה:

ואם היו שלשתן של שלש פרשיות קורין אחד אחד - קשיא על מה שאנו מתרגמין ויאמר יהושע אל העם התקדשו (יהושע ג׳:ה׳) ויש שם ג' פסוקים עד בעת ההיא ומקרין אותן למתרגם שלשתן ביחד ואע"פ שיש פרשה בסוף שני פסוקים והא שאנו מתרגמין הפטרות של פסח ועצרת טפי משאר י"ט לפי שהן מדברות בנס היום כדי לפרסם הנס וכן במתן תורה כדי לפרסם הנס:

אבל אינו פורס על שמע - ואפילו לרבי יהודה דמכשיר ליה במגילה לעיל (מגילה דף יט:) הכא מודה שלא יוציא אחרים ידי חובתן בדבר שבקדושה משום דבקטן איכא ב' דרבנן כדפרישית לעיל לרבנן דרבי יהודה אבל במגילה יש להקל לפי שטף ונשים היו בספק דלהרוג ולהשמיד לפיכך עשאו רבי יהודה כגדול:

ואינו עובר לפני התיבה - קשה מאי איריא קטן אפילו גדול נמי אינו עובר לפני התיבה אא"כ נתמלא זקנו כדתניא סוף פ"ק דחולין (דף כד: ושם) נתמלא זקנו ראוי לעשות שליח צבור ולירד לפני התיבה אבל בענין אחר לא וי"ל דהתם מיירי בתענית צבור כדתנן בתענית (דף טז.) דאין מורידין לפני התיבה אלא זקן ורגיל (ומי שנתמלא זקנו) ומי שטפולו מרובה והא דקתני התם גבי נתמלא זקנו ראוי לעשות ש"ץ היינו להיות ש"ץ בקביעות אבל באקראי בעלמא יכול להיות משהביא ב' שערות ולא כמו שפירש רש"י שם דפירש דמיירי לתקיעת שופר ולהמנות פרנס על הצבור ולהלקות ולנדות:

ואין נושא כפיו - משמע הא אם הביא ב' שערות ישא כפיו וקשה דהא סוף פ"ק דחולין (דף כד: ושם) אמר דאין נושא את כפיו עד שיתמלא זקנו ועוד קשה דמשמע סוף פרק לולב הגזול (סוכה דף מב.) קטן היודע לישא את כפיו חולקין לו תרומה בגורן ואפילו קטן ממש וי"ל דההיא דלולב הגזול מיירי עם כהנים גדולים ללמוד ולהתחנך והא דפסלינן הכא קטן מיירי בשאין גדולים עמו וההיא דחולין דבעי מלוי זקן מיירי לישא כפיו תדיר בקביעות אבל באקראי בעלמא יכול הוא לישא כפיו אע"פ שלא נתמלא זקנו כדי לאחזוקי נפשיה בכהני: (וע"ע תוס' יבמות צט: ד"ה ואלו):

פוחח - ערום ויחף פ"ה מתרגמינן ערטילאי ופחי וליתא דפחי הוא תרגום של ערום וכן פירש רב אלפס דפחי זהו אותו שלבוש בגדים קרועין והכי נמי משמע פרק קמא דמס' קידושין:

מי שלא ראה מאורות לא יפרוס על שמע - קשה דהא רבי יהודה הוא דאמר פרק החובל (ב"ק דף פז. ושם) סומא פטור מכל המצות וא"כ אי איירי הכא בסומא אפילו ראה מאורות ונסתם נמי ומפרש בירושלמי דלא מיירי בסומא ממש אלא מיירי שהוא בבית אפל ועוד י"ל דמיירי שפיר בסומא והא דפטרינן התם סומא היינו מן התורה אבל מדרבנן מיהא חייב ואפילו נסתמא משנולד מ"מ חייב הוא מדרבנן שלא יהא כנכרי ולא יהא נוהג בו דת יהודי כלל דלא דמי לנשים דפטורים ממצות עשה שהזמן גרמא אפילו מאותן שאינן אלא מדרבנן שהרי בנר חנוכה ובארבע כוסות ובמקרא מגילה דלא הוו אלא מדרבנן לא מחייבי אלא לפי שהן היו באותו הנס התם היינו טעמא שאפילו נפטור אותן מכל מצות עשה שהזמן גרמא מ"מ עדיין יש להן מצות רבות אבל סומא אם נפטור אותו מכל מצות אפי' מאותן שאינן אלא מדרבנן א"כ יהא חשוב כנכרי ואע"ג דפירש' לעיל דקטן דאית תרי מדרבנן שהוא קטן ופריסת שמע דלא הוי אלא מדרבנן אין יכול להוציא אחרים גדולים דליכא אלא חד דרבנן פריסת שמע אפ"ה סומא שיש בו תרי מדרבנן יוציא שפיר האחרים דכיון שהוא גדול ובר דעת עדיף טפי מקטן: [וע"ע תוס' עירובין צו. ד"ה דילמא וכו' ותוס' לעיל (מגילה יט:) ד"ה ור"י מכשיר]:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

הקורא בתורה לא יפחות לו מג' פסוקים כנגד תורה נביאים וכתובים ולא יקרא לתורגמן בתורה יותר מפסוק אחד ובנביא ג' ואם היו שלשתן ג' פרשיות כגון כי כה אמר ה' חנם נמכרתם כי כה אמר ה' מצרים ירד עמי בראשונה ועתה מה לי פה כגון אלו קורין א' א'.

מדלגין בתורה בענין אחד כגון אחרי מות ואך בעשור אע"פ שהן מרוחקין זה מזה כיון שהן ענין אחד מדלגין ובנביא מדלגין אפילו בב' עניינות. וכאן וכאן כדי שלא יפסיק המתורגמן. פי' משעה שיפסיק עד שיכרוך הספר ויגיע למקום שרוצה לקרות שיעור שישלים המתרגם הפסוק שמתרגם לא יותר.

ואין מדלגין מנביא לנביא כגון מישעיה לירמיה וכיוצא בו ובנביא של י"ב והוא ספר תרי עשר מדלגין מנביא לנביא ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו שהוא למפרע.

המפטיר בנביא הוא פורס את שמע והוא עובר לפני התיבה ואם הוא כהן הוא נושא את כפיו.

מ"ט - רב פפא אמר משום כבוד. רבא בר שימי א' משום אינצויי כלומר חיישינן דלמא אתו למימר אני מפטיר וזה פורס על שמע. וכי זה גדול ממני ליקח שכר. הלכך התקינו להיות המפטיר פורס על שמע עובר לפני התיבה כו'. ואין עושין בחנם אלא משום כבוד. אבל לא מינצו אלא במקום שהפורס על שמע העובר לפני התיבה נוטל שכר ואם היה המפטיר קטן שאינו ראוי לעבור לפני התיבה ולא לפרוס על שמע אביו או רבו עוברין על ידו דאי לאו הכי אתי רבו לאינצויי. קטן קורא בתורה ומתרגם. פוחח פורס על שמע שיקרא יוצר אור שתים לפני התיבה להתפלל י"ח ברכות בצבור ואינו נושא את כפיו משום כבוד צבור פי' פוחח לבוש בגד קרוע ואין בבגדיו בתי ידים אלא ידיו כמו ערומות כמה דמתרגמינן (בישעיהו כ׳:ג׳) כמה דמהלך עבדי ישעיהו פחח ויחף תלת שנין:

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת מגילה דף כ״ד עמוד א׳

מסכת מגילה דף כ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־308 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–32)עמוד

היעד שנמצא: מגילה דף כ״ד ע״א

פתיחה בקורא