משל דאחשורוש והמן כו' — כלומר יש ללמוד מאחשורוש שאף בדעתו היה להשמידן:
(להחזירן) למוטב — שגזרו עליהן תעניות לתשובה כדכתיב צום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים:
חוץ ממקרא מגילה — ואם תאמר נר חנוכה כבר פסקו הנביאים אבל בימי מרדכי היו חגי זכריה ומלאכי:
מעבדות לחירות — ביציאת מצרים אמרו שירה על הים:
הלל נמי נימא — שהיא שירה:
הכי גרסי' אמר רבא בשלמא התם כו' ולא עבדי פרעה שהרי לחירות יצאו:
אכתי עבדי אחשורוש אנן — דלא נגאלו אלא מן המיתה:
בין לרבא — דאמר להכי לא אמרי הלל דאכתי עבדי אחשורוש הוו הא לאו הכי אמרינן:
בין לרב נחמן — דאמר קריאת מגילה במקום הלל:
הוכשרו שאר ארצות לומר שירה — על נס המאורע להם:
ותו ליכא — נביאים:
נבואה שהוצרכה לדורות — ללמוד תשובה או הוראה וכל הנך מ"ח הוצרכו ובהלכות גדולות מנויין מסדר עולם אברהם יצחק יעקב משה ואהרן יהושע פנחס ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים (שופטים ב׳:א׳) זה פנחס ויבא איש האלהים אל עלי (שמואל א ב׳:כ״ז) זה אלקנה עלי שמואל גד נתן דוד שלמה עידו קרא אל המזבח בבית אל מיכיהו בן ימלה בימי אחאב עובדיה אחיה השילוני ויהוא בן חנני בימי אסא עזריה בן עודד חזיאל [הלוי] מבני מתניה אליעזר בן דודו ממורישה כולן בימי יהושפט בדברי הימים (ב' יט) ובימי ירבעם בן יואש הושע עמוס ובימי יותם מיכה המורשתי ובימי אמציה אמוץ אמוץ אמר לאמציה מדוע דרשת אלהי אדום ואליהו ואלישע ויונה בן אמיתי ישעיה בימי מנשה יואל נחום חבקוק בימי יאשיה צפניה אוריה מקרית יערים ירמיה בגולה יחזקאל דניאל בשנת שתים לדריוש ברוך נריה שריה מחסיה חגי זכריה מלאכי ומרדכי בלשן בסדר עולם ועל דניאל אמרינן לעיל (מגילה דף ג.) אינהו נביאי ואיהו לאו נביא אלא אפיק דניאל ועייל שמעיה שאמר לרחבעם אל תעלו ואל תלחמו עם אחיכם בני ישראל שנים לא ידעתי:
נתבצר להם — לשון גבוה כמו ובצורות בשמים (דברים ט):
כשהיא אחות אהרן — ועדיין לא נולד משה:
פתילות למקדש — משכן שילה:
משום יחוד — שהוא גבוה ואין לו צל ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית:
לב אחד — שרף יש לו כמו אילן אבל אין לו בענפיו אלא בגזעו על פני כל גובהו:
רמה קרני ולא רמה פכי — זו היא נבואתה שנתנבאית על שאול ויהוא שלא תימשך מלכותן במשיחת דוד ושלמה כתיב קרן השמן ובמשיחת שאול ויהוא כתיב פך:
וכי רואין דם בלילה — שנאמר (שמואל א כ״ה:ל״ד) אם אשאיר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר שמע מינה דהוה בלילה וכי מראין דם בלילה אם טמא או טהור הלא צריך להבחין מראיתו אם מה' דמים הטמאים באשה הוא:
וכי דנין דיני נפשות בלילה — והא כתיב (ירמיהו כ״א:י״ב) דינו לבוקר משפט וכתיב והוקע אותם לה' נגד השמש (במדבר כ״ה:ד׳):
