Talmud Builders

    Sotah 22a

    Back to index

    English translation — Sotah 22a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1is one who read the Written Torah and learned the Mishna but did not serve Torah scholars in order to learn the reasoning behind the halakhot . Since he believes himself knowledgeable, he issues halakhic rulings, but due to his lack of understanding he rules erroneously and is therefore considered wicked. His cunning is in his public display of knowledge, which misleads others into considering him a true Torah scholar.

    2It was stated: With regard to one who read the Written Torah and learned the Mishna but did not serve Torah scholars, Rabbi Elazar says: This person is an ignoramus. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: This person is a boor. Rabbi Yannai says: This person is comparable to a Samaritan, who follows the Written Torah but not the traditions of the Sages.

    3Rav Aḥa bar Ya’akov says: This person is comparable to a sorcerer [ magosh ], who uses his knowledge to mislead people. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is reasonable to accept the opinion of Rav Aḥa bar Ya’akov, as people say proverbially: The sorcerer chants and does not know what he is saying; so too, the tanna teaches the Mishna and does not know what he is saying.

    4§ The Sages taught: Who is an ignoramus [ am ha’aretz ]? It is anyone who does not recite Shema in the morning and evening with its blessings; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: It is anyone who does not don phylacteries. Ben Azzai says: It is anyone who does not have ritual fringes on his garment. Rabbi Yonatan ben Yosef said: It is anyone who has sons and does not raise them to study Torah. Aḥerim say: Even if one reads the Written Torah and learns the Mishna but does not serve Torah scholars, he is an ignoramus.

    5If one read the Written Torah but did not learn the Mishna, he is a boor. With regard to one who did not read and did not learn at all, the verse states: “Behold, the days come, says the Lord, and I will sow the house of Israel and the house of Judah with the seed of man, and with the seed of beast” (Jeremiah 31:26). One who has not studied at all is comparable to a beast.

    6The verse states: “My son, fear the Lord and the king; and meddle not with those who are repeating” (Proverbs 24:21). Rabbi Yitzḥak says: These are individuals who repeatedly learn the halakhot but do not know the reasons behind them. The Gemara asks: Isn’t that obvious? How else could the verse be understood? The Gemara answers: He states this lest you say that the verse is referring to individuals who repeatedly commit sins, and this is in accordance with the words of Rav Huna, as Rav Huna says: Once a person committed a transgression and repeated it, in his eyes it became permitted for him. Since the verse could be interpreted in this manner, Rabbi Yitzḥak teaches us that the verse is referring to those who learn without understanding.

    7It was taught in a baraita : The tanna’im , who recite the tannaitic sources by rote, are individuals who erode the world. The Gemara is puzzled by this statement: Could it enter your mind that they are individuals who erode the world? Ravina says: This statement is referring to those who issue halakhic rulings based on their knowledge of mishnayot . This is also taught in a baraita : Rabbi Yehoshua said: Are they individuals who erode the world? Aren’t they settling the world, as it is stated: “His ways [ halikhot ] are eternal” (Habakkuk 3:6)? The Sages read the term halikhot as halakhot , inferring that one who learns halakhot attains eternal life. Rather, this is referring to those who issue halakhic rulings based on their knowledge of mishnayot .

    8§ The mishna states that an abstinent woman is among those who erode the world. The Sages taught: A maiden who prays constantly, and a neighborly [ shovavit ] widow who constantly visits her neighbors, and a child whose months of gestation were not completed, all these are people who erode the world.

    9The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rabbi Yoḥanan say: We learned the meaning of fear of sin from a maiden, and the significance of receiving divine reward from a widow. The meaning of fear of sin can be learned from a maiden, as Rabbi Yoḥanan heard a certain maiden who fell on her face in prayer, and she was saying: Master of the Universe, You created the Garden of Eden and You created Gehenna, You created the righteous and You created the wicked. May it be Your will that men shall not stumble because of me and consequently go to Gehenna.

    10The significance of receiving divine reward can be learned from a widow, as there was a certain widow in whose neighborhood there was a synagogue, and despite this every day she went and prayed in the study hall of Rabbi Yoḥanan. Rabbi Yoḥanan said to her: My daughter, is there not a synagogue in your neighborhood? She said to him: My teacher, don’t I attain a reward for all the steps I take while walking to pray in the distant study hall?

    11The Gemara answers: When it is stated in the baraita that a maiden who prays constantly is one who erodes the world, it is referring, for example, to Yoḥani bat Retivi, who constantly prayed and pretended to be saintly but actually engaged in sorcery.

    12The Gemara asks: What is the meaning of a child whose months of gestation were not completed? Here, in Babylonia, they interpreted this as alluding to an imperfect, incomplete Torah scholar who scorns his teachers.

    13Rabbi Abba says: This is a student who has not yet attained the ability to issue halakhic rulings, and yet he issues rulings and is therefore compared to a prematurely born child. This is as Rabbi Abbahu says that Rav Huna says that Rav says: What is the meaning of that which is written: “For she has cast down many wounded; and a mighty host are all her slain” (Proverbs 7:26)? “For she has cast down [ hippila ] many wounded”; this is referring to a Torah scholar who has not yet attained the ability to issue rulings, and yet he issues rulings. “And a mighty host [ ve’atzumim ] are all her slain”; this is referring to a Torah scholar who has attained the ability to issue rulings, but does not issue rulings and prevents the masses from learning Torah properly.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    They issue halachic rulings from their mishnayot -- it says "they erode the world" with mistaken teaching, since they do not know the reasons of the mishna, which leads them to compare it to a thing to which it is not similar. And further, there are many mishnayot which are said like Ploni, and Ploni is an individual voice and the halacha is not established from such. And further, they do not know about the disagreements (machlokot) of the first/former tannaim, who the halacha is like -- and therefore they teach mistakenly.

    For example, Yoḥani bat Retivia widow who was a sorceress. When it would be time for a woman to give birth, she would stop up her womb using sorcery. After she would suffer greatly, [Yoḥani] would say, "I will go and beg for mercy; perhaps my prayer will be heard." She would go and undo her sorcery, and the baby would come out. Once she had a day laborer in her house, and she went to the house of a woman giving birth. The laborer heard the sound of the sorcery shaking in a vessel, like when a baby shakes inside the mother. He came and opened the stopper of the vessel, and the sorcery went out, and the baby was born. Then they knew that she was involved in sorcery.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    סוטה 22 עמוד א

    1שקרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים.

    2אתמר: קרא ושנה ולא שימש ת"ח ר' אלעזר אומר: הרי זה עם הארץ. ר' שמואל בר נחמני אמר: הרי זה בור. ר' ינאי אומר: ה"ז כותי.

    3רב אחא בר יעקב אומר: הרי זה מגוש. אמר רב נחמן בר יצחק: מסתברא כרב אחא בר יעקב, דאמרי אינשי: רטין מגושא ולא ידע מאי אמר, תני תנא ולא ידע מאי אמר.

    Baraita

    4ת"ר איזהו ע"ה כל שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית בברכותיה, דברי ר' מאיר. וחכ"א כל שאינו מניח תפילין. בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו. ר' יונתן בן יוסף אמר: כל שיש לו בנים ואינו מגדלן ללמוד תורה. אחרים אומרים: אפילו קורא ושונה ולא שימש ת"ח זהו ע"ה׃

    5קרא ולא שנה הרי זה בור, לא קרא ולא שנה עליו הכתוב אומר: (ירמיהו לא כז) וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה׃

    6(משלי כד, כא) ירא את ה' בני ומלך ועם שונים אל תתערב אמר: רבי יצחק אלו ששונים הלכות פשיטא מהו דתימא שונין בחטא וכדרב הונא דאמר רב: הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו קמ"ל׃

    7תנא התנאים מבלי עולם מבלי עולם ס"ד אמר רבינא שמורין הלכה מתוך משנתן תניא נמי הכי א"ר יהושע וכי מבלי עולם הן והלא מיישבי עולם הן שנאמר ״(חבקוק ג״, ו) הליכות עולם לו אלא שמורין הלכה מתוך משנתן׃

    8אשה פרושה וכו' ת"ר בתולה צליינית ואלמנה שובבית וקטן שלא כלו לו חדשיו הרי אלו מבלי עולם׃

    9איני והאמר רבי יוחנן למדנו יראת חטא מבתולה וקיבול שכר מאלמנה יראת חטא מבתולה דר' יוחנן שמעה לההיא בתולה דנפלה אאפה וקאמרה רבש"ע בראת גן עדן ובראת גיהנם בראת צדיקים ובראת רשעים יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם׃

    10קיבול שכר מאלמנה דההיא אלמנה דהואי בי כנישתא בשיבבותה כל יומא הות אתיא ומצלה בי מדרשיה דר' יוחנן אמר לה בתי לא בית הכנסת בשיבבותך אמרה ליה רבי ולא שכר פסיעות יש לי׃

    11כי קאמר כגון יוחני בת רטיבי׃

    12מאי קטן שלא כלו לו חדשיו הכא תרגימו זה ת"ח המבעט ברבותיו׃

    13רבי אבא אמר זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה דא"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב ״(משלי ז״, כו) כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה כי רבים חללים הפילה זה ת"ח שלא הגיע להוראה ומורה ועצומים כל הרוגיה זה ת"ח שהגיע להוראה ואינו מורה.

    Tosafot

    רבי שמואל בר נחמני אמר ה"ז בורתימה כמאן ס"ל לא כאחרים ולא כר' יהודה דאחרים לא קרו בור אלא לשנה ולא קרא ור' יהודה אפי' עם הארץ לא משוי ליה דאמר בסוף פרק אלו מציאות (ב"מ דף לג:) דדרש ר' יהודה בר אילעאי שמעו דבר ה' החרדים אל דברו וגו' החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים אחיכם אלו בעלי מקרא שנאיכם אלו בעלי משנה מנדיכם אלו עם הארץ אלמא דבעלי משנה או בעלי מקרא לאו בכלל ע"ה נינהו:

    כל שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית דברי ר"מתימה לר"י דאמר בפ' הניזקין (גיטין דף סא.) ובפ' ג' שאכלו (ברכות דף מז:) איזהו עם הארץ כל שאינו אוכל חולין בטהרה דברי ר"מ ופירש דהרבה ענייני עם הארץ הן ויש שאין מקבלין ממנו עדות כדאמרינן בפ' אלו עוברין (פסחים דף מט:) ששה דברים נאמרו בעם הארץ אין מקבלין מהן עדות וכו' ובפ' חומר בקודש (חגיגה דף כב.) כמאן מקבלין סהדותא מעם הארץ כר' יוסי ויש כשר לענין עדות ונחשד על הטהרות ועל המעשרות או לענין זימון או לענין שביעית א"נ לענין דברים שאינן נקחין אלא מן המומחה כדאיתא בפ' שני דמסכת ע"ז (דף לט:) בירושלמי אשה פרושה זו היא שיושבת ומלעבת בדברי תורה ותאמר אלי תבא וישכב עמה בלילה הוא א"ר אבהו כביכול היה במחשבה הוא לבדו יודע שלא עלתה על דעתה אלא בשביל להעמיד שבטים הוסיפו עליהם בתולתא ציימנית ואלמנה שובבית [מי חגלה נסבת שם ביש] ותינוק שהוא עולה לחדשיו (בתולה ציימנית מציימה אובדת בתוליה ותינוק שהוא עולה לחדשיו) ר' חלקיה בשם ר' סימון זה שהוא גדול בתורה שלא בפירקו ומבזה את הגדולים ממנו א"ר יוסי זהו שבן תשע ואבריו נראה כבן י"ב והוא בא על אחת מכל העריות האמורות בתורה והן מתות על ידו והוא פטור רבי פירש מציימה אובדת בתוליה מחמת צומות בתוליה נושרות אבל מורי אחי הרב ר"מ פי' עושה חסידה ומתפללת כדגרסינן בגמ' דידן צליינית וכאילו צמה ועושה תעניות שתהא נענת בתפלתה ואינה עושה אלא לגנב את העין שלא יבדקו אחריה ומזנה ואובדת בתוליה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ואלמנה שובבת בעלת שכנות כו' עכ"ל ובערוך בערך שב שהולכת שובב בדרכי לבה כו' עכ"ל ע"ש:

    גמ' אתמר קרא ושנה ולא שמש ת"ח כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה רשב"נ אומר כו' דאחרים לא קרו בור אלא לקרא ולא שנה כו' עכ"ל כצ"ל לפי נוסחת הגמ' שלפנינו:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Sotah 22a

    Sotah 22a. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 370 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    They issue halachic rulings from their mishnayot -- it says "they erode the world" with mistaken teaching, since they do not know the reasons of the mishna, which leads them to compare it to a thing to which it is not similar. And further, there are many mishnayot which are said like Ploni, and Ploni is an individual voice and the halacha is not established from such. And further, they do not know about the disagreements (machlokot) of the first/former tannaim, who the halacha is like -- and therefore they teach mistakenly.

    For example, Yoḥani bat Retivi a widow who was a sorceress. When it would be time for a woman to give birth, she would stop up her womb using sorcery. After she would suffer greatly, [Yoḥani] would say, "I will go and beg for mercy; perhaps my prayer will be heard." She would go and undo her sorcery, and the baby would come out. Once she had a day laborer in her house, and she went to the house of a woman giving birth. The laborer heard the sound of the sorcery shaking in a vessel, like when a baby shakes inside the mother. He came and opened the stopper of the vessel, and the sorcery went out, and the baby was born. Then they knew that she was involved in sorcery.

    Rashi on Sotah 22a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    רבי שמואל בר נחמני אמר ה"ז בור תימה כמאן ס"ל לא כאחרים ולא כר' יהודה דאחרים לא קרו בור אלא לשנה ולא קרא ור' יהודה אפי' עם הארץ לא משוי ליה דאמר בסוף פרק אלו מציאות (ב"מ דף לג:) דדרש ר' יהודה בר אילעאי שמעו דבר ה' החרדים אל דברו וגו' החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים אחיכם אלו בעלי מקרא שנאיכם אלו בעלי משנה מנדיכם אלו עם הארץ אלמא דבעלי משנה או בעלי מקרא לאו בכלל ע"ה נינהו:

    כל שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית דברי ר"מ תימה לר"י דאמר בפ' הניזקין (גיטין דף סא.) ובפ' ג' שאכלו (ברכות דף מז:) איזהו עם הארץ כל שאינו אוכל חולין בטהרה דברי ר"מ ופירש דהרבה ענייני עם הארץ הן ויש שאין מקבלין ממנו עדות כדאמרינן בפ' אלו עוברין (פסחים דף מט:) ששה דברים נאמרו בעם הארץ אין מקבלין מהן עדות וכו' ובפ' חומר בקודש (חגיגה דף כב.) כמאן מקבלין סהדותא מעם הארץ כר' יוסי ויש כשר לענין עדות ונחשד על הטהרות ועל המעשרות או לענין זימון או לענין שביעית א"נ לענין דברים שאינן נקחין אלא מן המומחה כדאיתא בפ' שני דמסכת ע"ז (דף לט:) בירושלמי אשה פרושה זו היא שיושבת ומלעבת בדברי תורה ותאמר אלי תבא וישכב עמה בלילה הוא א"ר אבהו כביכול היה במחשבה הוא לבדו יודע שלא עלתה על דעתה אלא בשביל להעמיד שבטים הוסיפו עליהם בתולתא ציימנית ואלמנה שובבית [מי חגלה נסבת שם ביש] ותינוק שהוא עולה לחדשיו (בתולה ציימנית מציימה אובדת בתוליה ותינוק שהוא עולה לחדשיו) ר' חלקיה בשם ר' סימון זה שהוא גדול בתורה שלא בפירקו ומבזה את הגדולים ממנו א"ר יוסי זהו שבן תשע ואבריו נראה כבן י"ב והוא בא על אחת מכל העריות האמורות בתורה והן מתות על ידו והוא פטור רבי פירש מציימה אובדת בתוליה מחמת צומות בתוליה נושרות אבל מורי אחי הרב ר"מ פי' עושה חסידה ומתפללת כדגרסינן בגמ' דידן צליינית וכאילו צמה ועושה תעניות שתהא נענת בתפלתה ואינה עושה אלא לגנב את העין שלא יבדקו אחריה ומזנה ואובדת בתוליה:

    Tosafot on Sotah 22a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ואלמנה שובבת בעלת שכנות כו' עכ"ל ובערוך בערך שב שהולכת שובב בדרכי לבה כו' עכ"ל ע"ש:

    גמ' אתמר קרא ושנה ולא שמש ת"ח כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה רשב"נ אומר כו' דאחרים לא קרו בור אלא לקרא ולא שנה כו' עכ"ל כצ"ל לפי נוסחת הגמ' שלפנינו:

    Chidushei Halachot on Sotah 22a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' דאמר ר' אבהו צ"ל אבא:

    Gilyon HaShas on Sotah 22a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    אֵיזֶהוּ עַם־הָאָרֶץ? כָּל שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית בְּבִרְכוֹתֶיהָ. נראה לי בס"ד דאינו קוראה בזמנה ולכך אינו קוראה בברכותיה וכיון דקוראה שלא בזמנה ובלא ברכות נמצא הוא קורא בתורה בלבד ואינו בא להעיד על אלקינו ואחדותו יתברך כי רק הקוראה בתורת חובה הרי היא בתורת עדות ונמצא דאין זה מעיד בכל יום בתורת עדות ולכך נקרא עם הארץ דהוא פסול לעדות ואין מקבלים ממנו עדות כלל וזה החסרון נעשה לו מדה כנגד מדה. ומאן דאמר כָּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ תְּפִלִּין רוצה לומר דקורא קריאת שמע בלא תפילין דאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות יד:) כאלו מעיד עדות שקר בעצמו, ונמצא זה נקרא עם הארץ דנחשבת עדותו עדות שקר. וכן אֵין לוֹ צִיצִית בְּבִגְדוֹ שהוא סימן של חבר. וכן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים וְאֵינוֹ מְגַדְּלָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה אף על פי שהוא בעל תורה נקרא עם הארץ כי זה מנהגן של עמי הארץ שאין מלמדין בניהם תורה.

    לֹא קָרָא וְלֹא שָׁנָה, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר "וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה" (ירמיה לא, כז). נראה לי בס"ד דכל איש ישראל נקרא בשם בֶּן ונקרא בשם אָדָם ולכן היה קורא הקדוש ברוך הוא ליחזקאל הנביא ע"ה בשם בֶּן אָדָם (יחזקאל ב, א) והיינו שם בֶּן זוכה בו בעבור התורה כמו שנאמר אֲסַפְּרָה אֶל חֹק הֳ' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה (תהלים ב, ז) ופרשתי בס"ד הטעם דזה איירי בתורה שבעל פה שהיא סוד שם הוי־ה במלוי ההי־ן שעולה בן [יו־ד ה־ה ו־ו ה־ה=52] כי תורה שבכתב הוא סוד התפארת שהוא שם הוי־ה במלוי אלפין ותורה שבעל פה הוא סוד המלכות שהיא שם הוי־ה במלוי ההי־ן. ואיך שיהיה הנה תואר בֶּן זוכה בו איש ישראל על ידי עסק התורה וכמפורש בכתוב הנזכר ותואר אָדָם זוכה בו מצד היחוס שכל ישראל הם מיוחסים לזרע כשר עד אדם הראשון ותואר אָדָם הוא הניתן לאדם הראשון שם עצמיי על אשר נברא 'מן האדמה'. ולכן איש ישראל אם הוא עם הארץ אין לו תואר בֶּן אבל עדיין יש לו תואר אָדָם כי זרע ישראל הוא דכתיב בהו אָדָם אַתֶּם (יחזקאל לד, לא) וכיון שמאס בלימוד התורה ולא שנה בה כדי שיקח לו תואר בֶּן הנה לוקח תמורתו תואר בְּהֵמָה [52] כי מספר בֶּן נהפך לו למספר בְּהֵמָה חושבנא דדין כחושבנא דדין ולכן על עם הארץ נאמר זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה (ירמיה לא, כו).

    לָמַדְנוּ יִרְאַת חֵטְא מִבְּתוּלָה וְקִיבּוּל שָׂכָר מֵאַלְמָנָה הקשה הרב פתח עינים ז"ל דמשמע לולי אלו לא היינו יודעים שצריך האדם להיות ירא חטא ויש קבול שכר? אתמהא! עיין שם. ונראה לי בס"ד הכונה לולי זאת לא היינו יודעים שצריך האדם לדאוג ולהיות ירא ומפחד ומבקש גם על חטא של אחרים שלא יחטאו מסיבתו ורק ירא ויפחד ויבקש על עצמו שלא יחטא, ומבתולה זו למדנו שצריך להיות ירא ומפחד ומבקש גם בעבור אחרים! וכן בקבלת שכר ודאי יודעים אנחנו שיש קבלת שכר אך אסור לאדם לעשות מצוה בשביל קבלת שכר מיהו אם עושה יותר מכדי חיובו מותר לבקש שכר על זה וכמו שאמרו המפרשים על ברייתא דנותן סלע צדקה על מנת שיחיה בנו (ראש השנה ד.) דאיירי בנותן הסלע אחר שנתן כדי חיובו. וכאן אמר רבי יוחנן למדנו מזאת האלמנה המצאות ואופנים לעשות במצות תוספת על חיוב כדי שבזה יהיה מותר לנו לבקש שכר להדיה כהאי עובדא דאלמנה דהיה לה בית הכנסת קרובה לביתה והיתה הולכת לבית הכנסת הרחוקה משום שכר פסיעות דאם אנחנו נעשה כמוה במצוה זו ובשאר מצות נוכל לבקש שכר דהא ההליכה לבית הכנסת הרחוקה הוא תוספת על החיוב כיון דאפשר לקיים המצוה בקרובה וכהן גדול מותר לבקש שכר לכן אנחנו נלמוד אופן שנוכל לקבל ולבקש שכר בפינו כמו אופן מעשה האלמנה וכיוצא בו.

    בָּרָאתָ גַּן עֵדֶן וּבָרָאתָ גֵּיהִנָּם, בָּרָאתָ רְשָׁעִים וּבָרָאתָ צַדִּיקִים קשה הוה ליה למנקט צדיקים ברישא כמו דנקטה גן עדן ברישא? ונראה לי בס"ד שנתכוונה להתחיל בטוב ולסיים בטוב לכן התחילה בגן עדן וסיימה בצדיקים. ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו תירץ דרמזה לפי דרכה שסופם של רשעים להיות צדיקים דאין בר ישראל נשאר בטומאתו אלא סופו להתקן הן על ידי גיהנם הן על ידי גלגול ויהיה צדיק עד כאן דבריו נר"ו.

    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לֹא יִכָּשְׁלוּ בִּי בְּנֵי אָדָם הקשה מהרש"א אמאי לא היתה מתפללת על עצמה שלא תכשל בבני אדם? עיין שם. ונראה לי בס"ד דתפילה זו היתה ראויה לה מפני שהיא בתולה שעדיין לא נשאת ודרכם של בחורים לחזר אחר בתולות לראותם כדי לישא אחת מהם דאסור לאדם לישא אשה עד שיראנה (קידושין מא.), וכן איתא במשנה בסוף תענית שאומרים הבתולות בחור שא עיניך וראה וכו' (משנה תענית ד, ח). ולכן היתה מתפללת על אלו הבחורים שבאים לראות אותה ולהסתכל בה שלא יכשלו בקרי בלילה מחמת הרהור שיהיה להם מצד הראיה והסתכלות שראו והסתכלו בה אבל הבתולה אין דרכה להסתכל ולראות בבחורים בעבור שתברור לה בחור נאה כדי שתהיה צריכה להתפלל על הרהור. ועוד אם הסתכלה וראתה את הבחורים שבאים לראותה כדי להנשא, אין לה מכשול של קרי כמו שנמצא באיש ודבר זה מוכרח שבקשתה הוא על אופן זה ואין כונתה לומר שלא יכשלו בה בני אדם לאונסה ולשכב עמה דעל זה אין צריך להתפלל כי כל אשה תשמור עצמה מן הרשעים וכל שכן בתולה. ומה שכתב הרב עיון יעקב משום דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות לג:), ולא שייך בזה תפלה זה אינו דהא כמה תפלות יש לנו כיוצא בזה כי בברכת השחר כל יום מתפללין הַרְחִיקֵנוּ מִיֵּצֶר מִיֵּצֶר הָרַע וְאֶל תְּבִיאֶנּוּ לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה, וכן מתפללים אחר ובא לציון בברוך אלקינו שבראנו לכבודו תפלות כיוצא בזה ועוד ועוד. גם לפי דבריו איך מתפללת 'אל יכשלו בני אדם אחרים' מאחר דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים? ומה שחשב לתקן בזה לא תיקן כלום! והנה לפי הבנת המהרש"א ז"ל תירץ בני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו דאמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא קמא צב.) כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה, ופירשו הכונה שהוא אינו צריך להתפלל על עצמו בפירוש כיון דהוא מתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר ולכן כיון דהתפלל שלא יכשלו בה בני אדם והיא גם כן צריכה לאותו דבר אין צריך שתתפלל על עצמה עד כאן דבריו נר"ו.

    כְּגוֹן יוֹחֲנִי בַּת רְטִיבִי הא דלא תירץ אבתולה כלום, דלא אצטריך מאחר דמפרש אלמנה דנקיט התנא בסתם לאו בכל אלמנה איירי אלא בכגון יוחני בת רטיבי תו לא נשאר קושיא בבתולה דגם בזה יש לומר לאו איירי בכל בתולה שמתפללת אלא איירי בבתולה שמארכת בתפלת חובה הרבה דלהכי קורין אותה צַלְיָינִית ואותה בתולה דחזה רבי יוחנן היתה מתפללת תפלה קצרה ולא היתה בתפילת חובה ועוד מן נוסח תפלתה נראה שהיא תמה וישרה ירבו כמותה בישראל ובהאי לא איירי התנא בברייתא דבתולה צליינית.

    Ben Yehoyada on Sotah 22a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sotah, daf 22, Amud Aleph, about 370 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 16 words

      Opens “שקרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים.…”

    2. Segment 226 words

      Opens “אתמר: קרא ושנה ולא שימש ת"ח ר'…”

      Named: שמואל.

    3. Segment 332 words

      Opens “רב אחא בר יעקב אומר: הרי זה…”

      Named: רב אחא בר יעקב, רב נחמן בר יצחק.

    4. Segment 449 words

      Opens “ת"ר איזהו ע"ה כל שאינו קורא ק"ש…”

    5. Segment 527 words

      Opens “קרא ולא שנה הרי זה בור, לא…”

    6. Segment 637 words

      Opens “(משלי כד, כא) ירא את ה' בני…”

      Named: רב אמר, רבי יצחק, רב הונא.

    7. Segment 738 words

      Opens “תנא התנאים מבלי עולם מבלי עולם ס"ד…”

    8. Segment 817 words

      Opens “אשה פרושה וכו' ת"ר בתולה צליינית ואלמנה…”

    9. Segment 940 words

      Opens “איני והאמר רבי יוחנן למדנו יראת חטא…”

      Named: רבי יוחנן.

    10. Segment 1033 words

      Opens “קיבול שכר מאלמנה דההיא אלמנה דהואי בי…”

      Named: רבי ולא.

    11. Segment 116 words

      Opens “כי קאמר כגון יוחני בת רטיבי…”

    12. Segment 1212 words

      Opens “מאי קטן שלא כלו לו חדשיו הכא…”

    13. Segment 1347 words

      Opens “רבי אבא אמר זה תלמיד שלא הגיע…”

      Named: רבי אבא, רב הונא, רב מאי, אבא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Abbahu · Amoraim · Second and third generation Amoraim

      Rabbi Abbahu was a prominent Amora in the Land of Israel, known for his wisdom, humility, and defense of Judaism against heretics.

      Source: Sotah 22a · Segment 13 — “רבי אבא אמר זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Sotah 22a · Segment 3 — “רב אחא בר יעקב אומר: הרי זה מגוש. אמר…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Sotah 22a · Segment 7 — “…עולם ס"ד אמר רבינא שמורין הלכה מתוך משנתן תניא…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Sotah 22a · Segment 2 — “…עם הארץ. ר' שמואל בר נחמני אמר: הרי זה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sotah 22a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026