Talmud Builders

    Sotah 8a

    Back to index

    English translation — Sotah 8a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1She is already standing there in the Temple courtyard, as that is where the Sanhedrin sits. The Gemara answers: This teaches that they would bring her up and would bring her down repeatedly in order to fatigue her, with the hope that her worn-down mental state will lead to her confession. This was also done with witnesses testifying in cases of capital law, as it is taught in the Tosefta ( Sanhedrin 9:1): Rabbi Shimon ben Elazar says: In cases of capital law, the court brings the witnesses from one place to another place in order to confuse them so that they will retract their testimony if they are lying.

    2§ The mishna teaches: Because there, at the Eastern Gate, they give the sota women the bitter water to drink, and there the lepers and women who have given birth are purified. The Gemara asks: Granted, the sota women are given the bitter water to drink there, as it is written: “And the priest shall stand the woman before the Lord” (Numbers 5:18), and the Eastern Gate is directly opposite the Sanctuary, which is the area referred to as “before the Lord.” Similarly, with regard to lepers as well, this is as it is written: “And the priest that cleans him shall set the man that is to be cleansed, and those things, before the Lord” (Leviticus 14:11). But what is the reason that a woman who has given birth must also be purified there?

    3The Gemara suggests: If we say it is because of the requirement for the women who have given birth to come and stand over their offerings, as it is taught in a baraita : The offering of a person is brought only if he stands over it while it is being sacrificed, and that is why they stand at this gate, which is as close to the sacrifice as they are permitted to be while they are ritually impure. If that is so, then the same halakha should apply to men who experience a gonorrhea-like discharge [ zavim ] and women who experience a discharge of uterine blood after their menstrual period [ zavot ] as well. They are also ritually impure while their offerings are sacrificed. Why would the mishna then specify women who have given birth? The Gemara answers: Yes, it is indeed so, and the tanna cited one of them, and the same halakha applies to all others in that category.

    4§ The Sages taught in a baraita in the Tosefta (1:6): Two sota women are not given to drink simultaneously, in order that the heart of each one not be emboldened by the other, as there is a concern that when one sees that the other woman is not confessing, she will maintain her innocence even if she is guilty. Rabbi Yehuda says: This is not for that reason. Rather, it is because the verse states: “And the priest shall bring her [ ota ] near and stand her before the Lord” (Numbers 5:16). Rabbi Yehuda explains his inference: The word “ ota ” indicates her alone, and therefore there is a Torah edict not to have two women drink the bitter water simultaneously.

    5The Gemara asks: And as for the first tanna , isn’t it written “ ota ”? The Gemara answers: The first tanna is actually Rabbi Shimon, who interprets the reasons of halakhot written in verses, and he is saying: What is the reason? What is the reason the Torah requires her alone, that each sota drink individually? In order that the heart of each woman not be emboldened by the other.

    6The Gemara asks: What is the difference between them? Why should it matter if this halakha is due to a logical reasoning or due to a Torah edict? The Gemara answers: The difference between them is in a case where one of the women is trembling from fear. Since she has obviously not been emboldened by the presence of the other, Rabbi Shimon would allow her to be given to drink at the same time as the other.

    7The Gemara asks: And if she is trembling, can the court give her to drink at the same time as the other? But there is a general principle that one does not perform mitzvot in bundles, as one who does so appears as if the mitzvot are a burden upon him, and he is trying to finish with them as soon as possible.

    8As we learned in a baraita : Two sota women are not given to drink simultaneously, and two lepers are not purified simultaneously, and two slaves are not pierced simultaneously, and two heifers do not have their necks broken simultaneously, because one does not perform mitzvot in bundles. Accordingly, even Rabbi Shimon would agree that under no circumstances can a priest give two sota women to drink simultaneously. How, then, can the Gemara say that a trembling woman can be given to drink together with another sota ?

    9Abaye said, and some say it was Rav Kahana who said: This is not difficult. Here, the second baraita , which says that it is prohibited to give two sota women to drink simultaneously because one does not perform mitzvot in bundles, is speaking with regard to one priest. There, Rabbi Shimon in the first baraita , who permits a trembling sota to be given to drink together with another sota , is speaking with regard to two priests. Since no individual priest is giving two women to drink simultaneously, mitzvot are not being performed in bundles.

    10§ The mishna teaches: And the priest grabs hold of her clothing and pulls them until he reveals her heart, and he unbraids her hair. The Gemara cites the source for these acts. The Sages taught: The verse states: “And the priest shall stand the woman before the Lord and uncover the woman’s head” (Numbers 5:18). From this verse I have derived only that he uncovers her head; from where do I derive that he uncovers her body? The verse states: “The woman,” rather than just stating: And uncovers her head. This indicates that the woman’s body should be uncovered as well. If so, what is the meaning when the verse states specifically: “And uncover her head”? Once it has stated that he uncovers the woman, it is already apparent that she, including her hair, is uncovered. It teaches that the priest not only uncovers her hair but also unbraids her hair.

    11The mishna continues by citing that Rabbi Yehuda says: If her heart was attractive he would not reveal it, and if her hair was attractive he would not unbraid it. The Gemara asks: Is this to say that Rabbi Yehuda, who maintains that it is prohibited to uncover an attractive woman, is concerned about onlookers having sexual thoughts, and the Rabbis, who permit it, are not concerned about this?

    12But we have heard the opposite from them, as it is taught in the Tosefta ( Sanhedrin 9:6): Although a man condemned to stoning is stoned unclothed, the court covers him with one small piece of material in front of him, to obscure his genitals, and they cover a woman with two small pieces of material, one in front of her and one behind her, because all of her loins are nakedness, as her genitals are visible both from the front and from the back. This is the statement of Rabbi Yehuda. And the Rabbis say: A man is stoned while naked, but a woman is not stoned while naked, but fully clothed. Apparently, Rabbi Yehuda is not concerned that the onlookers seeing the woman unclothed will lead to sexual thoughts, but the Rabbis are concerned about this.

    13Rabba said: What is the reason here, with regard to a sota , that Rabbi Yehuda is concerned? Perhaps the sota will leave the court having been proven innocent, and the young priests in the Temple who saw her partially naked will become provoked by the sight of her. There, in the case of a woman who is stoned, she departs from this world by being stoned and there is no concern for sexual thoughts. The Gemara comments: And if you would say that the fact that she is killed is irrelevant to their sexual thoughts, as the onlookers will be provoked with regard to other women, this is not a concern. As didn’t Rava say: It is learned as a tradition that the evil inclination controls only that which a person’s eyes see.

    14Rava said: Is the contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and the other statement of Rabbi Yehuda difficult, while the contradiction between one statement of the Rabbis and the other statement of the Rabbis is not difficult? There is also an apparent contradiction between the two rulings of the Rabbis, as with regard to a sota , they are not concerned about sexual thoughts, but with regard to a woman who is stoned they are. Rather, Rava said: The contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and the other statement of Rabbi Yehuda is not difficult, as we answered above.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    התם קיימאבלשכת הגזית כדקאמרת שיאיימו עליה ב"ד הגדול ולשכת הגזית בעזרה היתה חציה בקודש וחציה בחול כדאמר ביומא פרק שני (דף כה.):

    ומחתינן להמכל הר הבית לאחר שיאיימו עליה:

    כדי לייגעהותדאג מן המים ותודה כשתראה בצרתה:

    מסיעין היו את העדיםשמעידים עדות נפשות וכשבודקין אותן היו מסיעין אותן מפינה לפינה ומלשכה ללשכה:

    לפני ה'והוא הפתח שבו דרך כניסה ויציאה לכל באי עזרה:

    אקורבנייהוכשמקריבים את קרבן קיניהם לטהרם באכילת קדשים ומצוה על האדם שיעמוד וישמור על קרבנו ונפקא לן בספרי מתשמרו להקריב לי במועדו (במדבר כ״ח:ב׳) ומי שיכול ליכנס בעזרה נכנס ואלו שלא היו יכולות מפני שהיו מחוסרות כפרה עומדות בחלל שער נקנור שלא נתקדש:

    זבין וזבות נמיכשמקריבין קרבניהם הן מחוסרי כפרה ואינן יכולין ליכנס:

    שלא יהא לבה גס בחברתהשמא האחת עומדת על בורייה ואינה מודה לומר טמאה אני וחברתה שהיא טמאה רואה את זו שאינה מודה וסובלת את בושתה ולבה מתגבר עליה לעשות כמו זו ואינה מודה:

    לא מן השם הוא זהלא זהו הטעם שאמרת העיקר הנאמר בדבר:

    אותהוהשביע אותה הכהן:

    ר"ש יהיב טעמי לקראי בב"מ (דף קטו.) דקא אמר לא תחבל בגד אלמנה בעניה נאמר ולא בעשירה דטעם המקרא שאם אתה ממשכנה ואתה חייב להחזיר לה ואתה נכנס שחרית ליטלו וערבית להחזירו משיאה שם רע בשכינותיה:

    מאי בינייהובין רבי יהודה לרבי שמעון אי משום לבה גס בה ואי משום גזירת הכתוב:

    איכא בינייהואשה שאנו רואים בה שהיא רותתת מאימת המים ואינה מודה למ"ד שלא יהא לבה גס בה זו אנו רואין שאין לבה גס בה ולמאן דלא דריש טעמא דקרא אלא גזירת הכתוב אין משקין עמה אחרת:

    ורותתת מי משקיןעמה אחרת נהי דאין לבה גס בה האיכא משום עשיית מצות חבילות כדתניא כו':

    חבילות חבילותשנראה כמי שהיו עליו למשאוי וממהר לפרק משאו:

    בכהן אחדהוי חבילות וכן לגבי עבדים בב"ד אחד ובאדון אחד:

    ופרעבכל מקום לשון גילוי הוא:

    גופה מניןכדתנן מגלה את לבה:

    סותר את שערהמרבה בגילויה שסותר קליעתה:

    חייש להרהוראשלא יתנו הרואין את לבם בה:

    האיש מכסים אותוכשנסקל:

    פרק אחדחתיכת בגד מלפניו ושאר כל גופו ערום:

    שכולה ערוהאחוריה ופניה שבית הבשת נראה משני צדדין:

    הכא היינו טעמא דר' יהודה שמא תצא מב"ד זכאהשטהורה תמצא ולא יבדקוה המים ויתגרו בה ויהיו רודפים אחריה כל ימיה:

    פרחי כהונהנקט על שם שהיו מצויין בעזרה יותר משאר העם:

    וכי תימא אתי לאגרויי באחרנייתאעל ידי שראו את זו ערומה מתגרה יצרם בנשים אחרות:

    גמירימסורת בידי מרבותי:

    דרבנן אדרבנן לא קשיאבתמיה דשנית רבי יהודה ולא חיישת לשנויי דרבנן:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    סוטה ח עמוד א

    1התם קיימא! דמסקינן לה ומחתינן לה כדי לייגעה. דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: בית דין מסיעין את העדים ממקום למקום, כדי שתטרף דעתן עליהן ויחזרו בהן.

    2ששם משקין את הסוטות וכו'. בשלמא סוטות, דכתיב: ״(במדבר ה״, יח) ״והעמיד הכהן את האשה, לפני ה' מצורעין נמי דכתיב ״(ויקרא יד״, יא) והעמיד הכהן המטהר וגו' אלא יולדת מאי טעמא׃

    3אילימא משום דאתיין וקיימין אקורבנייהו דתניא אין קרבנו של אדם קרב אלא אם כן עומד על גביו אי הכי זבין וזבות נמי אה"נ ותנא חדא מינייהו נקט׃

    Baraita

    4ת"ר אין משקין שתי סוטות כאחת כדי שלא יהא לבה גס בחבירתה רבי יהודה אומר לא מן השם הוא זה אלא אמר קרא ״(במדבר ה״, טז) אותה לבדה׃

    5ות"ק הכתיב ״אותה ת״ק ר"ש היא דדריש טעם דקרא ומה טעם קאמר מה טעם אותה לבדה כדי שלא יהא לבה גס בחבירתה׃

    6מאי בינייהו איכא בינייהו רותתת׃

    7ורותתת מי משקין והא אין עושין מצות חבילות חבילות׃

    8דתנן אין משקין שתי סוטות כאחת ואין מטהרין שני מצורעין כאחת ואין רוצעין שני עבדים כאחת ואין עורפין שתי עגלות כאחת לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות׃

    9אמר אביי ואיתימא רב כהנא לא קשיא, כאן בכהן אחד כאן בשני כהנים׃

    10והכהן אוחז בבגדיה תנו רבנן (במדבר ה, יח) ופרע את ראש האשה אין לי אלא ראשה גופה מנין ת"ל האשה אם כן מה ת"ל ופרע את ראשה מלמד שהכהן סותר את שערה׃

    11ר' יהודה אומר אם היה לבה וכו' למימרא דר' יהודה חייש להרהורא ורבנן לא חיישי׃

    12והא איפכא שמעינן להו דתניא האיש מכסין אותו פרק אחד מלפניו והאשה שני פרקים אחד מלפניה ואחד מלאחריה מפני שכולה ערוה דברי רבי יהודה וחכ"א האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה׃

    13אמר רבה הכא טעמא מאי שמא תצא מב"ד זכאית ויתגרו בה פרחי כהונה התם הא מסתלקא וכי תימא אתי לאיגרויי באחרניית' האמר רבא גמירי דאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות׃

    14אמר רבא דר' יהודה אדר' יהודה קשיא דרבנן אדרבנן ל"ק אלא אמר רבא דר' יהודה אדר' יהודה ל"ק כדשנין.

    Tosafot

    And the priest grasps her clothingin Makkot 22b, it's also taught "the attendant of the congregation takes hold of his clothes...". And it seems that because it is written about him "and he shall be degraded" (Deuteronomy 25:3), that it is a commandment to degrade him. In the Tosefta: "priests draw lots, and the one who draws the lot [to do this action], even the High Priest, goes and stands by the side of the sotah, and grasps her clothing"

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    כבר ביארנו במשנתנו דרך כלל דרכי האיומין שבהם מאיימין בדיני נפשות וכן הרחבנו בה את הדברים במקומה ברביעי של סנהדרין ומ"מ זה שאמרו שמסיעין את העדים ממקום למקום כדי שתטרף דעתם ויחזרו בהם בריתא היא בסנהדרין פרק תשיעי ואין הלכה כן:

    אין מטהרין שני מצורעים כאחד ר"ל בכהן אחד ואין עושין שתי עגלות ערופות כאחד ר"ל בבית דין אחד ואין רוצעין שני עבדים כאחד ר"ל על ידי בית דין אחד ואדון אחד וכן אין משקין שתי סוטות כאחד על ידי כהן אחד אחר שאין עושין מצות חבילות חבילות ומ"מ בסוטה אף בשני כהנים יש לחוש שכל שמשקין אחת בפני חברתה יתאמץ לבה לעמוד בכפירתה וכן נאמרה בהדיא בתוספתא ולשונם בזה אין משקין שתי סוטות כאחת שלא יהא לבה גס בחברתה אלא שר' יהודה השיב עליה לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר והקריב אותה ולא שתים אלא שאם ראינוה רועדת ורותתת בשני כהנים מותר ובדיעבד מיהא בכלן כשרות אלא שבהשקאת סוטה כל שעירב מחיית שתי המגלות לתוך כוס אחד והשקה לשתיהן פסול שהרי נתערבה מחיית מגלתה בשל חברתה והרי זה כנכתבה או נמחקה שלא לשמה כמו שיתבאר:

    בששי של סנהדרין מ"ה א' יתבאר שהאיש נסקל ערום ר"ל שכשהיה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין את בגדיו אלא שמכסין אותו מלפניו אבל האשה אינה נסקלת ערומה אף בכסוי לפניה או אף לפניה ולאחריה אלא בלבישת חלוקה ואע"פ שבסוטה אמרו לגלות עד לבה בזו מפני שהנשים חייבות לראותה ראוי להנהיגה בבזיון משום ונוסרו אבל בהריגת בית דין אין לך ויסרו יתר מן ההריגה ואין אנו צריכין לבזותה ביותר אדרבה ברור לה מיתה יפה ואע"פ שיש צער לגוף מפני שמיתתה מתאחרת לסבת המלבוש מ"מ נוח לה בצער מועט מבזיון גדול ובאיש מיהא אין הבזיון גדול כל כך כשהוא ערום וזו היא אצלו מיתה יפה כדי שתהא מיתתו יותר ממהרת:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Sotah 8a

    Sotah 8a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 319 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    התם קיימא בלשכת הגזית כדקאמרת שיאיימו עליה ב"ד הגדול ולשכת הגזית בעזרה היתה חציה בקודש וחציה בחול כדאמר ביומא פרק שני (דף כה.):

    ומחתינן לה מכל הר הבית לאחר שיאיימו עליה:

    כדי לייגעה ותדאג מן המים ותודה כשתראה בצרתה:

    מסיעין היו את העדים שמעידים עדות נפשות וכשבודקין אותן היו מסיעין אותן מפינה לפינה ומלשכה ללשכה:

    לפני ה' והוא הפתח שבו דרך כניסה ויציאה לכל באי עזרה:

    אקורבנייהו כשמקריבים את קרבן קיניהם לטהרם באכילת קדשים ומצוה על האדם שיעמוד וישמור על קרבנו ונפקא לן בספרי מתשמרו להקריב לי במועדו (במדבר כ״ח:ב׳) ומי שיכול ליכנס בעזרה נכנס ואלו שלא היו יכולות מפני שהיו מחוסרות כפרה עומדות בחלל שער נקנור שלא נתקדש:

    זבין וזבות נמי כשמקריבין קרבניהם הן מחוסרי כפרה ואינן יכולין ליכנס:

    שלא יהא לבה גס בחברתה שמא האחת עומדת על בורייה ואינה מודה לומר טמאה אני וחברתה שהיא טמאה רואה את זו שאינה מודה וסובלת את בושתה ולבה מתגבר עליה לעשות כמו זו ואינה מודה:

    20 more comments on this page.

    Rashi on Sotah 8a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    And the priest grasps her clothing in Makkot 22b, it's also taught "the attendant of the congregation takes hold of his clothes...". And it seems that because it is written about him "and he shall be degraded" (Deuteronomy 25:3), that it is a commandment to degrade him. In the Tosefta: "priests draw lots, and the one who draws the lot [to do this action], even the High Priest, goes and stands by the side of the sotah, and grasps her clothing"

    Tosafot on Sotah 8a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    כבר ביארנו במשנתנו דרך כלל דרכי האיומין שבהם מאיימין בדיני נפשות וכן הרחבנו בה את הדברים במקומה ברביעי של סנהדרין ומ"מ זה שאמרו שמסיעין את העדים ממקום למקום כדי שתטרף דעתם ויחזרו בהם בריתא היא בסנהדרין פרק תשיעי ואין הלכה כן:

    אין מטהרין שני מצורעים כאחד ר"ל בכהן אחד ואין עושין שתי עגלות ערופות כאחד ר"ל בבית דין אחד ואין רוצעין שני עבדים כאחד ר"ל על ידי בית דין אחד ואדון אחד וכן אין משקין שתי סוטות כאחד על ידי כהן אחד אחר שאין עושין מצות חבילות חבילות ומ"מ בסוטה אף בשני כהנים יש לחוש שכל שמשקין אחת בפני חברתה יתאמץ לבה לעמוד בכפירתה וכן נאמרה בהדיא בתוספתא ולשונם בזה אין משקין שתי סוטות כאחת שלא יהא לבה גס בחברתה אלא שר' יהודה השיב עליה לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר והקריב אותה ולא שתים אלא שאם ראינוה רועדת ורותתת בשני כהנים מותר ובדיעבד מיהא בכלן כשרות אלא שבהשקאת סוטה כל שעירב מחיית שתי המגלות לתוך כוס אחד והשקה לשתיהן פסול שהרי נתערבה מחיית מגלתה בשל חברתה והרי זה כנכתבה או נמחקה שלא לשמה כמו שיתבאר:

    בששי של סנהדרין מ"ה א' יתבאר שהאיש נסקל ערום ר"ל שכשהיה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין את בגדיו אלא שמכסין אותו מלפניו אבל האשה אינה נסקלת ערומה אף בכסוי לפניה או אף לפניה ולאחריה אלא בלבישת חלוקה ואע"פ שבסוטה אמרו לגלות עד לבה בזו מפני שהנשים חייבות לראותה ראוי להנהיגה בבזיון משום ונוסרו אבל בהריגת בית דין אין לך ויסרו יתר מן ההריגה ואין אנו צריכין לבזותה ביותר אדרבה ברור לה מיתה יפה ואע"פ שיש צער לגוף מפני שמיתתה מתאחרת לסבת המלבוש מ"מ נוח לה בצער מועט מבזיון גדול ובאיש מיהא אין הבזיון גדול כל כך כשהוא ערום וזו היא אצלו מיתה יפה כדי שתהא מיתתו יותר ממהרת:

    Meiri on Sotah 8a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה איכא בינייהו רותתת כו' דפליגי נמי הכי רבי ור"ש בקרא דוהוציא אותה כו' עכ"ל כצ"ל משמע להו דכמו דהקפיד קרא מעיקרא התם אהוצאה שתהיה להפרה לחוד מדכתיב אותה גבי הוצאה ה"נ אית לן למימר דהקפיד קרא אהעמדתה לחוד מדכתיב והקריב אותה הכהן והעמידה וכן הוא בתוספתא דמייתי בפלוגתייהו הכא קרא דוהקריב אותה ולא קרא דוהשביע הכהן אותה כפירש"י דאין לפרש דוהקריב אותה הכהן והעמידה גו' אמנחה קאי דהא בתר הכי כתיב גבי מנחה והקריב אותה אל המזבח ודו"ק:

    בד"ה כאן בשני כהנים רש"י פי' וכן כו' ותימה הא טהרת שני מצורעין דמי לב' עבדים של שני בני אדם עכ"ל קושייתם אינה מבוררת לן דשני עבדים של שני בני אדם כיון דכל אדון של עבד ועבד רוצע עבדו כדכתיב אדוניו ה"ל כשני כהנים בטהרת שני מצורעים דלא מקרי חבילות כדמסיק וכ"כ הרמב"ם בהלכות עבדים דהאדון עצמו חייב לרוצעו ולא בנו ולא שלוחו וכ"ה במכילתא וצ"ע:

    Chidushei Halachot on Sotah 8a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    התם קיימא דמסקינן וכו' כבר הביאוה לפני בית דין הגדול שבירושלים שהיו יושבין בלשכת הגזית והיא היתה עומדת בדרום כדאיתא במסכת מדות והיא בגובה ההר יותר משער ניקנור שהיה במזרח. ואם כן מאי קאמר מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער ניקנור. ומשני דמסקינן לה ומחתינן לה. לאחר שהביאוה ללשכת הגזית היו מורידין אותה ומוציאין אותה מכל המזרח ואחר כך מעלין אותה לשער המזרח דהיינו שער ניקנור. ולא כפירוש רש"י שפירש שער המזרח של הר הבית ומתוך כך הוצרך לפרש דמחתינן לה מכל הר הבית דלא מסתבר הכי להורידה כל כך. הרא"ש ז"ל בפירושיו :

    איכא בינייהו רותתת פירש רש"י אשה שאנו רואין שהיא רותתת מאימת המים ואינה מודה למאן דאמר שלא יהיה לבה גס בה אנו רואין שאין לבה גס בה ומשקין עמה אחרת. וקשיא לי ותיפוק ליה משום אידך שאינה רותתת שרואה את זו רותתת מאימת המים ואף על פי כן היא מתחזקת ואינה מודה גם היא לא תודה. ונראה לי דגרסינן רותתות ורותתות מי משקין להו בהדדי. הרא"ש ז"ל בפירושיו :

    Shita Mekubetzet on Sotah 8a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' אין משקין שתי סוטות עיין נדרים דף עג ע"א:

    שם כאן בכהן אחד עיין מג"א סימן קמז ס"ק יא:

    שם דר"י אדר"י לא קשיא פסחים יח ע"א כתובות כד ע"א:

    רש"י ד"ה אותה והשביע אותה הכהן בנדרים דף עג ע"א איתא בהך ברייתא משום שנאמר והשקה אותה לבדה (ובקרא לא כתיב אותה) ופי' הר"ן שם כיון דכתיב והשקה במפיק ה' הוי כאילו כתיב אותה וא"כ הכא נמי במה דאמרינן אמר קרא אותה היינו על ידי מפיק ה' דוהשקה. אבל ברא"ש שם וכן בפי' המכונה בשם רש"י איתא משום שנאמר והשקה לבדה והיינו מדכתיב במפיק ה' וא"כ י"ל דדחיק לומר דקורא הש"ס זה בלשון אמר קרא אותה מש"ה פי' רש"י הכא דהיינו קרא והשביע אותה והוי הכא ברייתא אחריתא וברמב"ם איתא שנאמר והעמיד אותה הכהן והיינו ע"כ מדכתיב והעמידה במפיק ה"א הוי כאילו כתיב אותה וקשה אמאי נטה ממאי דמפורש בברייתא שנאמר והשקה. ובשיורי כנה"ג א"ח בסוף הספר בלשונותיו על הרמב"ם כתב דצ"ל ברמב"ם והקריב אותה. וא"כ י"ל דהרמב"ם ס"ל דבברייתא דהכא דנקט אמר קרא אותה היינו קרא דוהקריב אותה:

    Gilyon HaShas on Sotah 8a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    אֵין יֵצֶר הָרַע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת נראה לי בס"ד לכך חוש הראיה יוצא מן השחור שבעין ולא מן הלובן כי השחרות כינוי ליצר הרע וכמו שאמרו רבותנו ז"ל על פסוק הַשַּׁחֲרוּת הָבֶל (קהלת יא, י) וכן דרשו רבותנו ז"ל (בראשית א, ה) 'לָאוֹר יוֹם' זה יצר הטוב 'וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה' זה יצר הרע. ולכן יוצא חוש הריאות מן השחור הרומז ליצר הרע לרמוז שאין היצר הרע שולט באדם אלא בריאות שהוא רואה שבמקום שיש ראיה יש יצר הרע שהוא שחור ולכן ראיה [216] גימטריא גבורה [216] לרמוז עיקר גבורת האדם במלחמת יצר הרע הוא בראיה שלו ששם שולט וזה הפתח שהיצר הרע נכנס בו אצל האדם! ועוד נראה לי בס"ד בזה דאחר אותיות 'עין' יש 'כסף' שהוא לשון 'תאוה' כמו נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי (תהלים פד, ג) וכן נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה (בראשית לא, ל). ואחר 'כסף' יש 'צלע' זו דאשה שנבראת מן הצלע לרמוז כי מן העין יהיה לאדם כסף רוצה לומר 'תאוה' בצלע זו אשה.

    Ben Yehoyada on Sotah 8a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sotah, daf 8, Amud Aleph, about 319 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 127 words

      Opens “התם קיימא! דמסקינן לה ומחתינן לה כדי…”

      Named: רבי שמעון.

    2. Segment 231 words

      Opens “ששם משקין את הסוטות וכו'. בשלמא סוטות,…”

    3. Segment 327 words

      Opens “אילימא משום דאתיין וקיימין אקורבנייהו דתניא אין…”

      Named: רב אלא.

    4. Segment 428 words

      Opens “ת"ר אין משקין שתי סוטות כאחת כדי…”

      Named: רבי יהודה.

    5. Segment 522 words

      Opens “ות"ק הכתיב אותה ת"ק ר"ש היא דדריש…”

    6. Segment 65 words

      Opens “מאי בינייהו איכא בינייהו רותתת…”

    7. Segment 79 words

      Opens “ורותתת מי משקין והא אין עושין מצות…”

    8. Segment 827 words

      Opens “דתנן אין משקין שתי סוטות כאחת ואין…”

    9. Segment 913 words

      Opens “אמר אביי ואיתימא רב כהנא לא קשיא,…”

      Named: רב כהנא, אביי.

    10. Segment 1032 words

      Opens “והכהן אוחז בבגדיה תנו רבנן (במדבר ה,…”

    11. Segment 1115 words

      Opens “ר' יהודה אומר אם היה לבה וכו'…”

    12. Segment 1232 words

      Opens “והא איפכא שמעינן להו דתניא האיש מכסין…”

      Named: רבי יהודה.

    13. Segment 1332 words

      Opens “אמר רבה הכא טעמא מאי שמא תצא…”

      Named: רבה, רבא.

    14. Segment 1419 words

      Opens “אמר רבא דר' יהודה אדר' יהודה קשיא…”

      Named: רבא.

    Sages named on this page

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Sotah 8a · Segment 9 — “אמר אביי ואיתימא רב כהנא לא קשיא, כאן בכהן…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sotah 8a · Segment 9 — “אמר אביי ואיתימא רב כהנא לא קשיא, כאן בכהן…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sotah 8a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026