Talmud Builders

    Sotah 15b

    Back to index

    English translation — Sotah 15b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And why did Rabban Gamliel speak up? It was because he heard Rabbi Meir saying an alternative explanation: She fed him, i.e., her paramour, delicacies from around the world; therefore, her offering is animal food. Rabban Gamliel said to him: Your explanation works out well in the case of a rich sota , but with regard to a poor sota , who cannot afford such delicacies, what is there to say? Rather, the reason she brings an offering of animal food is: Just as her actions were the actions of an animal, so too her offering is animal food.

    2MISHNA: The priest would bring an earthenware drinking vessel [ peyalei ] and he would pour into it half a log of water from the basin in the Temple. Rabbi Yehuda says: The priest would pour only a quarter - log of water. Just as Rabbi Yehuda minimizes the writing, as he requires that less be written on the scroll of the sota than do the Rabbis, so too he minimizes the amount of water to be taken from the basin for the erasing of the text.

    3The priest would enter the Sanctuary and turn to his right. And there was a place there, on the Sanctuary floor, with an area of a cubit by a cubit, and a marble tablet [ tavla ] was there, and a ring was fastened to the tablet to assist the priest when he would raise it. And the priest would take loose dust from underneath it and place the dust into the vessel with the water, so that the dust would be visible upon the water, as it is stated: “And the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the Tabernacle the priest shall take, and put it into the water” (Numbers 5:17).

    4GEMARA: The Sages taught: It must be a new earthenware vessel; this is the statement of Rabbi Yishmael. The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Yishmael? The Gemara answers: Rabbi Yishmael derives this by means of a verbal analogy between “vessel” in the case of the sota (Numbers 5:17) and “vessel” from the case of a leper (Leviticus 14:5). Just as there, with regard to the leper, a new earthenware vessel is required, so too here, a new earthenware vessel is required.

    5And there, with regard to the leper, from where do we derive that a new vessel is required? The Gemara answers: As it is written: “And he shall slaughter one of the birds in an earthen vessel over running water” (Leviticus 14:5). Just as running water has not been used beforehand for work, i.e., once used it is no longer considered to be running, so too the vessel must not have been used for work.

    6The Gemara asks: If this verbal analogy is extended, then just as there, running water from a flowing spring is required, so too here, with regard the sota , running water from a spring should be required for the water of a sota .

    7The Gemara answers: According to Rabbi Yishmael it is indeed so, as Rabbi Yoḥanan says: With regard to the water of the basin in the Temple Rabbi Yishmael says: It is collected from spring water. And the Rabbis say: It may also be from any other type of water and need not be collected from spring water.

    8The Gemara asks: The verbal analogy can be refuted: One cannot apply halakhot stated with regard to a leper to a sota , as what is unique about a leper is that he requires cedar wood, and the hyssop, and the scarlet wool for the performance of his purification ritual, and these are not required of the sota . Why, then, should a new vessel be required by the sota ?

    9Rabba said: The verse cited in the mishna states: “And the priest shall take holy water in an earthen vessel” (Numbers 5:17). The Torah makes no prior mention of the need for the priest to bring with him an earthenware vessel. Therefore, the verse must mean that the water should be placed in the vessel that I have already told you about, i.e., the vessel used for the leper.

    10Rava says: Even according to the opinion that a new vessel is not required, they taught that the earthenware vessel is taken only when its exterior was not blackened from usage. But if its exterior was blackened, then it is unfit for use by the sota . What is the reason for this? Its requirements are similar to those of water: Just as the water must be clear and unchanged in appearance, so too the vessel must be unchanged in appearance.

    11Rava raised a dilemma: If the vessel’s exterior was blackened, and it was returned to the furnace and became white again, what is the halakha ? Do we say that once it has been disqualified, it is disqualified forever and can never be rendered fit for use? Or perhaps since it has returned to a white appearance it has returned to a state of fitness.

    12Come and hear evidence from that which Rabbi Elazar says: If the leper tied the cedar wood, and the hyssop, and the scarlet wool for his purification to his basket behind him, so as to carry it on his back, they are disqualified, since their form has changed. But there, after those items have been tied, they can be smoothed out again as if they had never been used, and still they are unfit. Evidently, after being disqualified an item cannot become fit again.

    13The Gemara answers: There, the items are permanently unfit because they are peeled due to tying and can never truly return to their original appearance. That case does not provide proof.

    14The mishna states: The priest would enter the Sanctuary and turn to his right. The Gemara asks: What is the reason that he should do so? The Gemara responds: As the Master said: All turns that you turn should be only to the right.

    15The mishna continues: There was a place there, on the Sanctuary floor, with an area of a cubit by a cubit, and a marble tablet was there and a ring was fastened to the tablet so that it could be raised. When the priest would raise the tablet, he would take loose dust from underneath it and place the dust into the vessel with the water, so that the dust would be visible upon the water, as it is stated: “And the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the Tabernacle the priest shall take, and put it into the water” (Numbers 5:17). The Sages taught in a baraita : If the verse had stated only: “And of the dust that is on the floor,” one might have thought that the priest could prepare the concoction from dust from outside the Sanctuary and bring it in afterward.

    16Therefore, the verse states: “The dust that is on the floor of the Tabernacle,” indicating that the dust must be from inside the Sanctuary. If the verse had stated only: “On the floor of the Tabernacle,” one might have thought that the priest may dig with axes to loosen the dust there. Therefore, the verse states: “And of the dust that is on the floor of the Tabernacle,” indicating that the dust must be lying there loosely. How so? If there is already loose earth there on the Sanctuary floor, bring it; if there is none there, then place loose dust there from elsewhere, and then pick it up and use it.

    17It is taught in another baraita : The verse states: “And of the dust that is on the floor of the Tabernacle”; the fact that the verse does not explicitly state to take the dust from the floor of the Tabernacle teaches that the priest would prepare dust from outside and bring it into the Sanctuary. When the verse states: “The dust that is on the floor of the Tabernacle,” Isi ben Yehuda says that this phrase serves to include the floor of the Tabernacle when it stood in

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    דשמעיה לרבי מאיר דאמר כו'בפ"ק (לעיל סוטה דף ח:) גבי במדה שאדם מודד:

    עניהלא האכילתו מעדנים למה מביאה מאכל בהמה:

    אלא היא עשתה מעשה בהמהשהפקירה עצמה לתשמיש למי שאינה בן זוגה:

    מתני' היה מביאהכהן:

    פיליכוס של מים:

    מן הכיורדכתיב מים קדושים (במדבר ה׳:י״ז) ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי הכי תניא בסיפרי:

    כשם שממעטרבי יהודה בכתב המגילה לקמן במתני' כך ממעט כאן במים:

    ומקום היה שםניכר מתוך שאר רצפת ההיכל:

    טבעת קבועה בהלאחזה בטבעתה ולהגביהה מבין הרצפה שהיא כולה באבני שיש:

    כדי שיראהצריך ליתן שיעור שיהא נראה וניכר על פני המים:

    ונתן אל המיםמדלא כתיב ונתן במים אלא אל המים משמע שלא יהא נבלע בתוכן:

    גמ' מאי טעמא דרבי ישמעאלדבעי חדשה:

    גמר ממצורעושחט את הצפור האחת אל כלי חרש וגו':

    שלא נעשה בהן מלאכהדהא חיים כתיב:

    לר' ישמעאלדפרכת הא אליביה:

    הכי נמידבעינן מים חיים לסוטה דהא מן הכיור הוא נוטל ושמעינן ליה לר' ישמעאל בעלמא דאמר מי כיור מי מעיין הן דהיינו חיים:

    משאר מימות הןאם רצה ליתן לתוכו מי מקוה יתן:

    איכא למיפרךבהא גז"ש דרבי ישמעאל דגמר כלי כלי ממצורע:

    מה למצורע שכן טעון כו'לפיכך כלי שלו חדש תאמר בסוטה שאין בה כל אלו:

    אמר רבה וכו' בכלי שאמרתי לך כברהכי משמע ליה לרבה מדלא כתיב ולקח כלי חרש ונתן בו מים וכתיב בכלי חרש משמע שכבר הוזכר כלי זה במקום אחר ואמר רחמנא הכא שבאותו כלי שאמרתי לך במקום אחר קח אותם ומאי ניהו דמצורע:

    לא שנורבנן דמתני' דבעו חרס ומכשרי בישן:

    אלא שלא נתאכמוהושחרו פניו על ידי האור:

    דומיא דמיםאע"ג דלא גמרי ממצורע מיהו מינה ובה גמרי כלי דסוטה ממי סוטה ונהי דמי סוטה לרבנן לאו חיים נינהו דמכשרי בשאר מימות מיהת לא נשתנו וכלי נמי בעינן דלא נשתנה:

    החזירן לכבשןשל יוצר שמצרפים בו את הקדרות של חרס חדשות:

    שהפשיל קופתו לאחוריומדלא קתני שנעשה בהן מלאכה ש"מ אמלאכה לא קפיד אשינויא קפיד ואלו נתעקמו במשאוי:

    והא [התם] דהדרי ומפשטיוקתני פסולין אלמא כיון דאידחו אידחו:

    דאיקלוףשעל ידי המשוי נתקלפו מקליפתן דשינויא דלא הדר הוא:

    דאמר מרבסדר יומא (דף נח:) ובשחיטת קדשים (דף סב:) ויליף לה מפונים פונים דשנים עשר בקר דים שעשה שלמה:

    מן העפר אשר יהיה במשכןמדלא כתיב מקרקע המשכן יקח אינו מקפיד אלא שיכניס להיכל מלמד שמתקן מבחוץ ומכניס מבפנים להיכל ונותן אל המים וא"צ להניחו בקרקע ההיכל:

    תניא אידךפליגא אהך קמייתא ותנאי היא כדקתני בה פלוגתא דתנאי והך דלעיל מיתוקמא כאיסי בן מנחם:

    מן העפר אשר יהיה במשכןמדלא כתיב מקרקע המשכן יקח אינו מקפיד אלא שיכניס להיכל מלמד שמתקן מבחוץ ומכניס מבפנים להיכל ונותן אל המים וא"צ להניחו בקרקע ההיכל:

    בקרקע המשכן איסי בן יהודה וכו'בקרקע המשכן למאי אתא כיון דילפינן מאשר יהיה דא"צ ליטלו מעל גבי קרקעית:

    איסי בן יהודה אומר להביא קרקע בית עולמיםה"ג לה בסיפרי ולא גרס לרבות שילה ונוב וגבעון ובית עולמים דשילה משכן הוא ולא צריך לרבויא דהוא עיקר הכתוב ונוב וגבעון אין משקין בה סוטות דהא במה הואי ולא הוה שם ארון אלא מזבח הנחושת לבדו ולא קרבה בהן מנחת סוטה ולא שום חובת יחיד שאין לה זמן קבוע כדאמר בשחיטת קדשים (דף קיז.) ובמגילה (דף ט:) אבל בית עולמים הוצרך לרבות שלא תאמר משכן נאמר ולא מקדש בית המקדש שבירושלים קרי ליה בית עולמים לפי שאין אחר קדושתו היתר במקום אחר ושוב לא שרתה שכינה במקום אחר:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    סוטה 15 עמוד ב

    1דשמעיה לר' מאיר דקאמר: היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה. א"ל התינח עשירה עניה מאי איכא למימר אלא כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה׃

    Mishna

    2היה מביא פילי של חרס ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור ר' יהודה אומר: רביעית כשם שממעט בכתב כך ממעט במים׃

    3נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה כשהוא מגביה ונוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שיראה על המים שנאמר ״(במדבר ה״, יז) ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים׃

    Gemara

    4תנא פילי של חרס חדשה דברי רבי ישמעאל מאי טעמא דרבי ישמעאל גמר כלי כלי ממצורע מה להלן חרס חדשה אף כאן חרס חדשה׃

    5והתם מנלן דכתיב ״(ויקרא יד״, ה) ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים מה מים חיים שלא נעשתה בהן מלאכה אף כלי שלא נעשתה בו מלאכה׃

    6אי מה להלן מים חיים אף כאן מים חיים׃

    7לרבי ישמעאל הכי נמי דאמר ר' יוחנן מי כיור רבי ישמעאל אומר מי מעיין הן וחכ"א משאר מימות הן׃

    8איכא למיפרך מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת׃

    9אמר רבה אמר קרא ״בכלי חרס כלי שאמרתי לך כבר״׃

    10אמר רבא לא שנו אלא שלא נתאכמו פניו אבל נתאכמו פניו פסולין מאי טעמא דומיא דמים מה מים שלא נשתנו אף כלי שלא נשתנה׃

    11בעי רבא נתאכמו והחזירן לתוך כבשן האש ונתלבנו מהו מי אמרינן כיון דאידחו אידחו או דילמא כיון דהדור הדור׃

    12ת"ש רבי אלעזר אומר עץ ארז ואזוב ושני תולעת שהפשיל בהן קופתו לאחוריו פסולין והא התם הדרי ומפשטי׃

    13התם דאיקלוף איקלופי׃

    14נכנס להיכל ופנה לימינו וכו' מ"ט דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין׃

    15מקום היה שם אמה כו' תנו רבנן ומן העפר אשר יהיה יכול יתקן מבחוץ ויכניס׃

    16תלמוד לומר בקרקע המשכן אי בקרקע המשכן יכול יחפור בקרדומות תלמוד לומר אשר יהיה הא כיצד יש שם הבא אין שם תן שם׃

    Baraita

    17תניא אידך ומן העפר אשר יהיה וגו' מלמד שהיה מתקן מבחוץ ומכניס בקרקע המשכן איסי בן יהודה אומר להביא קרקע׃

    Tosafot

    מה מים שלא נעשתה בהם מלאכהוא"ת כיון דמי כיור הן מי לא עסקינן שקדש ממנו כבר יש לומר אפי' אם קידש בהן שיצק מן הדדין שבו לא היתה מלאכה גבי נטילה דתנן בפ"ק דידים (מ"ג) עשה בהן מלאכה או ששרה בהן פתו פסולין ואפ"ה קתני (שם מ"ה) מים שנחתום מטבל בהן את הגלוסקין פסולין ושהוא מדיח בהן ידיו כשירין אלמא דלא חשיב מלאכה הדחת ידים אלא הדחת כלים ומי נחתום כדקתני התם:

    איכא למפרך מה למצורעהא סוגיא כרב אחא בריה דרבא דאמר בפרק המפלת (נדה דף כג.) לרבי ישמעאל כל ג"ש שאינה מופנה כל עיקר למידין ומשיבין ולפי המסקנא דיליף ליה מבכלי לא תיקשה נמי לרב יהודה דאמר אין למידין כל עיקר:

    ומה מים שלא נשתנותימא דמאחר דמי כיור הן ומי כיור כשירין במי מקוה ומי מקוה שנשתנו מראיהן כשר כדתנן במסכת מקואות פ"ז (מ"ג) דמי צבע אין פוסלין המקוה בשינוי מראה ועוד תימה לרבי מאי שנא דהכא אמר מה מים שלא נשתנו ובפרק ב' דמסכת ע"ז (דף לז:) לא מסיק הכי גבי בישולי עובדי כוכבים ונראה דהכא נמי אסמכתא בעלמא הוא וליכא אלא פסולא דרבנן:

    נתאכמו והחזירן לתוך כבשן האש מהותימה מ"ש דקא מבעיא ליה הכא בנראה וחוזר ונראה והא בפ' לולב הגזול (סוכה דף לג:) קא מבעיא לן ולא אפשיט ועוד מאי שנא מהא דאמר בזבחים פ"ב (דף יח:) בגדי כהונה שהיו מקורעין או מטושטשין ועבד עבודתו פסולה ואפי' הכי אם כיבס טשטוש וגיעול שלהן חזרו להתירן כדמייתי ברייתא פרק המזבח מקדש (זבחים דף פח.) בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה אורג נתגעלו אין מכבסין אותן לא בנתר ולא באהל ופרכינן הא במים מכבסין אמר אביי ה"ק הוגעו למים מכבסין אותן בנתר אלמא דמכבסין אותן ולא אמר דנדחו. מ"ר:

    והא התם הדרי ומפשטיפרש"י מדלא קתני שנעשה בהן מלאכה ש"מ אמלאכה לא קפיד אשינוי קפיד וקשיא לרבי מתוספתא דנגעים פרק אין מצורע ר' אליעזר אומר עץ ארז ואזוב ושני תולעת שנאמר בתורה שלא נעשית בהן מלאכה אלמא דמלאכה פוסלת בהן לר' אליעזר גופיה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    כבר ביארנו במשנה על פילי של חרס שהיה מביא שצריך להיות חדש שלא נעשה בו מלאכה מעולם הא כל שנעשה בו מלאכה אע"פ שלא נתאכמו פניו על ידי האור פסול אלא שאם היה ישן אפילו נתאכמו והושחרו פניו אם החזירו לתוך כבשן האש ונתלבן דינו כחדש אף כלי חרס האמור במצורע ליתן בתוכו מים חיים לשחוט עליהן את הצפור צריך שיהא חדש כך למדו מפי השמועה ושחט את הצפור אל כלי חרס על מים חיים מה מים חיים שלא נעשית בהן מלאכה כלומר שהרי למים חיים הוא צריך אף כלי שלא נעשית בו מלאכה:

    מי כיור אין צריך שיהו מן המעין או מן הנהר אלא אף מן המקוה וכל המים הכשרים למקוה כשרים לכיור ושפסולים למקוה פסולים לכיור וכן כל המשלים לשיעור המקוה משלים לשיעור הכיור ושיעור מי כיור הוא בכדי שיהו ארבעה כהנים יכולין לקדש הימנו:

    עץ ארז ואזוב האמור במצורע שנתקלפו פסולים שהרי כל שנקלף שינוי שאינו חוזר לבריתו הוא אבל אם הפשיל בהן את קופתו לאחוריו ונתעקמו כשרים שהרי אותו עקמימות חוזר ומתפשט ומלאכה אינה פוסלת בהן שלא נאמרה גזרה שוה אלא בכלי:

    כבר ביארנו במשנה שמקום אמה על אמה היה בצפון העזרה ובו טבלא של שיש וטבעת קבועה בה ומגביהה ונוטל עפר מתחתיה מ"מ צריך שתדע שכל שלא היה שם עפר תיחוח מתקן מבחוץ ומביא לשם לקיים בקרקע המשכן וחוזר ונוטלו ונותנו לתוך המים ואינו צריך לחפור לשם בדקר או בקרדום שלא נאמר מקרקע אלא בקרקע וכל שהיה בקרקע שעה אחת אשר יהיה בקרקע המשכן קרינא ביה ולא נתמעט אלא שלא יביא מתוך קופתו להביא לתוך הכלי ולא עוד אלא שאם בא לטרוח ולחפור אינו רשאי לכתחלה שנאמר אשר יהיה בקרקע המשכן אלא שאם חפר כשר הוא כל שיש שם עפר תיחוח יביא משם ולא יזמין מבחוץ ויכניס בפנים אלא שבדיעבד כשר:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Sotah 15b

    Sotah 15b. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 335 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    דשמעיה לרבי מאיר דאמר כו' בפ"ק (לעיל סוטה דף ח:) גבי במדה שאדם מודד:

    עניה לא האכילתו מעדנים למה מביאה מאכל בהמה:

    אלא היא עשתה מעשה בהמה שהפקירה עצמה לתשמיש למי שאינה בן זוגה:

    מתני' היה מביא הכהן:

    פילי כוס של מים:

    מן הכיור דכתיב מים קדושים (במדבר ה׳:י״ז) ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי הכי תניא בסיפרי:

    כשם שממעט רבי יהודה בכתב המגילה לקמן במתני' כך ממעט כאן במים:

    ומקום היה שם ניכר מתוך שאר רצפת ההיכל:

    25 more comments on this page.

    Rashi on Sotah 15b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    מה מים שלא נעשתה בהם מלאכה וא"ת כיון דמי כיור הן מי לא עסקינן שקדש ממנו כבר יש לומר אפי' אם קידש בהן שיצק מן הדדין שבו לא היתה מלאכה גבי נטילה דתנן בפ"ק דידים (מ"ג) עשה בהן מלאכה או ששרה בהן פתו פסולין ואפ"ה קתני (שם מ"ה) מים שנחתום מטבל בהן את הגלוסקין פסולין ושהוא מדיח בהן ידיו כשירין אלמא דלא חשיב מלאכה הדחת ידים אלא הדחת כלים ומי נחתום כדקתני התם:

    איכא למפרך מה למצורע הא סוגיא כרב אחא בריה דרבא דאמר בפרק המפלת (נדה דף כג.) לרבי ישמעאל כל ג"ש שאינה מופנה כל עיקר למידין ומשיבין ולפי המסקנא דיליף ליה מבכלי לא תיקשה נמי לרב יהודה דאמר אין למידין כל עיקר:

    ומה מים שלא נשתנו תימא דמאחר דמי כיור הן ומי כיור כשירין במי מקוה ומי מקוה שנשתנו מראיהן כשר כדתנן במסכת מקואות פ"ז (מ"ג) דמי צבע אין פוסלין המקוה בשינוי מראה ועוד תימה לרבי מאי שנא דהכא אמר מה מים שלא נשתנו ובפרק ב' דמסכת ע"ז (דף לז:) לא מסיק הכי גבי בישולי עובדי כוכבים ונראה דהכא נמי אסמכתא בעלמא הוא וליכא אלא פסולא דרבנן:

    נתאכמו והחזירן לתוך כבשן האש מהו תימה מ"ש דקא מבעיא ליה הכא בנראה וחוזר ונראה והא בפ' לולב הגזול (סוכה דף לג:) קא מבעיא לן ולא אפשיט ועוד מאי שנא מהא דאמר בזבחים פ"ב (דף יח:) בגדי כהונה שהיו מקורעין או מטושטשין ועבד עבודתו פסולה ואפי' הכי אם כיבס טשטוש וגיעול שלהן חזרו להתירן כדמייתי ברייתא פרק המזבח מקדש (זבחים דף פח.) בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה אורג נתגעלו אין מכבסין אותן לא בנתר ולא באהל ופרכינן הא במים מכבסין אמר אביי ה"ק הוגעו למים מכבסין אותן בנתר אלמא דמכבסין אותן ולא אמר דנדחו. מ"ר:

    והא התם הדרי ומפשטי פרש"י מדלא קתני שנעשה בהן מלאכה ש"מ אמלאכה לא קפיד אשינוי קפיד וקשיא לרבי מתוספתא דנגעים פרק אין מצורע ר' אליעזר אומר עץ ארז ואזוב ושני תולעת שנאמר בתורה שלא נעשית בהן מלאכה אלמא דמלאכה פוסלת בהן לר' אליעזר גופיה:

    Tosafot on Sotah 15b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    כבר ביארנו במשנה על פילי של חרס שהיה מביא שצריך להיות חדש שלא נעשה בו מלאכה מעולם הא כל שנעשה בו מלאכה אע"פ שלא נתאכמו פניו על ידי האור פסול אלא שאם היה ישן אפילו נתאכמו והושחרו פניו אם החזירו לתוך כבשן האש ונתלבן דינו כחדש אף כלי חרס האמור במצורע ליתן בתוכו מים חיים לשחוט עליהן את הצפור צריך שיהא חדש כך למדו מפי השמועה ושחט את הצפור אל כלי חרס על מים חיים מה מים חיים שלא נעשית בהן מלאכה כלומר שהרי למים חיים הוא צריך אף כלי שלא נעשית בו מלאכה:

    מי כיור אין צריך שיהו מן המעין או מן הנהר אלא אף מן המקוה וכל המים הכשרים למקוה כשרים לכיור ושפסולים למקוה פסולים לכיור וכן כל המשלים לשיעור המקוה משלים לשיעור הכיור ושיעור מי כיור הוא בכדי שיהו ארבעה כהנים יכולין לקדש הימנו:

    עץ ארז ואזוב האמור במצורע שנתקלפו פסולים שהרי כל שנקלף שינוי שאינו חוזר לבריתו הוא אבל אם הפשיל בהן את קופתו לאחוריו ונתעקמו כשרים שהרי אותו עקמימות חוזר ומתפשט ומלאכה אינה פוסלת בהן שלא נאמרה גזרה שוה אלא בכלי:

    כבר ביארנו במשנה שמקום אמה על אמה היה בצפון העזרה ובו טבלא של שיש וטבעת קבועה בה ומגביהה ונוטל עפר מתחתיה מ"מ צריך שתדע שכל שלא היה שם עפר תיחוח מתקן מבחוץ ומביא לשם לקיים בקרקע המשכן וחוזר ונוטלו ונותנו לתוך המים ואינו צריך לחפור לשם בדקר או בקרדום שלא נאמר מקרקע אלא בקרקע וכל שהיה בקרקע שעה אחת אשר יהיה בקרקע המשכן קרינא ביה ולא נתמעט אלא שלא יביא מתוך קופתו להביא לתוך הכלי ולא עוד אלא שאם בא לטרוח ולחפור אינו רשאי לכתחלה שנאמר אשר יהיה בקרקע המשכן אלא שאם חפר כשר הוא כל שיש שם עפר תיחוח יביא משם ולא יזמין מבחוץ ויכניס בפנים אלא שבדיעבד כשר:

    Meiri on Sotah 15b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה מה מים שלא נעשתה כו' י"ל אפילו אם קדש בהן שלא יצק מן הדדין שבו כו' עכ"ל וכצ"ל ומהרש"ל הגיה שיצק מן הדדין כו' ואפשר שהביאו להגיה כן משום דאמרינן בזבחים דקידוש מי כיור היה ע"י הצקה ולא בתוך הכיור ולישנא דאפילו אם קידש בהן כו' לא יתיישב לפי הגהתו גם לא הויא דומיא דמטבל בהן גלוסקא והדחת מי ידים דאיירי בתוך המים ודברי התוס' ודאי יתפרשו טפי לפי נוסחות הישנות וה"ק דודאי בקידש ממנו ביציקה כדין קידוש לכתחלה ולא בתוכו דלא הוי מלאכה אלא אפילו אם קידש בהן דהיינו בתוכן שלא ביציקה דקידושו קידוש בדיעבד ולא חילל כמו שכתב הרמב"ם דלא הוי מלאכה גבי נטילה כההיא דהדחת ידים וזה ברור וק"ל:

    בד"ה נתאכמו כו' הא במים מכבסין אמר אביי ה"ק הוגעו למים מכבסין כו' עכ"ל ק"ק מאי קושיא הא איכא לאוקמא ההיא דמטושטשין עבודתו פסולה בהוגעו לנתר ואהל דאין מכבסין אותן אפילו במים וק"ל:

    בפרש"י בד"ה ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן אי לא הוה כתיב בקרקע משמע כו' עכ"ל וכצ"ל מפירוש ישן ואין חילוק בין בקרקע בבי"ת ובין מקרקע במ"ם כמו שהבין מהרש"ל ואין להאריך וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sotah 15b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    פיילי כוס. בספל אדירים מתרגמינן בפיילי. תוס' חיצוניות :

    תלמוד לומר אשר יהיה הא כיצד וכו' פירש רש"י מדלא כתיב ומקרקע המשכן יקח וכו'. ותימא גדולה היאך מפיק האי תנא קרא ממשמעו. וצריך לומר דהכי מפרש ליה לקרא מן העפר אשר יהיה מאיזה מקום שיהיה בקרקע יקח הכהן ונתן אל המים. ומכל מקום דריש ליה שפיר לרבות שילה ונוב וגבעון ובית עולמים מדכתיב בקרקע משמע לאתויי הנך שהיו קבועין תמיד בקרקע אחד ולא היו מיטלטלין כמו אהל מועד. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

    איסי בן יהודה אומר וכו' לסיומי מלתיה דתנא קמא הוא דאתי. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

    להביא קרקע בית עולמים הכי גרסינן ולא גרסינן להביא שילה דשילה משכן הוא ולא צריך לרבויי. כך כתב רש"י. ואין צריך למחוק שילה דאמרינן בזבחים (דף קי"ב ע"ב) דבית של אבנים היה ולא שמיה משכן. ועוד פירש רש"י ונוב וגבעון לא גרסינן שלא היו משקין שם סוטות וכו'. ומיהו איכא למימר דאמרינן בפרק בתרא דזבחים דמנחה קרבה בבמה. ואף על פי שלא היה בית אבנים אלא אהל מועד הוצרך לרבותו משום דרחמנא אמר משכן ממש שהוא עומד כמשפטו שיהא הארון בבית קדש הקדשים ובנוב וגבעון לא היה שם ארון כי בקרית יערים הוה. צריך עיון ממה שכתב דשילה בית אבנים היה ולכך אצטריך לרבותו דמכל מקום משכן קרייה רחמנא דכתיב משכן שילה. דמהאי קרא נפקא לן בזבחים (דף קי"ח ע"א) דלא היתה שם תקרה אלא יריעות מלמעלן ושם היה הארון. צעיר אי"ן. תימה דהכא מצריך קרא לרבות בית עולמים וכן בפרק הוציאו לו גבי מעלה עשן וכו' וכן בפרק שני שעירי קאמר המרבר המדברה לרבות נוב וכו'. ובפרק קמא דחולין גבי לוים נפסלין בשנים קאמר יכול אף בשילה ובית עולמים כן תלמוד לומר לעבוד וכו' משמע אי לאו מיעוטא הוה ילפינן שילה ונוב וגבעון ובית עולמים מאהל מועד. וכן בפרק קמא דעירובין גבי שלמים וכו'. וצריך לומר דגבי פיסול לוים בשנים איכא יתורי וריבויי בקרא דהוה משתמע לרבויי שילה ובית עולמים אי לאו דמעטינהו. ובההיא דעירובין איכא כמה זמני פתח אהל מועד בקרא דמתרבי מינייהו שילה ובית עולמים. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

    Shita Mekubetzet on Sotah 15b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sotah, daf 15, Amud Bet, about 335 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 128 words

      Opens “דשמעיה לר' מאיר דקאמר: היא האכילתו מעדני…”

    2. Segment 223 words

      Opens “מתני׳ היה מביא פילי של חרס ונותן…”

    3. Segment 342 words

      Opens “נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם…”

    4. Segment 425 words

      Opens “גמ׳ תנא פילי של חרס חדשה דברי…”

      Named: רבי ישמעאל.

    5. Segment 529 words

      Opens “והתם מנלן דכתיב (ויקרא יד, ה) ושחט…”

    6. Segment 69 words

      Opens “אי מה להלן מים חיים אף כאן…”

    7. Segment 719 words

      Opens “לרבי ישמעאל הכי נמי דאמר ר' יוחנן…”

      Named: רבי ישמעאל.

    8. Segment 811 words

      Opens “איכא למיפרך מה למצורע שכן טעון עץ…”

    9. Segment 910 words

      Opens “אמר רבה אמר קרא בכלי חרס כלי…”

      Named: רבה.

    10. Segment 1024 words

      Opens “אמר רבא לא שנו אלא שלא נתאכמו…”

      Named: רבא.

    11. Segment 1119 words

      Opens “בעי רבא נתאכמו והחזירן לתוך כבשן האש…”

      Named: רבא.

    12. Segment 1218 words

      Opens “ת"ש רבי אלעזר אומר עץ ארז ואזוב…”

      Named: רבי אלעזר.

    13. Segment 133 words

      Opens “התם דאיקלוף איקלופי…”

    14. Segment 1417 words

      Opens “נכנס להיכל ופנה לימינו וכו' מ"ט דאמר…”

    15. Segment 1515 words

      Opens “מקום היה שם אמה כו' תנו רבנן…”

    16. Segment 1623 words

      Opens “תלמוד לומר בקרקע המשכן אי בקרקע המשכן…”

    17. Segment 1720 words

      Opens “תניא אידך ומן העפר אשר יהיה וגו'…”

    Sages named on this page

    • Issi [Joseph] ben Judah · Third generation of Tannaim

      Issi ben Judah was a Tanna from Babel, considered a student of Rabbi Akiva's disciples.

      Source: Sotah 15b · Segment 17 — “…ומכניס בקרקע המשכן איסי בן יהודה אומר להביא קרקע

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Sotah 15b · Segment 4 — “…חרס חדשה דברי רבי ישמעאל מאי טעמא דרבי ישמעאל…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Sotah 15b · Segment 7 — “…הכי נמי דאמר ר' יוחנן מי כיור רבי ישמעאל…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sotah 15b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026