Talmud Builders

    Sotah 43b

    Back to index

    English translation — Sotah 43b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1because of sins that he has. According to this interpretation, one who stole another’s real estate should return home from war because of his guilt, which would seem to contradict the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov.

    2The Gemara answers: Even if you say that this ruling is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, Rabbi Eliezer ben Ya’akov still needs to exclude one in possession of a stolen house, as in a case where one repented and gave money to the owners of the house that he stole. Although in such a case he is not considered a criminal, the house was originally stolen, and therefore he must remain among the military ranks. The Gemara challenges this: If so, i.e., he repaid the owners, he is now a legal purchaser of the house and he should return from the military ranks. The Gemara answers: Since initially it entered his possession with the status of stolen property, he does not return.

    3§ The Gemara continues its discussion of those who return from the ranks. “And what man is there that has planted a vineyard, and has not used the fruit thereof ” (Deuteronomy 20:6). The Sages taught: From the phrase “that has planted,” I have derived only that it applies to one who actually planted a vineyard. From where is it derived that the military exemption likewise includes one who purchased it, one who inherited it, and one to whom it was given as a gift? The verse states: “And what man is there that has planted.” By not merely stating: One that has planted, but using the expanded “what man is there that has planted,” the verse includes any of these circumstances.

    4From the specific term “vineyard,” I have derived only a vineyard; from where do I derive that it comes to include five fruit trees even from other species? The verse states: “That has planted,” to include different types of trees. Might I include even one who plants only four fruit trees and one who plants five or more non-fruit bearing trees? The verse states: “Vineyard.” The term excludes a quantity of trees that is too few to qualify as a vineyard, as well as trees that do not yield fruit at all.

    5Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: The word “vineyard” is to be understood as it indicates, and it is referring only to a grape vineyard. And since the verse does not state merely: “And has not used the fruit,” but rather: “And has not used the fruit thereof,” it excludes one who layers the vine or branch and one who grafts different trees onto one another. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna: He is released if he is one who plants, or if he is one who layers, or if he is one who grafts trees? Rabbi Zeira said that Rav Ḥisda said: This is not difficult. Here, in the case where one does not return from the ranks, the man has performed forbidden grafting; there, in the case where one does return from the ranks, he has performed permitted grafting.

    6The Gemara asks: With regard to this permitted grafting, what are the circumstances? If we say that it is a young tree grafted together with another young tree, then let him derive the halakha that one must return from the ranks due to the first young tree. One should be exempt because of his first tree, which is young, and the grafted tree is irrelevant. Rather, it is a case in which a young tree is grafted with an old tree. The Gemara objects: But didn’t Rabbi Abbahu say: With regard to a young tree that was entangled, i.e., grafted, with an old tree, the young one is negated by the old one, and the law of orla does not apply to it. Therefore, the grafted tree should likewise lose its status as a young tree, and one in this situation should not return from the ranks.

    7Rabbi Yirmeya said: Actually, one returns home if he grafts a young tree with another young tree, and it is a case in which he planted this first one for a fence or for beams, so that he is exempt from battle only because of the second tree, which he grafts for fruit. As we learned in a mishna ( Orla 1:1): In a case of one who plants a tree for a fence or to yield wood for beams, the tree is exempt from the halakhot of orla .

    8The Gemara asks: And what is different about the case of a young tree paired with an old tree such that the young tree is negated, and what is different about the case of a young tree being planted for fruit paired with a young tree planted for wood such that the fruit tree is not negated?

    9The Gemara answers: There, in the case of an older tree, if one changes his mind about it and wants it to be a young tree obligated in orla , it cannot return to its previous state, as he has grafted it. Therefore, it is exempt from the halakhot of orla . Here, when a tree is planted for wood, if he changes his mind and decides to grow it for fruit, it can return to its default state of being planted for fruit, because initially it stands to be used for fruit. Therefore, it is not exempt from the halakhot of orla . This ruling is just as it is concerning trees that grew by themselves, which are subject to orla although they were not consciously planted for their fruit. As we learned in a mishna ( Orla 1:2): Fruit trees that grew by themselves are obligated in orla although the landowner did not plant them himself.

    10The Gemara asks: Why is there a need to establish the mishna as discussing a case where one planted the first tree for a fence or for beams? But let the mishna be established as referring to a vineyard belonging to two partners, where the two trees involved in the grafting were co-owned by partners, and both trees were young. As in this case this one man returns due to his tree and that other man returns due to his tree. Rav Pappa says: Since the Gemara avoids the scenario of the vineyard belonging to partners in favor of discussing a case where one planted the first tree for a fence or for beams, that is to say if there is a vineyard belonging to two partners, evidently they do not return for the vineyard from the ranks of soldiers waging war.

    11The Gemara asks: And in what way is the case of partners different from the following case: If there are five brothers and one of them dies in the war, the halakha is that they all return. Just as each brother returns because of his shared responsibility to perform levirate marriage or ḥalitza for the widow, each partner should return for his share in the young tree that was grafted. The Gemara answers: There, each and every one is considered one who must return for his wife, as any of them could readily marry her. However, here, each and every one is not considered one who must return for his vineyard because it does not belong exclusively to either of them.

    12Rav Naḥman bar Yitzḥak said: In accordance with the baraita mentioned above, one does not normally return for a grafted or layered tree. However, the mishna states that one does return for a grafted or layered tree in a case where one layers a tree and grafts it with a vegetable plant. And that ruling is in accordance with this tanna , Rabbi Yehuda ben Gamda, as cited in a baraita . As it is taught in a baraita ( Tosefta , Kilayim 1:12): With regard to one who layers a tree and grafts it with a vegetable plant, the tanna’im engaged in a dispute concerning whether this kind of breeding is permitted. Rabban Shimon ben Gamliel, speaking in the name of Rabbi Yehuda ben Gamda of the village of Akko, permits one to do so, and the Rabbis prohibit it. Therefore, one would return from the ranks for a tree grafted to a vegetable plant, in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Gamda, although he would not return for the vegetable itself.

    13The Gemara offers another alternative resolution to the contradiction over whether one returns for a grafted tree. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael, he said that Rabbi Yoḥanan said: In accordance with whose opinion is this statement, which says that one does not return for a grafted tree? It is the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov. He explains: Didn’t Rabbi Eliezer ben Ya’akov say there in the baraita cited earlier: The word vineyard is to be understood as it indicates, i.e., that the exemption is only for a grape vineyard? Here too, the word planted is to be understood as it indicates; with regard to one who plants, yes, he does return, but one who grafts or layers a tree does not return.

    14§ After citing Rabbi Yoḥanan’s interpretation of the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, the Gemara cites a string of other rulings that Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Eliezer ben Ya’akov. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael, he said that Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Eliezer ben Ya’akov: The Sages decreed that if there is a young grapevine less than one handbreadth tall, it is obligated in orla all its years, even after the three years mandated by the Torah, because it appears like a vine of one year. The Sages were concerned that if they permitted one to eat from such a vine, people would also eat true orla . And this prohibition applies to a very small section of two grapevines opposite two grapevines and one more vine emerging and growing between them, in the formation of a tail. But if the entire vineyard grows so short, it generates publicity, and people know that the vines are old enough to no longer be subject to orla .

    15When Rav Dimi came from Eretz Yisrael, he said that Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Eliezer ben Ya’akov: A corpse occupies four cubits with regard to the exemption from the recitation of Shema , so that it is prohibited to recite Shema within this space, as it is written in the verse: “Whoever mocks the poor blasphemes his Maker” (Proverbs 17:5). Because the deceased cannot perform mitzvot, one who performs a mitzva in front of them is considered to be mocking them.

    16Rabbi Yitzḥak says that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Eliezer ben Ya’akov: With regard to a man’s stepdaughter who grows up among the brothers from a different marriage, she is eligible to be married to them in principle, because they are not actually her siblings. Nevertheless, she is prohibited to be married to the brothers, because she appears as though she is their sister. The Gemara comments: And that is not so; such a marriage is not prohibited because the matter generates publicity, and the public knows that they are not truly related.

    17And Rabbi Yitzḥak says that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Eliezer ben Ya’akov: With regard to gleanings (Leviticus 19:9, 23:22), forgotten sheaves (Deuteronomy 24:19), or produce in the corner of the field which is given to the poor [ pe’a ] (Leviticus 19:9, 23:22), three obligatory agricultural gifts that must be given to the poor, if one gathered them into the threshing floor, the produce was thereby rendered obligated for tithes. Although one does not take tithes from produce for the poor, onlookers are likely to presume that this is his own produce. Ulla said: We stated this halakha only when the granary is in the field, but in the city, the matter generates publicity. People see that the produce was gathered in small quantities from different places, and they know that this produce is for the poor. In that case, one need not separate tithes.

    18And Rabbi Yitzḥak says that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Eliezer ben Ya’akov: If there is a young grapevine less than one handbreadth tall, it does not render the seeds that are planted next to it forbidden. Normally, diverse kinds of produce may not be planted in close proximity, but this vine is too small to qualify as a prohibited vineyard. The Gemara limits the scope of this statement: And this statement applies to a very small section of two grapevines opposite two grapevines and one more vine emerging and growing between them, in formation of a tail. But if the entire vineyard grows so short, a vine of this size does render the other seeds planted at its side forbidden.

    19And Rabbi Yitzḥak says that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Eliezer ben Ya’akov:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מעבירות שבידווהאי אית ליה למיהדר משום הירא ורך הלבב:

    תלמוד לומר אשר נטעמדלא כתיב אשר כרם נטע דרוש ביה נמי נטע מכל מקום ואפי' אינו כרם שהרי לא הזכיר כרם עדיין:

    תלמוד לומר כרםדדמי לכרם ופחות שבכרמים חמשה גפנים הם:

    כרם כמשמעוולא שאר אילנות:

    חיללומשמע מיעוטא לזה ולא לאחר:

    מבריךשכופף [הזמורה או היחור] בארץ:

    מרכיבשנוקב האילן ונוטל מן הרך שבענפי האילן ותוחב לתוכו ועושה ענף בתוך הנקב ונושא ממין אותו אילן שנוטל ממנו וישראל מותר להרכיב משני אילנות שזה פירותיו גסין וזה פירותיו דקין דהוו ממין אחד זה בזה:

    כאן בהרכבת איסורברייתא בהרכבת איסור מין בשאינו מינו ומעטיה קרא כדמעיט ולא חנכו גבי בית פרט לגזלן:

    האי הרכבת היתרדאוקמת מתני' בה היכי דמי דחוזר מפני חילול ההרכבה:

    אי נימא ילדה בילדהשאף זו שבקרקע שהרכיב את הענף בה נטיעה היא ועדיין לא הגיעה לשנה רביעית לחללה הא לאו משום הרכבה הדר דבלאו הרכבה נמי בעי למיהדר מן המלחמה משום ילדה ראשונה:

    בזקינהשכבר נתחללה:

    שסיבכהלשון נאחז בסבך (בראשית כ״ב:י״ג) שעשאה ענף בזקינה:

    בטלה לגבי זקינהואינה חייבת בערלה ואין בה דין רבעי וכי תנן במסכת ערלה דמרכיב חייב בערלה [זקינה] בילדה תנן שאף אותו ענף חייב בערלה ואע"ג שקצצו מזקינה נעשה עכשיו ילדה שזו היא נטיעתו:

    לעולם ילדה בילדהודקשיא לך בלא הרכבה נמי בעי למיהדר ממערכי המלחמה אקמייתא:

    כגון דנטעה לקמייתא לסייגכגון שהיתה פרצה בגדר שדהו ונטעה בפרצה לסתום לשון סוגה בשושנים (שיר השירים ז׳:ג׳) גדורה בשושנים:

    ולקורותלקוץ ממנה קורות לכשתגדל:

    ומאי שנא ילדה בילדהכי הך ילדה קמייתא דכזקינה היא לענין ערלה (דלא בטלה הרכבה בה להפטר מן הערלה כמותה:

    התםגבי זקנה לאו בת אימלוכי היא לחזור ולהיות ילדה על שום מחשבה אבל נטע לסייג אי ממליך עלה בתוך שני ערלה לקיימה לפירות חייבת בערלה הילכך ילדה דקא מרכיב בגוה לאכילה חייבת בערלה ואע"ג דלא אימליך אקמייתא הא מיהא לאכילה הוא ומהניא מחשבה דעיקר דידה נמי אי הוה חשיב עלה הוה מהני מחשבה ואע"ג דבשעת נטיעה לאו להכי נטעה:

    מידי דהוה אעלו מאיליהןדבשעת נטיעה ליכא כוונה:

    ולוקמה בכרם של שני שותפיןלמה לי לאהדורי אשינויא דחיקא בנוטע לסייג ולקורות לוקמה בנוטע לאכילה ודקשיא לך תיפוק לי משום דבעי למהדר משום ראשונה לישני כגון שהנטיעה של ראובן ובא שמעון והרכיב בה להיות פירות הרכבה שלו: ומאי שנא מחמשה אחין. ברייתא היא לקמן בפרקין (סוטה דף מד.):

    כולן חוזריןמפני שהיא שומרת יבם לכולם:

    קרינא ביה אשתושמא לזה תתייבם:

    כל חד וחד לא קרינא ביה כרמוהמיוחד לו שאין לך בה גפן שאין לשנים חלק בה:

    רב נחמן אמרהא דקתני מתני' מרכיב חוזר במרכיב אילן בירק דלא בעי למיהדר משום קמא ואם תאמר מין בשאינו מינו הוא ואימעיטא לה הרכבת איסור מולא חיללו פרט למבריך ומרכיב האי תנא הוא דאמר מותר:

    כפר עכוכן שמה:

    הא מנידקתני פרט למבריך ומרכיב לאו סתמא היא אלא סיפא דמילתא דרבי אליעזר בן יעקב היא ואפי' הרכבת היתר לא הדר עלה:

    פחותה מטפחשהיא שפל קומה ולא תגבה לעולם עד טפח:

    כל שנותיהמדרבנן כל הימים ערלה נוהגת בה דמתחזיא כבת שתא והרואה שאוכלין פירותיה אומר שפירות ערלה מותרין:

    קלא אית ליההכל אומרים כרם יש לפלוני משונה מכל הכרמים ויודעין שהיא זקינה להכי נקט שתים כו' דסבר לה כמאן דאמר במסכת ברכות (דף לה.) כרם רבעי תנן שאין ערלה נוהגת בנטיעה אחת אלא בכרם שלם:

    לקריאת שמעשאסור לקרות בארבע אמותיו משום לועג לרש שזה קורא וזה אינו יכול לקרות:

    חורגתאבת אשתו:

    שגדלה בין האחיןבני הבעל מאשה אחרת:

    דמתחזיא כי אחתייהומי שאינו מכיר בה ורואה אותה שגדלה אצלו כסבור שהיא אחותו ואומר שנושא אחותו:

    לקט שכחה ופאה שעשאןהעני גורן שכינס הרבה כאחד ועשה מהן כרי:

    הוקבעו למעשרמדרבנן דמאן דחזי סבור שגדל בשדהו:

    וה"מ בשדהשלא ידעו הכל שנכנסו מעט מעט וסבורין שגדל שם אבל בעיר כל שכיניו ראו שכינס על יד על יד ויודעין שהן של לקט שכחה ופאה ופטור מן המעשר כדתניא בספרי ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך בדבר שאין לו בו חלק ונחלה עמך הוא בא ונוטל מעשר ראשון שלו יצא לקט שכחה ופאה שיש לו חלק ונחלה עמך שאף לעניים לוים הם מופקרים כשאר עניי ישראל:

    אינה מקדשת את הזרעיםמשום כלאי הכרם דכתיב בהו תקדש המלאה הזרע ונראה לי דקסבר כדאמרינן במנחות (דף טו:) קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים מדרבנן נינהו ובכי האי כרם לא גזור רבנן אשאר זרעים:

    אבל כוליה כרםגדול שהיא שפלת קומה הואיל וחשיבה גזור עליה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    סוטה 43 עמוד ב

    1מעבירות שבידו!

    2אפילו תימא רבי יוסי הגלילי, כגון דעבד תשובה ויהב דמי. אי הכי, הוה ליה לוקח וליהדר! כיון דמעיקרא בתורת גזילה אתא לידיה לא.

    3(דברים כ, ו) ״ומי האיש אשר נטע כרם כו'״. תנו רבנן: ״אשר נטע״ אין לי אלא נטע. לקח וירש וניתן לו במתנה, מנין תלמוד לומר: ״ומי האיש אשר נטע״.

    4״כרם״ אין לי אלא כרם, מנין לרבות חמשה אילני מאכל ואפילו משאר מינין תלמוד לומר: ״אשר נטע״. יכול שאני מרבה הנוטע ארבעה אילני מאכל וחמשה אילני סרק, תלמוד לומר: ״כרם״.

    5רבי אליעזר בן יעקב אומר: ״כרם״ כמשמעו. ״לא חילל ״ולא חיללו פרט למבריך ולמרכיב. והא אנן תנן: אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב! אמר רבי זירא אמר רב חסדא, לא קשיא: כאן בהרכבת איסור, כאן בהרכבת היתר.

    6האי הרכבת היתר היכי דמי? אילימא ילדה בילדה תיפוק לי' דבעי מיהדר משום ילדה ראשונה! אלא ילדה בזקינה. והאמר רבי אבהו: ילדה שסיבכה בזקינה, בטלה ילדה בזקינה, ואין בה דין ערלה!

    7אמר רבי ירמיה: לעולם ילדה בילדה, וכגון דנטע להך קמייתא לסייג ולקורות. דתנן: הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה.

    8ומאי שנא ילדה בזקינה דבטלה, ומאי שנא ילדה בילדה דלא בטלה?

    9התם אי מימליך עלה לאו בת מיהדר היא, הכא אי מימליך עלה בת מיהדר היא [דהא מעיקרא לפירי קיימא]. מידי דהוה אעלו מאיליהן, דתנן: עלו מאיליהן חייבין בערלה.

    10ולוקמה בכרם של שני שותפין, דהאי הדר אדידיה והאי הדר אדידיה? אמר רב פפא, זאת אומרת: כרם של שני שותפין אין חוזרין עליו מערכי המלחמה.

    11ומאי שנא מחמשה אחין ומת אחד מהן במלחמה, דכולן חוזרין? התם כל חד וחד קרינא ביה ״אשתו״, הכא כל חד וחד לא קרינא ביה ״כרמו״.

    12רב נחמן בר יצחק אמר: במבריך אילן בירק, והאי תנא הוא דתניא: המבריך אילן בירק, רבן שמעון בן גמליאל מתיר משום רבי יהודה בן גמדא איש כפר עכו, וחכמים אוסרין.

    13כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: הא מני רבי אליעזר בן יעקב היא. לא אמר רבי אליעזר בן יעקב התם ״כרם״ כמשמעו? הכא נמי ״נטע״ כמשמעו: נוטע אין, מבריך ומרכיב לא.

    14כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: ילדה פחותה מטפח חייבת בערלה כל שנותיה, דמתחזיא כבת שתא. והני מילי שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב. אבל כוליה כרם קלא אית ליה.

    15כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: מת תופס ארבע אמות לק"ש דכתיב: ״(משלי יז״, ה) לועג לרש חרף עושהו׃

    16אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: חורגתא הגדילה בין האחין אסורה לינשא לאחין, דמתחזיא כי אחתייהו. ולא היא, קלא אית ליה למילתא.

    17ואמר רבי יצחק אמר ר' יוחנן משום ר' אליעזר בן יעקב: לקט שכחה ופאה שעשאן בגורן הוקבעו למעשר. אמר עולא: לא אמרן אלא בשדה, אבל בעיר קלא אית ליה למלתא.

    18ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום ר' אליעזר בן יעקב: ילדה הפחותה מטפח אינה מקדשת את הזרעים. והני מילי שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב, אבל כולי כרם מקדיש.

    19ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב:

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    הרכבה והברכה יש צדדין שהן חייבין בערלה ויש צדדין שהם פטורין וכבר ביארנו ענין הרכבה והברכה והצדדין שהם חייבים בערלה או פטורים בכדי הצורך בראשון של ראש השנה ט' ב' ולענין חזרה מעורכי המלחמה כבר ביארנו במשנתנו שאינו חוזר אלא בהברכה והרכבה המחייבות בערלה ואם כן בהברכה אינה בדין חזרה אלא לאחר שנפסקה מן האם או שידוע שאינה יונקת ממנו על הדרך שביארנו שם ובהרכבה אם היא ילדה בילדה ר"ל שאף זו הראשונה שנסתבכה האחרת בתוכה עדיין לא הגיע לחלול ר"ל לשנה רביעית אין צורך להזכירה שהרי חוזר הוא מצד הראשונה ואם תאמר שהרכיב ילדה חדשה בילדה בת שתי שנים ולסוף שנה נעשית הראשונה זקנה הרי מ"מ זמן השניה נגרר אחר הראשונה ואף לענין ערלה שיעור השניה נגרר אחר הראשונה ואם ילדה בזקנה היא אף זו אינה בדין חזרה שהרי ילדה שסבכה בזקנה בטלה ילדה אצל זקנה ואין ערלה נוהגת בה כלל ואף לנדון שלפנינו אינה בדין חזרה:

    אלא על כל פנים צריך אתה להעמידה בענין שאין לו חזרה מצד הראשונה וכגון שניטעה הראשונה לסייג ולקורות ולא לכונת פירות שנמצאת הראשונה אינה נטיעה לחזור עליה ולא לחיוב ערלה שהנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה אלא אם כן נמלך עליה בתוך שני ערלה לקיימה לפירות וחוזר לו משום ילדה וכן לענין ערלה חייבת שאינה בטלה אצל הראשונה הן ילדה בילדה הן ילדה בזקנה וכן הלכה ומה שאמר כאן לעולם ילדה בילדה ושנטע הראשונה לסייג ולקורות לא לומר שאם הרכיב ילדה בזקנה ונטע את הראשונה לסייג ולקורות תהא הילדה פטורה מן הערלה ושאף הוא לא יחזור אלא פירושה אף ילדה בילדה ובא ללמד שאין לו חזרה מצד הראשונה אע"פ שהיא ילדה הואיל ולסייג ולקורות ניטעה ואינו חוזר גם כן מצדה וכן מה ששאל מאי שנא ילדה בזקנה דבטלה ומאי שנא ילדה בילדה דלא בטלה לא לומר שילדה בזקנה כשהראשונה ניטעת לסייג ולקורות תהא בטלה אלא כך פירושו מאי שנא ילדה בזקנה ר"ל שהזקנה ניטעת לפירות שהילדה בטלה אצלה ומאי שנא ילדה בילדה ר"ל כשהראשונה ניטעה לסייג ולקורות הן ילדה הן זקנה שלא תפטור זו אגבה והרי שתיהן הרכבת חייב בפטור הוא ומה בין הפטורה מצד זמנה לפטורה מצד נטיעתה ופירש בה שכל שהראשונה נטועה לפירות והיא זקנה ופטורה מצד שנותיה אין בה צד לבא לחיוב ערלה אבל כשהוא מרכיב ילדה בילדה שהראשונה פטורה מצד נטיעתה הרי אף הראשונה יכולה לבא תוך שנותיה לחיוב ערלה וכגון שיחשוב עליה בתוך שני ערלה לקיימה לפירות ואע"פ שבשעת נטיעה לא נתכוון לכך הוה ליה אילן שעלה מאיליו שלא היתה שום כוונה בנטיעתו ואעפ"כ חייב בערלה ואע"פ שאינו נמלך הואיל ופת בסלו הוא הרי הוא בחיובו כמי שנעשה ואפי' לא הרכיב עד שעברו לראשונה שני ערלה הואיל ומ"מ לא היה לראשונה שייכות בערלה אין זו בטלה אצלו כך קבלנו בפירושה מצד מה שראינו לרוב פוסקים בכמה מקומות שפסקו שכל המרכיב באילן הנטוע לסייג ולקורות חייב בערלה אפי' ילדה בזקנה:

    ומ"מ יש מפרשים כאן לעולם ילדה בילדה וכגון דנטעה לקמייתא לסייג ולקורות וכיוצא בה חייבת הא ילדה בזקנה אע"פ שנטע הראשונה לסייג ולקורות פטורה מן הערלה ואינה גם כן בדין חזרה ועל זו שאל מאי שנא ילדה בזקנה דבטלה ליפטר מן הערלה ושלא לחזור אע"פ שניטעה הראשונה לסייג ולקורות ומאי שנא ילדה בילדה דלא בטלה מיהא לענין ערלה הואיל והראשונה פטורה ופירש הטעם הואיל ואף הראשונה אפשר לחזור לחיוב והדברים נראין:

    זה שביארנו בנטעה לסייג ולקורות שאם חישב עליה בתוך שלש לאכילה חייבת צריך שתדע שמיום נטיעתה מונין לה ואם ניטעה משלש ולמעלה פטורה לגמרי וכן היא בתלמוד המערב:

    הרכבה זו שאנו עסוקים בה פירושו בהרכבה המותרת כגון שהבד שהוא מביא מבחוץ לתחבו בגופו של אילן זה דרך נקב שעשה בו הוא ממין אותו האילן אלא שזה המורכב פירותיו גסים וטוען מאותו המין ביניקתו של זה אבל הרכבה של איסור כגון שהרכיב מין בשאינו מינו או ירק באילן או אילן בירק שלוקה עליה בכל מקום אינו חוזר עליה אע"פ שהפירות מיהא מותרין באכילה אף לעובר עצמו ולענין ביאור זה שאמרו רב נחמן אמר במבריך אילן בירק תירוץ הוא למה ששאל למעלה לרבי אליעזר בן יעקב שהמבריך והמרכיב אינו חוזר והקשו לו ממשנתנו שאמרה אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב ותירצו בה כאן בהרכבת היתר כאן בהרכבת איסור ותירץ הרכבת היתר היכי דמיא שיהא חוזר עליה וכבר תירצנוה בשנטע את הראשונה לסייג ולקורות ובא רב נחמן ותירצה במבריך אילן בירק כגון בחלק גס של כרוב וכיוצא בו שאינו חוזר מצד הראשון וחוזר מצד השני ואע"פ שהיא הרכבת איסור הוא מייתי לה מדרשב"ג שמתיר בכך ואין הלכה כמותו ואף אילן בירק אסור כמו שביארנו:

    ולענין הברכה מיהא לא תירצו בה בסוגיא דבר וסומכים הם על מה שנתפרש בה במקום אחר שדין ערלה שבו תלוי בהפסקה על הדרך שביארנו למעלה:

    ילדה שהיא פחותה מטפח ר"ל שהיא שפלת קומה בפחות מטפח חייבת בערלה כל שנותיה אפי' לאחר שהזקינה שהכל סבורים בה שהיא בת שנתה ואם רואים שאדם אוכל פירותיה יאמרו שערלה מותרת ודוקא גפן אחת או אפילו היה שם כרם עליהן כל שאינה אלא כרם מצומצמת ר"ל שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב אבל אם היה כרם שלם וכלו בגפנים פחותים מטפח מונין לה שלש שנים כשאר האילנות שהרי יש לה קול עד שכל בני אדם אומרין יש לפלוני כרם שנטיעותיה משונות וגוצות בפחות מטפח ולא נפיק מיניה חורבא ובסמוך גם כן אמרו על גפן ילדה פחותה מטפח שסבכה על הזרעים אינה מקדשתם וכן אם זרע בתוך כרם שגפניה בדרך זה כל שאין שם אלא שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב הא מ"מ אם היה כל הכרם בדרך זה וזרע בתוכה קדש:

    המת תופס ארבע אמות לקריאת שמע ר"ל שכל שהוא סמוך לו בתוך ארבע אמות אינו קורא את שמע והוא הדין לתפלה והוא הדין לילך בתוך ארבע ותפלין בראשו וספר תורה בזרועו וכלם מדכתי' לועג לרש חרף עושהו הא חוץ לארבע אמות מותר וכן הדין בקבר שהמת בתוכו וכבר ביארנוה בשלישי של ברכות:

    חורגתא ר"ל בת אשת האב שנולדה לה מבעל אחר הגדילה בין האחים שהם מאשה אחרת מותרת להנשא לאחים ואין חוששין למראית העין שמא יחשבו בני אדם בה שהיא אחותם שבודאי קול יש לה ובהלכות גדולות פסקוה לאיסור ולא יראה כן ובתלמוד המערב שבמסכת יבמות פרק שני אמרו בענין השניות אשת חמיו אסורה מפני מראית העין ואם תאמר תורה הרי דוד נשא רצפה בת איה שנאמר ואתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדניך בחיקך שני חורגים שגדלו בבית ר"ל זכר ונקבה אסורין זה לזה מפני מראית העין רבי חנינא אומר יסבון באתרא דלא חכמין להון ושמא על זו סמכו בהלכות גדולות ואסרו ומ"מ יראה לדעתנו לפסוק כתלמוד שלנו וסומכין על שיש לדבר קול ומתירין ואף אשת חמיו יש לה קול שלא היתה חמותו ומ"מ בתוספות העידו באחד שהיה נושא אשת חמיו והיה טבחו טבוח ויינו מזוג ומיחו קצת רבנים בדבר ולא חששו להפסד הוצאתו:

    הלקט והשכחה והפאה או הפרט והעוללות אפי' היו לה הרבה מהם פטורין מן התרומות ומן המעשרות שנאמר ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך במה שאין לו חלק ונחלה עמך הוא נוטל מעשר ראשון יצאו לקט שכחה ופאה שיש לו נחלה עמך שאף עניים שבהם נוטלין ואם עשה מהן גורן הוקבעו למעשר ומפריש מהן תרומות ומעשרות מפני החשד שהרואים סבורים שבשדהו גדלו אבל אם עשה מהן גורן בעיר פטורין שהרי קול יש להם והכל יודעין שהם לקט או שכחה ופאה וכיוצא בהן:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Sotah 43b

    Sotah 43b. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 481 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מעבירות שבידו והאי אית ליה למיהדר משום הירא ורך הלבב:

    תלמוד לומר אשר נטע מדלא כתיב אשר כרם נטע דרוש ביה נמי נטע מכל מקום ואפי' אינו כרם שהרי לא הזכיר כרם עדיין:

    תלמוד לומר כרם דדמי לכרם ופחות שבכרמים חמשה גפנים הם:

    כרם כמשמעו ולא שאר אילנות:

    חיללו משמע מיעוטא לזה ולא לאחר:

    מבריך שכופף [הזמורה או היחור] בארץ:

    מרכיב שנוקב האילן ונוטל מן הרך שבענפי האילן ותוחב לתוכו ועושה ענף בתוך הנקב ונושא ממין אותו אילן שנוטל ממנו וישראל מותר להרכיב משני אילנות שזה פירותיו גסין וזה פירותיו דקין דהוו ממין אחד זה בזה:

    כאן בהרכבת איסור ברייתא בהרכבת איסור מין בשאינו מינו ומעטיה קרא כדמעיט ולא חנכו גבי בית פרט לגזלן:

    30 more comments on this page.

    Rashi on Sotah 43b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    הרכבה והברכה יש צדדין שהן חייבין בערלה ויש צדדין שהם פטורין וכבר ביארנו ענין הרכבה והברכה והצדדין שהם חייבים בערלה או פטורים בכדי הצורך בראשון של ראש השנה ט' ב' ולענין חזרה מעורכי המלחמה כבר ביארנו במשנתנו שאינו חוזר אלא בהברכה והרכבה המחייבות בערלה ואם כן בהברכה אינה בדין חזרה אלא לאחר שנפסקה מן האם או שידוע שאינה יונקת ממנו על הדרך שביארנו שם ובהרכבה אם היא ילדה בילדה ר"ל שאף זו הראשונה שנסתבכה האחרת בתוכה עדיין לא הגיע לחלול ר"ל לשנה רביעית אין צורך להזכירה שהרי חוזר הוא מצד הראשונה ואם תאמר שהרכיב ילדה חדשה בילדה בת שתי שנים ולסוף שנה נעשית הראשונה זקנה הרי מ"מ זמן השניה נגרר אחר הראשונה ואף לענין ערלה שיעור השניה נגרר אחר הראשונה ואם ילדה בזקנה היא אף זו אינה בדין חזרה שהרי ילדה שסבכה בזקנה בטלה ילדה אצל זקנה ואין ערלה נוהגת בה כלל ואף לנדון שלפנינו אינה בדין חזרה:

    אלא על כל פנים צריך אתה להעמידה בענין שאין לו חזרה מצד הראשונה וכגון שניטעה הראשונה לסייג ולקורות ולא לכונת פירות שנמצאת הראשונה אינה נטיעה לחזור עליה ולא לחיוב ערלה שהנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה אלא אם כן נמלך עליה בתוך שני ערלה לקיימה לפירות וחוזר לו משום ילדה וכן לענין ערלה חייבת שאינה בטלה אצל הראשונה הן ילדה בילדה הן ילדה בזקנה וכן הלכה ומה שאמר כאן לעולם ילדה בילדה ושנטע הראשונה לסייג ולקורות לא לומר שאם הרכיב ילדה בזקנה ונטע את הראשונה לסייג ולקורות תהא הילדה פטורה מן הערלה ושאף הוא לא יחזור אלא פירושה אף ילדה בילדה ובא ללמד שאין לו חזרה מצד הראשונה אע"פ שהיא ילדה הואיל ולסייג ולקורות ניטעה ואינו חוזר גם כן מצדה וכן מה ששאל מאי שנא ילדה בזקנה דבטלה ומאי שנא ילדה בילדה דלא בטלה לא לומר שילדה בזקנה כשהראשונה ניטעת לסייג ולקורות תהא בטלה אלא כך פירושו מאי שנא ילדה בזקנה ר"ל שהזקנה ניטעת לפירות שהילדה בטלה אצלה ומאי שנא ילדה בילדה ר"ל כשהראשונה ניטעה לסייג ולקורות הן ילדה הן זקנה שלא תפטור זו אגבה והרי שתיהן הרכבת חייב בפטור הוא ומה בין הפטורה מצד זמנה לפטורה מצד נטיעתה ופירש בה שכל שהראשונה נטועה לפירות והיא זקנה ופטורה מצד שנותיה אין בה צד לבא לחיוב ערלה אבל כשהוא מרכיב ילדה בילדה שהראשונה פטורה מצד נטיעתה הרי אף הראשונה יכולה לבא תוך שנותיה לחיוב ערלה וכגון שיחשוב עליה בתוך שני ערלה לקיימה לפירות ואע"פ שבשעת נטיעה לא נתכוון לכך הוה ליה אילן שעלה מאיליו שלא היתה שום כוונה בנטיעתו ואעפ"כ חייב בערלה ואע"פ שאינו נמלך הואיל ופת בסלו הוא הרי הוא בחיובו כמי שנעשה ואפי' לא הרכיב עד שעברו לראשונה שני ערלה הואיל ומ"מ לא היה לראשונה שייכות בערלה אין זו בטלה אצלו כך קבלנו בפירושה מצד מה שראינו לרוב פוסקים בכמה מקומות שפסקו שכל המרכיב באילן הנטוע לסייג ולקורות חייב בערלה אפי' ילדה בזקנה:

    ומ"מ יש מפרשים כאן לעולם ילדה בילדה וכגון דנטעה לקמייתא לסייג ולקורות וכיוצא בה חייבת הא ילדה בזקנה אע"פ שנטע הראשונה לסייג ולקורות פטורה מן הערלה ואינה גם כן בדין חזרה ועל זו שאל מאי שנא ילדה בזקנה דבטלה ליפטר מן הערלה ושלא לחזור אע"פ שניטעה הראשונה לסייג ולקורות ומאי שנא ילדה בילדה דלא בטלה מיהא לענין ערלה הואיל והראשונה פטורה ופירש הטעם הואיל ואף הראשונה אפשר לחזור לחיוב והדברים נראין:

    זה שביארנו בנטעה לסייג ולקורות שאם חישב עליה בתוך שלש לאכילה חייבת צריך שתדע שמיום נטיעתה מונין לה ואם ניטעה משלש ולמעלה פטורה לגמרי וכן היא בתלמוד המערב:

    הרכבה זו שאנו עסוקים בה פירושו בהרכבה המותרת כגון שהבד שהוא מביא מבחוץ לתחבו בגופו של אילן זה דרך נקב שעשה בו הוא ממין אותו האילן אלא שזה המורכב פירותיו גסים וטוען מאותו המין ביניקתו של זה אבל הרכבה של איסור כגון שהרכיב מין בשאינו מינו או ירק באילן או אילן בירק שלוקה עליה בכל מקום אינו חוזר עליה אע"פ שהפירות מיהא מותרין באכילה אף לעובר עצמו ולענין ביאור זה שאמרו רב נחמן אמר במבריך אילן בירק תירוץ הוא למה ששאל למעלה לרבי אליעזר בן יעקב שהמבריך והמרכיב אינו חוזר והקשו לו ממשנתנו שאמרה אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב ותירצו בה כאן בהרכבת היתר כאן בהרכבת איסור ותירץ הרכבת היתר היכי דמיא שיהא חוזר עליה וכבר תירצנוה בשנטע את הראשונה לסייג ולקורות ובא רב נחמן ותירצה במבריך אילן בירק כגון בחלק גס של כרוב וכיוצא בו שאינו חוזר מצד הראשון וחוזר מצד השני ואע"פ שהיא הרכבת איסור הוא מייתי לה מדרשב"ג שמתיר בכך ואין הלכה כמותו ואף אילן בירק אסור כמו שביארנו:

    ולענין הברכה מיהא לא תירצו בה בסוגיא דבר וסומכים הם על מה שנתפרש בה במקום אחר שדין ערלה שבו תלוי בהפסקה על הדרך שביארנו למעלה:

    ילדה שהיא פחותה מטפח ר"ל שהיא שפלת קומה בפחות מטפח חייבת בערלה כל שנותיה אפי' לאחר שהזקינה שהכל סבורים בה שהיא בת שנתה ואם רואים שאדם אוכל פירותיה יאמרו שערלה מותרת ודוקא גפן אחת או אפילו היה שם כרם עליהן כל שאינה אלא כרם מצומצמת ר"ל שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב אבל אם היה כרם שלם וכלו בגפנים פחותים מטפח מונין לה שלש שנים כשאר האילנות שהרי יש לה קול עד שכל בני אדם אומרין יש לפלוני כרם שנטיעותיה משונות וגוצות בפחות מטפח ולא נפיק מיניה חורבא ובסמוך גם כן אמרו על גפן ילדה פחותה מטפח שסבכה על הזרעים אינה מקדשתם וכן אם זרע בתוך כרם שגפניה בדרך זה כל שאין שם אלא שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב הא מ"מ אם היה כל הכרם בדרך זה וזרע בתוכה קדש:

    המת תופס ארבע אמות לקריאת שמע ר"ל שכל שהוא סמוך לו בתוך ארבע אמות אינו קורא את שמע והוא הדין לתפלה והוא הדין לילך בתוך ארבע ותפלין בראשו וספר תורה בזרועו וכלם מדכתי' לועג לרש חרף עושהו הא חוץ לארבע אמות מותר וכן הדין בקבר שהמת בתוכו וכבר ביארנוה בשלישי של ברכות:

    2 more comments on this page.

    Meiri on Sotah 43b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' ל"ק כאן בהרכבת איסור כאן כו' והכא לא מקשינן לימא דלא כר"י דאמר הירא ורך הלבב הירא מעבירות שבידו דאפשר דהוא לא עביד איסורא כגון דאריסא דידיה הרכיב מין בשאינו מינו וק"ל:

    שם בגמרא במבריך אילן בירק והאי תנא כו' והכא לא מקשינן מ"ש ילדה בזקנה דבטיל ומ"ש אילן בירק דלא בטיל דהא אילן בירק נמי אי ממליך עלה לאו בת מיהדר היא די"ל דילדה בזקנה כיון דמינה היא בטיל לגבה משא"כ אילן בירק כיון דלא בת מינה הוא לא בטיל לגביה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sotah 43b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' ולא היא קלא אית ליה עיין יבמות דף כא ע"א תד"ה ומותר:

    Gilyon HaShas on Sotah 43b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Sotah, daf 43, Amud Bet, about 481 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 12 words

      Opens “מעבירות שבידו!…”

    2. Segment 223 words

      Opens “אפילו תימא רבי יוסי הגלילי, כגון דעבד…”

      Named: רבי יוסי.

    3. Segment 329 words

      Opens “(דברים כ, ו) ״ומי האיש אשר נטע…”

    4. Segment 430 words

      Opens “״כרם״ אין לי אלא כרם, מנין לרבות…”

      Named: רבה.

    5. Segment 537 words

      Opens “רבי אליעזר בן יעקב אומר: ״כרם״ כמשמעו.…”

      Named: רבי אליעזר, רבי זירא, רב חסדא.

    6. Segment 631 words

      Opens “האי הרכבת היתר היכי דמי? אילימא ילדה…”

      Named: רבי אבהו.

    7. Segment 719 words

      Opens “אמר רבי ירמיה: לעולם ילדה בילדה, וכגון…”

      Named: רבי ירמיה.

    8. Segment 811 words

      Opens “ומאי שנא ילדה בזקינה דבטלה, ומאי שנא…”

    9. Segment 928 words

      Opens “התם אי מימליך עלה לאו בת מיהדר…”

    10. Segment 1025 words

      Opens “ולוקמה בכרם של שני שותפין, דהאי הדר…”

      Named: רב פפא.

    11. Segment 1125 words

      Opens “ומאי שנא מחמשה אחין ומת אחד מהן…”

    12. Segment 1230 words

      Opens “רב נחמן בר יצחק אמר: במבריך אילן…”

      Named: רב נחמן בר יצחק, רבי יהודה, רבן שמעון.

    13. Segment 1332 words

      Opens “כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן:…”

      Named: רב דימי, רבי יוחנן, רבי אליעזר.

    14. Segment 1436 words

      Opens “כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן…”

      Named: רב דימי, רבי יוחנן, רבי אליעזר.

    15. Segment 1525 words

      Opens “כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן…”

      Named: רב דימי, רבי יוחנן, רבי אליעזר.

    16. Segment 1627 words

      Opens “אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום…”

      Named: רבי יצחק, רבי יוחנן, רבי אליעזר.

    17. Segment 1730 words

      Opens “ואמר רבי יצחק אמר ר' יוחנן משום…”

      Named: רבי יצחק, עולא.

    18. Segment 1830 words

      Opens “ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום…”

      Named: רבי יצחק, רבי יוחנן.

    19. Segment 1911 words

      Opens “ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום…”

      Named: רבי יצחק, רבי יוחנן, רבי אליעזר.

    Sages named on this page

    • Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim

      Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.

      Source: Sotah 43b · Segment 12 — “…המבריך אילן בירק, רבן שמעון בן גמליאל מתיר משום…

    • Rabbi Eliezer ben Yaakov [II] · Second Generation of Tannaim

      A leading sage of the second generation of Tannaim and a student of Rabbi Akiva, Rabbi Eliezer ben Yaakov is known for…

      Source: Sotah 43b · Segment 5 — “רבי אליעזר בן יעקב אומר: ״כרם״ כמשמעו. ״לא חילל…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Sotah 43b · Segment 17 — “…רבי יצחק אמר ר' יוחנן משום ר' אליעזר בן…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Sotah 43b · Segment 17 — “…הוקבעו למעשר. אמר עולא: לא אמרן אלא בשדה, אבל…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sotah 43b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026