Talmud Builders

    Sotah 39b

    Back to index

    English translation — Sotah 39b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1as You have promised us, namely: “So shall they put My name upon the children of Israel, and I will bless them” (Numbers 6:27). “Look forth from your holy habitation, from heaven, and bless Your people, Israel” (Deuteronomy 26:15).

    2§ Rav Ḥisda says: The priests who spread their hands open during the benediction are not permitted to bend the joints of their fingers until they turn their faces away from the congregation once they have completed the benediction. Rabbi Zeira says that Rav Ḥisda says: The one who calls the priests forward is not permitted to call out: Priests, until the response amen to the blessing of thanksgiving concludes from the mouths of the congregation, in order to ensure that everyone will hear the voices of the priests.

    3And for the same reason, the priests are not permitted to begin reciting the benediction until the statement of the caller, i.e., his announcement: Priests, concludes from his mouth. And the congregation is not permitted to answer amen until the blessing concludes from the mouths of the priests. And the priests are not permitted to begin reciting another blessing until the response amen to the previous blessing concludes from the mouths of the congregation.

    4And Rabbi Zeira says that Rav Ḥisda says: The priests are not permitted to turn away from the congregation after they have completed the benediction until the prayer leader begins saying the blessing of: Grant peace. And they are not permitted to uproot their feet and walk away from the platform until the prayer leader finishes saying the blessing of: Grant peace.

    5And in a similar vein, Rabbi Zeira says that Rav Ḥisda says: The congregation is not permitted to answer amen to the blessing recited over the Torah reading until the blessing of the one reading from the Torah concludes from his mouth. And the reader is not permitted to begin reading from the Torah until the response amen to the preceding blessing concludes from the mouths of the congregation. And the translator is not permitted to begin the translation of the Torah reading until the reading of the verse from the Torah concludes from the mouth of the reader. And the reader is not permitted to begin reading another verse until the translation concludes from the mouth of the translator.

    6Rabbi Tanḥum says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: The one who concludes with a reading from the Prophets [ haftara ] must first read several verses from the Torah. And Rabbi Tanḥum says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: The one who concludes is not permitted to conclude with a reading from the Prophets until the Torah scroll is furled.

    7And Rabbi Tanḥum says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: The prayer leader is not permitted to uncover the decorative covering of the ark in public, out of respect for the congregation. It is inappropriate to have the congregation wait while doing this.

    8And Rabbi Tanḥum says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: The congregation is not permitted to leave the synagogue after the Torah reading until the Torah scroll has been taken and prepared to be returned to its place, as the Torah scroll used to be stored near the synagogue. And Shmuel said: They may not leave until the Torah scroll is actually taken out of the synagogue, out of respect for the Torah scroll.

    9The Gemara comments: And they do not disagree about the halakha . Rather, they were discussing different situations. This statement of Rabbi Yehoshua ben Levi is referring to a case where there is another exit. When the Torah scroll is being taken out of one exit, people may leave through the other exit. However, that statement of Shmuel is referring to a case where there is no other exit, and therefore the congregation must wait until the Torah is carried out. Rava said: The Sage bar Ahina explained to me that this halakha is derived from the verse: “After the Lord your God you shall walk” (Deuteronomy 13:5), meaning that one must walk after the Torah scroll and not in front of it.

    10§ The Gemara continues to discuss the Priestly Benediction. When the priests are blessing the people, what do the people say? Rabbi Zeira says that Rav Ḥisda says: For each blessing that the priests recite, they respond with a blessing from the Bible: “Bless the Lord, His angels, mighty in strength that fulfill His word, hearkening unto the voice of His word” (Psalms 103:20), “Bless the Lord, all of His hosts, His ministers that do His pleasure” (Psalms 103:21), and “Bless the Lord, all of His works, in all places of His dominion, bless the Lord, O my soul” (Psalms 103:22).

    11When the priests ascend a second time to bless the congregation during the additional prayer of Shabbat, what do the people say? It is not appropriate for them to repeat the same verses of praise that they recited previously. Rabbi Asi said: They say: “A song of ascents. Behold, bless you the Lord, all you servants of the Lord, that stand in the house of the Lord in the night seasons” (Psalms 134:1), “Lift up your hands in sanctity and bless the Lord” (Psalms 134:2), and “Blessed be the Lord out of Zion, Who dwells at Jerusalem. Hallelujah” (Psalms 135:21).

    12The Gemara asks: And let them also say the third verse that appears right after the first two blessings: “The Lord shall bless you out of Zion” (Psalms 134:3), as it is written in that same matter. Yehuda, son of Rabbi Shimon ben Pazi, says: Since they began with blessings of the Holy One, Blessed be He, they must end with a blessing of the Holy One, Blessed be He, rather than reciting this verse, which is a blessing for the Jewish people.

    13The Gemara asks: When the priests ascend to recite the Priestly Benediction during the afternoon prayer of a fast day, what do the people say? Rav Aḥa bar Ya’akov said: They say: “Though our iniquities testify against us, O Lord, work for Your name’s sake” (Jeremiah 14:7), “The Hope of Israel, its savior in times of trouble, why should You be a stranger in the land and as a wayfaring man that turns aside to tarry for a night?” (Jeremiah 14:8), and “Why should You be like a man overcome, as a mighty man who cannot save? Yet You, O Lord, are in the midst of us, and Your name is called upon us; leave us not” (Jeremiah 14:9).

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מה שהבטחתנושתסכים על ידינו כדכתיב ואני אברכם (במדבר ו):

    לכוף קשרי אצבעותיהםשפושטין אצבעותיהם כשמברכין ולאחר שגמרו סוגרין אגרוף שלהם כשאר בני אדם קשרי אצבע הם החליות שכופפין ופושטין בהם:

    אין הקוראשליח צבור שקורא כהנים שיחזירו פניהם לברך:

    אמןשל ברכת הודאה:

    דיבורכהנים:

    לעקור רגליהםמן הדוכן אלא עומדין כפופין לפני התיבה. יש ללמוד מכאן סדר נשיאות כפים כך הוא עוקר רגליו בעבודה ממקומו ובא לפני התיבה ומתפלל יהי רצון שתהא ברכה כו' כדלעיל ומאריך בה עד שתכלה אמן של הודאה מפי צבור ושליח צבור קורא כהנים אם שנים הם ואם יחיד הוא אינו קורא והוא מחזיר פניו מאיליו כדאביי דאמר לעיל (סוטה דף לח.) לא' אין קורא כהנים וכשכלה דיבור מפי קורא מברך אשר קדשנו כו' ואח"כ מתחילין בברכה וכשכלה אמן אחרון מפי צבור הן מחזירין פניהם וכופפין קשריהם אם רוצים ושליח צבור מתחיל שים שלום והכהנים מתפללין רבש"ע עשינו מה שגזרת עלינו כו' ומאריכין בה עד שתכלה ברכה מפי שליח צבור ועוקרין רגליהם והולכין להם:

    עד שיכלה אמןשל ברכת התורה וכל הני משום דתרי קלי לא משתמעי:

    עד שתגלל ס"תבמטפחותיו כדי שלא יהו הגוללים טרודים מלשמוע הפטרה מפי המפטיר:

    להפשיט את התיבה בצבורכל זמן שהצבור בבהכ"נ שהיה דרכם להביא ס"ת מבית אחר שמשתמר בו לבית הכנסת ופורסין בגדים נאים סביב התיבה ומניחין אותה בתוכה וכשיוצאין משם ונוטלין ס"ת להוליכו לבית המשתמר בו לא יפשיטו הבגדים מן התיבה בפני הצבור שטורח צבור לעכב שם עם ס"ת אלא מוליך ס"ת לביתו ומניחו והעם יוצאים אחריו ואח"כ הוא בא ומפשיט את התיבה:

    איכא פיתחא אחרינאמשנטל ס"ת לצאת דרך פתחו הרוצה לצאת בפתח אחר יוצא ואפי' לא יצא ס"ת ליכא פיתחא אחרינא נכון שיצא ס"ת תחילה ולא יצא האדם בפתח לפני ס"ת:

    בר אהינא אסברה ליחכם ששמו בר אהינא אסברה לי הבינני טעמו של דבר:

    העם מה הם אומריםשיראו מסבירי פנים ומודים לפניו על ברכותיו להראות שהן נוחות להן:

    ברכו ה' מלאכיו ברכו ה' כל צבאיו ברכו ה' כל מעשיושלש מקראות הן כנגד ג' ברכות:

    במוספי דשבתאשהוא נשיאת כפים חדש שאינו בחול צריך לחדש את דברי העם:

    ברוך ה' מציוןאינו באותו מזמור והיינו דקא פריך ונימא יברכך ה' מציון דכתיב בההוא עניינא:

    במנחתא דתעניתאשנושאין בו כפים מה שאין כן בשאר מנחות משום שכרות כדאמרינן במסכת תענית בפ' בתרא (דף כו:):

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    סוטה 39 עמוד ב

    1מה שהבטחתנו. (דברים כו, טו) השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו'.

    2אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאים לכוף קישרי אצבעותיהן עד שיחזרו פניהם מן הצבור. א"ר זירא א"ר חסדא: אין הקורא רשאי לקרות ״כהנים״ עד שיכלה ״אמן״ מפי הצבור,׃

    3ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דיבור מפי הקורא, ואין הצבור רשאין לענות ״אמן״ עד שתכלה ברכה מפי הכהנים, ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה ״אמן״ מפי הצבור.

    4ואמר רבי זירא אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור עד שיתחיל שליח צבור בשים שלום״, ואינן רשאין לעקור רגליהם ולילך עד שיגמור שליח צבור ״שים שלום.

    5וא"ר זירא אמר רב חסדא: אין הצבור רשאין לענות ״אמן״ עד שתכלה ברכה מפי הקורא, ואין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה ״אמן״ מפי הצבור, ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום עד שיכלה פסוק מפי הקורא, ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר עד שיכלה תרגום מפי המתרגם.

    6אמר רבי תנחום א"ר יהושע בן לוי: המפטיר בנביא, צריך שיקרא בתורה תחילה, ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין המפטיר רשאי להפטיר בנביא עד שיגלל ס"ת׃

    7ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין שליח צבור רשאי להפשיט את התיבה בצבור, מפני כבוד צבור.

    8ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין הצבור רשאין לצאת, עד שינטל ספר תורה ויניח במקומו. ושמואל אמר: עד שיצא.

    9ולא פליגי: הא דאיכא פיתחא אחרינא. הא דליכא פיתחא אחרינא. אמר רבא, בר אהינא אסברה לי: (דברים יג, ה) אחרי ה' אלהיכם תלכו׃

    10בזמן שהכהנים מברכים את העם מה הן אומרים? אמר ר' זירא אמר רב חסדא (תהלים קג, כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח וגו', ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את ה'׃

    11במוספי דשבתא מה הן אומרים אמר רבי אסי (תהלים קלד, א) שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו'. שאו ידיכם קדש וברכו את ה' (תהלים קלה, כא) ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה׃

    12ולימא נמי (תהלים קלד, ג) יברכך ה' מציון דכתיב ״בההוא עניינא אמר יהודה בריה דר״ש בן פזי מתוך שהתחיל בברכותיו של הקב"ה מסיים בברכותיו של הקב"ה׃

    13במנחתא דתעניתא מאי אמרי אמר רב אחא בר יעקב (ירמיהו יד, ז) אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך (ירמיהו יד, ח) מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וגו' למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע וגו'׃

    Tosafot

    עד שיכלה אמן מפי הצבורפירש ר"י אע"ג דאמרינן בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף מז.) אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי העונין ואמר רב חסדא מפי רוב העונין דכל העונה אמן יותר מדאי אינו אלא טועה מיהו לענין ברכת כהנים כיון דמשום לשמוע הוא לא משתמע כל זמן שעונין דהוו להו תרי קלי קולות העונין וקול כהנים המברכים ולא משתמעי ואי תקשי לדברי הרב א"כ לא ישאו שנים כפיהם דהא אמרינן בפ"ג דמגילה (דף כא:) בתורה אחד קורא ואחד מתרגם וקתני סיפא דאפי' שנים בנביא אין קורין וטעמא מפרש בירושלמי דפרק אין עומדין משום שאין שני קולות נכנסין באוזן אחד ואנן אומרים לעיל לשנים קורא כהנים אלא מאי אית לך למימר ברכות איידי דחביבי להו יהבו דעתייהו ומשתמעי תרי קלי כדאמר גבי מגילה קראוה שנים יצא גבי אמן נמי יהבי דעתייהו ולישתמע תרי קלי תריץ דלא דמו תרי קלי וקורין דבר אחד לתרי קלי שקורין שני דברים כגון אמן והני ברכות כדתנן בפרק ראוהו ב"ד (ר"ה כו:) שופר של ר"ה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב וב' חצוצרות משתי צדדיו שמצות היום בשופר ופריך בגמ' (שם כז.) ותרי קלי מי משתמעי והתניא זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ומה שאין האוזן יכול לשמוע ע"כ היכא דהקולות משונות כגון קול אחד זכור והשני שמור אין האוזן יכולה לשמוע כלל וקול שופר וקול חצוצרות י"ל דאין משונין להכי מסיק התם דמשתמעי איידי דחביבי אי נמי בעי דלישמעי נמי הברכה הני דמאריכין באמן אע"פ שטועין וכל שעה שהן בעצמן עונין אין שומעין קול חבריהם ותפוס לשון אחרון דהא מסיק התם תרי קלי מחד גברא לא משתמעי כגון זכור ושמור מפי הגבורה מתרי גברי משתמעי משמע אפי' דומיא דזכור ושמור איידי דחביבי וקול שופר וקול חצוצרות תרי קלין משונין זה מזה דומיא דזכור ושמור ומשתמעי איידי דחביב:

    במנחתא דתעניתא מאי אמריאע"ג דפסקינן בפ' בשלשה פרקים (תענית ד' כו:) כר' יוסי דאמר ליכא נשיאות כפים במנחתא דתעניתא משום דשכיח שכרות ואתי לאחלופי בשאר יומי י"ל הכא אליבא סתמא דמתני' דהתם בעי דקתני ד' פעמים ביום אי נמי אפי' לר' יוסי כדאמר התם מאחר דקי"ל כר' יוסי האידנא מ"ט פרסי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא כיון דסמוך לשקיעת החמה קפרסי בתפלה כתפלת נעילה דמי:

    אם עונינו ענו בנוא"ת הני פסוקים דמנחתא מאי הסברת פנים איכא בהו י"ל משום דהיו מתענין על הצרה שלא תבא על הצבור ואמר בפ"ק דתענית (דף יב:) ובפ' בתרא דמגילה (דף ל:) דבריבעא בתרא דיומא בעי רחמי דהיינו ממנחה ואילך כדכתיב (עזרא ט׳:ד׳-ה׳) ואני יושב משומם עד מנחת הערב ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרע על ברכי ואפרוש כפי אל ה' אלקים הלכך התירו למבעי רחמי בעידנא דפרסי ידייהו דעת רצון הוא וענו ציבורא אמן כדמשמע בפ' הרואה (ברכות נה:) האי מאן דחזי חלמא ולא ידע מאי חזי ליקו קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא רבון העולמים חלום חלמתי וכו':

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    במסכת תעניות התבאר שהכהנים נושאין כפיהם בתפלת שחרית ומוסף ונעילה אבל לא במנחה מפני שהיא שעת שכרות ואפי' ביום תענית אין נושאין ידיהם במנחה גזרה אטו מנחה דעלמא במה דברים אמורים ביום שיש בו נעילה שדרכה של מנחה להתפלל מבעוד יום כגון צום כפור ותענית צבור אבל שאר תעניות שאין בהם נעילה הואיל ומנחה שלהם סמוכה לשקיעת החמה הרי זו נראית כנעילה:

    ומתוך כך התבאר כאן שבזמן שהכהנים מברכים אם בשחרית העם אומרים ברכו ה' כל מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברכו את ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את ה' ובמוסף אומר שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות שאו ידיכם קדש וברכו את ה' ברוך ה' מציון שוכן ירושלם הללויה ואע"פ שפסוק זה אינו באותו מזמור ויש שם אחר שהוא ראוי לכל והוא יברכך ה' מציון מ"מ הואיל והתחיל בברכותיו של הב"ה מסיים בהם ובמנחת התעניות אומר אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך כי רבו משובותינו לך חטאנו מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכאורח נטה ללון למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו ה' שמך עלינו נקרא אל תניחנו וביום הכפורים ובתענית צבור אומרין בנעילה הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Sotah 39b

    Sotah 39b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 384 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מה שהבטחתנו שתסכים על ידינו כדכתיב ואני אברכם (במדבר ו):

    לכוף קשרי אצבעותיהם שפושטין אצבעותיהם כשמברכין ולאחר שגמרו סוגרין אגרוף שלהם כשאר בני אדם קשרי אצבע הם החליות שכופפין ופושטין בהם:

    אין הקורא שליח צבור שקורא כהנים שיחזירו פניהם לברך:

    אמן של ברכת הודאה:

    דיבור כהנים:

    לעקור רגליהם מן הדוכן אלא עומדין כפופין לפני התיבה. יש ללמוד מכאן סדר נשיאות כפים כך הוא עוקר רגליו בעבודה ממקומו ובא לפני התיבה ומתפלל יהי רצון שתהא ברכה כו' כדלעיל ומאריך בה עד שתכלה אמן של הודאה מפי צבור ושליח צבור קורא כהנים אם שנים הם ואם יחיד הוא אינו קורא והוא מחזיר פניו מאיליו כדאביי דאמר לעיל (סוטה דף לח.) לא' אין קורא כהנים וכשכלה דיבור מפי קורא מברך אשר קדשנו כו' ואח"כ מתחילין בברכה וכשכלה אמן אחרון מפי צבור הן מחזירין פניהם וכופפין קשריהם אם רוצים ושליח צבור מתחיל שים שלום והכהנים מתפללין רבש"ע עשינו מה שגזרת עלינו כו' ומאריכין בה עד שתכלה ברכה מפי שליח צבור ועוקרין רגליהם והולכין להם:

    עד שיכלה אמן של ברכת התורה וכל הני משום דתרי קלי לא משתמעי:

    עד שתגלל ס"ת במטפחותיו כדי שלא יהו הגוללים טרודים מלשמוע הפטרה מפי המפטיר:

    8 more comments on this page.

    Rashi on Sotah 39b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    עד שיכלה אמן מפי הצבור פירש ר"י אע"ג דאמרינן בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף מז.) אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי העונין ואמר רב חסדא מפי רוב העונין דכל העונה אמן יותר מדאי אינו אלא טועה מיהו לענין ברכת כהנים כיון דמשום לשמוע הוא לא משתמע כל זמן שעונין דהוו להו תרי קלי קולות העונין וקול כהנים המברכים ולא משתמעי ואי תקשי לדברי הרב א"כ לא ישאו שנים כפיהם דהא אמרינן בפ"ג דמגילה (דף כא:) בתורה אחד קורא ואחד מתרגם וקתני סיפא דאפי' שנים בנביא אין קורין וטעמא מפרש בירושלמי דפרק אין עומדין משום שאין שני קולות נכנסין באוזן אחד ואנן אומרים לעיל לשנים קורא כהנים אלא מאי אית לך למימר ברכות איידי דחביבי להו יהבו דעתייהו ומשתמעי תרי קלי כדאמר גבי מגילה קראוה שנים יצא גבי אמן נמי יהבי דעתייהו ולישתמע תרי קלי תריץ דלא דמו תרי קלי וקורין דבר אחד לתרי קלי שקורין שני דברים כגון אמן והני ברכות כדתנן בפרק ראוהו ב"ד (ר"ה כו:) שופר של ר"ה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב וב' חצוצרות משתי צדדיו שמצות היום בשופר ופריך בגמ' (שם כז.) ותרי קלי מי משתמעי והתניא זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ומה שאין האוזן יכול לשמוע ע"כ היכא דהקולות משונות כגון קול אחד זכור והשני שמור אין האוזן יכולה לשמוע כלל וקול שופר וקול חצוצרות י"ל דאין משונין להכי מסיק התם דמשתמעי איידי דחביבי אי נמי בעי דלישמעי נמי הברכה הני דמאריכין באמן אע"פ שטועין וכל שעה שהן בעצמן עונין אין שומעין קול חבריהם ותפוס לשון אחרון דהא מסיק התם תרי קלי מחד גברא לא משתמעי כגון זכור ושמור מפי הגבורה מתרי גברי משתמעי משמע אפי' דומיא דזכור ושמור איידי דחביבי וקול שופר וקול חצוצרות תרי קלין משונין זה מזה דומיא דזכור ושמור ומשתמעי איידי דחביב:

    במנחתא דתעניתא מאי אמרי אע"ג דפסקינן בפ' בשלשה פרקים (תענית ד' כו:) כר' יוסי דאמר ליכא נשיאות כפים במנחתא דתעניתא משום דשכיח שכרות ואתי לאחלופי בשאר יומי י"ל הכא אליבא סתמא דמתני' דהתם בעי דקתני ד' פעמים ביום אי נמי אפי' לר' יוסי כדאמר התם מאחר דקי"ל כר' יוסי האידנא מ"ט פרסי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא כיון דסמוך לשקיעת החמה קפרסי בתפלה כתפלת נעילה דמי:

    אם עונינו ענו בנו א"ת הני פסוקים דמנחתא מאי הסברת פנים איכא בהו י"ל משום דהיו מתענין על הצרה שלא תבא על הצבור ואמר בפ"ק דתענית (דף יב:) ובפ' בתרא דמגילה (דף ל:) דבריבעא בתרא דיומא בעי רחמי דהיינו ממנחה ואילך כדכתיב (עזרא ט׳:ד׳-ה׳) ואני יושב משומם עד מנחת הערב ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרע על ברכי ואפרוש כפי אל ה' אלקים הלכך התירו למבעי רחמי בעידנא דפרסי ידייהו דעת רצון הוא וענו ציבורא אמן כדמשמע בפ' הרואה (ברכות נה:) האי מאן דחזי חלמא ולא ידע מאי חזי ליקו קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא רבון העולמים חלום חלמתי וכו':

    Tosafot on Sotah 39b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    במסכת תעניות התבאר שהכהנים נושאין כפיהם בתפלת שחרית ומוסף ונעילה אבל לא במנחה מפני שהיא שעת שכרות ואפי' ביום תענית אין נושאין ידיהם במנחה גזרה אטו מנחה דעלמא במה דברים אמורים ביום שיש בו נעילה שדרכה של מנחה להתפלל מבעוד יום כגון צום כפור ותענית צבור אבל שאר תעניות שאין בהם נעילה הואיל ומנחה שלהם סמוכה לשקיעת החמה הרי זו נראית כנעילה:

    ומתוך כך התבאר כאן שבזמן שהכהנים מברכים אם בשחרית העם אומרים ברכו ה' כל מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברכו את ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את ה' ובמוסף אומר שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות שאו ידיכם קדש וברכו את ה' ברוך ה' מציון שוכן ירושלם הללויה ואע"פ שפסוק זה אינו באותו מזמור ויש שם אחר שהוא ראוי לכל והוא יברכך ה' מציון מ"מ הואיל והתחיל בברכותיו של הב"ה מסיים בהם ובמנחת התעניות אומר אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך כי רבו משובותינו לך חטאנו מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכאורח נטה ללון למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו ה' שמך עלינו נקרא אל תניחנו וביום הכפורים ובתענית צבור אומרין בנעילה הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל:

    Meiri on Sotah 39b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה עד שיכלה כו' א"כ לא ישאו שנים כפיהם כו' עכ"ל כצ"ל:

    בא"ד דהא מסיק התם תרי קלי כו' מתרי גברי משתמעי כו' כצ"ל האי תירוצא נמי לא קאי התם דפריך ומתרי גברי מי משתמעי כו' ומשני הא לא דמיא אלא לסיפא בהלל כו' דהיכא דחביב יהיב דעתיה מיהו הכי משמע למסקנא דהיכא דחביב ליכא לפלוגי ואפילו בשני גברי שקורין בשני דברים דומיא דזכור ושמור משתמעי ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Sotah 39b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' מפני כבוד צבור מגילה דף כד ע"ב יומא ע ע"א גיטין דף ס ע"ב:

    Gilyon HaShas on Sotah 39b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    אָמַר רָבָא בַּר אָהִינָא אַסְבְּרָהּ לִי "אַחֲרֵי הֳ' אֱלֹקֵיכֶם תֵּלֵכוּ" (דברים יג, ה). הא דסמך תלמודא לדברי רבא אלו למאמר בִּזְמַן שֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת הָעָם וכו' היינו משום דמשמעות הכתוב הזה שייכא לטעם של הסברת פנים, פירוש שדרשו רבותנו ז"ל לברכה בפסוק זה וכי יוכל אדם להיות מהלך אחרי השכינה?! אלא תלך אחר מדותיו. נמצא פסוק זה מלמדינו שנלך אחר מדותיו יתברך ועל כן כמו מדתו יתברך בברכות אלו שהוא שמח ומתאוה להם כמו שאמר רבי יהושע בן לוי כן אנחנו בית ישראל צריכין להראות עצמינו שמחים ומתאוים לברכות אלו שניתנו לנו וזה ניכר ונודע במה שאנחנו אומרים הודאה ושבח להשם יתברך אשר נתן לנו הברכות האלה על ידי הכהנים.

    Ben Yehoyada on Sotah 39b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sotah, daf 39, Amud Bet, about 384 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 111 words

      Opens “מה שהבטחתנו. (דברים כו, טו) השקיפה ממעון…”

    2. Segment 228 words

      Opens “אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאים לכוף…”

      Named: רב חסדא.

    3. Segment 331 words

      Opens “ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה…”

    4. Segment 430 words

      Opens “ואמר רבי זירא אמר רב חסדא: אין…”

      Named: רבי זירא, רב חסדא.

    5. Segment 546 words

      Opens “וא"ר זירא אמר רב חסדא: אין הצבור…”

      Named: רב חסדא.

    6. Segment 629 words

      Opens “אמר רבי תנחום א"ר יהושע בן לוי:…”

      Named: רבי תנחום, רבי יהושע.

    7. Segment 719 words

      Opens “ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן…”

      Named: רבי תנחום, רבי יהושע.

    8. Segment 822 words

      Opens “ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן…”

      Named: רבי תנחום, רבי יהושע, שמואל.

    9. Segment 923 words

      Opens “ולא פליגי: הא דאיכא פיתחא אחרינא. הא…”

      Named: רבא.

    10. Segment 1041 words

      Opens “בזמן שהכהנים מברכים את העם מה הן…”

      Named: רב חסדא.

    11. Segment 1136 words

      Opens “במוספי דשבתא מה הן אומרים אמר רבי…”

      Named: רבי אסי.

    12. Segment 1226 words

      Opens “ולימא נמי (תהלים קלד, ג) יברכך ה'…”

    13. Segment 1342 words

      Opens “במנחתא דתעניתא מאי אמרי אמר רב אחא…”

      Named: רב אחא בר יעקב.

    Sages named on this page

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Sotah 39b · Segment 13 — “…מאי אמרי אמר רב אחא בר יעקב (ירמיהו יד,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sotah 39b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026