Talmud Builders

    Sotah 16b

    Back to index

    English translation — Sotah 16b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1By contrast, the mishna states that the leper must be shaven like a gourd. In accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who interprets verses by means of the principle of amplifications and restrictions. As it is taught in a baraita : In the verse: “And it shall be on the seventh day, that he shall shave off all his hair,” the phrase “all his hair” is an amplification. The phrase that follows: “His head and his beard and his eyebrows,” is a restriction. In the final phrase: “Even all his hair he shall shave off,” the verse then amplified again. The verse is therefore an instance of amplification and restriction and amplification, which includes everything.

    2What does it include? It includes the hair of all of the body. What does it nevertheless exclude? It excludes nose hairs, which do not need to be shaved. Since the mishna presents only the opinion of Rabbi Akiva, it poses no challenge to Rabbi Yishmael’s list.

    3The Gemara asks: What conclusion was reached about it, i.e., whether ashes may be used instead of dust for the water of the sota ? Come and hear evidence from that which Rav Huna bar Ashi says that Rav says: If there is no dust available for the sota water, the priest brings decomposed vegetable matter, and he consecrates the water with it. This indicates that it is permitted to substitute other substances for dust.

    4The Gemara responds: But that is not so. Decomposed vegetable matter is permitted because it will become dust, but ashes will not become dust.

    5§ The mishna states: He would take loose dust from underneath the tablet and place it into the vessel with the water, so that the dust would be visible upon the water. The Sages taught ( Tosefta 1:8): Three items are required to be seen: The dust of the sota must be visible in the water, the ashes of the red heifer must be visible when placed in the waters of purification, and the spittle of a woman whose husband, who has a brother, died childless [ yevama ] must be visible. The yavam , brother-in-law of the yevama , is bound by Torah law to marry her, and this bond is dissolved through the ritual of ḥalitza , in which she spits before him in the presence of judges. In the name of Rabbi Yishmael they said: Even the blood of the bird used in a leper’s purification ritual is required to be visible in the vessel.

    6The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Yishmael? As it is written with regard to the process of the purification of a leper: “And he shall take the cedar wood, and the hyssop, and the scarlet, and the living bird, and dip them in the blood of the slain bird, and in the running water” (Leviticus 14:51). And it is taught in a baraita : Had the verse stated only the phrase “in the blood,” one might have thought that these items must be dipped only in the blood and should not be dipped in the water at all. Therefore, the verse also states: “In the running water.” If the verse had stated only the phrase “in the running water,” one might have thought they should be dipped only in the water and not be dipped in the blood at all. Therefore, the verse also states: “In the blood.” How can these texts be reconciled? One must bring little enough water so that the blood of the bird will still be recognizable within it. And how much water is this? It is a quarter- log .

    7And the Rabbis, who do not require that the blood of the bird be visible in the water, how do they understand the verse? That verse is necessary for its own sake, as this is what the Merciful One is saying: Dip the objects both in blood and in water together. The blood need not be visible.

    8And why does Rabbi Yishmael reject this straightforward understanding of the verse? It is because if this understanding were so, then the Merciful One should have written simply: And dip in them, i.e., dip the cedar wood, hyssop, scarlet wool, and live bird in the blood and water, as the blood and water have already been mentioned beforehand. Why do I need the verse to list explicitly: “And dip them in the blood of the slain bird, and in the running water”? This is to teach that the blood must be recognizable in the water.

    9And what would the Rabbis respond to this? If the Merciful One had written simply: And dip in them, then I would say the items should be dipped in this liquid separately and in that liquid separately. Therefore, the Merciful One writes: “And dip them in the blood of the slain bird, and in the running water,” to teach that one must mix them together.

    10And from where does Rabbi Yishmael derive that one must mix them together? Another verse is written: “And he shall slaughter one of the birds in an earthen vessel over running water” (Leviticus 14:50). This indicates that the blood of the bird must fall directly into the water below, and the blood and the water will become mixed together.

    11And why do the Rabbis not learn it from that verse? If one were to learn it from that verse, I would say that one should slaughter the bird adjacent to the vessel holding the water, and one should grasp the opened veins to ensure that no blood escapes immediately and then collect the blood in a different vessel. The blood and water would therefore be in separate vessels. Therefore, this first verse teaches us that the blood and water must be mixed together.

    12Rabbi Yirmeya raised a dilemma before Rabbi Zeira: If the bird is big and contains such a large amount of blood that it effaces the water, rendering it indistinguishable, or if the bird is small and contains so little blood that its blood is effaced due to the water and indistinguishable, what is the halakha ?

    13Rabbi Zeira said to him: Haven’t I told you not to take yourself out of the bounds of the practical halakha ? Do not ask questions about impossible eventualities. The Sages measured the ratio of blood to water specifically with regard to a sparrow. There is no sparrow big enough to efface the water, nor is there one small enough to be effaced due to the water.

    14§ The Rabbis taught ( Tosefta , Para 6:6): If one places the dust in the vessel before the water, the mixture is unfit; but Rabbi Shimon deems it fit. The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Shimon?

    15It is as it is written with regard to the red heifer: “And for the unclean they shall take of the dust of the burning of the purification from sin, and running water shall be put thereto in a vessel” (Numbers 19:17). And it is taught in a baraita that Rabbi Shimon said: Is it dust [ afar ] that is taken? But isn’t it really ashes [ efer ]? Evidently the Torah altered its usage and referred to ashes as dust in order to derive a verbal analogy from it. Dust is stated in the verse here, and dust is stated there, with regard to the sota . Just as there, with regard to the sota , the verse teaches that the dust must be placed on top of water, so too here, with regard to the red heifer, one learns that the dust, i.e., ashes, must be placed on top of the water.

    16And likewise, just as here, with regard to the red heifer, if one places the dust in the vessel before the water, it is fit after the fact, so too there, with regard to the sota , if one places the dust in the vessel before the water, it is fit.

    17The Gemara asks: And there, with regard to the red heifer, from where do we derive that the mixture is fit even if the dust is placed first? Two phrases are written in the verse. It is written that the water must be put: “Thereto.” Therefore, apparently, the ashes should be placed first. And it is written that the running water must be placed: “In a vessel.” Apparently, the water should be placed in the vessel first, while it is still empty. How can these texts be reconciled? If he desires to place the water first he places it, and if he desires to place the ash first he places it.

    18And how do the Rabbis, who deem the mixture unfit, interpret the verse? The verse states: “In a vessel,” specifically. The water must be placed first. When the verse states: “Thereto,” it teaches only that it is required to mix the ashes with the water.

    19The Gemara asks: But one could just as easily say the opposite: “Thereto” should be understood specifically, and the ashes must be placed first. The phrase “running water shall be put… in a vessel,” should indicate only that the water must run directly into the vessel and that it may not be brought from the spring by means of another vessel.

    20The Gemara answers: Just as we find in every instance that the facilitating item goes above the primary item, e.g., in the case of a sota the dust goes on top of the water, so too here, in the case of the red heifer, the facilitating item must go above the primary item. The water must be placed first, and only then the ashes.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    כדלעת מניהא דקתני מגלחו תגלחת שניה כראשונה רבי עקיבא היא:

    מאי הוה עלהדבעיין דלעיל אם אין שם עפר מהו שיתן שם אפר:

    ה"ג מביא רקבובית ירק ומקדש רקבובית ירק הוא דהוי עפר וכו' ולא גרס ולא היא:

    ומקדשנותנו במקום והמקום מקדשו וחוזרו ונוטלו ונותנו למים:

    עפר סוטהדכתיב (במדבר ה) אל המים שיראה עליהן מדלא כתיב במים:

    ורוק יבמהלעיני הזקנים דכתיב לעיני הזקנים וחלצה וירקה (דברים כ״ה:ט׳):

    ואפר פרהדגזירה שוה גמירי מהדדי עפר סוטה ואפר פרה כדלקמן:

    אף דם צפורשל מצורע ששוחטו אל כלי חרס על מים חיים וצריך שלא יתן מים אלא כשיעור שיהא דם צפור ניכר בהן:

    ת"ל מיםגרס ולא גרס במים דהא על המים החיים כתיב בקרא:

    וכמה הן רביעיתכדמפרש לקמן:

    אטביל בדם ובמיםואפי' אין ניכר:

    קרא אחרינא כתיבששוחט לתוך המים והרי הן מעורבין מעיקרא:

    ולינקטינהו לוורידיםיאחזם בין אצבעותיו שלא יצא מהן דם:

    גדולה ומדחת את המיםשאין מים ניכר מפני רוב הדם:

    לא תפיק נפשך לבר מהילכתאכל דברי חכמים שנקבעו אל תהרהר אחריהן:

    בצפור דרורשיערו חכמים שאין במינה גדולה שמדחה את המים ולא קטנה שנדחת מפני המים שהן רביעית:

    הקדים עפר למים בסוטה פסולכדכתיב ונתן אל המים אלמא מים ברישא וכתיב ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת דבעינן כסדר הכתוב בפרשה:

    מה להלןבסוטה מצותו לכתחילה עפר אל המים כדכתיב בה אף כאן בפרה עפר אל המים מצותו כן לכתחילה ולא תימא ונתן עליו דוקא דמשמע עפר לכתחילה:

    ומה כאןבפרה הקדים עפר למים כשר כדמפרש ואזיל:

    והתם מנלןגבי פרה דאם הקדים עפר למים כשר:

    מים חיים אל כלימשמע מים לצד הכלי ולא עפר חוצץ בינתיים:

    ורבנןדאמרי לעיל בסוטה הקדים עפר למים פסול אמרי לך בפרה נמי פסול דאל כלי דוקא דמשמע מים ברישא והא דכתיב ונתן עליו מים לערבן לאחר שנתן אפר אל המים צריך להפך המים עליו ולערבן:

    ה"ג ואימא עליו דוקא אל כלי שתהא חיותן בכליואימא עליו דוקא שיהא עפר תחילה והא דכתיב מים חיים אל כלי לאו למימרא שיהו המים לצד הכלי אלא למימר שיהא חיותן בכלי שלא יטול מן המעיין בכלי אחר ויתן לתוך זה אלא בכלי זה ישאבם מן המעיין:

    מה מצינו בכל מקוםבסוטה:

    מכשיר למעלהעפר הוא המכשיר את המים לבדוק אותה וכן דם צפור של מצורע שמכשיר את המים להזאה אף כאן עפר מכשיר את המים:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    סוטה 16 עמוד ב

    1כדלעת, מני ר"ע היא, דדריש ריבויי ומיעוטי. דתניא: (ויקרא יד, ט) ״והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו״ ריבה, ״את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו״ מיעט, ״ואת כל שערו יגלח״ חזר וריבה. ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל.

    2מאי ריבה ריבה דכוליה גופיה, ומאי מיעט מיעט שיער שבתוך החוטם.

    3מאי הוי עלה? ת"ש דאמר רב הונא בר אשי אמר רב: אין שם עפר מביא רקבובית ירק, ומקדש.

    4ולא היא: רקבובית ירק הוא דהואי עפר, אפר לא הואי עפר.

    5כדי שיראה על המים. תנו רבנן, שלשה צריכין שיראו: עפר סוטה, ואפר פרה, ורוק יבמה. משום רבי ישמעאל אמרו: אף דם צפור.

    6מאי טעמא דרבי ישמעאל, דכתיב: ״(ויקרא יד״, נא) ״וטבל אותם בדם הצפור וגו'״, ותניא: ״בדם״, יכול בדם ולא במים ת"ל ״במים״. אי מים, יכול במים ולא בדם ת"ל ״בדם״. הא כיצד? מביא מים שדם ציפור ניכר בהן, וכמה רביעית.

    7ורבנן: ההוא לגופיה, דהכי קאמר רחמנא: אטביל בדם ובמים.

    8ורבי ישמעאל: אם כן, לכתוב רחמנא: ״וטבל בהם״, ״בדם ובמים״ למה לי לניכר.

    9ורבנן: אי כתב רחמנא ״וטבל בהם״, הוה אמינא: האי לחודיה והאי לחודיה, כתב רחמנא: ״בדם ובמים״ לערבן.

    10ור' ישמעאל, לערבן קרא אחרינא כתיב: ״(ויקרא יד״, ה) ״ושחט את הצפור האחת וגו'״.

    11ורבנן: אי מההוא הוה אמינא: לישחטיה סמוך למנא ונינקטינהו לוורידין, ולקבליה לדם במנא אחרינא, קמ"ל׃

    12בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא: גדולה ומדחת את המים, קטנה ונדחית מפני המים, מהו?

    13א"ל לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהילכתא בצפור דרור שיערו רבנן אין לך גדולה שמדחת את המים ואין לך קטנה שנדחית מפני המים׃

    Baraita

    14ת"ר הקדים עפר למים פסול ור' שמעון מכשיר מ"ט דרבי שמעון׃

    15דכתיב ״(במדבר יט״, יז) ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת ותניא אמר ר"ש וכי עפר הוא והלא אפר הוא שינה הכתוב במשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן עפר מה להלן עפר על גבי מים אף כאן עפר על גבי מים׃

    16ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף להלן הקדים עפר למים כשר׃

    17והתם מנלן תרי קראי כתיב״י כתיב עליו אלמא אפר ברישא וכתיב מים חיים אל כלי אלמא מים ברישא הא כיצד רצה זה נותן רצה זה נותן״׃

    18ורבנן אל כלי דוקא עליו לערבן׃

    19ואימא עליו דוקא אל כלי שתהא חיותן בכלי׃

    20מה מצינו בכל מקום מכשיר למעלה. אף כאן מכשיר למעלה׃

    Tosafot

    מאי הוי עלהתימה מאי קא בעי כיון דלאו שיורא הוה אם כן תפשוט וי"ל דלא איתבריר להו האי דשיירא אי משום טעמא כדפרי' ולאו שיורא הוא אי משום דתנא נחת לשיורא:

    מביא מים שדם צפור ניכר בהם וכמה רביעית ורבנן ההוא לגופיהקשיא לרבי הכא אמר דרבנן פליגי עלה ובפ' ג' מינין (נזיר דף לח.) קא חשיב ליה בהדי עשר רביעיות מחמש חיוריתא וקא פריך התם ותו ליכא והא איכא ומייתי מתניתין דהכא היה מביא פיילי של חרס וכו' ומשני בפלוגתא לא קא מיירי והא דמצורע נמי פלוגתא היא וקא חשיב ליה ונראה דהא פלוגתא דהכא לא דמיא לפלוגתא דמייתי התם כגון נוטלין לידים לאחד ואפילו לשנים ור' יוסי דפליג התם בפ"ק דמסכת ידים (מ"א) ואמר לא סגי ליה לשנים ברביעית דבעי לאחרון נמי רביעית וכן במתניתין היה מביא פיילי של חרס דת"ק דרבי יהודה לא סגי ליה ברביעית וכן גבי ביטול מי רגלים דקאמר תנא קמא כל שהוא אבל הכא רבנן מודו בפחות מרביעית לא אפשר ואי בעי סגי ברביעית מיהו לכתחילה מביא חצי לוג כדתנן בריש פרק י"ד דמסכת נגעים כיצד מטהרין את המצורע היה מביא פיילי של חרס חדשה ונותן לתוכה חצי לוג מים חיים והא דתנן בפ' שתי מדות (מנחות דף פח.) רביעית מה היתה משמשת רביעית מים למצורע ר' ישמעאל היא:

    מביא מים שדם ניכר בהם וכמה רביעיתוא"ת וכי אינו ניכר ביותר מרביעית והא תנן בפ"ז דמסכת מקואות (מ"ה) ומייתי לה בגמרא בכמה דוכתי בשילהי פ"ק דשחיטת חולין (דף כו.) ובפ"ק דמכות (דף ג:) ג' לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין אלמא דאפילו יין ניכר בג' לוגין וכ"ש דם דסומק טפי י"ל ניכר דקאמר ממשותו של דם ולאו בשינוי מראה דעלמא (מ"ר) והשתא לא תיקשה מה שהיה תמיה רבי נמי מהא דקאמרינן בהקומץ רבה (מנחות דף כב.) ופרק גיד הנשה (חולין דף צח:) לרבי יהודה דיליף למין במינו דאינו בטל ממאי דכתיב ולקח מדם הפר ומדם השעיר הדבר ידוע שדמו של פר מרובה משל שעיר אלמא דמין במינו לא בטיל ורבנן אמרי עולין אין מבטלין זה את זה והא הכא דהוה מין שלא במינו והדבר ידוע שהמים מרובין על הדם ואפילו הכי כתיב בדם וי"ל כיון דממשותו ניכר הרי הוא בעין:

    קטנה ונדחית מפני המים מהותימה אליבא דמאן קא מיבעיא ליה אי לרבי ישמעאל פשיטא דפסול דהא בעי שיהא דם צפור ניכר אי לרבנן הא לא קפדי אהיכר מים ונראה דהא בעיא לא לשון ספיקא אלא שהיה תמיה על דברי ר' ישמעאל דאמר רביעית לעולם דם צפור ניכר בהן והא פעמים שאינו ניכר שהמים מדחין אותו כגון קטנה ופעמים שאין המים ניכרין כגון גדולה והיכי קים לרבנן לשעוריה בצפור שיהא דמה ניכר לעולם ברביעית דומיא דפ"ק דר"ה (דף יג.) דאמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא מי קים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש אמר ליה לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא וכו':

    שינה הכתוב במשמעותימה לרבי וכי שינוי הוא שנקרא אפר עפר והכתיב (מלכים ב כ״ג:ו׳) וישרוף אותה בנחל קדרון וידק לעפר וכן ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר (דברים ט׳:כ״א) וי"ל אותן שלא נעשית אפר ע"י שריפה אלא צריכין כתישה נקראין עפר אבל פרה עיקר מצות שריפתה לאפר אע"פ שאם היו שם אודין היו כותשין אותם כדאיתא בספרי וכדתנן בפ"ג דפרה נשרפה חובטין אותה במקלות משום אודין שלא נעשו אפר מיהו עיקר מצות שריפתה לאפר הוא:

    שינה הכתוב במשמעותימה וכי מפני כך שינה והאמר בפרק כיסוי הדם (חולין דף פח:) דלכך שינה אליבא דב"ה ללמד שאפר נקרא עפר וי"ל תרתי שמע מינה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    כשם שביארנו בעפר מי סוטה שצריך שיראה העפר על פני המים כך באפר פרה כשנתן את המים החיים שנתמלאו לשם חטאת בכלי ובא ליתן את האפר על פני המים צריך שיתן כל כך אפר על פני המים שיראה האפר לשם וכן דם צפור של מצורע כשנתן מים חיים בכלי ובא לשחוט הצפור על המים צריך שימצה שם מן הדם כל כך שיהא הדם ניכר בתוך המים ומתוך כך אינו מביא אלא רביעית מים שכך שיערו חכמים שדם שחיטת הצפור ניכר בה אפי' היתה גדולה ביותר שאין במין הצפור גדולה כל כך שתהא מדחה את מים שלא יהו נראין ולא קטנה כל כך שיהו המים מדחין אותה שלא להיות הדם ניכר עליהם ואף רוק היבמה צריך שיהא נראה לדיינין מפיה על הקרקע כמו שביארנו במקומו:

    מי סוטה שהקדים בהן עפר למים פסולין שהרי נאמר בהן ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים והוא צריך לעשות כסדר הפרשה ואף באפר פרה צריך כן שנאמר מים חיים אל כלי כלומר שלא יהא שם האפר תחלה עד שיהו המים נופלין על האפר והאפר חוצץ בין הכלי והמים ומה שכתוב ונתן עליו מים חיים ר"ל על האפר שמשמעו שהאפר הוא נותן תחלה לא נאמר אלא שאחר שנתן האפר על המים צריך לערבן ר"ל להפך מן המים על האפר ואף זו אם הקדים עפר למים פסל שבכל מקום צריך שיהא המכשיר למעלה כגון דם צפור של מצורע ושני אלו שהזכרנו שהדם במצורע והעפר בסוטה והאפר בפרה הם הם המכשירים את המים להזאה וכן צריך במי חטאת שתהא חיותם בכלי ר"ל שלא יטול מן המעיין בכלי אחר ויתן לתוך זה אלא בכלי זה שעתיד לקדש שם את המים בנתינת האפר הוא צריך שישאב מן המעיין:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Sotah 16b

    Sotah 16b. The full printed text of this folio side — 20 numbered segments, about 363 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    כדלעת מני הא דקתני מגלחו תגלחת שניה כראשונה רבי עקיבא היא:

    מאי הוה עלה דבעיין דלעיל אם אין שם עפר מהו שיתן שם אפר:

    ה"ג מביא רקבובית ירק ומקדש רקבובית ירק הוא דהוי עפר וכו' ולא גרס ולא היא:

    ומקדש נותנו במקום והמקום מקדשו וחוזרו ונוטלו ונותנו למים:

    עפר סוטה דכתיב (במדבר ה) אל המים שיראה עליהן מדלא כתיב במים:

    ורוק יבמה לעיני הזקנים דכתיב לעיני הזקנים וחלצה וירקה (דברים כ״ה:ט׳):

    ואפר פרה דגזירה שוה גמירי מהדדי עפר סוטה ואפר פרה כדלקמן:

    אף דם צפור של מצורע ששוחטו אל כלי חרס על מים חיים וצריך שלא יתן מים אלא כשיעור שיהא דם צפור ניכר בהן:

    17 more comments on this page.

    Rashi on Sotah 16b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    מאי הוי עלה תימה מאי קא בעי כיון דלאו שיורא הוה אם כן תפשוט וי"ל דלא איתבריר להו האי דשיירא אי משום טעמא כדפרי' ולאו שיורא הוא אי משום דתנא נחת לשיורא:

    מביא מים שדם צפור ניכר בהם וכמה רביעית ורבנן ההוא לגופיה קשיא לרבי הכא אמר דרבנן פליגי עלה ובפ' ג' מינין (נזיר דף לח.) קא חשיב ליה בהדי עשר רביעיות מחמש חיוריתא וקא פריך התם ותו ליכא והא איכא ומייתי מתניתין דהכא היה מביא פיילי של חרס וכו' ומשני בפלוגתא לא קא מיירי והא דמצורע נמי פלוגתא היא וקא חשיב ליה ונראה דהא פלוגתא דהכא לא דמיא לפלוגתא דמייתי התם כגון נוטלין לידים לאחד ואפילו לשנים ור' יוסי דפליג התם בפ"ק דמסכת ידים (מ"א) ואמר לא סגי ליה לשנים ברביעית דבעי לאחרון נמי רביעית וכן במתניתין היה מביא פיילי של חרס דת"ק דרבי יהודה לא סגי ליה ברביעית וכן גבי ביטול מי רגלים דקאמר תנא קמא כל שהוא אבל הכא רבנן מודו בפחות מרביעית לא אפשר ואי בעי סגי ברביעית מיהו לכתחילה מביא חצי לוג כדתנן בריש פרק י"ד דמסכת נגעים כיצד מטהרין את המצורע היה מביא פיילי של חרס חדשה ונותן לתוכה חצי לוג מים חיים והא דתנן בפ' שתי מדות (מנחות דף פח.) רביעית מה היתה משמשת רביעית מים למצורע ר' ישמעאל היא:

    מביא מים שדם ניכר בהם וכמה רביעית וא"ת וכי אינו ניכר ביותר מרביעית והא תנן בפ"ז דמסכת מקואות (מ"ה) ומייתי לה בגמרא בכמה דוכתי בשילהי פ"ק דשחיטת חולין (דף כו.) ובפ"ק דמכות (דף ג:) ג' לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין אלמא דאפילו יין ניכר בג' לוגין וכ"ש דם דסומק טפי י"ל ניכר דקאמר ממשותו של דם ולאו בשינוי מראה דעלמא (מ"ר) והשתא לא תיקשה מה שהיה תמיה רבי נמי מהא דקאמרינן בהקומץ רבה (מנחות דף כב.) ופרק גיד הנשה (חולין דף צח:) לרבי יהודה דיליף למין במינו דאינו בטל ממאי דכתיב ולקח מדם הפר ומדם השעיר הדבר ידוע שדמו של פר מרובה משל שעיר אלמא דמין במינו לא בטיל ורבנן אמרי עולין אין מבטלין זה את זה והא הכא דהוה מין שלא במינו והדבר ידוע שהמים מרובין על הדם ואפילו הכי כתיב בדם וי"ל כיון דממשותו ניכר הרי הוא בעין:

    קטנה ונדחית מפני המים מהו תימה אליבא דמאן קא מיבעיא ליה אי לרבי ישמעאל פשיטא דפסול דהא בעי שיהא דם צפור ניכר אי לרבנן הא לא קפדי אהיכר מים ונראה דהא בעיא לא לשון ספיקא אלא שהיה תמיה על דברי ר' ישמעאל דאמר רביעית לעולם דם צפור ניכר בהן והא פעמים שאינו ניכר שהמים מדחין אותו כגון קטנה ופעמים שאין המים ניכרין כגון גדולה והיכי קים לרבנן לשעוריה בצפור שיהא דמה ניכר לעולם ברביעית דומיא דפ"ק דר"ה (דף יג.) דאמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא מי קים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש אמר ליה לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא וכו':

    שינה הכתוב במשמעו תימה לרבי וכי שינוי הוא שנקרא אפר עפר והכתיב (מלכים ב כ״ג:ו׳) וישרוף אותה בנחל קדרון וידק לעפר וכן ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר (דברים ט׳:כ״א) וי"ל אותן שלא נעשית אפר ע"י שריפה אלא צריכין כתישה נקראין עפר אבל פרה עיקר מצות שריפתה לאפר אע"פ שאם היו שם אודין היו כותשין אותם כדאיתא בספרי וכדתנן בפ"ג דפרה נשרפה חובטין אותה במקלות משום אודין שלא נעשו אפר מיהו עיקר מצות שריפתה לאפר הוא:

    שינה הכתוב במשמעו תימה וכי מפני כך שינה והאמר בפרק כיסוי הדם (חולין דף פח:) דלכך שינה אליבא דב"ה ללמד שאפר נקרא עפר וי"ל תרתי שמע מינה:

    Tosafot on Sotah 16b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    כשם שביארנו בעפר מי סוטה שצריך שיראה העפר על פני המים כך באפר פרה כשנתן את המים החיים שנתמלאו לשם חטאת בכלי ובא ליתן את האפר על פני המים צריך שיתן כל כך אפר על פני המים שיראה האפר לשם וכן דם צפור של מצורע כשנתן מים חיים בכלי ובא לשחוט הצפור על המים צריך שימצה שם מן הדם כל כך שיהא הדם ניכר בתוך המים ומתוך כך אינו מביא אלא רביעית מים שכך שיערו חכמים שדם שחיטת הצפור ניכר בה אפי' היתה גדולה ביותר שאין במין הצפור גדולה כל כך שתהא מדחה את מים שלא יהו נראין ולא קטנה כל כך שיהו המים מדחין אותה שלא להיות הדם ניכר עליהם ואף רוק היבמה צריך שיהא נראה לדיינין מפיה על הקרקע כמו שביארנו במקומו:

    מי סוטה שהקדים בהן עפר למים פסולין שהרי נאמר בהן ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים והוא צריך לעשות כסדר הפרשה ואף באפר פרה צריך כן שנאמר מים חיים אל כלי כלומר שלא יהא שם האפר תחלה עד שיהו המים נופלין על האפר והאפר חוצץ בין הכלי והמים ומה שכתוב ונתן עליו מים חיים ר"ל על האפר שמשמעו שהאפר הוא נותן תחלה לא נאמר אלא שאחר שנתן האפר על המים צריך לערבן ר"ל להפך מן המים על האפר ואף זו אם הקדים עפר למים פסל שבכל מקום צריך שיהא המכשיר למעלה כגון דם צפור של מצורע ושני אלו שהזכרנו שהדם במצורע והעפר בסוטה והאפר בפרה הם הם המכשירים את המים להזאה וכן צריך במי חטאת שתהא חיותם בכלי ר"ל שלא יטול מן המעיין בכלי אחר ויתן לתוך זה אלא בכלי זה שעתיד לקדש שם את המים בנתינת האפר הוא צריך שישאב מן המעיין:

    Meiri on Sotah 16b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה מביא מים שדם כו' פיילי של חרס דת"ק דרבי יהודה לא סגי ליה כו' לא אפשר ואי בעי סגי כו' משמשת רביעית מים למצורע רבי ישמעאל היא עכ"ל והס"ד ואח"כ מה"ד מביא מים שדם כו' כצ"ל:

    גמ' ורבנן כו' עליו לערבן ובפרק טרף בקלפי כתבו התוס' הכל כשרין לקדש פרש"י המים על העפר ובמסכת פרה ובכמה דוכתין משמע שהיו נותנין העפר על המים כו' והא דכתיב ונתן עליו יש לפרש ונתן עליו בשבילו יתן מים כו' עכ"ל ונעלם מהם סוגיא דהכא דמאן דפסל בנתינת העפר ברישא דרש ונתן עליו לערבן ור"ש דמכשיר שפיר כתיב עליו גם פרש"י דהתם יש לקיים אליבא דר"ש ודו"ק:

    שם ואימא עליו דוקא אל כלי שתהא חיותן בכלי כו' בפ' כל שעה מסיק דאינו אלא מעלה דרבנן ולמאי דבעי נמי למימר השתא כלי שתהא חיותן כו' אינו אלא למצוה אבל לא לעכב דהא כתיב ונתן כדדייק בפרק כל שעה ודברי הרמב"ן בפרשה חקת תמוהים בזה שכתב שנו רבותינו שהנותן אפר תחלה ואח"כ המים פסול דקדקו מים חיים אל כלי שתהא חיותן בכלי כו' עכ"ל ואיך תלה פסול האפר תחלה בהך מלתא שתהא חיותן בכלי הא אדרבא בעי למימר הכא עליו דוקא וכלי שתהא חיותן בכלי ועוד שתהא חיותן בכלי אינו אלא מעלה דרבנן כדמסיק בפרק כל שעה ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Sotah 16b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    מביא רקבובית ירק ומקדש רקבובית ירק הוא דהוי עפר (ולא נראה) ולא גרס ולא היא. כך פירש הקונטרס. ונראה שהטעם משום דהא בעי מאי הוה עלה ומייתי הא משמע שבא להוכיח האמת. מיהו אין למחקו דמצינו בכמה מקומות דקבעי מאי הוי עלה ומדחי ליה ולא פשיט מידי. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

    שינה הכתוב וכו' ואף על גב דבחולין אמרינן דלכך שינה לבית הלל ללמד על אפר שנקרא עפר. מכל מקום סבירא ליה לר' שמעון דלא הוה ליה למכתב עפר אי לאו דהוה צריך לשום דרשא לגופיה. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

    רצה זה נותן וכו' דכיון דקשו קראי אהדדי על כרחך כך הייתי מתרצן אי לאו גזרה שוה דעפר עפר. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

    Shita Mekubetzet on Sotah 16b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' ורבנן אל כלי וכו' עיין רש"י פסחים ד' לה ע"א ד"ה מעלה וצ"ע:

    תוד"ה מביא וכו' דממשותו ניכר תמוה לי הא לרבנן לא בעי היכר דם. ונהי דדרשא וטבל בדם צריך לגופה מ"מ הא הדם בטל ולא מתקיים בדם וכן לר"י נפיק רק מיתורא והא בלא"ה צריך ממשות ניכר שלא יתבטל. ובעיקר קושיתם י"ל דהא דם במים הוי אינו מינו ובבציר מס' עדיין שם דם עליו דהאוכלו חייב משום דם. ורק בדם הפר דהוי מין במינו דדין ביטולו ברוב כיון דטעמן שוה:

    ד"ה קטנה כו' אהיכר מים. אהיכר דם כצ"ל:

    Gilyon HaShas on Sotah 16b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    שְׁלֹשָׁה צְרִיכִין שֶׁיֵּרָאוּ, עֲפַר סוֹטָה וְאֵפֶר פָּרָה וְרֹק יְבָמָה קשה אמאי לא חשיב ראיה של הציצית דכתיב (במדבר טו, לט) וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם? ונראה לי בס"ד כל הני תלתא הראיה היא גוף המצוה אבל ציצית גוף המצוה היא הלבישה ועטוף וראיה של הציציות היא חבוב מצוה דאם לא ראה קים המצוה בלבישה ועטוף ולכן אמר שלשה צריכין שיראו דהיינו לעכב. אי נמי ראיה דציצית מפורשת בכתוב אך הלכות אלו הם בקבלה.

    Ben Yehoyada on Sotah 16b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sotah, daf 16, Amud Bet, about 363 words in 20 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 20 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 138 words

      Opens “כדלעת, מני ר"ע היא, דדריש ריבויי ומיעוטי.…”

    2. Segment 211 words

      Opens “מאי ריבה ריבה דכוליה גופיה, ומאי מיעט…”

    3. Segment 318 words

      Opens “מאי הוי עלה? ת"ש דאמר רב הונא…”

      Named: רב הונא בר אשי.

    4. Segment 411 words

      Opens “ולא היא: רקבובית ירק הוא דהואי עפר,…”

    5. Segment 522 words

      Opens “כדי שיראה על המים. תנו רבנן, שלשה…”

      Named: רבי ישמעאל.

    6. Segment 639 words

      Opens “מאי טעמא דרבי ישמעאל, דכתיב: (ויקרא יד,…”

      Named: רבי ישמעאל.

    7. Segment 79 words

      Opens “ורבנן: ההוא לגופיה, דהכי קאמר רחמנא: אטביל…”

    8. Segment 813 words

      Opens “ורבי ישמעאל: אם כן, לכתוב רחמנא: ״וטבל…”

      Named: רבי ישמעאל.

    9. Segment 917 words

      Opens “ורבנן: אי כתב רחמנא ״וטבל בהם״, הוה…”

    10. Segment 1014 words

      Opens “ור' ישמעאל, לערבן קרא אחרינא כתיב: (ויקרא…”

      Named: רבן קרא.

    11. Segment 1115 words

      Opens “ורבנן: אי מההוא הוה אמינא: לישחטיה סמוך…”

    12. Segment 1215 words

      Opens “בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא: גדולה…”

    13. Segment 1325 words

      Opens “א"ל לאו אמינא לך לא תפיק נפשך…”

    14. Segment 1411 words

      Opens “ת"ר הקדים עפר למים פסול ור' שמעון…”

      Named: רבי שמעון.

    15. Segment 1543 words

      Opens “דכתיב (במדבר יט, יז) ולקחו לטמא מעפר…”

    16. Segment 1612 words

      Opens “ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף…”

    17. Segment 1726 words

      Opens “והתם מנלן תרי קראי כתיבי כתיב עליו…”

    18. Segment 186 words

      Opens “ורבנן אל כלי דוקא עליו לערבן…”

    19. Segment 198 words

      Opens “ואימא עליו דוקא אל כלי שתהא חיותן…”

    20. Segment 2010 words

      Opens “מה מצינו בכל מקום מכשיר למעלה. אף…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Sotah 16b · Segment 5 — “…ורוק יבמה. משום רבי ישמעאל אמרו: אף דם צפור.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sotah 16b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026