Talmud Builders

    Sotah 21a

    Back to index

    English translation — Sotah 21a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and then there shall be an extension to your tranquility” (Daniel 4:24). And it is written: “All this came upon King Nebuchadnezzar” (Daniel 4:25), and it is written in the following verse that this occurred: “At the end of twelve months” (Daniel 4:26). None of the opinions in the baraita are in accordance with the mishna’s statement that merit can delay punishment for up to three years.

    2The Gemara answers: Actually, the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, who states that merit delays punishment for one year, and he found a verse which states and repeats the possibility that punishment can be delayed, indicating that merit can delay punishment up to three times, as it is written: “Thus says the Lord: For three transgressions of Edom, yes, but for four, I will not reverse it” (Amos 1:11). Punishment can therefore be delayed for three consecutive periods of one year.

    3The Gemara asks: And what does Rabbi Yishmael mean by stating: Although there is no explicit proof for the concept of merit delaying punishment for twelve months, there is an allusion to the concept? The verses he cites state explicitly that punishment can be delayed for twelve months. The Gemara answers: The proof is not explicit, as perhaps gentiles are different, as swift judgment is not administered upon them as readily as it is upon the Jewish people, with whom God is more precise in executing judgment.

    4§ The mishna states: And there is a merit that delays punishment for three years. The Gemara asks: Which merit can delay the punishment of a sota ? If we say it is the merit of the Torah that she has studied; but a woman who studies Torah is one who is not commanded to do so and performs a mitzva, whose reward is less than that of one who is obligated? Therefore, it would be insufficient to suspend her punishment. Rather, perhaps it is the merit of a mitzva that she performed.

    5The Gemara asks: Does the merit of a mitzva protect one so much as to delay her punishment? But isn’t it taught in a baraita : Rabbi Menaḥem bar Yosei interpreted this verse homiletically: “For the mitzva is a lamp and the Torah is light” (Proverbs 6:23). The verse associates the mitzva with a lamp and the Torah with the light of the sun. The mitzva is associated with a lamp in order to say to you: Just as a lamp does not protect one by its light extensively but only temporarily, while the lamp is in one’s hand, so too, a mitzva protects one only temporarily, i.e., while one is performing the mitzva.

    6And the Torah is associated with light in order to say to you: Just as the light of the sun protects one forever, so too, the Torah one studies protects one forever; and it states in the previous verse with regard to the Torah: “When you walk, it shall lead you; when you lie down, it shall watch over you; and when you awake, it shall talk with you” (Proverbs 6:22). The Gemara explains: “When you walk, it shall lead you”; this is referring to when one is in this world. “When you lie down, it shall watch over you”; this is referring to the time of death, when one lies in his grave. “And when you awake, it shall talk with you”; this is referring to the time to come after the resurrection of the dead. The Torah that one studies protects and guides him both in this world and in the next world.

    7This can be illustrated by a parable, as it is comparable to a man who is walking in the blackness of night and the darkness, and he is afraid of the thorns, and of the pits, and of the thistles, which he cannot see due to the darkness. And he is also afraid of the wild animals and of the bandits that lurk at night, and he does not know which way he is walking.

    8If a torch of fire comes his way, which is analogous to a mitzva, he is safe from the thorns and from the pits and from the thistles, but he is still afraid of the wild animals and of the bandits, and still does not know which way he is walking. Once the light of dawn rises, which is analogous to Torah study, he is safe from the wild animals and from the bandits, which no longer roam the roads, but he still does not know which way he is walking. If he arrives at a crossroads and recognizes the way, he is saved from all of them.

    9Alternatively, the verse associates the mitzva with a lamp and the Torah with the light of the sun in order to teach that a transgression extinguishes the merit of a mitzva one performed, but a transgression does not extinguish the merit of the Torah one studied, as it is stated: “Many waters cannot extinguish the love, neither can the floods drown it” (Song of Songs 8:7). The Torah is compared to love several times in the Song of Songs. One can conclude from the baraita that the merit of performing a mitzva is insufficient to suspend punishment.

    10Rav Yosef said that with regard to a mitzva, at the time when one is engaged in its performance it protects one from misfortune and saves one from the evil inclination; at the time when one is not engaged in its performance, it protects one from misfortune but it does not save one from the evil inclination. With regard to Torah study, both at the time when one is engaged in it and at the time when one is not engaged in it, it protects one from misfortune and saves one from the evil inclination. Therefore, the merit of the woman’s mitzvot does protect her from misfortune and delay her punishment.

    11Rabba objects to this explanation: If that is so, then with regard to Doeg (see I Samuel, chapters 21–22) and Ahithophel (see II Samuel, chapter 16), who were both wise scholars despite their wickedness, did they not engage in the study of Torah? Why did it not protect them from sinning? Rather, Rava said: With regard to Torah study, at the time when one is engaged in it, it protects and saves; at the time when one is not engaged in it, it protects one from misfortune but it does not save one from the evil inclination. With regard to a mitzva, both at the time when one is engaged in its performance and at the time when one is not engaged in its performance, it protects one from misfortune but it does not save one from the evil inclination.

    12Ravina said: Actually, the merit that delays the punishment of the sota is the merit of Torah study, and with regard to that which you say, i.e., that she is not commanded to do so and performs a mitzva, the mishna is not referring to the merit of her own Torah study. Granted, she is not commanded to study Torah herself; however, in reward for causing their sons to read the Written Torah and to learn the Mishna, and for waiting for their husbands until they come home from the study hall, don’t they share the reward with their sons and husbands? Therefore, if the sota enabled her sons and husband to study Torah, the merit of their Torah study can protect her and delay her punishment.

    13With regard to the aforementioned parable, the Gemara asks: What is the meaning of the crossroads, which provide clarity? Rav Ḥisda says: This is referring to a Torah scholar and his day of death. Due to his continued commitment to the Torah, when the time comes for him to die, it is clear to him that he will go to the place of his eternal reward. Rav Naḥman bar Yitzḥak says: This is a Torah scholar who has also acquired fear of sin, as his fear of sin guides him to the correct understanding of the Torah. Mar Zutra says: This is a Torah scholar who reaches conclusions from his discussion in accordance with the halakha , as that is an indication that he is following the right path.

    14The baraita states: Alternatively: A transgression extinguishes the merit of a mitzva, but a transgression does not extinguish the merit of the Torah. Rav Yosef says: Rabbi Menaḥem bar Yosei interpreted this verse as it was given on Mount Sinai, and had Doeg and Ahithophel only interpreted it in this way they would not have pursued David, as it is written: “For my enemies speak concerning me…saying, God has forsaken him; pursue and take him, for there is none to deliver” (Psalms 71:10–11). Doeg and Ahithophel incorrectly thought that since David had sinned, his sins had extinguished his merits and God had forsaken him.

    15The Gemara asks: What verse did Doeg and Ahithophel interpret incorrectly, causing them to err? They interpreted this verse: “For the Lord your God walks in the midst of your camp…to give up your enemies before you… that He see no licentious matter in you, and turn away from you” (Deuteronomy 23:15), to indicate that God turns away from one who engaged in forbidden relations, and since David had sinned with Bathsheba God must have turned away from him. But they did not know that a transgression extinguishes the merit of a mitzva, but a transgression does not extinguish the merit of the Torah.

    16The Gemara interprets the continuation of the verse cited by the baraita with regard to Torah study: What is the meaning of: “Many waters cannot extinguish the love…if a man would give all the fortune of his house for love, he would utterly be condemned” (Song of Songs 8:7)? The Torah is compared to love several times in the Song of Songs. Therefore, the verse indicates that one cannot acquire a share in the reward for Torah study with money. Ulla says: The verse is not speaking of individuals like Shimon, brother of Azarya, whose brother Azarya supported him and enabled him to study Torah. And it is not speaking of individuals like Rabbi Yoḥanan of the house of the Nasi , whom the Nasi supported so that he could study Torah.

    17Rather, it is speaking of individuals like Hillel and Shevna, as when Rav Dimi came to Babylonia he said: Hillel and Shevna were brothers; Hillel engaged in Torah study and remained impoverished, whereas Shevna entered into a business venture and became wealthy. In the end, Shevna said to Hillel: Come, let us join our wealth together and divide it between us; I will give you half of my money and you will give me half of the reward for your Torah study. In response to this request a Divine Voice issued forth and said: “If a man would give all the fortune of his house for love, he would utterly be condemned” (Song of Songs 8:7).

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הן תהוי ארכא לשלותיךואז תהא אורך זמן לשלומך שלא יבאו עליך הפורענות וכן עשה נבוכדנצר היה מקבץ בכל יום עניי ישראל שהביא בגולה והיו צריכין מזונות ומפרנסם ואף דניאל כשהשיאו עצה זו לכך נתכוין שראה את ישראל בגולה מחזרין על הפתחים:

    וכתיב כולא מטאכל הפורענות הגיע על נבוכדנצר:

    לקצת ירחין תרי עשראלמא תלה לו הזכות י"ב חדש:

    לעולםמתני' דקתני ג' שנים ר' ישמעאל היא:

    ואשכח קרא דאמר ותנישונה בהארכת זמן כלומר מקרא כתוב שהקב"ה מאריך זמן עד ג' פעמים הלכך הוו להו ג' שנים:

    דלא מפקיד דינא עלייהואין ממהרין מן השמים לפקוד עונותם עליהם בעולם הזה אבל מישראל ממהרין ליפרע בעה"ז ומדקדקין אחריהם:

    זכות דמאימגינה כל כך:

    זכות דתורהשהיתה עוסקת בתורה:

    הא לא מפקדאדכתיב ולמדתם אותם את בניכם (דברים יא) ולא את בנותיכם וכיון דאינה מצווה אין שכרה גדול כמצווה ועושה:

    היא תשיחךתליץ בעדך את זכותך:

    פחתיםגומות:

    נזדמנה לו אבוקה של אורכך זכה לקיים מצוה ניצל ממקצת פורעניות:

    ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטיןשדרכן לילך בלילה פן יפגעו בו דכתיב תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער (תהילים ק״ד:כ׳):

    ועדיין אינו יודע כו'שמא יכפנו יצרו ליבטל וישיב עליו יצה"ר ופורענות:

    הגיע לפרשת דרכיםושם הכיר את דרכו ואף כאן הגיע ליום המיתה ולא פירש מן התורה עד יום מותו ניצל מכולן והכי מפרש לה לקמיה:

    עבירה מכבהשכר מצוה:

    ואין עבירה מכבהשכר מי שעסק בתורה קודם לכן אלמא מצוה לא מגנא כולי האי:

    לכבות את האהבהזו תורה דכתיב (שיר השירים ב׳:ד׳) הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה יין סוד:

    אמר רב יוסףלעולם מגינה על היסורין הרבה ומאי אינה מגינה דקאמר ת"ק מן החטא שלא יתקפנו יצה"ר קאמר:

    מצוה בעידנא דעסיק בהוהיינו לפי שעה דאמר מגנא מן היסורין ומצלא מיצה"ר שלא יכשילנו לחטא:

    בעידנא דלא עסיק בהמשנגמר המצוה ואינו עסוק בה אגוני מגנא מן הפורענות אצולי לא מצלא ודקתני בברייתא עבירה מכבה מצוה לאו מלהגין מן היסורין קאמר אלא מליטול שכר לעתיד:

    אמאי לא תגין עליהןמיצר הרע שהחטיאם ועשאם רשעים גמורים כלומר אמאי לא תצילהו מן העבירות:

    לעולם זכות דתורהולא שעוסקת בתורה אלא שטורחת בבנה ובבעלה שיעסקו:

    דמקריאן ומתניאןשטורחות על בניהן להביאן לבית הספר לקרוא מקרא ולשנות משנה:

    ונטרן לגברייהווממתינות לבעליהן שיוצאין לעיר אחרת ללמוד תורה:

    מאי פרשת דרכיםמהו מדמה להגיע לפרשת דרכים דהא אבוקה היינו מצוה עמוד השחר היינו תורה אלא פרשת דרכים מאי היא:

    ויום המיתהוהוא תלמיד חכם ביום מותו וידע שלא פירש לפרוק מעליו עול תורה:

    ויראת חטאזכה ליראת חטא אחר שזכה לתורה ניצל מכולן שהתורה מלמדתו דברי מצוה ודברי איסור וממה שהוא צריך לפרוש ויראת חטא מונעו מלרדוף אחרי יצרו:

    דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתאוה"ק עלה עמוד השחר ניצול מן החיה כו' זכה לתורה ניצול מיצה"ר ומן החטא ועדיין אינו יודע באיזו דרך מהלך אם יזכה שיסייעוהו מן השמים להתקבל דבריו בין חביריו להורות כהלכה וכמשפט הגיע לפרשת דרכים כלומר זכה לכך ניצול מכולם:

    לאמר אלהים עזבוכך היו אומרים עליו אלהים עזבו שבא על אשת איש ואין אנו נענשין עליו רדפו ותפסוהו כי אין מציל אין לו זכות שיצילנו שהעבירה כבתה זכיותיו:

    לא יראה בךעבירה ואם יראה ושב מאחריך:

    שמעון אחי עזריהתנא הוא במשנה קמייתא דזבחים ולמד תורה על ידי אחיו שהיה עוסק בפרקמטיא כדי שיחלוק בזכות למודו של שמעון לכך הוא נקרא על שם עזריה אחיו וכן ר' יוחנן למד ע"י הנשיא שהי' מפרנסו:

    הלל עסק בתורהמתוך עוני רב כדמפרש במס' יומא (דף לה:):

    סוטה 21 עמוד א

    1הן תהוי ארכא לשלותיך וכתיב: ״(דניאל ד״, כה) כלא מטא על נבוכדנצר מלכא וכתיב ״(דניאל ד״, כו). לקצת ירחין תרי עשר׃

    2לעולם, רבי ישמעאל ואשכח קרא דאמר ותני דכתיב: ״(עמוס א״, יא) כה אמר ה' על שלשה פשעי אדום׃

    3ומאי אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר דלמא שאני עובדי כוכבים דלא מפקיד דינא עלייהו׃

    4ויש זכות תולה ג' שנים כו' זכות דמאי אילימא זכות דתורה הא אינה מצווה ועושה היא אלא זכות דמצוה׃

    5זכות דמצוה מי מגנא כולי האי והתניא את זו דרש רבי מנחם בר יוסי (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור את המצוה בנר לומר לך מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה׃

    6ואת התורה באור לומר לך מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם ואומר (משלי ו, כב) בהתהלכך תנחה אותך וגו'. בהתהלכך תנחה אותך זה העוה"ז בשכבך תשמור עליך זו מיתה והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא׃

    7משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך׃

    8נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך כיון שעלה עמוד השחר ניצל מחיה רעה ומן הליסטין ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך הגיע לפרשת דרכים ניצל מכולם׃

    9ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה שנאמר ״(שיר השירים ח״, ז) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה׃

    10א"ר יוסף מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא תורה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא׃

    11מתקיף לה רבה אלא מעתה דואג ואחיתופל מי לא עסקי בתורה אמאי לא הגינה עלייהו אלא אמר רבא תורה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא׃

    12רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה מצווה ועושה נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו׃

    13מאי פרשת דרכים א"ר חסדא זה ת"ח ויום מיתה רב נחמן בר יצחק אמר זה ת"ח ויראת חטא מר זוטרא אמר זה ת"ח דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא׃

    14ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה א"ר יוסף דרשיה רבי מנחם בר יוסי להאי קרא כי סיני ואילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי לא רדפו בתר דוד דכתיב ״(תהלים עא״, יא) לאמר אלהים עזבו וגו'׃

    15מאי דרוש (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר וגו' והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה׃

    16מאי (שיר השירים ח, ז) בוז יבוזו לו אמר עולא לא כשמעון אחי עזריה ולא כר' יוחנן דבי נשיאה׃

    17אלא כהלל ושבנא דכי אתא רב דימי אמר הלל ושבנא אחי הוו הלל עסק בתורה שבנא עבד עיסקא לסוף א"ל תא נערוב וליפלוג יצתה בת קול ואמרה (שיר השירים ח, ז) אם יתן איש את כל הון ביתו וגו'׃

    Tosafot

    מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא - ותימה מאי האי דקתני בברייתא תלה את המצוה בנר מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה אי מיצר הרע אינה מגינה כלל אי מן הפורענות מגינה לעולם ותורה נמי למה תלאה הכתוב באור משום דמגינה לעולם אי מן הפורענות מצוה נמי מגנא לעולם ואי מיצר הרע דמצלא הא לא מצלא אלא לפי שעה:

    זה תלמיד חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתאתימה והיאך ניצול מכולן והלא לא ניצול מיצר הרע בעידנא דלא עסיק בתורה וי"ל סתם תלמיד חכם תורתו אומנתו ועוסק בה ומהרהר כל שעה ואינו הולך ד' אמות בלא תורה:

    והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוהתימה והא אמר לעיל בין לרב יוסף בין לרבא מצוה אגוני מגנא מן הפורענות אפילו בעידנא דלא עסיק בה ועבירה מכבה מצוה לאו מלהגין מן היסורין קאמר אלא מליטול שכר לעתיד לבא כמו שפרש"י:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    כבר ידעת מדרכי הדת שהאומות אין הב"ה מדקדק ליפרע מהן בעולם הזה והוא שאמרו כאן דלא מיפקיד דינא עליהו כלומר שאין מדת הדין ממהרת ליפרע מהן כל כך וכן הענין אף בישראל בין צדיק לרשע כדרך שאמרו וסביביו נשערה מאד וכן רק אתכם ידעתי וכו':

    אע"פ שקיים המצוה הוא מה שמעמיד רוב בני אדם שאי אפשר לרוב בני אדם להשיג מכבוד בוראן מה שראוי להשיג מדרך חכמה וחקירה ודים שישיגוהו מצד הקבלה וקיום המצות וכמו שאמרו בדרש ארור אשר לא יקים את דברי התורה אלו נאמר אשר לא ילמד את דברי התורה לא היתה לעולם תקומה אלא אשר לא יקים וכן עץ חיים היא למחזיקים בה אלו נאמר לעמלים בה לא היתה לעולם תקומה אלא למחזיקים בה אעפ"כ מי שחננו השם בידיעת התורה וזכה להיות מן השרידים אשר ה' קורא הוא עיקר הכל ויתד שהכל תלוי בו דרך הערה אמרו כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את התורה באור לומר לך מה אור מאיר לעולם אף תורה מגינה לעולם ר"ל שמשפיע לזולתו ומקיים את הישוב בחכמתו ואומר בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך בהתהלכך תנחה אותך זה העוה"ז בשכבך תשמור עליך זה יום המיתה ר"ל לעולם הבא והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא ר"ל תחיית המתים ותלה את המצוה בנר לומר לך מה נר אינה מאירה אלא לפי שעה כך מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה ר"ל שכל שאין דעתו עליה נשאר ערום אבל מי שזכה לחכמה אינה זזה ממנו:

    משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפלה ומתוך כך היה מתירא משלשה דברים מן הקוצים והברקנים ומן גדודי חיות רעות ולסטים וכן שאינו יודע היכן ילך נזדמנה לו אבוקה ניצל מן האחת ר"ל מן הקוצים והברקנים והפחתים עלה עמוד השחר ניצל מן השניה והוא חיות וליסטים ועדיין אינו יודע באיזה דרך ילך הגיע לפרשת דרכים ניצל מכלן כך זכה למצות והן הנמשלות לאבוקה ניצל מקצת פורעניות בעוד שהיא זורחת אלא שהוא דבר מסתלק לשעתו ומגינות עליו מן הפורענות אבל אינה מצילתו מיצר הרע אחר שנסתלק מעשייתן וזהו שאמר אגוני מגנא אצולי לא מצלא זכה לתורה והיא הנמשלת לעמוד השחר ניצל מן הכל אלא שאינו בטוח עדיין מכל וכל כמו שאמר אל תאמן בעצמך עד יום מותך הגיע לפרשת דרכים והוא יום המיתה ניצל מן הכל וידע ללכת אל עיר גדולה לאלהים העיר מיום ה' שמה:

    וכלל הדברים תורה ויראת חטא ערבים זה בזה וכל אחד צריך לחבירו שהתורה מלמדתו המצוה ויראת חטא מונעתו מן העבירה וכל שלא למד תורה ומשתדל להיות אחרים לומדים על ידו חולק בשכר ולא עוד אלא שהתורה נקראת על שמו כמו שאמרו בשמעון אחי עזריה שמתוך שהיה אחיו מתפרנס ממנו בשעה שהיה לומד הוזכר אחיו בהלכותיו ונעשה הוא טפל לו וכן יוחנן דבי נשיאה על שם שהיה מתפרנס מן הנשיא ומי שאין לו מי שיסייעוהו אעפ"כ יטרח וילמד מתוך הדחק ומקומו מושכר לו ועל זו אמרו הלל מחייב את העניים וכל שהוטל עליו לסמכו ולעזרו ולא עשה אפילו היה חולק לו בנכסיו אחר כן אינו חולק בשכר דרך הערה אמרו הלל ושבנא אחי הלל עוסק באורייתא שבנא עבד עיסקא לסוף אמר ליה תא ניערוב וניפלוג יצתה בת קול ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו וצריך ללומד שיערים בעצמו על איזה צד למודו מתקיים אם שילמד מעט מעט אם בחזרה אחר חזרה וכן שישפיל עצמו וישים עצמו כמי שאינו לילך אצל קטן הימנו ושלא להקפיד על שום דבר כל שהוא יכול ללמוד ולעסוק בתורה והוא שאמרו דרך סמך והחכמה מאין תמצא:

    Babylonian Talmud · folio map

    Sotah 21a

    Sotah 21a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 492 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הן תהוי ארכא לשלותיך ואז תהא אורך זמן לשלומך שלא יבאו עליך הפורענות וכן עשה נבוכדנצר היה מקבץ בכל יום עניי ישראל שהביא בגולה והיו צריכין מזונות ומפרנסם ואף דניאל כשהשיאו עצה זו לכך נתכוין שראה את ישראל בגולה מחזרין על הפתחים:

    וכתיב כולא מטא כל הפורענות הגיע על נבוכדנצר:

    לקצת ירחין תרי עשר אלמא תלה לו הזכות י"ב חדש:

    לעולם מתני' דקתני ג' שנים ר' ישמעאל היא:

    ואשכח קרא דאמר ותני שונה בהארכת זמן כלומר מקרא כתוב שהקב"ה מאריך זמן עד ג' פעמים הלכך הוו להו ג' שנים:

    דלא מפקיד דינא עלייהו אין ממהרין מן השמים לפקוד עונותם עליהם בעולם הזה אבל מישראל ממהרין ליפרע בעה"ז ומדקדקין אחריהם:

    זכות דמאי מגינה כל כך:

    זכות דתורה שהיתה עוסקת בתורה:

    25 more comments on this page.

    Rashi on Sotah 21a · Sefaria

    Tosafot

    מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא - ותימה מאי האי דקתני בברייתא תלה את המצוה בנר מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה אי מיצר הרע אינה מגינה כלל אי מן הפורענות מגינה לעולם ותורה נמי למה תלאה הכתוב באור משום דמגינה לעולם אי מן הפורענות מצוה נמי מגנא לעולם ואי מיצר הרע דמצלא הא לא מצלא אלא לפי שעה:

    זה תלמיד חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא תימה והיאך ניצול מכולן והלא לא ניצול מיצר הרע בעידנא דלא עסיק בתורה וי"ל סתם תלמיד חכם תורתו אומנתו ועוסק בה ומהרהר כל שעה ואינו הולך ד' אמות בלא תורה:

    והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה תימה והא אמר לעיל בין לרב יוסף בין לרבא מצוה אגוני מגנא מן הפורענות אפילו בעידנא דלא עסיק בה ועבירה מכבה מצוה לאו מלהגין מן היסורין קאמר אלא מליטול שכר לעתיד לבא כמו שפרש"י:

    Tosafot on Sotah 21a · Sefaria

    Meiri

    כבר ידעת מדרכי הדת שהאומות אין הב"ה מדקדק ליפרע מהן בעולם הזה והוא שאמרו כאן דלא מיפקיד דינא עליהו כלומר שאין מדת הדין ממהרת ליפרע מהן כל כך וכן הענין אף בישראל בין צדיק לרשע כדרך שאמרו וסביביו נשערה מאד וכן רק אתכם ידעתי וכו':

    אע"פ שקיים המצוה הוא מה שמעמיד רוב בני אדם שאי אפשר לרוב בני אדם להשיג מכבוד בוראן מה שראוי להשיג מדרך חכמה וחקירה ודים שישיגוהו מצד הקבלה וקיום המצות וכמו שאמרו בדרש ארור אשר לא יקים את דברי התורה אלו נאמר אשר לא ילמד את דברי התורה לא היתה לעולם תקומה אלא אשר לא יקים וכן עץ חיים היא למחזיקים בה אלו נאמר לעמלים בה לא היתה לעולם תקומה אלא למחזיקים בה אעפ"כ מי שחננו השם בידיעת התורה וזכה להיות מן השרידים אשר ה' קורא הוא עיקר הכל ויתד שהכל תלוי בו דרך הערה אמרו כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את התורה באור לומר לך מה אור מאיר לעולם אף תורה מגינה לעולם ר"ל שמשפיע לזולתו ומקיים את הישוב בחכמתו ואומר בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך בהתהלכך תנחה אותך זה העוה"ז בשכבך תשמור עליך זה יום המיתה ר"ל לעולם הבא והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא ר"ל תחיית המתים ותלה את המצוה בנר לומר לך מה נר אינה מאירה אלא לפי שעה כך מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה ר"ל שכל שאין דעתו עליה נשאר ערום אבל מי שזכה לחכמה אינה זזה ממנו:

    משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפלה ומתוך כך היה מתירא משלשה דברים מן הקוצים והברקנים ומן גדודי חיות רעות ולסטים וכן שאינו יודע היכן ילך נזדמנה לו אבוקה ניצל מן האחת ר"ל מן הקוצים והברקנים והפחתים עלה עמוד השחר ניצל מן השניה והוא חיות וליסטים ועדיין אינו יודע באיזה דרך ילך הגיע לפרשת דרכים ניצל מכלן כך זכה למצות והן הנמשלות לאבוקה ניצל מקצת פורעניות בעוד שהיא זורחת אלא שהוא דבר מסתלק לשעתו ומגינות עליו מן הפורענות אבל אינה מצילתו מיצר הרע אחר שנסתלק מעשייתן וזהו שאמר אגוני מגנא אצולי לא מצלא זכה לתורה והיא הנמשלת לעמוד השחר ניצל מן הכל אלא שאינו בטוח עדיין מכל וכל כמו שאמר אל תאמן בעצמך עד יום מותך הגיע לפרשת דרכים והוא יום המיתה ניצל מן הכל וידע ללכת אל עיר גדולה לאלהים העיר מיום ה' שמה:

    וכלל הדברים תורה ויראת חטא ערבים זה בזה וכל אחד צריך לחבירו שהתורה מלמדתו המצוה ויראת חטא מונעתו מן העבירה וכל שלא למד תורה ומשתדל להיות אחרים לומדים על ידו חולק בשכר ולא עוד אלא שהתורה נקראת על שמו כמו שאמרו בשמעון אחי עזריה שמתוך שהיה אחיו מתפרנס ממנו בשעה שהיה לומד הוזכר אחיו בהלכותיו ונעשה הוא טפל לו וכן יוחנן דבי נשיאה על שם שהיה מתפרנס מן הנשיא ומי שאין לו מי שיסייעוהו אעפ"כ יטרח וילמד מתוך הדחק ומקומו מושכר לו ועל זו אמרו הלל מחייב את העניים וכל שהוטל עליו לסמכו ולעזרו ולא עשה אפילו היה חולק לו בנכסיו אחר כן אינו חולק בשכר דרך הערה אמרו הלל ושבנא אחי הלל עוסק באורייתא שבנא עבד עיסקא לסוף אמר ליה תא ניערוב וניפלוג יצתה בת קול ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו וצריך ללומד שיערים בעצמו על איזה צד למודו מתקיים אם שילמד מעט מעט אם בחזרה אחר חזרה וכן שישפיל עצמו וישים עצמו כמי שאינו לילך אצל קטן הימנו ושלא להקפיד על שום דבר כל שהוא יכול ללמוד ולעסוק בתורה והוא שאמרו דרך סמך והחכמה מאין תמצא:

    Meiri on Sotah 21a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה אמאי לא תגין עליהם כלומר אמאי לא תצילהו מעבירות מיצה"ר שהחטיאם ועשאום רשעים גמורים עכ"ל וכצ"ל והוא סוף דבור ואח"כ מה"ד מצוה בין בעידנא כו' אגוני מגנא מן הפורענות כו' מתני' ומדקתני בברייתא עבירה מכבה כו' עכ"ל וכ"ה בפירוש ישן וכן נראה דהשתא לאוקמתא דרבא נמי מתיישב סיפא דברייתא דקתני ד"א עבירה מכבה מצוה כו' לא מיירי מלהגין מן היסורים כמתני' אלא מליטול שכר לעתיד מיהו לשון ראשון דברייתא לא יתיישב לאוקמתא דרבא כמו שתמהו התוס' דלא משמע להו דאיירי נמי בליטול שכר לעתיד ודו"ק:

    תוס' בד"ה מצוה בין כו' תלאה הכתוב באור משום דמגינה כו' ואי מיצה"ר דמצלא לא מצלא כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Sotah 21a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' כיון שעלה עמוד השחר עיין פסחים ב ע"א ברש"י ד"ה בכי טוב:

    Gilyon HaShas on Sotah 21a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    עֲבֵירָה מְכַבָּה מִצְוָה, וְאֵין עֲבֵירָה מְכַבָּה תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" (שיר השירים ח, ז). נראה לי בס"ד הא דכינה התורה בשם 'אַהֲבָה' כי ידוע התורה נתנה לנו מעולם הבריאה שהיא סוד בינה לכן מתחלת בבית שהיא בינה וידוע כי אהבה בבינה בסוד דְחִילוּ וּרְחִימוּ שהוא דְחִילוּ חכמה וּרְחִימוּ בינה ולכן מכנה את התורה בשם אַהֲבָה. ולכן 'אֵין עֲבֵירָה מְכַבָּה תּוֹרָה' כי בבינה אין שליטה לקליפות.

    בְּאַגְרָא דְּמַקְרַיָּן בְּנַיְיהוּ וּמַתְנַיָּין בְּנַיְיהוּ וְנָטְרָן לְהוּ לְגַבְרַיְיהוּ עַד דְּאָתוּ מִבֵּי רַבָּנָן. פירוש אותם שהולכים ללמוד בעיר אחרת אז הנשים שלהם הם מתעסקים להוליך בניהם לבית הספר לקרות ולשנות והם המשגיחים על זאת וגם אותם שלומדים בבית המדרש בעירם הם הולכים בבוקר בבוקר לבית המדרש ובאים בלילה ומוכרח דהנשים משגיחים על לימוד הבנים בבית הספר ואפילו בעלי מלאכה או בעלי משא ומתן גם הם הולכים לעסקים שלהם מן הבוקר עד הערב כמו שנאמר יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב (תהלים קד, כג) ונמצא הנשים משגיחים על לימוד הבנים לכן תלה דבר זה בנשים.

    זֶה תַּלְמִיד חָכָם וְיִרְאַת חֵטְא נראה לי בס"ד האי יִרְאַת חֵטְא היא 'יראת הרוממות' הבאה לאדם אחר שיתמלא בלימוד התורה שאז יכיר בגדולת הבורא יתברך ותהיה יראת חטא שלו יראת הרוממות דאין כונתו בפרישתו מן החטא בשביל פחדו מן עונש או בשביל לקבל שכר אלא פירש בעבור גדולתו ורוממתו יתברך שצוהו לפרוש. והזוכה ליראה זו נבדלים ממנו כוחות היצר הרע וכל כוחות הטומאה לא יקרבון אליו מפני שיש לו תורה וגם יראה העליונה וזהו פָּרָשַׁת דְּרָכִים! ומאן דאמר זה תַּלְמִיד חָכָם דְּסַלְקָא לֵיהּ שְׁמַעְתְּתָא אַלִּיבָּא דְּהִלְכְתָא נראה הטעם דאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין צג:) וַהֳ' עִמּוֹ (שמואל א' טז, יח) שהלכה כמותו בכל מקום, ועוד דרשו וַהֳ' עִמּוֹ, אפשר שכינה עמו ובא לידי חטא? על כן כיון דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא מוכח דשכינה עמו וכיון דשכינה עמו לא יבא לידי חטא ועל כן ניצול מכולם.

    אָמַר רַב יוֹסֵף דַּרְשֵׁיהּ רַבִּי מְנַחֵם לְהַאי קְרָא כְּסִינַי. פירוש מקרא זה של 'מַיִם רַבִּים' (שיר השירים ח, ז) דדריש עבירה אין מכבה תורה, דריש דרשה זו כמו דרשה של סיני שיש דרשה בסיני דומה לדרשה שהיא מחזקת ומקיימת דרשה זו דדריש אין עבירה מכבה תורה, והוא דאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות לב:) אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא שמא תזכור לי מעשה העגל! אמר לה 'גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה' (ישעיהו מט, טו) אמרה לו רבונו של עולם שמא תשכח לי מעשה סיני! אמר לה 'וְגַם אָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ' נמצא אין עבירה מכבה תורה, דהא אין עבירה של עגל כיבתה זכות קבלת התורה בסיני והרי נמצא בסיני אתמר דרשה דומה לדרשה זו ד'מַיִם רַבִּים' דדרשינן מינה אין עבירה מכבה תורה.

    יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה "אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" (שיר השירים ח, ז). נראה אמרה לשון כפול בבזיון כנגד הנותן וכנגד המקבל דְּיָבוּזוּ לזה שנתן ולזה אשר ירצה לקבל ממון חליפין של התורה. ונרמז שֶׁבְנָא בשם אִישׁ כי ראש וסוף אִ י שׁ הם ראש וסוף שֶׁ בְנָ א.

    Ben Yehoyada on Sotah 21a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Sotah, daf 21, Amud Aleph, about 492 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 121 words

      Opens “הן תהוי ארכא לשלותיך וכתיב: (דניאל ד,…”

    2. Segment 218 words

      Opens “לעולם, רבי ישמעאל ואשכח קרא דאמר ותני…”

      Named: רבי ישמעאל.

    3. Segment 315 words

      Opens “ומאי אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר…”

    4. Segment 419 words

      Opens “ויש זכות תולה ג' שנים כו' זכות…”

    5. Segment 549 words

      Opens “זכות דמצוה מי מגנא כולי האי והתניא…”

      Named: רבי מנחם בר יוסי.

    6. Segment 636 words

      Opens “ואת התורה באור לומר לך מה אור…”

    7. Segment 723 words

      Opens “משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה…”

    8. Segment 843 words

      Opens “נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן…”

    9. Segment 920 words

      Opens “ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה…”

    10. Segment 1029 words

      Opens “א"ר יוסף מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא…”

    11. Segment 1148 words

      Opens “מתקיף לה רבה אלא מעתה דואג ואחיתופל…”

      Named: רבה, רבא.

    12. Segment 1228 words

      Opens “רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה…”

    13. Segment 1328 words

      Opens “מאי פרשת דרכים א"ר חסדא זה ת"ח…”

      Named: רב נחמן בר יצחק.

    14. Segment 1436 words

      Opens “ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה…”

      Named: רבי מנחם בר יוסי.

    15. Segment 1521 words

      Opens “מאי דרוש (דברים כג, טו) ולא יראה…”

    16. Segment 1619 words

      Opens “מאי (שיר השירים ח, ז) בוז יבוזו…”

      Named: עולא.

    17. Segment 1739 words

      Opens “אלא כהלל ושבנא דכי אתא רב דימי…”

      Named: רב דימי.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Sotah 21a · Segment 2 — “לעולם, רבי ישמעאל ואשכח קרא דאמר ותני דכתיב: (עמוס…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Sotah 21a · Segment 12 — “רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה מצווה ועושה…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Sotah 21a · Segment 16 — “…יבוזו לו אמר עולא לא כשמעון אחי עזריה ולא…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sotah 21a

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026