מסכת תמורה דף ל״א עמוד ב׳

וְלָדָן וַחֲלָבָן אָסוּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן, וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ חַיָּיב. אֵין נוֹתְנִין מֵהֶן לָאוּמָּנִין בִּשְׂכָרָן — מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת.

יֵשׁ בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, שֶׁסְּתַם הֶקְדֵּשׁוֹת לְבֶדֶק הַבַּיִת, הֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת חָל עַל הַכֹּל, וּמוֹעֲלִין בְּגִידּוּלֵיהֶן, וְאֵין בָּהֶן הֲנָאָה לַבְּעָלִים.

גְּמָ׳ וּכְלָלָא הוּא דְּכׇל קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ עוֹשִׂין תְּמוּרָה? וַהֲרֵי עוֹפוֹת דְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ הֵן, וּתְנַן: הַמְּנָחוֹת וְהָעוֹפוֹת אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה! כִּי קָתָנֵי — אַבְּהֵמָה.

וַהֲרֵי וָלָד קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ הוּא, וּתְנַן: אֵין הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. הָא מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: וָלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה.

וַהֲרֵי תְּמוּרָה עַצְמָהּ, דְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, וּתְנַן: אֵין תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה! כִּי קָתָנֵי — אַעִיקַּר זִיבְחָא.

הַשְׁתָּא דַאֲתֵית לְהָכִי, אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כִּי קָתָנֵי — אַעִיקַּר זִיבְחָא.

וְאֵין נוֹתְנִין מֵהֶן לָאוּמָּנִין כּוּ׳. הָא קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת נוֹתְנִין? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: דְּאָמַר קְרָא ״וְעָשׂוּ לִי״ — מִשֶּׁלִּי.

יֵשׁ בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת כּוּ׳. אָמַר מָר: סְתָם הֶקְדֵּשׁוֹת לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְחָל עַל הַכֹּל. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

דְּתַנְיָא: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו, וְהָיָה בָּהֶן בְּהֵמָה רְאוּיָה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זְכָרִים יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי שְׁלָמִים, וּדְמֵיהֶן יִפְּלוּ עִם שְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זְכָרִים הֵן עַצְמָן יִקְרְבוּ עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי שְׁלָמִים וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת, וּשְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

וּפְלִיגָא דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב: בְּעֵדֶר שֶׁכּוּלּוֹ זְכָרִים, אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֶה, דְּלָא שָׁבֵיק אִינִישׁ קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וּמַקְדִּישׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת.

לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּעֵדֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֶחֱצָה זְכָרִים וּמֶחֱצָה נְקֵבוֹת, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: אֵין חוֹלֵק אֶת נִדְרוֹ, וּמִדִּנְקֵבוֹת לָאו עוֹלוֹת — זְכָרִים נָמֵי לָאו עוֹלוֹת.

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר: חוֹלֵק אֶת נִדְרוֹ.

לִישָּׁנָא אַחְרִינָא אָמְרִי לַהּ, אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב: בְּשֶׁלֹּא הִקְדִּישׁ אֶלָּא בְּהֵמָה, אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֶה, דְּלָא שָׁבֵיק אִינִישׁ קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וּמַקְדֵּישׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת.

לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁאָר נְכָסִים עִמָּהֶן, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: אֵין אָדָם חוֹלֵק אֶת נִדְרוֹ, מִדִּשְׁאָר נְכָסִים לָא לְקׇדְשֵׁי מִזְבַּח, בְּהֵמָה נָמֵי לָא לְקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר: אָדָם חוֹלֵק אֶת נִדְרוֹ.

וּדְמֵיהֶן יִפְּלוּ עִם שְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבַּיִת — בִּשְׁלָמָא לְלִישָּׁנָא בָּתְרָא, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: ״עִם שְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבַּיִת״.

אֶלָּא לְלִישָּׁנָא קַמָּא, לִיתְנֵי ״יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת״! תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״וּדְמֵיהֶן יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת״.

הֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת חָל עַל הַכֹּל. לְאֵיתוֹיֵי מַאי? אָמַר רָבִינָא: לְאֵיתוֹיֵי שִׁפּוּיֵי וְנִיבָא.

וּמוֹעֲלִין בְּגִידּוּלֵיהֶן. לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רַב פָּפָּא: לְאֵתוֹיֵי בִּקְדוּשַּׁת מִזְבֵּחַ, חֲלֵב הַמּוּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תוֹרִין.

כִּדְתַנְיָא: חֲלֵב הַמּוּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תוֹרִין — לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת — הִקְדִּישׁ תַּרְנְגוֹלֶת מוֹעֲלִין בְּבֵיצָתָהּ, חֲמוֹרָהּ מוֹעֲלִין בַּחֲלָבָהּ.

וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר מוֹעֲלִין בְּגִידּוּלֵי מִזְבֵּחַ, הָנֵי מִילֵּי גִּידּוּלִין דַּחֲזוּ לַמִּזְבֵּחַ, אֲבָל גִּידּוּלִין דְּלָא חֲזוּ לַמִּזְבֵּחַ — אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן.