מסכת מגילה דף ו׳ עמוד א׳

חזרה לאינדקס

נוסח

תצוגה

מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא

גודל האות

100%

גודל מקורי

רש"י

ואישתכח כוותי גרסי':

רקתא דנהרא — שפת הנהר גבוה מן הנהר אף ציפורי יושבת בראש ההר:

כי שכיב איניש הכא — כשמת אדם גדול בבבל:

ספדי ליה התם — בטבריא:

ששך — בבל בחילוף א"ת ב"ש:

ושם לו ברקת — יצא לו שם בטבריא:

וכי מסקי ארון — של מת מבבל לקוברו בטבריא:

אמרו הכי — הספדנין קורין בשווקים בלשון הזה שיצאו לקראת המת:

אוהבי שרידים — אוהבי ישראל:

יושבי רקת צאו וקבלו הרוגי עמק — מתי בבל העמוקה:

ר' זירא עלה מבבל לארץ ישראל ומת שם בטבריא:

[ארץ צבי — ארץ] ישראל:

גידלה שעשועיה — של שנער:

בטיבורה — באמצעיתה:

לא הוריש את יושבי קטרון — שבאה לחלקו ועבר על מה שאמר הקב"ה לא תחיה כל נשמה (דברים כ׳:ט״ז) והניחן לגור שם ביניהם ולהעלות להם מס:

על מדותיו — על מזלו שנמדד לו מן השמים מדה שאינו חפץ בה:

כולן צריכין לך — כל אחיך יהו צריכין לך:

על ידי חלזון — חלזון עולה מן הים להרים וצובעין בדמו תכלת ונמכר בדמים יקרים:

עמים הר יקראו — מכל השבטים יתקבצו להריך לקנות שפוני טמוני חול:

שפוני זה חלזון — שהוא דבר חשוב ספון חשוב בלשון ברייתא:

טרית — דג שקורין טונינ"א:

זכוכית לבנה — היוצא מן החול כדאמר ביציאות השבת (שבת טו:) וחול של זבולון חשוב משאר חולות וראוי לזכוכית לבנה:

מי מודיעני — על זאת לתת לי דמים: כל המוצא חלזון ונוטלו בלא דמים אינו מצליח:

שם יזבחו זבחי צדק — כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום:

זבת חלב ודבש — העזים אוכלין תאנים והדבש נוטף מהן והחלב זב מן העזים ונעשים כמין נחל:

ששה עשר מיל — ד' פרסאות:

לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארץ ישראל — בכל מקום שהוא שם ואם באת לצרפו יחד הוי כמבי כובי עד אקרא דתולבקני שם מקום:

אקרא — מקום מעבר הנהר ובלע"ז פורט"ו:

עדיפי ליה — חביבי ליה:

יתד תקועה — לרעה:

אחידת מגדל שיר — כבושת מגדל שיר:

והסירותי דמיו מפיו וגו' — גבי צור כתיב שהוא ראש לאדום:

גלייא במיא — ראשי ע"ז הם לאדום:

כיבוסי — היא ירושלים:

והיה אדום לאלופי יהודה — ועקרון תהיה בית תלמוד בירושלים:

לשם — עיר שכיבשו בני דן:

זו פמייס — שמשם ירדן יוצא כדאמר מר ירדן יוצא ממערת פמייס (בכורות דף נה.):

מטרופולין — לשון יון אימא של מלכות מטר"א אם פולין לשון שררה כדאמר מר עד שבאו דיופלי מהעיר שני שרים (תענית דף יח:):

דמרבי — שמגדלין שם בני מלכים:

אמלאה החרבה — רישא דקרא יען אמרה צור על ירושלים אמלאה החרבה עכשיו אתמלא מחורבתה:

רשע — זה עשו:

בארץ נכוחות יעול — את ירושלים יחריב: אמר יצחק להקב"ה יוחן רשע זה עשו אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע הוא:

אמר — יצחק בל למד צדק כלומר אין אדם יכול ללמד עליו צדק:

אמר לו — הקב"ה:

בארץ נכוחות יעול — את ירושלים יחריב: אמר יצחק להקב"ה יוחן רשע זה עשו אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע הוא:

בארץ נכוחות יעול — כלומר עתיד להחריב את ארץ ישראל:

אמר יצחק — אם כן בל יראה גאות ה':

זממו אל תפק — אל תוציאנו מנחיריו זמם כמין טבעת ברזל שנותנין בחוטמה של אנקה ונמשכת בו ומתוך חוזקה אינה משתמרת כי אם בו:

רישוי: CC0

מגילה ו עמוד א

1ואישתכח כוותי. חמת זו טבריא, ולמה נקרא שמה חמת? על שום חמי טבריא. רקת זו ציפורי, ולמה נקרא שמה רקת? משום דמידלייא כרקתא דנהרא. כינרת זו גינוסר, ולמה נקרא שמה כינרת? דמתיקי פירא כקלא דכינרי.

2אמר רבא: מי איכא למאן דאמר רקת לאו טבריא היא? והא כי שכיב איניש הכא, התם ספדי ליה הכי: ״גדול הוא בששך, ושם לו ברקת״. וכי מסקי ארונא להתם, ספדי ליה הכי: אוהבי שרידים יושבי רקת, צאו וקבלו הרוגי עומק.

3כי נח נפשיה דרבי זירא, פתח עליה ההוא ספדנא: ארץ שנער הרה וילדה, ארץ צבי גידלה שעשועיה. אוי נא לה, אמרה רקת, כי אבדה כלי חמדתה.

4אלא אמר (רבה): חמת זו חמי גרר, רקת זו טבריא, כינרת זו גינוסר. ולמה נקרא שמה רקת? שאפילו ריקנין שבה מלאין מצות כרמון. רבי ירמיה אמר: רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא? שיושבת בטבורה של ארץ ישראל. (רבא) אמר: רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא? שטובה ראייתה.

5אמר זעירא: קטרון זו ציפורי. ולמה נקרא שמה ציפורי? שיושבת בראש ההר כצפור.

6וקטרון, ציפורי היא? והא קטרון בחלקו של זבולון הואי, דכתיב: ״(שופטים א״, ל) ״זבולון לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלול״, וזבולון מתרעם על מדותיו הוה, שנאמר: ״(שופטים ה״. יח) זבולון עם חרף נפשו למות מה טעם משום דנפתלי על מרומי שדה׃

7אמר זבולון לפני הקב"ה רבונו של עולם, לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות אמר לו כולן צריכין לך ע"י חלזון שנאמר ״[(דברים לג״, יט) עמים הר יקראו] ושפוני טמוני חול׃

8תני רב יוסף שפוני זה חלזון טמוני זו טרית חול זו זכוכית לבנה אמר לפניו רבונו של עולם מי מודיעני אמר לו (דברים לג, יט) שם יזבחו זבחי צדק סימן זה יהא לך כל הנוטל ממך בלא דמים אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום׃

9ואי סלקא דעתך קטרון זו ציפורי אמאי מתרעם על מדותיו והא הויא ציפורי מילתא דעדיפא טובא וכי תימא דלית בה זבת חלב ודבש והאמר ריש לקיש לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דציפורי והויא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל׃

10וכ"ת דלא נפישא דידיה כדאחוה והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארעא דישראל והויא כמבי כובי עד אקרא דתולבקני עשרין ותרתין פרסי אורכא ופותיא שיתא פרסי׃

11אפ"ה שדות וכרמים עדיפא ליה דיקא נמי דכתיב ״(שופטים ה״, יח) ונפתלי על מרומי שדה ש"מ׃

12אמר רבי אבהו (צפניה ב, ד) ועקרון תעקר זו קסרי בת אדום שהיא יושבת בין החולות והיא היתה יתד תקועה לישראל בימי יוונים וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום היו קורין אותה אחידת מגדל שיר׃

13אמר רבי יוסי בר חנינא מאי דכתיב ״(זכריה ט״, ז) והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שיניו ונשאר גם הוא לאלהינו והסירותי דמיו מפיו זה בית במיא שלהן ושקוציו מבין שיניו זה בית גליא שלהן׃

14ונשאר גם הוא לאלהינו אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבאדום (זכריה ט, ז) והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי אלו תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים׃

15אמר רבי יצחק לשם זו פמייס עקרון תעקר זו קסרי בת אדום שהיא היתה מטרופולין של מלכים איכא דאמרי דמרבי בה מלכי ואיכא דאמרי דמוקמי מינה מלכי׃

16קסרי וירושלים אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן ישבו שתיהן אל תאמן חרבה קסרי וישבה ירושלים חרבה ירושלים וישבה קסרי תאמן שנאמר ״(יחזקאל כו״, ב) אמלאה החרבה אם מליאה זו חרבה זו אם מליאה זו חרבה זו׃

17רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (בראשית כה, כג) ולאום מלאום יאמץ׃

18ואמר רבי יצחק מאי דכתיב ״(ישעיהו כו״, י) יוחן רשע בל למד צדק אמר יצחק לפני הקב"ה רבש"ע יוחן עשו אמר לו רשע הוא אמר לו בל למד צדק אמר לו (ישעיהו כו, י) בארץ נכוחות יעול אמר לו אם כן בל יראה גאות ה'׃

19ואמר רבי יצחק מאי דכתיב ״(תהלים קמ״, ט) אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה אמר יעקב לפני הקב"ה רבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאות לבו זממו אל תפק זו׃

תוספות

שטובה ראייתה — שהיו שם גנות ופרדסים:

דכל הנוטל (פרוטה) ממך בלא דמים אין מועיל — דכתיב שם יזבחו זבחי צדק וגזל לא מהני בזבח:

טראטריות וקרקסיאות — י"מ בתי עבודת כוכבים ומכנה אותן טרטאכ' לשון חרפה וקרקסיאות רוצה לומר בית הכסא בלשון ערב וקשה לומר שאותן מקומות מטונפות יכול ללמוד שם תורה אלא ודאי לשממה יהא במהרה בימינו ורוצה לומר בתים שמתאספים שם לוועד של עובדי עבודת כוכבים:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

אלו טרטסיאות וקרקסיאות שלהן — יש מפרשים בתי עבודה זרה שלהן, וקורא להן בלשון גנאי, טרטסיאות חרפה, קרקסיאות בתי כסאות. וכן פירש ר"ח ז"ל. ונראין דברי התוספות דבתי ע"ז שלהן לא ילמדו בהן תורה, אלא טרטסיאות וקרקסיאות בתי בית הועד להקבץ שם.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת מגילה דף ו׳ עמוד א׳

מסכת מגילה דף ו׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־635 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

רש"י

ואישתכח כוותי גרסי':

רקתא דנהרא שפת הנהר גבוה מן הנהר אף ציפורי יושבת בראש ההר:

כי שכיב איניש הכא כשמת אדם גדול בבבל:

ספדי ליה התם בטבריא:

ששך בבל בחילוף א"ת ב"ש:

ושם לו ברקת יצא לו שם בטבריא:

וכי מסקי ארון של מת מבבל לקוברו בטבריא:

אמרו הכי הספדנין קורין בשווקים בלשון הזה שיצאו לקראת המת:

ועוד 40 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Megillah 6a · Sefaria · CC0

תוספות

שטובה ראייתה שהיו שם גנות ופרדסים:

דכל הנוטל (פרוטה) ממך בלא דמים אין מועיל דכתיב שם יזבחו זבחי צדק וגזל לא מהני בזבח:

טראטריות וקרקסיאות י"מ בתי עבודת כוכבים ומכנה אותן טרטאכ' לשון חרפה וקרקסיאות רוצה לומר בית הכסא בלשון ערב וקשה לומר שאותן מקומות מטונפות יכול ללמוד שם תורה אלא ודאי לשממה יהא במהרה בימינו ורוצה לומר בתים שמתאספים שם לוועד של עובדי עבודת כוכבים:

Tosafot on Megillah 6a · Sefaria

רשב"א

אלו טרטסיאות וקרקסיאות שלהן יש מפרשים בתי עבודה זרה שלהן, וקורא להן בלשון גנאי, טרטסיאות חרפה, קרקסיאות בתי כסאות. וכן פירש ר"ח ז"ל. ונראין דברי התוספות דבתי ע"ז שלהן לא ילמדו בהן תורה, אלא טרטסיאות וקרקסיאות בתי בית הועד להקבץ שם.

Rashba on Megillah 6a · Sefaria

ריטב"א

אלו טרסיאות וקרקסיאות פי' לאו בתי ע"ז כפרש"י ז"ל דא"כ לא יעשו מהם בתי מדרשות אלא מקו' קיבוץ חכמים שלהם היה וכן פר"ח ז"ל:

Ritva on Megillah 6a · Sefaria

מהרש"א — חידושי הלכות

שם אלא אמר רבא חמת כו' ולמה נקרא שמה רקת כו' רבא אמר רקת שמה ולמה נקרא שמה טבריא כו'. נראה דחדא מהנך תרתי מימרות צ"ל רבה אמר וק"ל:

Chidushei Halachot on Megillah 6a · Sefaria

גליון הש"ס

רש"י ד"ה זממו כו' שנותנים בחוטמה של אנקה. שבת דף נא ע"ב:

Gilyon HaShas on Megillah 6a · Sefaria

בן יהוידע

לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'חֲמַת'? עַל שׁוּם חַמֵּי טְבֶרְיָא לאו משום שלא נמצא בה דבר יותר טוב מן החמין קראוה על שם החמין, אלא קראוה על שם החמין כי בזה יהיה לה סימן מובהק יותר שלא נמצא בכל ארץ ישראל מעין חם אלא זה של טבריא.

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'רַקַּת'? שֶׁאֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּהּ מְלֵאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן. נראה לי בס"ד קאי על דור שתהיה בו הגאולה, יען דאיתא בראש השנה (ראש השנה לא:) מטבריא עתידין ליגאל, וכן כתב הרמב"ם בפרק י"ד מהלכות סנהדרין יעוין שם. ועוד נראה לי כי טבריא היא אתריה דרבי מאיר בעל הנס דסבירא ליה גם בזמן שאין עושין רצונו של מקום נקראים בנים (קידושין לו.), ואם כן לפי סברתו יש להם מחילה מדין אב שמחל על כבודו בכל עת, ואז לפי זה אין העבירות מכבות את המצות כיון דנמחלין וממילא ישארו מלאים מצות כרמון! ואף על גב דרבי יהודה פליג על רבי מאיר בזה וקיימא לן בעלמא הלכה כרבי יהודה, מכל מקום כיון דטבריא אתריה דרבי מאיר היא דנין יושביה על פי סברתו, וכמו שכתב הרב אמת ליעקב ז"ל.

וּזְבוּלוּן, מִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו הֲוָה פירוש מתרעם בעבור מיעוט הריוח, אבל לעולם מושב ימים עדיף ליה, ולכן אמרו (פסחים ד.) ההוא דאמר אם היה לי בית לבנות לא הייתי בונה אלא לחוף הים, בדקו אחריו ומצאו דמזבולון קא אתי דכתיב (בראשית מט, יג) 'זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן' עיין שם, והיינו דלעולם הישיבה שם חביבה ליה.

לְדִידִי חָזִי לִי זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ דְּצִפּוֹרִי וַהֲוָיָא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. נראה לי הכונה מקום שהוא משך ארבעה פרסאות שם נמצא שומן זה של זבת חלב ודבש שהתאנים הנמצאים במשך המקום הזה הם שמנים ביותר ומחמת רוב שומנם הדבש זב מהם על הארץ, והעזים הנמצאים שם כשאוכלים מן התאנים ההם יתרבה חלב בדדיהם למאד עד שהוא גם כן זב מאיליו על הארץ, ומתערב עם הדבש הזב מן התאנים, וזה ימצא במשך ארבע פרסאות דוקא, כי אין כל המקומות שוים כשומן הפירות בזה המקום. ומה שאמר זבת חלב ודבש של כל ארץ ישראל שיעורו הוא כ"ב פרסאות אורכיה ושתא פרסאות פותיא, נראה לי בס"ד הטעם לרמוז שבזכות תורה שבכתב שהיא בכ"ב אותיות זכתה ארץ ישראל בשפע זה של זבת חלב ודבש שנמשלה בהם התורה כ"ב פרסי אורך, ובזכות תורה שבעל פה שהיא ששה סדרים זכתה לשיתא פרסי רוחב. ונראה לי 'חָלָב דְבַשׁ' עולים מספר 'רָצוֹן' [346] כי שפע זה יפיק רצון מה'.

זֶה בֵּית גַּלְיָא שֶׁלָּהֶן הא דקורין שמות לעבודה זרה דאדום בית כריא ובית גליא, נראה לי בס"ד מה שאמר 'כריא' רוצה לומר כר י"א כלומר מושב י"א, כי כר רוצה לומר מושב והם יש להם י"א אלופים כנגד י"א ארורים וכמו שכתב רבינו ז"ל בספר הלקוטים בפרשת וישלח ופרשת כי תבוא יעוין שם. וכן בית גליא גל י"א כלומר גילוי י"א ארורים שהם כנגד י"א סמני הקטורת.

זוֹ קִיסְרֵי בַּת אֱדוֹם שֶׁהִיא הָיְתָה מֶטְרוֹפּוֹלִין שֶׁל מְלָכִים נראה לי בס"ד קראוה 'קסרי' מספר 'עָשׁ' [370] רמז למפלת עֵשָׂו לעתיד שיסתלק ממנו אות וא"ו וישאר עָשׁ, אבל 'יְרוּשָׁלַםִ' מספר 'אַרְיֵה שָׁלֵם' [586] רמז כי חודש אב שמזלו אריה יהיה שלם בכל טוב שבעולם. ועוד נראה לי 'יְרוּשָׁלַםִ' [596] בחד יו"ד מספרה חרבה קסרי עם הכולל [586] ו'יְרוּשָׁלַיִם' בשני יודי"ן אם תמלא האותיות יעלה מספרם תפארת [1081] רמז שתתעלה המלכות שהיא בחינת ירושלים, ותהיה כמו בחינת התפארת, וכאשר פירשתי בס"ד רמז הפסוק (ישעיה סד, ט) 'יְרוּשָׁלַ‍ִם שְׁמָמָה', חלק התיבה לשנים, וקרי בה שם מ"ה, הוא התפארת שהוא סוד שם מ"ה תתעלה ירושלים שהיא המלכות כמוהו בסוד (ישעיה ל, כו) 'וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה'.

אָמַר יִצְחָק לִפְנֵי הקב"ה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! יוּחַן עֵשָׂו. נראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין יז.) אם פתחו כולם לחובה זכאי, ולכן כשאמר לו: רשע הוא! השיב 'בַּל לָמַד צֶדֶק' (ישעיה כו, י) רוצה לומר ודאי לא יש מי שילמד עליו צדק, ונמצא פתחו כולם לחובה זכאי ולכן אמרתי: יוּחַן עֵשָׂו! והשיב 'בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל' שמחריב את ארץ ישראל דכתיב בה (דברים יא, יב) 'אֶרֶץ אֲשֶׁר הֳ' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ' ולכן אין דינו נמסר ביד בית דין של מעלה אלא השם יתברך שהוא דורש אותה דן דינו, ואז בטל הכלל הזה דפתחו כולם לחובה. והא דקרי לארץ ישראל 'אֶרֶץ נְכֹחוֹת' היינו דכתיב (תהלים קכב, ג) 'יְרוּשָׁלַ‍ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו', שהתחתונה מכוונת כנגד העליונה ולכן קרי לה 'אֶרֶץ נְכֹחוֹת' לשון נוכח, זו נוכח זו.

אַל תִּתֵּן לְעֵשָׂו הָרָשָׁע תַּאֲוַת לִבּוֹ זְמָמוֹ אַל תָּפֵק צריך להבין מה ענין הזמם הזה? ונראה לי בס"ד כוחם של עשו ואדום הוא מן אותיות 'שָׂטָן וְנָחָשׁ' וידוע כי מן אותיות הפשוט יבא כח מצומצם, אבל היתרון והתוספת יבא מן המילוי ומילוי המילוי, ולכן עשה השם יתברך זמם לאותיות נחש ושטן שלא יתגברו ויוסיפו כח מן המלוי ומילוי המילוי על ידי מספר שמו יתברך אשר הושם בראש המילוי שלהם כזה, נ ו "ן ח י "ת ש י "ן ראש המלוי מספר כ"ו [26], וכן שטן ש י "ן ט י "ת נ ו "ן ראש המילוי מספר כ"ו [26] וזה המספר נעשה זמם, שלא יתפשטו כוחותיהם יותר מן המלוי ומילוי המלוי, ועל זה קאמר (תהלים קמ, ט) 'זְמָמוֹ אַל תָּפֵק'. ולכן אמר (תהלים לז, לב) 'צוֹפֶה רָשָׁע' הוא עשו 'לַצַּדִּיק' הוא יעקב, 'הֳ' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ' רוצה לומר מספר שם הוי"ה שהוא נרמז בראש המלוי של כוחות שלו שהם אותיות שָׂטָן וְנָחָשׁ לא יעזבנו בידו וגבר ישראל. ואומרו 'בְיָדוֹ'רוצה לומר בכוחו כמו ולא היה בהם ידים לנוס. ועל זה הזמם של מספר כ"ו המונע תגבורת עשו ואדום מכוחות מלוי אותיות נחש ושטן, מביא הגמרא דוגמא לגרממיה של אדום, שאלמלי הם יוצאים מחריבים כל העולם, אך הקב"ה עושה תיקון לזה שיהיו מתגרים הם בהם כדי שלא יוסיפו גבורה להחריב העולם.

Ben Yehoyada on Megillah 6a · Sefaria

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–32)עמוד

היעד שנמצא: מגילה דף ו׳ ע״א

פתיחה בקורא

רש"י

תוספות

מפרשים נוספים

רשב"א

מסכת מגילה דף ו׳ עמוד א׳

רש"י

תוספות

רשב"א

ריטב"א

מהרש"א — חידושי הלכות

גליון הש"ס

בן יהוידע

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

חכמים הנזכרים בדף

חיפוש מקורות חכם