בוני התלמוד

    מסכת כריתות דף י״ט עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתעסק בחלביםכגון חלב ושומן לפניו ונודע שזה חלב וזה שומן ונתכוון לאכול שומן והביט למקום אחר והלכה ידו אל החלב ואכלו אי נמי חלב וחלב לפניו וסבור שהוא שומן ונתכוין לאכול חתיכה זו ואכל את זו ולא דמי לשוגג דשוגג היינו שנתכוין לחתיכה זו עצמה אבל סבור שהוא שומן:

    מתעסק בעריותכגון נתכוון לבוא על אשתו נדה וסבור טהורה היא אחותו ואשתו לפניו ונשמטה אשתו ולא ידע ובאה אחותו במקומה ולא דמי לשוגג דשוגג כגון שנתכוון לזו עצמה וסבור שהיא אשתו:

    אלא מתעסק בשבתלהכי אתא קרא למיפטריה. מתעסק בשבת מפרש לקמיה:

    מלאכת מחשבתשחשב ונתכוון למלאכה זו עצמה:

    משכחת להמתעסק בשבת כגון שנתכוון כו':

    להגביהפטור לדברי הכל דהאי מתעסק הוי דלא נתכוון לשום חתיכה:

    דקדקתם אחריכלומר נצחתוני וקפחתוני:

    הגביהחפץ בין השמשות שבין שבת ליום הכיפורים כדי להוציאו דאהגבהה חייב מיד שיש הגבהה שהיא הוצאה כגון שהיא סמוך לרשות הרבים והוא עומד ברשות הרבים מהו היכי מצית למימר התם מקצתה היום ומקצתה למחר:

    דקדקתם אחריוחשבתם לנצחני ולא הועלתם כלום דאיכא למימר נמי מקצת הגבהה היום ומקצת הגבהה למחר:

    ולר' יוסינהי נמי דמקצתה היום ומקצתה למחר (הוא) גמר מלאכה הוא אמאי קאמר לדברי הכל פטור והא שמעינן ליה לרבי אליעזר דמחייב:

    ושנים על האריגכל השיעור הוא זה. ובתחלה היינו טעמא דבעי שלשה משום דסתרי דשנים אינן מתקיימין אבל הכא איכא למימר חציו היום וחציו למחר:

    כי תחטא ולא ידע ואשםגבי אשם תלוי כתיב:

    מאי הוי עלהדספק אכל ספק לא אכל אליבא דר"ש:

    חטא ואינו יודע במאי חטאכגון חלב ונותר לפניו ולא ידע איזו מהן אכל או ספק חטא או ספק לא חטא כגון שומן וחלב לפניו:

    תינוקות היינו מתעסקשנתכוון למול את זה ומל את זה ושוגג כגון שהיה מתכוין לזה עצמו אבל סבור שנולד בשבת:

    בדבר דלאו מצוהכגון נתכוין לתאנה זו ולקט את זו:

    מקלקל בחבורה חייבדהכי אמרינן בבבא קמא בפרק המניח את הכד (דף לד:) כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר:

    אבל בחד מינא אפילו רבי יהושע מחייבואת אמרת מתעסק בשבת פטור דמשמע בסתם ואפילו בחד מינא:

    אפילו ר' יהושע מחייבדלאו מתעסק הוא שהרי ללקיטת תאנים נתכוין וליקט תאנים אף על גב דאביי ורבא לא פטרי במתעסק אלא במתכוין להיתר כגון לחתוך את התלוש אבל שמואל אפי' במתעסק באיסור פטר מדנקט הש"ס למילתיה מלאכת מחשבת אסרה תורה משמע שיתכוין בו:

    ותא בתראיתריץ כוותי דמתעסק פטור והכא לאו מתעסק הוא דאותה שנתכוין אותה ליקט ומאי טעמא פטר רבי יהושע כגון שאבד מלקט מלבו מחשבה ראשונה של לקיטה אבדה מלבו ושכחה כגון שנתכוין ללקוט ענבים ושכח וכסבור תאנים בעינא והלכה ידו על הענבים וליקטן בלא מתכוון הרי נעשית בקשתו שלענבים היה צריך [אבל לא נעשית מחשבתו] שבשעת לקיטה חשב על התאנים ועכשיו נמצא שלא נעשית מחשבתו ואנן תרוייהו בעינן בקשתו ומחשבתו:

    כריתות 19 עמוד ב

    1מתעסק דמאי? אי דחלבים ועריות חייב, דאמר רב נחמן אמר שמואל: המתעסק בחלבים ועריות חייב, שכן נהנה!

    2ואי מתעסק בשבת פטור, מאי טעמא? מלאכת מחשבת אסרה תורה!

    3לרבא, משכחת לה כגון שנתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר. לאביי, משכחת לה כגון דנתכוון להגביה את התלוש וחתך את המחובר.

    4דאיתמר: נתכוון להגביה את התלוש וחתך את המחובר פטור, מאי טעמא? דהא לא איכוון לשום חתיכה. לחתוך את התלוש וחתך את המחובר אביי אמר: חייב, דהא איכוון לשום חתיכה. רבא אמר: פטור, דהא לא איכוון לחתיכה דאיסורא.

    5רבי יוסי אומר: לא נחלקו כו'. תניא, אמר להן רבי יוסי: דקדקתם אחרי.

    6מאי אמרי ליה דאמר להו דקדקתם אחרי? הכי א"ל הגביה בין השמשות, מהו? אמר להו: דקדקתם אחרי.

    7ונימא להו: מקצת הגבהה היתה מהיום ומקצתה למחר! הכי נמי קאמר להו: דקדקתם אחרי, ולא העליתם בידכם כלום.

    8ולרבי יוסי גמר מלאכה, לרבי אליעזר פטור? הא שמענא ליה דמחייב! דתנן, רבי אליעזר אומר: האורג שלשה חוטין בתחלה, ואחד על האריג חייב!

    9אמר רב יוסף: רבי יוסי אליבא דר"א הכי מתני, רבי אליעזר אומר: האורג שלשה חוטין בתחלה, ושנים על האריג חייב.

    10א"ר יהודה: פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי. תניא, א"ר יהודה: פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי, שנאמר ״(ויקרא ה״, א) ״כי תחטא ולא ידע״ פרט לזה שידע שחטא. אמר לו ר"ש זהו שמביא אשם תלוי, שנאמר: ״(ויקרא ה״, יז) ״ועשה ולא ידע״, וזה לא ידע במה עשה.

    11אבל ספק אכל חלב ספק לא אכל צא ושאל עליו אם מביא אשם תלוי אם לאו. מאי הוי עלה?

    12ת"ש חטא ולא ידע במה חטא, או ספק חטא ספק לא חטא מביא אשם תלוי. מאן שמענא ליה דאמר: חטא ואין ידוע במאי חטא מביא אשם תלוי? ר"ש וקא תני: ספק חטא ספק לא חטא מביא אשם תלוי, שמע מינה: ס"ל לרבי שמעון: ספק חטא ספק לא חטא מביא אשם תלוי.

    13ר' שמעון שזורי ור"ש אומר לא נחלקו כו' אם כן, מה ת"ל (ויקרא ד, כג) אשר חטא בה? פרט למתעסק.

    14אמר רב נחמן אמר שמואל: מתעסק בחלבים ועריות חייב, שכן נהנה. מתעסק בשבת פטור, מלאכת מחשבת אסרה תורה.

    15א"ל רבא לרב נחמן: והא תינוקות, דכי מתעסק דמי, ותנן: מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול בשבת ואחד למול אחר השבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

    16עד כאן לא פטר רבי יהושע אלא משום דקסבר: טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה פטור, אבל מתעסק בדבר דלאו מצוה אפילו רבי יהושע מחייב!

    17אמר לו: הנח לתינוקות, הואיל ומקלקל בחבורה חייב, מתעסק בחבורה חייב.

    18איתיביה רב יהודה לשמואל: ר' יהודה אומר: אפי' מתכוין ללקט תאנים וליקט ענבים, ענבים וליקט תאנים, שחורות וליקט לבנות, לבנות וליקט שחורות ר"א מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

    19והא הכא מתעסק הוא, ורבי יהושע נמי לא קא פטר אלא מן מינא למינא, אבל בחד מינא אפילו רבי יהושע מחייב!

    20אמר ליה: שיננא, שבוק מתני' ותא בתראי, הכא במאי עסקינן: כגון שאבד מלקט מלבו, נתכוון ללקט ענבים, ושכח וסבור תאנים בעינא, והלכה ידו על הענבים, דרבי אליעזר סבר: הרי נעשתה כוונתו, ורבי יהושע סבר: הרי לא נעשתה כוונתו ומחשבתו.

    תוספות

    לשון התוספות דאיתמר נתכוין להגביה התלוש וחתך המחוברלפי מה שפירשנו צריך לומר ועלה בידו מחובר אותו עצמו שנתכוון לו דאי חתך מחובר אחר אמאי נקט נתכוון לתלוש אפי' נתכוין למחובר פטור כמו ההיא דשתי נרות ונתכוון לכבות את זו וכיבה את זו ורבינו שלמה יצחקי לא פירש כן:

    דהא לא איכוון לחתיכה דאיסוראואם תאמר שוגג נמי דכל התורה כולה לא מתכוון לאיסור ויש לומר בכל התורה כולה כשאמר מותר הוא בשוגג בדבר שהוא ידוע לנו שהוא איסור אבל הכא מתכוון לדבר שהוא היתר לכולי עלמא אם היה כפי מה שהוא סבור ולכך פטור משום דהוי מתעסק:

    אבל בחד מינא אפילו רבי יהושע מחייבלכך פריך לשמואל ולא פריך לאביי ורבא דלעיל משום דלשמואל איירי בהכי במתכוין לאיסור ומיפטר מטעם מלאכת מחשבת אבל לאביי ורבא לא פריך משום דאינהו לא מיירו בהכי אלא מיירו שנתכוון להיתר דפטור מטעם בה פרט למתעסק דהכי סוגיא דלעיל:

    הכא במאי עסקינן שאבד מלקט מלבו כגון שנתכוון כו'ובהא פליגי ר' אליעזר ורבי יהושע כדמפרש הש"ס וניחא עתה דלא פריך הא בחד מינא חייב דדכוותיה בחד מינא קמיירי כגון שנתכוון ללקט תאנים הללו ושכח וכסבור תאנים אחרים בעינא שהם מצד אחר והלכה ידו על התאנים הראשונים ומשום הכי חייב כיון דמעיקרא לתאנים הללו נתכוון דהא דפטור מטעם מלאכת מחשבת בנתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר מיירי שלא אבד מלקט מלבו שלא נתכוון מעולם [אלא] לאותו מחובר הראשון:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כריתות דף י״ט עמוד ב׳

    מסכת כריתות דף י״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־495 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מתעסק בחלבים כגון חלב ושומן לפניו ונודע שזה חלב וזה שומן ונתכוון לאכול שומן והביט למקום אחר והלכה ידו אל החלב ואכלו אי נמי חלב וחלב לפניו וסבור שהוא שומן ונתכוין לאכול חתיכה זו ואכל את זו ולא דמי לשוגג דשוגג היינו שנתכוין לחתיכה זו עצמה אבל סבור שהוא שומן:

    מתעסק בעריות כגון נתכוון לבוא על אשתו נדה וסבור טהורה היא אחותו ואשתו לפניו ונשמטה אשתו ולא ידע ובאה אחותו במקומה ולא דמי לשוגג דשוגג כגון שנתכוון לזו עצמה וסבור שהיא אשתו:

    אלא מתעסק בשבת להכי אתא קרא למיפטריה. מתעסק בשבת מפרש לקמיה:

    מלאכת מחשבת שחשב ונתכוון למלאכה זו עצמה:

    משכחת לה מתעסק בשבת כגון שנתכוון כו':

    להגביה פטור לדברי הכל דהאי מתעסק הוי דלא נתכוון לשום חתיכה:

    דקדקתם אחרי כלומר נצחתוני וקפחתוני:

    הגביה חפץ בין השמשות שבין שבת ליום הכיפורים כדי להוציאו דאהגבהה חייב מיד שיש הגבהה שהיא הוצאה כגון שהיא סמוך לרשות הרבים והוא עומד ברשות הרבים מהו היכי מצית למימר התם מקצתה היום ומקצתה למחר:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Keritot 19b · Sefaria

    תוספות

    לשון התוספות דאיתמר נתכוין להגביה התלוש וחתך המחובר לפי מה שפירשנו צריך לומר ועלה בידו מחובר אותו עצמו שנתכוון לו דאי חתך מחובר אחר אמאי נקט נתכוון לתלוש אפי' נתכוין למחובר פטור כמו ההיא דשתי נרות ונתכוון לכבות את זו וכיבה את זו ורבינו שלמה יצחקי לא פירש כן:

    דהא לא איכוון לחתיכה דאיסורא ואם תאמר שוגג נמי דכל התורה כולה לא מתכוון לאיסור ויש לומר בכל התורה כולה כשאמר מותר הוא בשוגג בדבר שהוא ידוע לנו שהוא איסור אבל הכא מתכוון לדבר שהוא היתר לכולי עלמא אם היה כפי מה שהוא סבור ולכך פטור משום דהוי מתעסק:

    אבל בחד מינא אפילו רבי יהושע מחייב לכך פריך לשמואל ולא פריך לאביי ורבא דלעיל משום דלשמואל איירי בהכי במתכוין לאיסור ומיפטר מטעם מלאכת מחשבת אבל לאביי ורבא לא פריך משום דאינהו לא מיירו בהכי אלא מיירו שנתכוון להיתר דפטור מטעם בה פרט למתעסק דהכי סוגיא דלעיל:

    הכא במאי עסקינן שאבד מלקט מלבו כגון שנתכוון כו' ובהא פליגי ר' אליעזר ורבי יהושע כדמפרש הש"ס וניחא עתה דלא פריך הא בחד מינא חייב דדכוותיה בחד מינא קמיירי כגון שנתכוון ללקט תאנים הללו ושכח וכסבור תאנים אחרים בעינא שהם מצד אחר והלכה ידו על התאנים הראשונים ומשום הכי חייב כיון דמעיקרא לתאנים הללו נתכוון דהא דפטור מטעם מלאכת מחשבת בנתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר מיירי שלא אבד מלקט מלבו שלא נתכוון מעולם [אלא] לאותו מחובר הראשון:

    Tosafot on Keritot 19b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף י״ט, עמוד ב׳, בהיקף של כ־495 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״מתעסק דמאי? אי דחלבים ועריות חייב, דאמר…״

      חכמים: רב נחמן, שמואל.

    2. קטע 210 מילים

      נפתחת ב״ואי מתעסק בשבת פטור, מאי טעמא? מלאכת…״

    3. קטע 322 מילים

      נפתחת ב״לרבא, משכחת לה כגון שנתכוון לחתוך את…״

      חכמים: רבא, אביי.

    4. קטע 437 מילים

      נפתחת ב״דאיתמר: נתכוון להגביה את התלוש וחתך את…״

      חכמים: אביי, רבא.

    5. קטע 513 מילים

      נפתחת ב״רבי יוסי אומר: לא נחלקו כו'. תניא,…״

      חכמים: רבי יוסי.

    6. קטע 617 מילים

      נפתחת ב״מאי אמרי ליה דאמר להו דקדקתם אחרי?…״

    7. קטע 718 מילים

      נפתחת ב״ונימא להו: מקצת הגבהה היתה מהיום ומקצתה…״

    8. קטע 823 מילים

      נפתחת ב״ולרבי יוסי גמר מלאכה, לרבי אליעזר פטור?…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי אליעזר.

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יוסף: רבי יוסי אליבא דר"א…״

      חכמים: רב יוסף, רבי יוסי, רבי אליעזר.

    10. קטע 1050 מילים

      נפתחת ב״א"ר יהודה: פוטרו היה רבי יהושע אף…״

      חכמים: רבי יהושע.

    11. קטע 1119 מילים

      נפתחת ב״אבל ספק אכל חלב ספק לא אכל…״

    12. קטע 1251 מילים

      נפתחת ב״ת"ש חטא ולא ידע במה חטא, או…״

      חכמים: רבי שמעון.

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״ר' שמעון שזורי ור"ש אומר לא נחלקו…״

    14. קטע 1418 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן אמר שמואל: מתעסק בחלבים…״

      חכמים: רב נחמן, שמואל.

    15. קטע 1536 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבא לרב נחמן: והא תינוקות, דכי…״

      חכמים: רב נחמן, רבי אליעזר, רבי יהושע, רבא.

    16. קטע 1625 מילים

      נפתחת ב״עד כאן לא פטר רבי יהושע אלא…״

      חכמים: רבי יהושע.

    17. קטע 1711 מילים

      נפתחת ב״אמר לו: הנח לתינוקות, הואיל ומקלקל בחבורה…״

    18. קטע 1828 מילים

      נפתחת ב״איתיביה רב יהודה לשמואל: ר' יהודה אומר:…״

      חכמים: רב יהודה, רבי יהושע, שמואל.

    19. קטע 1921 מילים

      נפתחת ב״והא הכא מתעסק הוא, ורבי יהושע נמי…״

      חכמים: רבי יהושע.

    20. קטע 2039 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: שיננא, שבוק מתני' ותא בתראי,…״

      חכמים: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כריתות דף י״ט ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026