מסכת כריתות דף ה׳ עמוד ב׳

נוסח

תצוגה

מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא

גודל האות

100%

גודל מקורי

רש"י

וכי נס א' נעשה בו — שאתה מתמיה שאינו ספק אפילו לסוך אהרן ובניו כל ז' ימי המלואים כדמפרש בפ"ק דיומא (דף ה.) שבעת ימים ימלא את ידכם (ויקרא ח׳:ל״ג) ואיתקש משיחה לריבוי דכתיב למשחה בהם ולמלא בם את ידם (שמות כ״ט:כ״ט):

זה לי לדורותיכם — אלמא כולהו י"ב לוגין דקיימי לעתיד לבוא:

יהויקים — היה גדול מיהואחז ב' שנים דכתיב בו (מלכים ב כ״ג:ל״א) יהואחז בן עשרים ושלש שנה היה במלכו וג' חדשים מלך וביהויקים כתיב (שם) בן עשרים וחמש שנה היה במלכו נמצא יהויקים גדול מיהואחז ב' שנים כך שנויה בסדר עולם:

בזמן ששלום בישראל — הוי המלכות ירושה ולא בעי משיחה אבל כי איכא מחלוקת לאו ירושה היא ובעי משיחה בתחלה:

ולא מלכי ישראל — משבא דוד אבל שאול נמשח:

ומפני מחלוקתו של יורם נמשח כו' — דבשלמא מלך בן מלך דבית דוד כי איכא מחלוקת נפקא לן מקראי דהדר למילתיה קמייתא למשיחה אבל מלכי ישראל לא חזו למשיחה כלל:

באפרסמא דכיא — נמשח ולא בשמן המשחה:

ה"ג [ואמר רבי] יוחנן הוא יהואחז צדקיהו הוא שלום:

והא בדרי חשיב ליה — דחשיב שלישי ורביעי:

דמלך יכניהו — בן יהויקים תחת יהויקים אביו קמי צדקיהו:

שנאמר ואת כלי הזהב וגו' — מדכתיב בארגז מצדו אלמא כל היכא דהוי ארון הוי ארגז בהדיה וכי איגניז איגניז בהדיה:

תנו את הארון — בבית אשר בנה שלמה כי אין לכם משא בכתף וגרסינן במסכת שקלים (פ"ו ה"א) אמר להם אם גלה עמכם לבבל שוב אין אתם מחזירין אותו בכתפיכם וגנזו:

צנצנת אתיא שמה שמה — כתיב בארון (שמות ל׳:ו׳) אשר אועד לך שמה ובצנצנת כתיב (שם טז) ותן שמה מלא העומר מן:

ושמן המשחה אתיא דורות דורות — מצנצנת:

מקלו של אהרן אתיא משמרת משמרת — מצנצנת. כתיב במקל (במדבר י״ז:כ״ה) למשמרת לאות לבני מרי בצנצנת למשמרת לדורותיכם:

כמו נזר — סביב על ראשו:

כמין כי — אות יוונית ועשוי כזה x דמציק שמן על ראשו ואח"כ בין ריסי עיניו ומצרפן באצבעו דרך הפדחת:

מספר — מדבר. ל"א מסתפר דשקיל במזייה:

שמא מעלתי — ששמתי שם יותר מדאי:

ואני מעלתי — שבגדי נהנים מריח השמן שבזקני:

גיחון — מעיין קטן סמוך לירושלים ולא זהו גיחון הגדול היוצא מעדן:

נייתי תרנגולתא — לשם כך:

בביתא דבהתא — אפל במקצת:

כריתות ה עמוד ב

1וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה? והלא נסים הרבה נעשו בו מתחלתו ועד סופו, תחלתו לא היה אלא י"ב לוג, ובו נמשח המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים, וכולו קיים לעתיד לבא,׃

2שנאמר: ״(שמות ל״, לא) שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם זה בגימטריא י"ב לוגין הויין׃

ברייתא

3ת"ר (ויקרא ח, י) ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן וגו' רבי יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה במדבר הרבה נסים נעשו בו מתחלתו ועד סופו תחלתו לא, היה אלא י"ב לוגין כמה יורה בולעת כמה עיקרין בולעין כמה האור שורף ובו נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל ז' ימי המלואים׃

4ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים ואפי' כהן גדול בן כ"ג טעון משיחה ואין מושחין מלך בן מלך ואם תאמר מפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניה ואת יהואש מפני עתליה ואת יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול מאחיו שתי שנים׃

5אמר מר ואפי' כ"ג בן כ"ג טעון משיחה מנלן דכתיב ״(ויקרא ו״, טו) והכהן המשיח תחתיו מבניו נימא קרא והכהן שתחתיו מבניו מאי המשיח הא קמ"ל דאפי' מבניו ההוא דמשח הוי כ"ג ואי לא, משח לא הוי כ"ג׃

6אמר מר אין מושחין מלך בן מלך מנלן אמר רב אחא בר יעקב דכתיב ״(דברים יז״, כ) למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו כל הימים ירושה היא׃

7ומפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניה מנלן דכי אתי מחלוקת בעי משיחה ולא כל דבעי מלכא מורית ליה מלכותא אמר רב פפא אמר קרא ״(דברים יז״, כ) בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל׃

8תנא אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקת יורם בן אחאב אמאי תיפוק ליה דמלך ראשון הוא חסורי מיחסרא והכי קתני מלכי בית דוד מושחין מלכי ישראל אין מושחין ואם תאמר מפני מה משחו יהוא בן נמשי מפני מחלוקת יורם בן אחאב׃

9אמר מר מלכי בית דוד מושחין ואין מלכי ישראל מושחין מנלן דכתיב ״(שמואל א טז״, יב) קום משחהו כי זה הוא זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה׃

10אמר מר מפני מחלוקת יורם ומשום מחלוקת יורם בן אחאב נמעל בשמן המשחה כדאמר רב פפא באפרסמא דכיא ה"נ באפרסמא דכיא׃

11ואת יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים ומי קשיש והכתיב ״(דברי הימים א ג״, טו) ובני יאשיה הבכור יוחנן והשני יהויקים והשלישי צדקיהו והרביעי שלום וא"ר יוחנן הוא יהואחז הוא צדקיהו הוא שלום׃

12אלא לעולם יהויקים קשיש ואמאי קרי ליה בכור שהוא בכור למלכות ומי מוקמינן זוטא קמי קשישא והכתיב ״(דברי הימים ב כא״, ג) ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור ההוא ממלא מקום אבותיו הוה׃

13אמר מר הוא שלום הוא צדקיה והא בדרי קחשיב ומאי קרי ליה שלישי שהוא שלישי לבנים ומאי קרי ליה רביעי שהוא רביעי למלכות משום דמלך יכניה קמיה בתחלה מלך יהואחז וסוף מלך יהויקים וסוף מלך יכניה וסוף מלך צדקיה׃

ברייתא

14ת"ר הוא שלום הוא צדקיה ולמה נקרא שמו שלום שהיה שלם במעשיו דבר אחר שלום ששלם מלכות בית דוד בימיו ומה שמו מתניה שמו שנאמר ״(מלכים ב כד״, יז) וימלך את מתניה דודו תחתיו ויסב שמו צדקיה׃

15דאמר לו יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי שנאמר ״(דברי הימים ב לו״, י) ויביאהו בבלה וכתיב ״(דברי הימים ב לו״, יג) וגם במלך נבוכדנאצר מלך בבל מרד אשר השביעו באלהים׃

16ומי הוה שמן המשחה והתניא משנגנז ארון נגנז צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדים ופרחים׃

17וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל שנאמר ״(שמואל א ו״, ח) ואת כלי הזהב אשר השיבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ומי גנזו יאשיה מלך יהודה גנזו שנאמר ״(דברי הימים ב לה״, ג) ויאמר המלך אל הכהנים תנו את ארון הקדש׃

18ואמר רבי אלעזר אתיא שם שם׃

19אתיא דורות דורות׃

20אתיא משמרת משמרת אמר רב פפא באפרסמא דכיא׃

ברייתא

21ת"ר מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי אמר רב מנשיה כמין כי יוני תני חדא בתחלה מציק שמן על ראשו ואחר כך נותן לו שמן בין ריסי עיניו ותני אחריתי בתחלה נותן לו שמן בין ריסי עיניו ואחר כך מציק לו שמן על ראשו׃

22תנאי היא איכא למאן דאמר משיחה עדיפא ואיכא למאן דאמר יציקה עדיפא מאי טעמא דמ"ד יציקה עדיפא שנאמר ״(ויקרא ח״, יב) ויצק משמן המשחה על ראש אהרן ומאן דאמר משיחה עדיפא קסבר שכן נתרבה אצל כלי שרת׃

23והכתיב ״ויצק ולבסוף וימשח ה״ק מה טעם ויצק משום וימשח אותו לקדשו׃

ברייתא

24ת"ר (תהילים קלג, ב) כשמן הטוב היורד על הראש וגו' כמין שתי טיפין מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו אמר רב כהנא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות בעיקרי זקנו ועל דבר זה היה משה רבינו דואג שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה׃

25יצתה בת קול ואמרה (תהילים קלג, ג) כטל חרמון שיורד על הררי ציון מה טל אין בו מעילה אף שמן שיורד על זקן אהרן אין בו מעילה׃

26ועדיין אהרן היה דואג שמא משה לא מעל ואני מעלתי יצתה בת קול ואמרה לו (תהילים קלג, א) הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת׃

ברייתא

27ת"ר אין מושחין את המלכים אלא על המעיין כדי שתימשך מלכותן שנאמ' (מלכים א א, לג-לד) ויאמר המלך (אל בניהו) וגו' והורדתם אותו על גיחון (וגו') ומשח אותו שם׃

28אמר רב אמי האי מאן דבעי לידע אי משכא שתא אי לא מייתי שרגא בהלין עשרה יומין דבין ריש שתא ליומא דכיפורי וניתלי בביתא דלא נשיב זיקא אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה׃

29ומאן דבעי נעביד עיסקי ובעי דנידע אי מצלח עיסקי אי לא נירבי תרנגולא אי שמין ושפר נידע דמצלח׃

30האי מאן דבעי ניפוק באורחא ובעי דנידע אי הדר לביתיה ניעול ניקום בביתא דבהתא אם חזי׃

תוספות

אין פירוש שמור לדף זה

לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

תלמוד בבלי · מפת הדף