בוני התלמוד

    מסכת כריתות דף י״ד עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    גמ' נהי דאיסורגרידא חל על איסור לית ליה כגון האוכל נבלת בהמה טמאה אינו חייב משום נבלה דהיינו איסור גרידא דליכא לא כולל ולא מוסיף:

    מגו דנאסר בחתיכות (טהורות)איתסר נמי בחלב משום טומאה והיינו כולל דלא איתוסף איסורא אחפצא אלא אגברא איתוסף איסורא לגבי אחריני כייל נמי להאי באיסורא:

    איסור הנייההיינו מוסיף דאיתוסף איסורא אחפצא:

    נותרנמי איסור מוסיף:

    יה"כאיסור כולל דאיתוסף איסורא אגברא אמידי דמשתרי ליה עד השתא:

    בשתי בהמות לא מיירי ונותר ופיגול בחדא בהמה ליכאדפיגול אינו אלא בד' עבודות של דם הילכך מדפגלה לא חזיא לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח הלכך לא חייל עליה נותר:

    דפקע ממנו פיגולודקדשהו מזבח בעבודה. טעמיה דעולא מפרש בזבחים (דף מג.):

    אי רובא אמזבח שדייהלכולו אבר אמזבח והוי כוליה נותר כו':

    הלכו באברים כו'האי בעיא בפרק בהמה המקשה (חולין ע.):

    כזית אחדחלב דאיסור קמיירי בשני זיתי חלב לא קמיירי:

    כותבת אית בה ב' זיתיםדכך בית הבליעה מחזיק:

    כגון שאכל כוליא בחלבהדאאכילת חלב מחייב שלש חטאות ואשם וגורם נמי להשלמת אכילת כותבת וזית של כוליא משלים לכותבת הילכך לא תנא פגול דבשני זיתי חלב לא קמיירי. ואי תימא לוקים כגון שהעלה זית של כוליא אמזבח דהוה חלב פיגול ולכוליא נותר א"כ לא מהני נותר אזית דחלב ואנן בעינן דליהוי חד אכולהו דאכילה קתני דהיינו כזית:

    (גליו"ן) אלא בכזית אחד מיירי ואי אנחיה לפלגיה דזית אמזבח אין הקטרה בפחות מכזית:

    כגון שאכל כוליא בחלבהואם נפשך לומר ליחייב אכוליא משום פיגול ואחלבה משום נותר לא מצי למימר הכי דטמא שאכל קתני דבחלב עצמו בעי לאוקומי לכולהו איסורי. פירוש מורי:

    רב פפא אמרלהכי לא תנא פיגול דלא מיירי בשני זיתי חלב ודקא קשיא לך כותבת כגון דמלייה לחלב בתמרי והשלימו לככותבת:

    ומתרץ לה כגון דאכל כזית פיגולמבהמה אחרת בהדה:

    וניתני אם הוציאו חייבדהא יה"כ הוא:

    במזומן לושיזמנוהו מאתמול להוליך השעיר:

    זאת אומרתמדקתני אפילו בשבת אין עירוב והוצאה ליה"כ דאם יש איסור הוצאה ליה"כ אמאי איצטריך לרבויי שבת הא דחי יה"כ והוא הדין לשבת:

    דילמאמיה"כ לא שמעינן לשבת דיה"כ שאני דהכשר מצותו בכך דומיא דתמידין שקריבין בשבת:

    מתני' בתו ואחותושבא על אמו והולידה:

    ואשת אחיושנשאת לו קודם לכן ולאחר מיתתו נשאה אחי אביו ובא זה אביה עליה בנדתה:

    כריתות 14 עמוד א

    גמ׳ · גמרא

    1נימא אית ליה לר"מ איסור חל על איסור? נהי דאיסור חל על איסור לית ליה, איסור כולל ואיסור מוסיף אית ליה.

    2טהור, מעיקרא לא אסור אלא בחלב, הוה ליה טמא, מיגו דאסור בחתיכות טהורות איתוסף ביה נמי איסורא עילוי חלב.

    3וחלב מעיקרא לא אסור אלא באכילה, אקדשיה, מיגו דאיתוסף ביה איסורא דהנאה איתוסף ביה לגבי חלב.

    4ואכתי להדיוט הוא אסור אבל לגבוה שרי, הוה ליה נותר, מיגו דאיתוסף איסורא לגבי גבוה איתוסף ביה לגבי הדיוט. חל עליה יוה"כ מיגו דאיתוסף ביה איסור לגבי חולין איתוסף ביה לגבי גבוה.

    5ונתני: ה' חטאות, ונוקמה כגון דאכל כזית פיגול! בחדא בהמה קמיירי, בשתי בהמות לא קמיירי, ונותר ופיגול בחדא בהמה לא משכחת לה.

    6אלמה לא? משכחת לה כגון שהעלה אבר פיגול לגבי מזבח, דפקע פיגוליה מיניה והוה ליה נותר,׃

    7וכדאמר עולא: קומץ פיגול שהעלה לגבי מזבח פקע פיגולו ממנו והוה ליה נותר. באבר אחד קא מיירי, בשני אברים לא קמיירי, ונותר ופיגול בחד אבר לא משכחת לה.

    8אלמה לא? משכחת לה כגון שהעלה אבר פיגול לגבי מזבח, דפלגיה אנחיה ע"ג מזבח, ופלגיה מאבראי דמזבח, דההוא דמזבח פקע פיגול והוה ליה נותר, וכדאמר עולא: קומץ פיגול שהעלה על המזבח פקע פיגולו ממנו והוי ליה נותר!

    9א"ל לא, אי רובא דמזבח שדייה למזבח, רובא דבראי שדייה לבראי.

    10תפשוט דבעי רמי בר חמא: הלכו באברים אחר הרוב או לא! אלא, בכזית אחד קמיירי, בשני זיתים לא קא מיירי.

    11ולא? והקתני י"ה ובי"ה כותבת דמחייב, וכותבת אית ביה שני זיתים!

    12א"ר זירא: כגון שאכל כוליא בחלבה. רב פפא אמר: כגון דמלייה בתמרי.

    13רב אדא בר אחא מתני ה' חטאות, ומתריץ לה: כגון דאכל כזית פיגול, ולא משני כהני שינויי דקא משנינן.

    14ונתני: ״שש חטאות״, ונוקמה כגון דאכל כזית דם! בחדא אכילה קא מיירי, בשתי אכילות לא קא מיירי, ושיערו חכמים דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים.

    15ר"מ אומר וכו'. ונתני: ״אם הוציאו חייב״, מ"ט קתני ״אם היתה שבת״? אמר רפרם: זאת אומרת: עירוב והוצאה לשבת, ואין עירוב והוצאה לי"ה׃

    16ממאי? דלמא יש עירוב והוצאה לי"ה והכי קתני: אם היתה שבת והוציאו חייב אף משום שבת וי"ה׃

    17אלא אי איתמר דרפרם על הדא איתמר, דתניא: (ויקרא טז, כא) ״ושלח ביד איש עתי״, ״איש״ להכשיר את הזר. ״עתי״ אפילו בטומאה ואפי' בשבת, ״עתי״ במזומן.

    18קתני: ״עתי״ אפילו בשבת, אמר רפרם: זאת אומרת עירוב והוצאה לשבת, ואין עירוב והוצאה ליה"כ׃

    19ממאי? שאני שעיר המשתלח, דהכשירו ביה"כ בכך! אלא דרפרם ברותא היא.

    מתני׳ · משנה

    20יש בא ביאה אחת וחייב עליה ו' חטאות, כיצד? הבא על בתו חייב עליה משום בתו, ואחותו, אשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה. גמ׳׃

    תוספות

    אמר עולא קומץ פיגול כו'ואם תאמר אמאי לא פריך מאבר גופיה דאמר פרק המזבח מקדש (זבחים פד. ופה:) דחשיב שחטו חוץ לזמנו כו' אם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו וקאמר עולא ל"ש אלא שלא משלה בו האור אבל משלה בו האור אפילו ירדו יעלו וא"כ ש"מ דעושה לחמו של מזבח ופקע פיגולו ממנו וי"ל דמכל מקום לא תנא ליה בהדיא כל כך דפקע פיגולו ממנו כמו בהדיא דקומץ:

    פקע פיגולו ממנובמנחות הקשה רש"י פרק הקומץ (דף יד.) אמאי איצטריך קרא למעט קומץ מפיגול תיפוק לי דלא קרב המתיר כמצותו ותירץ דמיירי במשלה בו האור ברובו שהותרו השירים כדאמרינן קומץ מאימתי מתיר השיריים באכילה משהוצת האור ברובו וקשה דא"כ (לוקים) דפקע פיגולו ממנו כדמוכח הכא ויש לומר דמיירי שחציו העלה ע"ג המזבח וחציו לא העלה דלא פקע פיגולו מן החצי שנשאר ואם תאמר ואפי' לכתחלה נמי מעלין ליה כדאמרינן פרק בית שמאי (זבחים מג:) האי קומץ דפלגיה אנחיה אארעא אסיקנא ליה לכתחלה וי"ל שאני התם שהיה כולו מתחלה ע"ג המזבח ואח"כ הוריד חציו למטה אבל הכא לא היה על המזבח וא"ת מנחת נסכים ומנחת כהן משיח שהם כולן כליל אמאי צריך קרא למעט אותם מפיגול והלא אינה מתרת שום דבר ויש לומר כיון שקדשו בכלי הוי כמו קרבו מתירין וקבעה בפיגול ולכך צריך קרא למעט:

    תפשוט דבעי רמי בר חמא הלכו באיברים אחר הרובפירש בקונטרס היינו בעיא דפרק בהמה המקשה (חולין ע.) ואינו נראה לר"ת דמאי שייכא ההיא בעיא להך דהכא דהתם מיירי אם יצא חציו ברוב אבר אי הוי כילוד או לא לכך נראה לפרש דהיינו בעיא דפרק מזבח מקדש (זבחים פז.) דאיבעיא להו אויר מזבח כמזבח או לא כו' רובו לכבש ככבש דמי רובו למזבח כמזבח דמי תפשוט דבעי רמי בר חמא יש חיבור בעולין או לא:

    עירוב והוצאה לשבתפירוש נתערבה הוצאה עם שאר מלאכות לשבת ולא נתערבה הוצאה עם שאר מלאכות בי"ה. לשון מורי ז"ל:

    אם היה שבת והוציאווא"ת מה שייך זה לענין אכילה ויש לומר דהכי פירושו והוציאו בפיו דכיון שהניחו בפיו ברה"י והוציאה ברשות הרבים מחייב משום הוצאה דבליעתו היא הנחתו דהא מוציא שתי אותיות וכתבן כשהוא מהלך חייב דכתיבתן זו היא הנחתן:

    אלא דרפרם ברותא היאובפרק שני שעירים (יומא סו:) איתא נמי הא דהכא ולא דחי דילמא שאני שעיר המשתלח כו' כדדחי הכא אלא רגילות הוא דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' ואין עירוב והוצאהע' סוטה מא ע"א ברש"י ד"ה מיכן ואילך:

    תוס' ד"ה ונותר וכו' לא מחייב אפיגולכדאיתא מנחות כה:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כריתות דף י״ד עמוד א׳

    מסכת כריתות דף י״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־410 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    גמ' נהי דאיסור גרידא חל על איסור לית ליה כגון האוכל נבלת בהמה טמאה אינו חייב משום נבלה דהיינו איסור גרידא דליכא לא כולל ולא מוסיף:

    מגו דנאסר בחתיכות (טהורות) איתסר נמי בחלב משום טומאה והיינו כולל דלא איתוסף איסורא אחפצא אלא אגברא איתוסף איסורא לגבי אחריני כייל נמי להאי באיסורא:

    איסור הנייה היינו מוסיף דאיתוסף איסורא אחפצא:

    נותר נמי איסור מוסיף:

    יה"כ איסור כולל דאיתוסף איסורא אגברא אמידי דמשתרי ליה עד השתא:

    בשתי בהמות לא מיירי ונותר ופיגול בחדא בהמה ליכא דפיגול אינו אלא בד' עבודות של דם הילכך מדפגלה לא חזיא לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח הלכך לא חייל עליה נותר:

    דפקע ממנו פיגולו דקדשהו מזבח בעבודה. טעמיה דעולא מפרש בזבחים (דף מג.):

    אי רובא אמזבח שדייה לכולו אבר אמזבח והוי כוליה נותר כו':

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Keritot 14a · Sefaria

    תוספות

    אמר עולא קומץ פיגול כו' ואם תאמר אמאי לא פריך מאבר גופיה דאמר פרק המזבח מקדש (זבחים פד. ופה:) דחשיב שחטו חוץ לזמנו כו' אם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו וקאמר עולא ל"ש אלא שלא משלה בו האור אבל משלה בו האור אפילו ירדו יעלו וא"כ ש"מ דעושה לחמו של מזבח ופקע פיגולו ממנו וי"ל דמכל מקום לא תנא ליה בהדיא כל כך דפקע פיגולו ממנו כמו בהדיא דקומץ:

    פקע פיגולו ממנו במנחות הקשה רש"י פרק הקומץ (דף יד.) אמאי איצטריך קרא למעט קומץ מפיגול תיפוק לי דלא קרב המתיר כמצותו ותירץ דמיירי במשלה בו האור ברובו שהותרו השירים כדאמרינן קומץ מאימתי מתיר השיריים באכילה משהוצת האור ברובו וקשה דא"כ (לוקים) דפקע פיגולו ממנו כדמוכח הכא ויש לומר דמיירי שחציו העלה ע"ג המזבח וחציו לא העלה דלא פקע פיגולו מן החצי שנשאר ואם תאמר ואפי' לכתחלה נמי מעלין ליה כדאמרינן פרק בית שמאי (זבחים מג:) האי קומץ דפלגיה אנחיה אארעא אסיקנא ליה לכתחלה וי"ל שאני התם שהיה כולו מתחלה ע"ג המזבח ואח"כ הוריד חציו למטה אבל הכא לא היה על המזבח וא"ת מנחת נסכים ומנחת כהן משיח שהם כולן כליל אמאי צריך קרא למעט אותם מפיגול והלא אינה מתרת שום דבר ויש לומר כיון שקדשו בכלי הוי כמו קרבו מתירין וקבעה בפיגול ולכך צריך קרא למעט:

    תפשוט דבעי רמי בר חמא הלכו באיברים אחר הרוב פירש בקונטרס היינו בעיא דפרק בהמה המקשה (חולין ע.) ואינו נראה לר"ת דמאי שייכא ההיא בעיא להך דהכא דהתם מיירי אם יצא חציו ברוב אבר אי הוי כילוד או לא לכך נראה לפרש דהיינו בעיא דפרק מזבח מקדש (זבחים פז.) דאיבעיא להו אויר מזבח כמזבח או לא כו' רובו לכבש ככבש דמי רובו למזבח כמזבח דמי תפשוט דבעי רמי בר חמא יש חיבור בעולין או לא:

    עירוב והוצאה לשבת פירוש נתערבה הוצאה עם שאר מלאכות לשבת ולא נתערבה הוצאה עם שאר מלאכות בי"ה. לשון מורי ז"ל:

    אם היה שבת והוציאו וא"ת מה שייך זה לענין אכילה ויש לומר דהכי פירושו והוציאו בפיו דכיון שהניחו בפיו ברה"י והוציאה ברשות הרבים מחייב משום הוצאה דבליעתו היא הנחתו דהא מוציא שתי אותיות וכתבן כשהוא מהלך חייב דכתיבתן זו היא הנחתן:

    אלא דרפרם ברותא היא ובפרק שני שעירים (יומא סו:) איתא נמי הא דהכא ולא דחי דילמא שאני שעיר המשתלח כו' כדדחי הכא אלא רגילות הוא דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר:

    Tosafot on Keritot 14a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' ואין עירוב והוצאה ע' סוטה מא ע"א ברש"י ד"ה מיכן ואילך:

    תוס' ד"ה ונותר וכו' לא מחייב אפיגול כדאיתא מנחות כה:

    Gilyon HaShas on Keritot 14a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף י״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־410 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 122 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ נימא אית ליה לר"מ איסור חל…״

    2. קטע 219 מילים

      נפתחת ב״טהור, מעיקרא לא אסור אלא בחלב, הוה…״

    3. קטע 316 מילים

      נפתחת ב״וחלב מעיקרא לא אסור אלא באכילה, אקדשיה,…״

    4. קטע 432 מילים

      נפתחת ב״ואכתי להדיוט הוא אסור אבל לגבוה שרי,…״

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״ונתני: ה' חטאות, ונוקמה כגון דאכל כזית…״

    6. קטע 616 מילים

      נפתחת ב״אלמה לא? משכחת לה כגון שהעלה אבר…״

    7. קטע 728 מילים

      נפתחת ב״וכדאמר עולא: קומץ פיגול שהעלה לגבי מזבח…״

      חכמים: עולא.

    8. קטע 837 מילים

      נפתחת ב״אלמה לא? משכחת לה כגון שהעלה אבר…״

      חכמים: עולא.

    9. קטע 911 מילים

      נפתחת ב״א"ל לא, אי רובא דמזבח שדייה למזבח,…״

    10. קטע 1020 מילים

      נפתחת ב״תפשוט דבעי רמי בר חמא: הלכו באברים…״

    11. קטע 1111 מילים

      נפתחת ב״ולא? והקתני י"ה ובי"ה כותבת דמחייב, וכותבת…״

    12. קטע 1212 מילים

      נפתחת ב״א"ר זירא: כגון שאכל כוליא בחלבה. רב…״

      חכמים: רב פפא.

    13. קטע 1319 מילים

      נפתחת ב״רב אדא בר אחא מתני ה' חטאות״,…״

      חכמים: רב אדא בר אחא.

    14. קטע 1426 מילים

      נפתחת ב״ונתני: ״שש חטאות״, ונוקמה כגון דאכל כזית…״

    15. קטע 1523 מילים

      נפתחת ב״ר"מ אומר וכו'. ונתני: ״אם הוציאו חייב״,…״

    16. קטע 1617 מילים

      נפתחת ב״ממאי? דלמא יש עירוב והוצאה לי"ה והכי…״

    17. קטע 1726 מילים

      נפתחת ב״אלא אי איתמר דרפרם על הדא איתמר,…״

    18. קטע 1815 מילים

      נפתחת ב״קתני: ״עתי״ אפילו בשבת, אמר רפרם: זאת…״

    19. קטע 1911 מילים

      נפתחת ב״ממאי? שאני שעיר המשתלח, דהכשירו ביה"כ בכך!…״

    20. קטע 2027 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ יש בא ביאה אחת וחייב עליה…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • עולא · אמוראים · דור שני לאמוראים

      נקרא עולא רבה, תלמידו של ר' יוחנן וחבירו של רבה בר בר חנה.

      מקור: מסכת כריתות דף י״ד עמוד א׳ · קטע 7 — “וכדאמר עולא: קומץ פיגול שהעלה לגבי מזבח פקע פיגולו…

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כריתות דף י״ד ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026