והא לית ליה לר' מאיר כו' — דהא לא בעי' לאוקומי לעיל אלא באיסור כולל ומוסיף:
מיגו דאיתוסף איסורא בה לגבי שאר אחין — משום אשת אח איתוסף נמי איסורא גבי דידיה:
נשאת לאחי אביו מיגו דאיתוסף איסורא לגבי אחיו איתוסף לגבי דידיה — ולגבי אחיו משום אשת אחי האב:
ל"א ה"ג מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בני אחי אביו משום אשת אב :
מתני' בת בתו וכלתו — שנשאה בנו:
ואחות אשתו — שהיה נשוי את בת חתנו שהיא אחות בת בתו מן האב כגון שהיתה לו בת מאשה אחרת ונשאה זה האב חמיו של בעל בתו וכשבא זה על בתו של חתנו שהיא לו בת בתו היתה אחות אשתו:
ואשת אחיו — שמת בנו ונשאה אחיו של זה:
ואשת אחי אביו — שמת אחיו ונשאה אחי אביו:
אם עבר הזקן — אביו של זה ונשאה ואחר כך בא עליה זה חייב אף על אשת האב:
וכן בת אשתו — חייב עליה משום בת אשתו וכלתו ואשת אחיו כו' וכן בת אשתו חייב עליה משום כל אלה:
גמ' ומי שריא ליה — לאביו של זה והא אשת אחיו היא דהא מחייבינן ליה לבנו משום אשת אחי אביו אלמא אסירא ליה לאביו משום אשת אח ואין לו אישות בה ואמאי קאמר רבי יוסי חייב עליה משום אשת אב:
שנפלה לו ליבום — מאחיו שמת בלא בנים ובא הוא ליבמה:
אם כן מאי עבר — זקן הא שפיר עבד דאינה אסורה עליו משום איסור ערוה. ואם תאמר כלתו היא דהא מחייבינן לבריה משום אשת אח לאו פירכא היא דאיכא לאוקומה דאשת אחיו של בנו מאמו היא ולאו כלתו של אב היא אלא אשת חורגו ומותרת לו:
דעבר משום כלת בנו שהיא שניה — מדברי סופרים דהא חייבנו לבריה משום כלתו. והוא הדין נמי דמצי לתרוצי דעבר משום בת בת בנו שהיא שניה אלא חדא מינייהו נקט:
שתי מיתות — חמותו ואשת איש איכא שריפה וחנק ושריפה חמורה מחנק:
בזיקה ראשונה — ולא באחרונה דאין איסור חל על איסור:
מודה ר' יוסי — במתני' דאיכא איסור מוסיף ה"ה לכולל ובת אחת כדמפרש לקמן הלכך חמותו ונעשית אשת איש אף על גב דאיכא איסור מוסיף דאיתוסף איסורא דאשת איש אכולי עלמא אפ"ה נידון בחמותו משום דחמורה היא אבל אשת איש ונעשית חמותו ליכא לא כולל ולא מוסיף:
והכא בבת בתו ועבר אביו ונשאה מאי איסור מוסיף איכא — דליתוסף איסור אשת אב אהאי:
כגון דאית ליה ברא לסבא — ואחיו של זה הוא דמגו דאיתוסף איסורא אההוא ברא משום אשת אב איתוסף נמי אהאי:
מתני' ר' יוחנן בן נורי אומר כו' משום חמותו ואם חמותו — שהיה נשוי בתה ובת בתה ואם חמיו שנשא את בת בנה:
שלשתן שם אחד — בחד קרא כתיבי ובחד לאו הלכך אין חילוק חטאות ביניהם:
