מסכת כריתות דף י״ד עמוד ב׳

רש"י ד"ה נשאת לאחי אביו כו' - ולגבי אחיו משום אשת אחי האב. נ"ל לנקוד אחיו בקמץ האל"ף. ור"ל אותו שנשאה מקודם ומיירי שגירשה. וא"כ טרם שנשאת לאחי אביו היתה מותרת לחזור לו. או י"ל דמיירי שמת אחיו אותו שנשאה בלא בנים (וכדמוקי לקמן להא דר' יוסי) ופקעה איסור אשת אח מכל האחים ונשאת לאחי אביו וקדושין תופסין ביבמה לשוק כדמסקינן ביבמות (צב ב). ולרב דאמר שם דא"ק תופסין. וכן שמואל דפסקינן כוותי' לא פסיקא ליה. וכן לפמש"כ התוס' לקמן דת"ק לא מיירי בעבד איסורא. משכחת לה שחלץ לה א' מן האחין ולא קאי עלה אלא בלאו דלא יבנה החולץ אליבא דכ"ע עי' יבמות (י ב). ואיסור חמור חל על איסור קל כבתד"ה נישאת. ולכאורה לפ"ז יהי' ראיה למש"כ בס"ד במהדורות לס' נת"ע (דף קיד) דהא הכא פקע מכולן איסור אשת אח אליבא דריו"ח ביבמות שם. ואפ"ה עליו נשאר האיסור. אבל יש לדחות דמיירי כאן שיש ביניהם אח סריס וכדומה שממנו לא פקע האיסור דאשת אח לכ"ע ואכמ"ל:

בא"ד ל"א ה"ג כו' לגבי בני אחי אביו (משום אשת אב) - תיבות אלו שסבבתים משמע בבה"ז שלא היו לפניו ברש"י רק שהוא הוסיפם לביאור דבריו וכן הבין בתי"ש. ולע"ד נ"פ דר"ל כגון שהיו שני אחים לאביו ראובן ושמעון וכשנשאה ראובן ניתוסף עליה איסורא לבני שמעון משום אשת אחי אביו ונכון בס"ד:

תד"ה נישאת - וי"ל דמיירי כו' דהוא עצמו כ"כ ממזר. נ"ל דר"ל דע"כ אותו שנשאה הוא ממזר דהא ת"ק לא מיירי בעבד איסורא כמש"כ לקמן. ולכן י"ל בטח דאחיו כ"כ ממזר. ונ"ל דכמו כן מש"כ הרע"ב א"נ אם היו אחי אביה ממזרים. ר"ל שהיו כולם ממזרים אף אותו שנשאה וא"כ תו לא נצרך לומר מש"כ קודם שקדושין תופסין בח"ל. ודלא כמש"כ התוי"ט עליו דל"ד:

במשנה הבא על בת בתו חייב כו' - לכאורה לפי פסק הרמב"ם בפ"ב מהל' א"ב הל"ו דהבא על בתו מנשואתו חייב שתים משום בתו ומשום אשה ובתה. ונראה פשוט דה"ה (או אפשר כש"כ דבה כתיב אזהרה מפורשת ערות כו' או בת בתך ל"ת משא"כ בתו דילפינן לאביי כדא"ל ולרבא כדא"ל בהנשרפין) בבת בתו מנשואתו. ונ"ל דאפי' להראב"ד שהשיגו בזה (עי' טעמו בלח"מ שם) מודה דאם אנס אשה וילדה בת דנאסרה עליו משום בתו מאנוסתו ואח"כ נשא את אמה דחייל על הבת ג"כ איסור אשה ובתה ע"י כולל דשאר בנותיה מאיש אחר. והלח"מ שם שגה בזה במחכ"ת. וא"כ קשה מדוע לא חשיב כאן איסור דבת בתה ויהי' שמונה. וי"ל דהתנא רצה לאשמעינן בסיפא בת בת אשתו בפ"ע דיש בה ג"כ כל השמות הללו. וזה ממילא מובן דבהצטרפותם יהיו ח' חטאות. ודע דבירושלמי ר"פ נושאין מבואר להדיא שלא כדברי הרמב"ם דז"ל שם בעון קומי ר"א בת בתו מן הנשואין ב"ב מן האונסין. א"ל כל שם בת בת אחת וע"ש דמוכח דבכ"ע א"ח אלא אחת ואף באנס ואח"כ נשאה ודלא כמש"כ דבזה גם הראב"ד מודה:

שם וכן הבא כו' ועל בת בתה - וכ' הרע"ב ומ"ל שהיא אחות אשתו כגון כו'. והוא מפי' הרמב"ם. תימה דגם בהיתר מ"ל כגון שהיה לחתן אשתו בת מאשה אחרת ונשאה זה ועמש"כ לקמן במשנה הסמוכה:

גמרא כדתניא כלתו כו' וכן אתה מוצא בבנו ובן בנו עד כו' - כ"ה הגי' ביבמות וע"ש:

רש"י ד"ה וכן בת אשתו - חייב כו' ואשת אחיו כו' וכן בת בת אשתו כו'. כצ"ל:

תד"ה הבא - ונשא בת לאה שהיתה לה מיעקב כו'. בס' נ"ת מביא בשם ב"ד להגיה שהיתה לה מאיש אחר כו' ה"ה בת בן אשתו ובת בתה. ולעד"נ של"ד כלל דעל בת בנה ובת בתה (בגוף אחד) א"ח אלא חטאת אחת כיון דנאמרו בלאו אחד כמו במשנה הסמוכה לקמן להאמרו לו ועמש"כ שם. ול"נ לסרס דבריהם ולתת הבת לרחל מאדם אחר והבן ללאה מיעקב ותהי' הבת הנולדה מהן בת בתה (כציור דמתניתין) ובת בנו. וכצ"ל בקושייתם (על הסיפא). והא דלא הקשה ר"ב ברישא אמאי לא חשיב גם בת בנו כגון שבא בנו על בתו והולידו בת. דבזה ודאי חייב שתים כיון דכתיב או בת בתך דאו בא לחלק כדמוכח בסנהדרין (סה) ע"ש בפרש"י ד"ה חלוקין הן במיתה. משום דעדיפא ליה להקשות ממה שבא ע"י היתר:

תד"ה ואחות - וא"ת מ"מ אמאי כו' שיעקב נשא אחותה נכרית כו'. כצ"ל ועי' בה"ז. והתוי"ט העתיק דבריהם בגירסא אחרת נכונה וברורה:

בא"ד וי"ל כו' עד שנולדה בת דינה מאותו כו' - כצ"ל:

במשנה הבא על חמותו כו' - עי' בפירוש הרע"ב והוא מהרמב"ם. הן בפשוט יל"פ בהיתר כגון ראובן נשא אשה ובנו נשא אמה ואח"כ נשא ראובן ג"כ את אחות חמותו. (ובהכי לא נצטרך ג"כ למה שנדחק התוי"ט בהסדר. וגם לפי גירסתינו בסדר המשנה שבגמרא אחות אשתו אחר אשת אחי אביו לא יעלה יישובו). וכן תפרש הבא על אם חמותו שבנו נשאה ואח"כ נשא הוא עוד את אחותה. ועד"ז אם חמיו. וכ"נ שהבין רש"י מדלא פירש כלום בזה ואולי לא רצו לפרש באיסור כולל כמש"כ התוספות לעיל. או משום יגדיל תורה ויאדיר:

שם ריבנ"א הבא ע"ח כו' - לכאורה צ"ל דס"ל איסור כולל אפי' בשני שמות ודלא כרבי יוסי (עיין תד"ה הכא בסופו) ואולי י"ל דכולהו הוויין שם אחד שם חמות ולענין זה דריש ריב"נ זימה היא הכתוב עשאן לכולן זימה אחת שדרש ר"א בשם ריו"ח אליבא דרבנן לענין שא"ח אלא חטאת אחת. גם י"ל דמ"ל באיסור ב"א כגון דשוויין אינהי שליח לקבלת קידושיהן:

שם א"ל שלשתן שם אחד - פירש"י ובחד לאו. ותימה דהא כתיבי בתרי לאוי ערות אשה ובתה ל"ת. את בת בנה כו' לא תקח ובסנהדרין ר"פ הנשרפין ילפינן דורות דלמעלה מדורות דלמטה ע"ש. ואולי דרשינן את בת בנה ואת ב"ב למעלה אלא תגלה. ולא תקח חוזר ג"כ אכולהי לאורויי דדרך ליקוחין אסרה תורה. וכדבר"פ נושאין. וע"ע בקדושין (סז ב). אח"ז מצאתי בירושלמי ר"פ נושאין וז"ל מ"ט דריב"נ מה אשה ובתה ובת בתה בשני לאוין אף אשה ובת בנה ובת בתה בשני לאוין מ"ט דרבנן מה בת בנה ובת בתה בלאו אחד אף אשה ובתה (כצ"ל) כו' ובת בנה בלאו אחד. והשתא מקויים פירש"י. ועי' בפי' הרמב"ם פי' אחר ולע"ד נל"פ שם אחד הוא מה שפי' לנו ר"א בשם ריו"ח לקמן בגמרא זימה היא הכתוב עשאן לכולן זימה אחת: