בוני התלמוד

    מסכת כריתות דף ו׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אחת לששים או לשבעים שנה גרסינן היו מפטמין אותה לחצאיןשלא היה צריך לפטם אלא חצי שיעור משום דמותר דששים או שבעים שנה סלקי לחצי שיעור הקטרת פעמים לששים פעמים לשבעים או סמוך להם לפי שאין כל החפניים שוות:

    לשליש ולרביע לא שמעתישהיו משהין המותר שמונים שנים או צ' או ק' שלא הוצרכו לפטם אלא שליש או רביע ויחיד נמי שפיטם שליש או רביע פטור:

    במתכונתהלישנא דקרא. אם היה רוצה לפטם הקטרת דבר יום ביומו עושה הילכך יחיד שלא פיטם אלא מנה חייב:

    חצאין דרבא לאו דוקא אלא כל דראוי להקטיר:

    בזורהמפזרה:

    היטב הדק הדק היטבהממונה אומר כן לשוחק:

    דיבור רע לייןבמסכת מנחות בפרק כל הקרבנות (דף פז.) זרק הגיד של שמרים הגזבר הקיש שהגזבר מקיש בקנה למוציא היין ורומז לו ובלא דבור שרע הוא לנסכים ולא היה מדבר בפיו שהדבור רע ליין:

    י"א סמניםולעיל חשבנו י"א צרי צפורן חלבנה ולבונה מר קציעה שבולת נרד כרכום הרי ח' קושט קנמון קילופה הרי י"א סממנים נאמרו לו למשה ולא ניקבו אלא ד' וכל י"א דבעי ניתיב ובלבד שיהא קוטר ועולה כדדרשינן לקמן בכלל ופרט כדברי ר' ישמעאל:

    ואימא סמים כללכלומר ממאי דקרא לחושבנא אתא דילמא למידרש כלל ופרט [וכלל] לחוד הוא דאתא ולא למנין י"א:

    קוטרשמתמר ועולה כמקל ולא יפציל לכאן ולכאן:

    מין אילןדהוא צרי:

    לגופה אתאלאשמועינן דאע"ג דריחיה רע משוינן ליה לקטרת:

    אם כןדבכלל ופרט וכלל לחוד בעי למידרשיה לא נכתוב קרא סמים אלא קח לך הוה משמע כלל אלא הכי נקט ברישא סמים וכתיב נמי קח לך למידרש כלל ופרט וכלל לקוטר ועולה כדלקמן ולמנין י"א:

    דבי רבי ישמעאלנמי בעיא י"א מדקתני או אינו כו' וליכא למידרשיה אלא כדדריש ליה ובעי קוטר ועולה:

    כלל בכלל ראשוןכולה מפרש לקמיה:

    ונילף נמי מלבונה כו'והיינו דפריך או אינו אלא פרט אחרון דהיינו לבונה. בפרט ראשון מייתי נמי דדמי ליה ולמעוטי דבר [שאין] ריחו נודף ולא קוטר ועולה נאמרה לי כשאר פרטי קמאי דמייתי מאי דדמי ליה:

    אם כןדכשאר פרטי מייתי ליה נכתביה במיצעי בהדי שאר פרטי קמאי והיינו דקאמר לאו:

    וקפריך ליה הש"ס הא לאו תירוצא הוא דאי כתבה ללבונה בהדי שאר פרטי בין שני הכללות הויין תרי סרי כגון סמים ב' ונטף ושחלת וחלבנה ולבונה הרי ו' וסמים כנגדן הרי י"ב ולהכי לא כתבה בהדי פרט דלא תימא י"ב בעינן ולעולם גמר מיניה:

    אם כן נכתביה במקום חלבנהדנשמע מיניה די"א הן ונשמע מיניה דאפילו אינו קוטר ועולה ונכתב חלבנה לבסוף דהא השתא מיהא לאו מידי גמרינן מיניה:

    ואגודתומשמע שכולן ביחד אז על ארץ יסדה:

    לאפוקי בהמהמשום דכתיב בהמה בההוא עניינא דלא סגי דלא קרי להו אדם:

    כל שישנו בסךכל שהוא עובר כשהוא סך את עצמו או אחרים שמצווה שלא יסוך משמן המשחה לזר:

    ישנו בבל ייסךמצווים אחרים עליו שלא לסוכו:

    למלכים וכהנים גדוליםלאחר שנמשחו:

    מה סיכה כל שהואדלא אשכחן שיעור בסיכה אף נתינה כל שהוא אף על גב דנתינה בעלמא כזית כדמפרש לקמן:

    נתינה בעלמא כזיתדגמרינן מנתינה דונתן לכהן את הקדש דכתיב ביה אכילה (ויקרא כ״ב:י״ד) ואיש כי יאכל קדש וכל אכילה כזית:

    מעיקרא לאו זרים הםדהא נמשחו מתחלה:

    רישוי: CC0

    כריתות ו עמוד ב

    ברייתא

    1תנו רבנן: מותר הקטרת, אחת לששים או לשבעים שנה, היו מפטמין אותה לחצאין. לפיכך יחיד שפיטם לחצאין חייב, דברי רבן שמעון בן גמליאל, שאמר משום הסגן.

    2אבל שליש ורביע לא שמעתי. וחכמים אומרים: בכל יום מתקן במתכונתה, והיה מכניס.

    3מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: שמן המשחה שפטמו לחצאין חייב, דכתיב: ״(שמות ל״, לז) ״והקטרת אשר תעשה״ כל שתעשה, והא אפשר דעבדה פרס בשחרית ופרס בין הערבים.

    ברייתא

    4ת"ר היו מחזירין אותה למכתשת פעמים בשנה, בימות החמה פזורה שלא תתעפש, בימות הגשמים צבורה כדי שלא תפוג ריחה. וכשהוא שוחק, אומר: הדק היטב, היטב הדק, דברי אבא יוסי בן יוחנן.

    5ושלש מנין יתירין שמהן כ"ג מכניס מלא חפניו ביוה"כ נותן אותה למכתשת בערב יוה"כ ושוחקן יפה יפה, כדי שתהא דקה מן הדקה, כדתניא: (ויקרא טז, יב) ״דקה״, מה ת"ל והלא כבר נאמר: (שמות ל, לו) ושחקת ממנו הדק מה ת"ל דקה כדי שתהא דקה מן הדקה׃

    6אמר מר כשהוא שוחק אומר היטב הדק הדק היטב מסייע ליה לר' יוחנן דאמר ר"י כשם שהדיבור רע ליין כן הדיבור יפה לבשמים׃

    7א"ר יוחנן י"א סממנין נאמרו לו למשה בסיני אמר רב הונא מאי קראה (שמות ל, לד) קח לך סמים תרי נטף ושחלת וחלבנה הא חמשה וסמים אחריני חמשה הא עשרה ולבונה זכה חד הא חד סרי׃

    8ואימא סמים כלל נטף ושחלת וחלבנה פרט סמים חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר שקיטר ועולה וריחו נודף אף כל דבר שקיטר ועולה וריחו נודף׃

    9וכ"ת א"כ לכתוב קרא חד פרטא לאיי מיצרך צריכי דאי כתב נטף ה"א מין אילן אין אבל גידולי קרקע לא מש"ה כתב ושחלת ואי כתב ושחלת ה"א גידולי קרקע אין אבל מין אילן אימא לא משום הכי כתב נטף׃

    10וחלבנה לגופיה אתא מפני שריחה רע א"כ מקח לך נפקא ליה׃

    11ואימא סמים בתראי תרין נינהו כסמים קדמאי א"כ נכתוב סמים סמים בהדי הדדי וסוף נכתוב נטף ושחלת וחלבנה׃

    12דבי רבי ישמעאל תני סמים כלל נטף שחלת וחלבנה פרט סמים חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר שקיטר ועולה וריחו נודף אף כל דבר שקיטר ועולה וריחו נודף׃

    13או אינו אלא כלל בכלל ראשון ופרט בפרט ראשון אמרת לאו הא אין לך עליך לדון בלשון אחרון אלא בלשון ראשון׃

    14אמר מר או אינו אלא כלל בכלל ראשון ופרט בפרט ראשון אמרת לאו הא אין עליך לדון מאי קושיא הכי קא קשיא ליה סמים בתראי תרי כי סמים קדמאי תרין הדר ושני כדשנין דא"כ נכתוב קרא סמים סמים נטף ושחלת וחלבנה׃

    15ומאי פרט בפרט ראשון הכי קא קשיא ליה מיני אילנות ילפי מן נטף וגידולי קרקע ילפי משחלת ולילפי נמי מלבונה זכה דאייתי בחד צד דניתי דבר שריחו נודף ואע"פ שאין קוטר ועולה׃

    16הדר אמר א"כ נכתוב קרא ללבונה זכה במיצעי ותילף מינה׃

    17אי כתביה לבונה זכה במיצעי הויין תרי עשר אם כן נכתוב קרא לבונה זכה במיצעי וחלבנה לבסוף ריש לקיש אמר מגופה מה לשון קטרת דבר שקוטר ועולה׃

    18א"ר חנא בר בזנא א"ר שמעון חסידא כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטרת אביי אמר מהכא (עמוס ט, ו) ואגודתו על ארץ יסדה:

    19והסך בשמן המשחה: ת"ר הסך בשמן המשחה לבהמה וכלים פטור לעובדי כוכבים ולמתים פטור בשלמא בהמה וכלים דכתיב ״(שמות ל״, לב) על בשר אדם לא ייסך ובהמה וכלים לאו אדם הוא מתים נמי פטור דכיון דמית ליה מת מיקרי ולאו אדם אלא עובדי כוכבים אמאי פטור הא אדם נינהו׃

    20לאיי דכתיב ״(יחזקאל לד״, לא) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויין אדם׃

    21והכתיב ״(במדבר לא״, מו) ונפש אדם ששה עשר אלף א"ל ההוא לאפוקי בהמה׃

    22והכתיב ״(יונה ד״, יא) ואני לא אחוס על נינוה וגו' ההוא לאפוקי בהמה׃

    23ואיבעית אימא כדקתני תנא קמיה דר"א כל שישנו בסך ישנו בבל ייסך וכל שאינו בסך אינו בבל ייסך׃

    ברייתא

    24תניא אידך הסך בשמן המשחה לבהמה וכלים לעובדי כוכבים ומתים פטור למלכים ולכהנים ר"מ מחייב ור' יהודה פוטר וכמה יסוך ויהא חייב ר' מאיר אומר כל שהוא רבי יהודה אומר כזית והאמר ר"י פטור כי פטר ר' יהודה גבי מלכים וכהנים גבי הדיוט מחייב׃

    25ר"מ ור' יהודה במאי פליגי א"ר יוסף בהא פליגי ר"מ סבר על בשר אדם לא ייסך כתיב ״וכתיב (שמות ל״, לג) ואשר יתן ממנו על זר מה סיכה כל שהוא אף נתינה כל שהוא׃

    26ורבי יהודה סבר ילפינן נתינה דעל זר מנתינה דעלמא מה נתינה דעלמא כזית אף נתינה דעל זר כזית אבל סיכה למימשח מלכים וכהנים דברי הכל כל שהוא׃

    27וא"ר יוסף במאי פליגי רבי מאיר ורבי יהודה גבי מלכים וכהנים ר"מ סבר ואשר יתן ממנו על זר כתיב ״ומלך וכהן השתא זרים נינהו ורבי יהודה סבר בעינן עד דאיכא זר מתחלתו ועד סופו ומלך וכהן מעיקרא לאו זרים הוו״׃

    28א"ר איקא בריה דרב אמי: ואזדו לטעמייהו, דתניא:

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' מה נתינהע' פסחים לב ע"ב תד"ה ואין:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כריתות דף ו׳ עמוד ב׳

    מסכת כריתות דף ו׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 28 קטעים ממוספרים, כ־771 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אחת לששים או לשבעים שנה גרסינן היו מפטמין אותה לחצאין שלא היה צריך לפטם אלא חצי שיעור משום דמותר דששים או שבעים שנה סלקי לחצי שיעור הקטרת פעמים לששים פעמים לשבעים או סמוך להם לפי שאין כל החפניים שוות:

    לשליש ולרביע לא שמעתי שהיו משהין המותר שמונים שנים או צ' או ק' שלא הוצרכו לפטם אלא שליש או רביע ויחיד נמי שפיטם שליש או רביע פטור:

    במתכונתה לישנא דקרא. אם היה רוצה לפטם הקטרת דבר יום ביומו עושה הילכך יחיד שלא פיטם אלא מנה חייב:

    חצאין דרבא לאו דוקא אלא כל דראוי להקטיר:

    בזורה מפזרה:

    היטב הדק הדק היטב הממונה אומר כן לשוחק:

    דיבור רע ליין במסכת מנחות בפרק כל הקרבנות (דף פז.) זרק הגיד של שמרים הגזבר הקיש שהגזבר מקיש בקנה למוציא היין ורומז לו ובלא דבור שרע הוא לנסכים ולא היה מדבר בפיו שהדבור רע ליין:

    י"א סמנים ולעיל חשבנו י"א צרי צפורן חלבנה ולבונה מר קציעה שבולת נרד כרכום הרי ח' קושט קנמון קילופה הרי י"א סממנים נאמרו לו למשה ולא ניקבו אלא ד' וכל י"א דבעי ניתיב ובלבד שיהא קוטר ועולה כדדרשינן לקמן בכלל ופרט כדברי ר' ישמעאל:

    ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Keritot 6b · Sefaria · CC0

    גליון הש"ס

    גמ' מה נתינה ע' פסחים לב ע"ב תד"ה ואין:

    Gilyon HaShas on Keritot 6b · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף ו׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־771 מילים ב־28 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 28 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 126 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: מותר הקטרת, אחת לששים או…״

      חכמים: רבן שמעון.

    2. קטע 213 מילים

      נפתחת ב״אבל שליש ורביע לא שמעתי. וחכמים אומרים:…״

    3. קטע 327 מילים

      נפתחת ב״מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: שמן המשחה…״

      חכמים: רבא.

    4. קטע 431 מילים

      נפתחת ב״ת"ר היו מחזירין אותה למכתשת פעמים בשנה,…״

      חכמים: אבא.

    5. קטע 546 מילים

      נפתחת ב״ושלש מנין יתירין שמהן כ"ג מכניס מלא…״

      חכמים: רב יוה.

    6. קטע 623 מילים

      נפתחת ב״אמר מר כשהוא שוחק אומר היטב הדק…״

    7. קטע 736 מילים

      נפתחת ב״א"ר יוחנן י"א סממנין נאמרו לו למשה…״

      חכמים: רב הונא.

    8. קטע 834 מילים

      נפתחת ב״ואימא סמים כלל נטף ושחלת וחלבנה פרט…״

    9. קטע 939 מילים

      נפתחת ב״וכ"ת א"כ לכתוב קרא חד פרטא לאיי…״

    10. קטע 1011 מילים

      נפתחת ב״וחלבנה לגופיה אתא מפני שריחה רע א"כ…״

    11. קטע 1118 מילים

      נפתחת ב״ואימא סמים בתראי תרין נינהו כסמים קדמאי…״

    12. קטע 1237 מילים

      נפתחת ב״דבי רבי ישמעאל תני סמים כלל נטף…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    13. קטע 1321 מילים

      נפתחת ב״או אינו אלא כלל בכלל ראשון ופרט…״

    14. קטע 1441 מילים

      נפתחת ב״אמר מר או אינו אלא כלל בכלל…״

    15. קטע 1532 מילים

      נפתחת ב״ומאי פרט בפרט ראשון הכי קא קשיא…״

    16. קטע 1610 מילים

      נפתחת ב״הדר אמר א"כ נכתוב קרא ללבונה זכה…״

    17. קטע 1727 מילים

      נפתחת ב״אי כתביה לבונה זכה במיצעי הויין תרי…״

    18. קטע 1834 מילים

      נפתחת ב״א"ר חנא בר בזנא א"ר שמעון חסידא…״

      חכמים: אביי.

    19. קטע 1949 מילים

      נפתחת ב״והסך בשמן המשחה: ת"ר הסך בשמן המשחה…״

    20. קטע 2019 מילים

      נפתחת ב״לאיי דכתיב (יחזקאל לד, לא) ואתן צאני…״

    21. קטע 2113 מילים

      נפתחת ב״והכתיב (במדבר לא, מו) ונפש אדם ששה…״

    22. קטע 2213 מילים

      נפתחת ב״והכתיב (יונה ד, יא) ואני לא אחוס…״

    23. קטע 2318 מילים

      נפתחת ב״ואיבעית אימא כדקתני תנא קמיה דר"א כל…״

    24. קטע 2444 מילים

      נפתחת ב״תניא אידך הסך בשמן המשחה לבהמה וכלים…״

      חכמים: רבי יהודה.

    25. קטע 2534 מילים

      נפתחת ב״ר"מ ור' יהודה במאי פליגי א"ר יוסף…״

    26. קטע 2627 מילים

      נפתחת ב״ורבי יהודה סבר ילפינן נתינה דעל זר…״

      חכמים: רבי יהודה.

    27. קטע 2740 מילים

      נפתחת ב״וא"ר יוסף במאי פליגי רבי מאיר ורבי…״

      חכמים: רבי מאיר, רבי יהודה.

    28. קטע 288 מילים

      נפתחת ב״א"ר איקא בריה דרב אמי: ואזדו לטעמייהו,…״

      חכמים: רב אמי.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כריתות דף ו׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026