מסכת כריתות דף כ״ה עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Keritot 25a, Chapter 6 HaMevi Asham
רש"י
גבול שמעתי - מאימתי נאסרת:
ר' שמעון פוטר - מאותו ואת בנו:
שחיטה שאינה ראויה - באכילה כגון הא דאסירא באכילה דהא מחיים נאסרו כולן:
אמאי פטר ר"ש שחיטה הראויה - לאכילה היא:
וכי תימא קסבר ר"ש עגלה בשחיטה כשרה - לכפרתה והויא לה שחיטה שאינה ראויה לאכילה ומשמע דשחיטה במקום עריפה קיימא:
הכשר בפרה - בפרה אדומה:
אינה כן - באשם תלוי דבהא לא פליגי רבנן אם עד שלא נערפה תצא ותרעה בעדר:
הא איתסרא מחיים - כשירדה לנחל איתן:
עד שלא נראית לעריפה - דלא ירדה לנחל איתן:
משנערפה תקבר במקומה - נערפה אין לא נערפה לא:
תנאי היא - אי אסורה מחיים אי לא דתנא דבי רבי ישמעאל סבר מחיים אסורה:
מכשיר בפנים - אשם מצורע:
מכפר - חטאות ואשמות:
מכשיר בחוץ - צפרי מצורע:
מכפר בחוץ - שעיר המשתלח ועגלה ערופה:
מה מכשיר האמור בפנים עשה בו מכשיר - אשם מצורע כמכפר כשאר חטאות ואשמות:
אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ עשה בו מכשיר - צפרי מצורע דאסורין בהנייה מחיים כמכפר בשעיר המשתלח ועגלה ערופה. אלמא סבירא ליה דעגלה ערופה מחיים אסירא דכי היכי דגמר מכשיר ממכפר יליף מכפר ממכפר עגלה משעיר ושעיר ודאי אסור מחיים כשאר קדשים. והכי מפרש במסכת קדושין בשילהי האיש מקדש (קידושין דף נז.):
מתני' עד שתכנס לבית הספק - ושאר ימות השנה הוא דאיכא למיחש בספק שמא חטא או שום עון או לאו אבל השתא ליכא למיחש דהא כיפר יום הכפורים:
גליון מאי טעמא דרבי אליעזר אי סלקא דעתך חובה כו' - מאי טעמא דרבי אליעזר דאמר אשם תלוי בא בנדבה היינו טעמא דאי ס"ד חובה הוא בא אם כן כי מתיידע ליה ודאי אמאי מייתי חטאת והלא כבר יצא ידי חובתו אלא ודאי נדבה הוא כדורון עולה ושלמים. עכה"ג :
גמ' להגן עליו - מן היסורין עד שיוודע לו:
דלמא אשם תלוי - מדקיל כולי האי דאתי על הספק איכא למימר נמי דדינו כעולה ושלמים דאתו בחובה כגון עולת ראייה ושלמי חגיגה ואתו בנדבה אשם תלוי נמי אתי בחובה ובנדבה:
1א"ר ינאי: גבול שמעתי בה ושכחתי, ונסבין חברייא למימר: ירידתה לנחל איתן אוסרתה.
2אמר רב המנונא: מנא אמינא לה? דתנן: השוחט פרת חטאת, ושור הנסקל, ועגלה ערופה ר"ש פוטר, וחכמים מחייבין.
3בשלמא לדידי, דאמינא מחיים, בהא פליגי ר"ש ורבנן, דר"ש סבר: שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה.
4ורבנן אמרי: שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה. אלא אי אמרת לאחר עריפה, אמאי פטר ר"ש שחיטה ראויה היא!
5וכי תימא: סבר ר"ש עגלה בשחיטה כשרה, והתנן: כשר בפרה פסול בעגלה ערופה, פסול בפרה כשר בעגלה ערופה. פרה, בשחיטה כשרה, בעריפה פסולה, עגלה, בעריפה כשרה, בשחיטה פסולה!
6אישתיק. לבתר דנפק, אמר: מאי טעמא לא אמינא ליה דר"ש סבר: עגלה בשחיטה כשירה!
7ורב המנונא אמר לך: לא נשתמיט תנא דנשמעינן עגלה בשחיטה כשרה, דתימא ר"ש היא.
8אמר רבא: מנא אמינא לה? מדתנן: עגלה ערופה אינה כן, עד שלא נערפה תצא ותרעה בעדר. ואי אמרת מחיים, אמאי תצא ותרעה בעדר? הא איתסרא לה מחיים!
9תני: עד שלא נראית לעריפה. אימא סיפא: משנערפה תקבר במקומה! תני: משנראית לעריפה.
10אם כן, אימא סיפא: שעל הספק באה מתחלה, כיפרה ספיקה והלכה לה. ואי מחיים, עדיין לא כיפרה ספיקתה׃
11תנאי היא, דתניא: נאמר מכשיר ומכפר בפנים, ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ.
12מה מכשיר ומכפר האמור בפנים, עשה בו מכשיר כמכפר אף מכשיר [ומכפר] האמור בחוץ, עשה מכשיר כמכפר.
מתני׳ · משנה
13ר"א אומר: מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל עת שירצה. הוא היה נקרא אשם חסידים. אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מאחר יום כיפורים יום אחד.
14אמר: המעון הזה! אילו היו מניחין לי הייתי מביא, אלא אומרים לי: המתין עד שתכנס הספק, וחכ"א אין מביא אשם תלוי אלא על שזדונו כרת ושגגתו חטאת׃
15חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין להביא לאחר יום הכיפורים וחייבי אשמות תלויין פטורין מי שבא בידו ספק עבירה ביוה"כ אפילו עם חשיכה פטור שכל היום מכפר׃
16האשה שיש עליה חטאת העוף ספק ועבר עליה יוה"כ חייבת להביא לאחר יום הכיפורים מפני שהיא מכשרת לאכול בזבחים חטאת העוף הבאה על הספק אם משנמלקה נודע תקבר:
גמ׳ · גמרא
17מ"ט דר' אליעזר אי ס"ד חובה היא מתיידע ליה: אמאי מייתי חטאת אלא ש"מ נדבה היא׃
18ורבנן עולה ושלמים הוא דאתו בנדר ונדבה אבל חטאת ואשם חובה נינהו ואשם תלוי היינו טעמא דמייתי מקמי דמתיידע ליה להגן עליו דהתורה חסה על גופן של ישראל׃
19א"ל רב אחא בריה דרבא: לרב אשי דילמא אשם תלוי כעולה ושלמים מה עולה ושלמים דאתו בחובה ואתו בנדבה אשם תלוי נמי דאתי בחובה אתי נמי בנדבה׃
20א"ל עולה ושלמים עיקר בנדבה כתיב״י אשם תלוי עיקר בחובה כתיב״׃
21תני רבי חייא קמיה דרבא׃
תוספות
אמאי פטר ר"ש שחיטה ראויה היא - הקשה הר"ר משה לישני דשחט אמה ואח"כ ערפה דעריפתה זו היא שחיטתה כדאיתא פרק שני שעירי (יומא דף סד.) דחייתו לצוק זו היא שחיטתו ויש לומר דמכל מקום לא היה לו לתנא לקרות ושחטה דהתם אין בברייתא ושחטה רק בעי לאשכוחי ביה מחוסר זמן במשתלח:
הא איתסרא לה מחיים - וא"ת ומה בכך והרי אשם ודאי דנודע עד שלא נשחט יצא וירעה ויש לומר דיש לנו לדמויי עגלה ערופה לאשם תלוי שבאה לכפר הספק שעל ספק באתה מתחלה כיפר ואם כן דמיתסר מחיים גם אחר שנודע באיסור הראשון עומדת:
תנאי היא נאמר מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ כו' אף מכשיר ומכפר בחוץ עשה מכשיר - פירוש צפורי מצורע כמכפר עגלה ערופה קשה ומנלן דמיתסרא מחיים אימא דיליף מעגלה ערופה וצפורי מצורע נאסרים לאחר שחיטה וכן קשיא פרק האיש מקדש (קדושין דף נז. ושם) דמייתי מינה דצפורי מצורע מיתסרי מחיים ובקונט' פירש כאן אלמא סבירא ליה עגלה ערופה אסירא מחיים דכי היכי דגמר מכשיר ממכפר כל שכן דגמר מכפר ממכפר עגלה משעיר המשתלח ושעיר המשתלח ודאי אסור מחיים כשאר קדשים ודוחק ור"י מפרש דמכשיר בחוץ היינו משולחת ובמקצת ספרים הוא כתיב וה"פ אף בחוץ עשה מכשיר משולחת דאסור בהנאה כמו עגלה ערופה והדר נילף עגלה ממכשיר כי היכי דאסורה מחיים הכי נמי עגלה והכי נמי שחוטה אסורה מחיים וניחא השתא הך דקדושין ועוד י"ל (בהך) התם על כרחך הך בנין אב דמכשיר כמכפר לא אתא אלא ללמד על צפורי מצורע דאסירי מחיים דאי לאחר שחיטה ל"ל מלא תאכלו לרבות השחוטה שמעינן איסור הנאה וא"ת ולא תאכלו היכי משתמע איסור הנאה והלא הוא כתוב גבי עופות טמאין דמותרין בהנאה וי"ל דגלי לן קרא דשחוטה מיתסרא סברא הוא שגם המשולחת שתאסר עד השילוח שסברא הוא ששתיהן שוות עד גמר מצוותן ואיסור שבמשולחת היינו איסור הנאה הילכך שחוטה נמי תיאסר בהנאה וכן צ"ל בסוגיא דהתם:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רש"ש
רש"י ד"ה אף מכשיר - כמכפר כשעיר כו'. כצ"ל בכ"ף:
תד"ה תנאי היא - אימא דיליף מע"ע דציפרי מצורע כו'. כצ"ל:
במשנה חוץ מאחר יוה"כ יום אחד - נראה משום דבכל יום הי' מע"ל בין א"ת לא"ת או קרוב לו לכן חשש שמא חטא בינתיים. אבל יוה"כ דכל היום מכפר והוא לא היה יכול להביאו אלא קודם תמיד של בה"ע א"כ יחסר הרבה ממע"ל לכן ליכא חשש כ"כ שמא חטא בינתיים:
שם חטאת העוף הבאה עה"ס כו' - והנה אם קודם שנמלקה נודע לה שלא ילדה מבואר לקמן (כו ב) בברייתא דת"כ דריו"ח דתצא לחולין. ותמיהני מדוע לא תני לה בר"פ דחה"ע הבאה עה"ס אינו כן ר"ל כא"ת:
גמרא ורבנן כו' וא"ת ה"ט כו' להגן עליו כו' - לקמן (כו ב) וכרבא:
שם (בסה"ע) תני ר"ח קמי' דרבא - בגליון נדפס הגה דאולי צ"ל קמי' דרבי. וזה שבוש מדאמר לקמן א"ל מ"ט לא מתני' כו' תניתה קמי מר ומנו רבה. אלא ודאי גי' שלפנינו נכונה ור"ח י"ל דהוא רב חייא בר אבין דרבא אמר בס"פ שמונה שרצים (וש"נ) אני וארי שבחבורה ומנו ר"ח בר"א ובנדרים (לד ב) בעי מיניה דרבא:
רש"י ד"ה דלמא א"ת - איכא למימר נמי כו'. כצ"ל:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
מסכת כריתות דף כ״ה עמוד א׳
מסכת כריתות דף כ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־415 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: כריתות דף כ״ה ע״א
פתיחה בקורא