בוני התלמוד

    מסכת כריתות דף ח׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ה' אשמות תלויין [כו'] חוששין לפשיעהאם לא הצריכוה לומר על האחרונה אני מביאה תהא סוברת שנפטרה בקרבן זה ולא יהו השאר עליה חובה ותפשע ולא תביאם וכי מצרכת לה לומר על האחרונה אני מביאה ידעה דהשאר עליה חובה אבל על הספק שאין השאר עליה חובה לא מזקקינן לה לומר על האחרונה אני מביאה:

    ורבי עקיבא לא חייש לפשיעהואני שמעתי חוששין לפשיעה שמא תפשע ולא תביא אפילו קרבן אחד ותאכל זבחים בטומאת הגוף וקשיא לי בגוה טובא חדא אפשר היא מתיא קרבנה ומשום דלא מצרכת לה לומר על האחרונה ליחוש שמא תחזור בה ועוד אי חיישת להכי כל שכן דעל הספק היא מקילה ואמאי לא מצרכת לה לומר על האחרונה ליחוש שמא תחזור בה ולא תביאנו ואכלה בקדשים בספק טומאת הגוף:

    מתני' ארבעה מחוסרי כפרהמביאין חטאת ולא על חטא אלא לאכול בקדשים:

    עד שיזרוק עליו הדםדבעי איתויי קרבן כדמפרש לקמיה:

    ונזיר ליינו ולתגלחתו ולטומאתוונזיר מחוסר כפרה שכל זמן שלא כיפר אסור ביין ובתגלחת ולטמא למתים:

    גמ' דמני להו בתריןדחשיב זב וזבה בתרין מהנך מחוסרי כפרה:

    מבשרומכח אברו ומתוקף יצרו:

    זבה מטמאה באונס כדאמרינן בפרק בנות כותים (נדה דף לו:) וכי יזוב זוב דמה (ויקרא ט״ו:כ״ה) הרי אונס אמור:

    ומטמא בראיותאם ראה ג' ביום אחד:

    כבימיםאם ראה ג' ימים רצופין כדמפרש בב"ק בפרק ב' (דף כד.) זבה לא מטמאה אלא בימים:

    הרי כאן שניםדצרוע משמע בין זכר בין נקבה מטמאין בנגעים:

    ה"ג א"כ מה ת"ל איש לענין של מטהדלטהרת טומאת נגעים א"א שהרי נאמר והצרוע:

    אישדכתיב במקרא העליון לענין מקרא התחתון שפריעה ופרימה כתובה באחרונה לומר לך איש פורע ופורם:

    עיקר טומאתן חלוקהזה בראיות ובימים וזו בימים ולא בראיות:

    כגריסדזהו שיעור נגע כחצי פול:

    סוף סוף נזירמ"ט לא תני הא לאישתרויי הוא: ומשני ההוא לאו לאשתרויי בקדשים אלא ביין דחולין הוא וכי קחשיב כפרה דמעכבא שום אכילה דקדשים:

    גר מעוכב לאכול בקדשיםדאפילו לרבנן סבירא להו כר"א בן יעקב דאמר לאישתרויי הוא דמייתי והא דלא תני ליה משום דלא מיקרי מחוסר כפרה:

    הביא פרידה אחתגוזל אחד שחרית:

    אוכל בקדשים לערבובלבד שיביא השניה כדאמרינן לקמן להביא פרידה אחת א"א:

    כאן שתיהן עולותכדאמרן לקמן בגמ' (כריתות ט.) מדור המדבר:

    הביא חובתו מן הבהמהעולה אחת יצא:

    עולה ושלמיםלאו דוקא אלא משום דבעי למיתני מנחה ושלמים לא יצא:

    מה אתם עולה ושלמיםדכתיב (שמות כ״ד:ה׳) וישלח את נערי בני ישראל וגומר:

    לא תיסגי בגוהעד דמייתי שלמים:

    שכולו לה'שאין כהן נהנה ממנו דבעולת בהמה איכא עורה לכהנים אבל עולת העוף ליכא מידי:

    כריתות ח עמוד ב

    1חמש אשמות תלויין, כי מייתי חד מי מיפטר? והתניא, זה הכלל: כל שחלוקין בחטאות חלוקין באשמות!

    2אלא, דכולי עלמא לטבילות מדמי להון, ובחוששין לפשיעה קמיפלגי, רבי יוחנן בן נורי סבר: חיישינן לפשיעה, ורבי עקיבא סבר: לא חיישינן לפשיעה.

    3הדרן עלך שלשים ושש׃

    מתני׳ · משנה

    4ארבעה מחוסרי כפרה, וארבעה מביאין על הזדון כשוגג.

    5ואלו הן מחוסרי כפרה: הזב, והזבה, והיולדת, והמצורע.

    6רבי אליעזר בן יעקב אומר: גר מחוסר כפרה עד שיזרוק עליו הדם. נזיר ליינו ותגלחתו וטומאתו.

    גמ׳ · גמרא

    7מאי שנא זב וזבה דמני להון בתרין משום דחלוקה טומאתו דזב לא מטמא באונס וזבה לא מטמאה בראיות כבימים׃

    8דתניא (ויקרא טו, ב) מבשרו ולא מחמת אונסו (ומי טמא) בראיות כבימים דתניא תלה הכתוב את הזכר בראיות ואת הנקבה בימים וזבה מטמאה באונס ולא מטמאה בראיות כבימים׃

    9מצורע ומצורעת נמי חלוקה טומאתן דמצורע טעון פריעה ופרימה דכתיב ״(ויקרא יג״, מה) בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ואסור בתשמיש המטה׃

    10ומצורעת אינה טעונה פריעה ופרימה דתניא אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר (ויקרא יג, מה) והצרוע הרי כאן שנים׃

    11אם כן מה ת"ל איש נתקו הכתוב מענין של מעלה לענין של מטה לומר איש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת ומותרת בתשמיש המטה שנאמר ״(ויקרא יד״, ח) וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים ולא מחוץ לאהלה׃

    12הלכך נמנינהו בתרין זב וזבה עיקר טומאתן חלוקה מצורע ומצורעת אין עיקר טומאתן חלוקה האי והאי כגריס הוא:

    13ר"א בן יעקב אומר גר מחוסר כו': ות"ק מאי טעמא לא תני גר כי קתני מדעם דמישרי למיכל בקדשים גר כי קא מייתי קרבן לאכשורי נפשיה למיעל בקהל׃

    14ונזיר מאי טעמא לא תני סוף סוף נזיר נמי כי מייתי קרבן לאישתרויי למישתי יין דחולין הוא׃

    15ור"א דקתני נזיר למישרי נפשיה ניתני נמי נזיר טמא כי קא מייתי קרבן למיחל עליה נזירות בטהרה הוא׃

    ברייתא

    16תנו רבנן גר מעוכב לאכול בקדשים עד שיביא קינו הביא פרידה אחת שחרית אוכל בקדשים לערב כל הקינין שבתורה אחד חטאת ואחד עולה כאן שתיהן עולות׃

    17הביא חובתו מן הבהמה יצא עולה ושלמים יצא מנחה ושלמים לא יצא לא אמרו קן אלא להקל׃

    18מאי שנא מנחה ושלמים דלא יצא דכתיב ״(במדבר טו״, יד) כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף גר עולה ושלמים׃

    19א"כ חובתו אחת מן הבהמה לא תיסגי עליה בגוויה דהכתיב ״כאשר תעשו כן יעשה אר״פ יש לומר לעוף איתרבי לעולת בהמה לא כל שכן׃

    20אי הכי אפילו מנחה נמי מיעט קרא כן׃

    21ועוף היכא איתרבי דת"ר כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף הוא עולה ושלמים שנא' (במדבר טו, טו) ככם כגר מנין לרבות את העוף. ת"ל (במדבר טו, י) אשה ריח ניחוח לה' איזה דבר שכולו לה' הוי אומר עולת העוף׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כריתות דף ח׳ עמוד ב׳

    מסכת כריתות דף ח׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־422 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ה' אשמות תלויין [כו'] חוששין לפשיעה אם לא הצריכוה לומר על האחרונה אני מביאה תהא סוברת שנפטרה בקרבן זה ולא יהו השאר עליה חובה ותפשע ולא תביאם וכי מצרכת לה לומר על האחרונה אני מביאה ידעה דהשאר עליה חובה אבל על הספק שאין השאר עליה חובה לא מזקקינן לה לומר על האחרונה אני מביאה:

    ורבי עקיבא לא חייש לפשיעה ואני שמעתי חוששין לפשיעה שמא תפשע ולא תביא אפילו קרבן אחד ותאכל זבחים בטומאת הגוף וקשיא לי בגוה טובא חדא אפשר היא מתיא קרבנה ומשום דלא מצרכת לה לומר על האחרונה ליחוש שמא תחזור בה ועוד אי חיישת להכי כל שכן דעל הספק היא מקילה ואמאי לא מצרכת לה לומר על האחרונה ליחוש שמא תחזור בה ולא תביאנו ואכלה בקדשים בספק טומאת הגוף:

    מתני' ארבעה מחוסרי כפרה מביאין חטאת ולא על חטא אלא לאכול בקדשים:

    עד שיזרוק עליו הדם דבעי איתויי קרבן כדמפרש לקמיה:

    ונזיר ליינו ולתגלחתו ולטומאתו ונזיר מחוסר כפרה שכל זמן שלא כיפר אסור ביין ובתגלחת ולטמא למתים:

    גמ' דמני להו בתרין דחשיב זב וזבה בתרין מהנך מחוסרי כפרה:

    מבשרו מכח אברו ומתוקף יצרו:

    זבה מטמאה באונס כדאמרינן בפרק בנות כותים (נדה דף לו:) וכי יזוב זוב דמה (ויקרא ט״ו:כ״ה) הרי אונס אמור:

    ועוד 17 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Keritot 8b · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף ח׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־422 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״חמש אשמות תלויין, כי מייתי חד מי…״

    2. קטע 222 מילים

      נפתחת ב״אלא, דכולי עלמא לטבילות מדמי להון, ובחוששין…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי עקיבא.

    3. קטע 34 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך שלשים ושש…״

    4. קטע 49 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ ארבעה מחוסרי כפרה, וארבעה מביאין על…״

    5. קטע 58 מילים

      נפתחת ב״ואלו הן מחוסרי כפרה: הזב, והזבה, והיולדת,…״

    6. קטע 616 מילים

      נפתחת ב״רבי אליעזר בן יעקב אומר: גר מחוסר…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    7. קטע 720 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי שנא זב וזבה דמני להון…״

    8. קטע 828 מילים

      נפתחת ב״דתניא (ויקרא טו, ב) מבשרו ולא מחמת…״

    9. קטע 922 מילים

      נפתחת ב״מצורע ומצורעת נמי חלוקה טומאתן דמצורע טעון…״

    10. קטע 1021 מילים

      נפתחת ב״ומצורעת אינה טעונה פריעה ופרימה דתניא אין…״

    11. קטע 1136 מילים

      נפתחת ב״אם כן מה ת"ל איש נתקו הכתוב…״

    12. קטע 1218 מילים

      נפתחת ב״הלכך נמנינהו בתרין זב וזבה עיקר טומאתן…״

    13. קטע 1328 מילים

      נפתחת ב״ר"א בן יעקב אומר גר מחוסר כו':…״

      חכמים: רבן לאכשורי.

    14. קטע 1417 מילים

      נפתחת ב״ונזיר מאי טעמא לא תני סוף סוף…״

      חכמים: רבן לאישתרויי.

    15. קטע 1518 מילים

      נפתחת ב״ור"א דקתני נזיר למישרי נפשיה ניתני נמי…״

      חכמים: רבן למיחל.

    16. קטע 1626 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן גר מעוכב לאכול בקדשים עד…״

      חכמים: רב כל.

    17. קטע 1717 מילים

      נפתחת ב״הביא חובתו מן הבהמה יצא עולה ושלמים…״

    18. קטע 1822 מילים

      נפתחת ב״מאי שנא מנחה ושלמים דלא יצא דכתיב…״

    19. קטע 1924 מילים

      נפתחת ב״א"כ חובתו אחת מן הבהמה לא תיסגי…״

      חכמים: רבי לעולת.

    20. קטע 208 מילים

      נפתחת ב״אי הכי אפילו מנחה נמי מיעט קרא…״

    21. קטע 2142 מילים

      נפתחת ב״ועוף היכא איתרבי דת"ר כאשר תעשו כן…״

      חכמים: רבי דת.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כריתות דף ח׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026