בוני התלמוד

    מסכת כריתות דף י״ג עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    רוקו בכל שהואדכתיב (ויקרא ט״ו:ח׳) וכי ירוק הזב בטהור וגו' וזובו ומי רגליו ילפינן מרוקו במסכת נדה בפרק דם הנדה (נדה דף נה.):

    ושהה כדי אכילת פרס(יב:) משמע במקדש שהה והיינו דקפריך בגמרא מה לי לישהויי דקתני ושהה:

    עד מ' יוםמתוק הוא ולא משכר:

    מוזהרין עליו בכל שהוא ומגתואבל אינו במיתה עד שישתה רביעית בן מ' יום:

    במאי פליגיתנא קמא ור' יהודה:

    שכר שכר מנזיר:

    דבילה קעיליתמקום:

    נדרא עלה דביתהושלא ליהנות הימנה:

    אתא לקמיה דרב אשילאחר אכילה ושתיה:

    לא מוקים אמורא עליהלמידרש בפירקא:

    מיומא טבא לחבריהמאחר שעשה שמחת יום טוב שאכל ושתה עד למחר משום שכרות:

    ביותר מרביעיתאף על גב דרמא ביה מיא משכר ואנא יותר מרביעית שתאי:

    ולהבדיליין ושכר אל תשת בבואכם אל אהל מועד וגו' ולהבדיל וגו' ובבואכם להבדיל בין הקדש והחול נמי אל תשת יין ושכר:

    הדמין והערכין והקדשותשאסורים שתויי יין לשום אותן לבעלים לפדותן דדילמא לא שיימי להו שפיר:

    ההוראהשל איסור והיתר שתויי יין אסורין בה:

    מדרשותשדורשין בפירקא אסור לשתויי יין שיש בהן הוראה:

    הלכהלמשה מסיני:

    תלמוד לומר ולהורותלאפוקי משנה שאין מורין הלכה מתוך משנה הלכך מותר לשתויי יין לשנות:

    ר' יוסי אומר יכול אפילו התלמודיהא אסור ללמוד תלמוד לומר ולהורות לא אסרתי אלא הוראת הלכה למעשה:

    שתויי יין מוריםששרץ טמא וצפרדע טהור ואין חוששין שהרי לכל גלוי:

    נימא רבי יוסי בר יהודה היאדאמר שתויי יין מותר בגמרא ואי אפשר שלא יבין ויורנו משם ולא רבנן דאסרו אפילו לשנות בגמרא וכל שכן שום הוראה:

    והא רב לא מוקים כו'ואמאי לא דריש בפירקא כיון דגמרא שרי כל שכן מדרשות:

    לא סגי בלא הוראהדכ"ע בעו מיניה:

    מתני' ד' חטאותחד משום דאכל קדש בטומאה וחד משום חלב וחד משום נותר וחד משום יוה"כ:

    ואשםמעילה:

    אינו מן השםדאין חיוב זה משום אכילה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    כריתות 13 עמוד ב

    1וחלב אשה מטמאין טומאת משקין ברביעית. רוקו, זובו, ומימי רגליו מטמאין טומאה חמורה, בכל שהוא.

    2ואי אמרת מקום חלב מעיין חלב נמי נטמא טומאה חמורה בכל שהוא, כזובו ורוקו! אלא שמע מינה: מקום חלב אשה לאו מעיין הוא.

    3אי הכי, קשיא הא מתניתא ואמר רבא: ״מטמא בין לרצון ובין שלא לרצון״!

    4מי סברת ״שלא לרצון״ דאמר דלא ניחא ליה? לא, מאי ״שלא לרצון״ דאמר, דדעתיה דתינוק קריבא לגבי חלב, אבל אמר לא ניחא ליה טהור.

    5אכל אוכלין טמאין וכו'. למה לי שהייה, דקתני: ושהה? אמר רב יהודה, הכי קתני: אכל אוכלין טמאין, ושתה משקין טמאין, ושתה רביעית יין, ושהה באכילתן ובשתייתן כדי אכילת פרס, ונכנס למקדש חייב.

    6ר"א אומר כו'. ת"ר (ויקרא י, ט) ״יין ושכר אל תשת״ יכול אפילו כל שהוא, אפילו מגתו?

    7ת"ל ״ושכר״ אין אסור אלא כדי לשכר, וכמה כדי לשכר? רביעית יין בן מ' יום.

    8אם כן, מה ת"ל ״יין״? לומר לך שמוזהרין עליו כל שהוא, ומוזהרין עליו מגתו.

    9ר' יהודה אומר: ״יין״ אין לי אלא יין, שאר משכרין מנין? ת"ל ״ושכר״. אם כן, מה ת"ל ״יין״? על היין במיתה, ועל שאר משקין באזהרה.

    10ר' אליעזר אומר: ״יין אל תשת ושכר״ אל תשתהו כדרך שכרותו, הא אם הפסיק בו, או נתן לתוכו מים כל שהוא פטור.

    11במאי פליגי? תנא קמא סבר: גמרינן (במדבר ו, ג) ״שכר״ ״שכר״ מנזיר.

    12ור' יהודה לא יליף ״שכר״ ״שכר״ מנזיר. ור' אליעזר סבר: מאי ״שכר״? מידי דהוא משכר.

    13כמאן אזלא הא דתניא: אכל דבילה קעילית, ושתה דבש או חלב, ונכנס למקדש ושימש לוקה, כמאן? כר' יהודה. אמר רב יהודה בר אחותאי: הלכה כרבי אליעזר וקרי רב עליה דרבי אלעזר: ״טובינא דחכימי״.

    14רב אחא דהוצל הוה נידרא עלה דביתהו, אתא לקמיה דרב אשי, א"ל זיל האידנא ותא למחר, דרב לא מוקי אמורא עליה מיומא טבא לחבריה משום שכרות.

    15אמר ליה, והאמר רב: הלכה כר' אלעזר, ומר הוא דקא רמי ביה מיא! אמר ליה, הא לא קשיא: הא ברביעית, הא ביותר מכדי רביעית.

    ברייתא

    16ת"ר (ויקרא י, י) ״ולהבדיל בין הקודש ובין החול״ אלו דמין וערכין, חרמין והקדשות.

    17״בין הטמא ובין הטהור״ אלו טמאות וטהרות. ״ולהורות״ זו הוראה. ״את כל החוקים״ אלו מדרשות. ״אשר דבר ה'״ זו הלכה. ״ביד משה״ זה תלמוד.

    18יכול אף המשנה? ת"ל ״ולהורות״. ר' יוסי בר' יהודה אומר: יכול אף תלמוד? ת"ל ״ולהורות״.

    19כמאן אזלא הא דתניא: יצא שרץ טמא, וצפרדע טהור, ששתויי יין מורין בהן הוראה. נימא רבי יוסי בר' יהודה היא, ולא רבנן? אפי' תימא רבנן, ושאני הכא, דזיל קרי בי רב הוא.

    20אמר רב: הלכה כרבי יוסי ברבי יהודה. והא רב לא מוקים אמורא מיומא טבא לחבריה משום שכרות! שאני רב, דאורי מורי. וניקם דלא לורי! כל היכא דיתיב רב לא סגי ליה בלא הוראה.

    מתני׳ · משנה

    21יש אוכל אכילה אחת וחייבין עליה ארבעה חטאות ואשם אחד: טמא שאכל חלב, והיה נותר מן המוקדשין, ביוה"כ׃

    22רבי מאיר אומר: אם היה שבת והוציאו חייב. אמרו לו: אינו מן השם.

    תוספות

    וחלב האשה מטמא טומאת משקין ברביעיתואם תאמר כיון דמשקה הוי מן התורה כדמשמע בפרק דם הנדה (נדה נה:) דקאמר דמעות עינו דכתיב ותשקמו בדמעות שליש (תהילים פ׳:ו׳) וחלב דכתיב ותפתח את נאד החלב ותשקהו (שופטים ד׳:י״ט) א"כ ליטמא בכל שהוא כמו שאר משקין כדמשמע פר' קמא דפסחים (דף יד.) דקאמר (אי) דאיכא משקה בהדי בשר ואין רגילות שיהא רביעית מים נדבק בבשר וגם פרק קמא דהתם (דף יז:) קאמר משקה דמטבחייא דכן לא אמרן אלא ברביעית דחזי להטביל מחטין וצינורות אבל בציר מרביעית לא וגם בפ' אלו דברים (ברכות נב.) קאמר נוטלין לידים ואח"כ מוזגין הכוס שמא יטמאו המשקין שאחורי הכוס מחמת הידים ויחזרו ויטמאו הכוס ואין רגילות שיהא נדבק רביעית בדופני הכוס לכך נראה לומר שאין אלו רק מדרבנן ולכך בעי רביעית וקרא דקמייתי אסמכתא בעלמא:

    ונכנס למקדשפירוש ועבד עבודה אבל בכניסה בלא עבודה לא מחייב והכי פירשו בתורת כהנים:

    אמר רב הלכה כרבי אליעזרואם תאמר והא אמר רב (כתובות דף י:) אכל תמרים אל יורה ויש לומר דהתם מדרבנן אבל מן התורה יין דוקא:

    ארבע חטאות ואשם אחדואם תאמר אמאי לא חשיב ה' כגון נשבע שלא יאכלנו ואכלה ויש לומר מידי דאיתיה בשאלה לא קתני ומוקדשין דתני אף על גב דהוו בשאלה מכל מקום השתא שנשחטו ונזרקו דמן כהילכתא ליתא בשאלה אבל ליכא למימר דאיירי בבכור שהרי קאמר בגמרא אקדשיה מיגו דאיתוסף בה איסור וכו' ואי הוי מיירי בבכור לא הוה אומר אקדשיה שהרי קדוש בפטר רחם:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    מתני' ואשם א'ע' זבחים מה ע"א תד"ה והשוחטן ובחולין קיז ע"א תד"ה אמר ר"י:

    שם ר"מ אומרע' קצות החשן ר"ס כ"ח:

    תוס' ד"ה ואשם כו' אנותרע"ל כג ע"א ברש"י ד"ה בגסה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כריתות דף י״ג עמוד ב׳

    מסכת כריתות דף י״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־460 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    רוקו בכל שהוא דכתיב (ויקרא ט״ו:ח׳) וכי ירוק הזב בטהור וגו' וזובו ומי רגליו ילפינן מרוקו במסכת נדה בפרק דם הנדה (נדה דף נה.):

    ושהה כדי אכילת פרס (יב:) משמע במקדש שהה והיינו דקפריך בגמרא מה לי לישהויי דקתני ושהה:

    עד מ' יום מתוק הוא ולא משכר:

    מוזהרין עליו בכל שהוא ומגתו אבל אינו במיתה עד שישתה רביעית בן מ' יום:

    במאי פליגי תנא קמא ור' יהודה:

    שכר שכר מנזיר:

    דבילה קעילית מקום:

    נדרא עלה דביתהו שלא ליהנות הימנה:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Keritot 13b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    וחלב האשה מטמא טומאת משקין ברביעית ואם תאמר כיון דמשקה הוי מן התורה כדמשמע בפרק דם הנדה (נדה נה:) דקאמר דמעות עינו דכתיב ותשקמו בדמעות שליש (תהילים פ׳:ו׳) וחלב דכתיב ותפתח את נאד החלב ותשקהו (שופטים ד׳:י״ט) א"כ ליטמא בכל שהוא כמו שאר משקין כדמשמע פר' קמא דפסחים (דף יד.) דקאמר (אי) דאיכא משקה בהדי בשר ואין רגילות שיהא רביעית מים נדבק בבשר וגם פרק קמא דהתם (דף יז:) קאמר משקה דמטבחייא דכן לא אמרן אלא ברביעית דחזי להטביל מחטין וצינורות אבל בציר מרביעית לא וגם בפ' אלו דברים (ברכות נב.) קאמר נוטלין לידים ואח"כ מוזגין הכוס שמא יטמאו המשקין שאחורי הכוס מחמת הידים ויחזרו ויטמאו הכוס ואין רגילות שיהא נדבק רביעית בדופני הכוס לכך נראה לומר שאין אלו רק מדרבנן ולכך בעי רביעית וקרא דקמייתי אסמכתא בעלמא:

    ונכנס למקדש פירוש ועבד עבודה אבל בכניסה בלא עבודה לא מחייב והכי פירשו בתורת כהנים:

    אמר רב הלכה כרבי אליעזר ואם תאמר והא אמר רב (כתובות דף י:) אכל תמרים אל יורה ויש לומר דהתם מדרבנן אבל מן התורה יין דוקא:

    ארבע חטאות ואשם אחד ואם תאמר אמאי לא חשיב ה' כגון נשבע שלא יאכלנו ואכלה ויש לומר מידי דאיתיה בשאלה לא קתני ומוקדשין דתני אף על גב דהוו בשאלה מכל מקום השתא שנשחטו ונזרקו דמן כהילכתא ליתא בשאלה אבל ליכא למימר דאיירי בבכור שהרי קאמר בגמרא אקדשיה מיגו דאיתוסף בה איסור וכו' ואי הוי מיירי בבכור לא הוה אומר אקדשיה שהרי קדוש בפטר רחם:

    Tosafot on Keritot 13b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    מתני' ואשם א' ע' זבחים מה ע"א תד"ה והשוחטן ובחולין קיז ע"א תד"ה אמר ר"י:

    שם ר"מ אומר ע' קצות החשן ר"ס כ"ח:

    תוס' ד"ה ואשם כו' אנותר ע"ל כג ע"א ברש"י ד"ה בגסה:

    Gilyon HaShas on Keritot 13b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף י״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־460 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 115 מילים

      נפתחת ב״וחלב אשה מטמאין טומאת משקין ברביעית. רוקו,…״

    2. קטע 223 מילים

      נפתחת ב״ואי אמרת מקום חלב מעיין חלב נמי…״

    3. קטע 313 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, קשיא הא מתניתא ואמר רבא:…״

      חכמים: רבא.

    4. קטע 424 מילים

      נפתחת ב״מי סברת ״שלא לרצון״ דאמר דלא ניחא…״

    5. קטע 532 מילים

      נפתחת ב״אכל אוכלין טמאין וכו'. למה לי שהייה,…״

      חכמים: רב יהודה.

    6. קטע 617 מילים

      נפתחת ב״ר"א אומר כו'. ת"ר (ויקרא י, ט)…״

    7. קטע 715 מילים

      נפתחת ב״ת"ל ״ושכר״ אין אסור אלא כדי לשכר,…״

    8. קטע 814 מילים

      נפתחת ב״אם כן, מה ת"ל ״יין״? לומר לך…״

    9. קטע 925 מילים

      נפתחת ב״ר' יהודה אומר: ״יין״ אין לי אלא…״

    10. קטע 1022 מילים

      נפתחת ב״ר' אליעזר אומר: ״יין אל תשת ושכר״…״

    11. קטע 1112 מילים

      נפתחת ב״במאי פליגי? תנא קמא סבר: גמרינן (במדבר…״

    12. קטע 1215 מילים

      נפתחת ב״ור' יהודה לא יליף ״שכר״ ״שכר״ מנזיר.…״

    13. קטע 1333 מילים

      נפתחת ב״כמאן אזלא הא דתניא: אכל דבילה קעילית,…״

      חכמים: רב יהודה בר אחותאי, רבי אליעזר, רב עליה, רבי אלעזר.

    14. קטע 1426 מילים

      נפתחת ב״רב אחא דהוצל הוה נידרא עלה דביתהו,…״

      חכמים: רב אחא, רב אשי, רב לא.

    15. קטע 1524 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה, והאמר רב: הלכה כר' אלעזר,…״

    16. קטע 1614 מילים

      נפתחת ב״ת"ר (ויקרא י, י) ״ולהבדיל בין הקודש…״

    17. קטע 1724 מילים

      נפתחת ב״״בין הטמא ובין הטהור״ אלו טמאות וטהרות.…״

    18. קטע 1815 מילים

      נפתחת ב״יכול אף המשנה? ת"ל ״ולהורות״. ר' יוסי…״

    19. קטע 1932 מילים

      נפתחת ב״כמאן אזלא הא דתניא: יצא שרץ טמא,…״

      חכמים: רבי יוסי, רב הוא.

    20. קטע 2033 מילים

      נפתחת ב״אמר רב: הלכה כרבי יוסי ברבי יהודה.…״

      חכמים: רבי יוסי ברבי יהודה, רב לא.

    21. קטע 2119 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ יש אוכל אכילה אחת וחייבין עליה…״

    22. קטע 2213 מילים

      נפתחת ב״רבי מאיר אומר: אם היה שבת והוציאו…״

      חכמים: רבי מאיר.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כריתות דף י״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026