מסכת כריתות דף ח׳ עמוד א׳

גמ' שבקיה — ר' אושעיא לבר קפרא:

בעא מיניה — רבי אושעיא לבר קפרא:

בליל ח' — לזיבה ראשונה ולמחר היה ראוי לקרבן:

מה ב"ה כו' — מי מייתי ב' קרבנות אי לא:

בבלי — רבי חייא עלה מבבל כדאמרי' התם (סוכה דף כ.) בתחלה נשתכחה תורה מישראל עלה הלל הבבלי ויסדה וחזרה ונשתכחה עלו בני הגולה ויסדוה ומאן נינהו יהודה וחזקיה בני רבי חייא:

עייא — ר' חייא ובלשון גנאי קאמר ליה:

(הדר בעא מיניה ר' אושעיא מבר קפרא):

נחזור על הראשונות — כמו אמר מר. לעיל הרי הוא אומר כו' ומיבעיא לר' אושעיא טעמייהו דב"ה משום או לבת או משום דסברי לילה אינו מחוסר זמן:

והא דתניא אינו מביא קרבן [קסבר] לילה מחוסר זמן — וטעמייהו דב"ה משום או לבת:

זב בעל שתי ראיות — שזיבה ראשונה בת שתי ראיות היתה:

בת ג' — הלכך כיון דלא יצאת שעה הראויה לקרבן כולה חדא זיבה אריכתא היא:

ליתנייה — בפ' שני (לקמן כריתות דף ט.) גבי ה' מביאין קרבן אחד כו' כי היכי דקתני נזיר שנטמא טומאות הרבה:

לא פסיקא ליה — כיון דזמנין דאראיות דלילה נמי מיחייב כגון ראה אחת בליל ח' ושתים ביום המחרת:

שכבת זרע בעלמא הוא — דאין לה אלא טומאת ערב בעלמא כדתניא זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע זב בראיה ראשונה הקישו לבעל קרי במס' נדה (דף לה.) ואמרו נמי במגילה (דף ח.) שתים לטומאה וג' אף לקרבן אבל חדא ראייה אין לה אלא טומאת ערב:

ומי א"ר יוחנן כו' — דקאמר ב' בלילה ואחת ביום כו':

נטמא — נזיר ביום ח' שראוי לקרבן מביא ב' קרבנות:

בליל — ח' אינו מביא דלענין קרבן טומאה אריכתא היא דלילה מחוסר זמן:

מתני' ספק זיבה כגון [טועה] שראתה ג' ימים ואינה יודעת אם בימי נדותה אם בימי זיבה מביאה קרבן ואינו נאכל:

ספק לידה כגון שהפילה ואין ידוע מה:

האשה שיש עליה ה' ספקות של לידה או ה' של ספק זיבה מביאה קרבן אחד - חטאת העוף הבאה על הספק:

ואוכלת בזבחים — שהרי הקרבן הזה לטהרה בא והרי הוא כטבילה אם נטמאת האשה כמה טומאות טבילה אחת עולה לכולן אף קרבן זה כן:

ואין השאר עליה חובה — לא הצריכוה חכמים להביאן שאף האחת בקושי התירו להקריבה ספק מליקת חולין למזבח שאם לא כן אין לה תקנה ליטהר בקדשים:

ה' לידות ודאות או ה' זיבות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים — כמו שפירשתי:

והשאר עליה חובה — כדאמרינן לקמן בפ' שני (כריתות ד' ט:) יכול תביא על הלידה שלפני מלאת ועל הלידה שלאחר מלאת קרבן אחד לשניהם ת"ל זאת:

קינין — שני קינין ד' תורין:

בדינרי זהב — בשני זהובין קן לדינר זהב:

המעון הזה — שבועה:

נכנס לב"ד ללמוד כו' — אע"פ שהיקל על דברי תורה עת לעשות לה' הוא שאלמלי לא ימצאו יחדלו מלהביא אפילו אחד ויאכלו בקדשים בטומאת הגוף:

קינין ברבעתים — ב' קינין בשני רביעי דינר כסף. ל"א רבעתים לשון חצי הוא:

גמ' ה"ג בתוספתא ה' לידות ודאי וה' לידות ספק כו' ר' יוחנן בן נורי אומר על הודאי - חיישינן לפשיעה דאי אמרת תביא על אחת מהן שמא יש אשה שתלד לידה אחת ודאית ואינה רוצה להביא קרבן שתאמר והלא אשתקד היו עלי ה' לידות ודאות ולא הבאתי קרבן על ד' מהן ועכשיו אני מביאה ור"ע סבר כיון דלא אכלה אשתקד בלא שום קרבן לא פשעה:

תאמר על האחרונה — אני מביאה ותפטר על השאר. ר"ע אומר תאמר על אחת מהן ואינה צריכה לומר על האחרונה ותפטר על השאר:

ועל הודאי תאמר על האחרונה ותפטר — עכשיו מחיוב שאר קרבנות ואוכלת בזבחים היום ולמחר תקריב שאר קרבנות:

אם יש ודאי ביניהן — ממין הספק דאמר על הודאי כדי שתיעשה ודאי ותהא נאכלת ותפטר לגמרי כדפרישית במתני' דבקושי התירו להקריב ספק:

על אחת מהן — ואפילו על הראשונה:

בין ודאי כו' — אינה צריכה לומר על האחרונה אני מביאה: בדר"ע ל"ג ותפטר:

ועד דמייתי כולהון — לא מכפרת אם הביא חטאת ראשונה עדיין חטאים האחרים עומדין אף כאן אם הביאה על הראשונות עדיין טומאה האחרונה במקומה ולא טהרה לאכול בקדשים לפיכך תאמר על האחרונה וטהרה והראשונות תביא לאחר זמן:

מאן דמחייב ה' טבילות — אפי' אמר על הראשונה אני טובל טהר מכל טומאה: