מסכת כריתות דף כ״ה עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Keritot 25b, Chapter 6 HaMevi Asham
רש"י
בא על הנבלה - כלומר על ספק איסור לאו:
לא מתנית - אינך שונה משנה וברייתא:
גליון לא מתנית - למה לא למדת קמיה דרבה והיית יודע כמוני. עכ"ה :
לבית הספק - דקצת איסור כל דהו בעינן:
מאי טעמא דאמרו לו - אשם תלוי בא על איסור כל דהו כגון לאו דנבלה:
דכתיב - באשם תלוי אשר לא תעשינה בשגגה ואשם דאפילו ליכא שגגה אלא במידי דלאו דהיינו שלא תעשינה חייב:
חמש אשמות - אשם גזילות ומעילות שפחה חרופה ונזיר ומצורע:
אשם תלוי אינו מכפר כפרה גמורה - דלכי מתיידע ליה מייתי חטאת:
ודלא כר"א - דאי כר"א דאמר בא על ספק נבלה נמצא אשם תלוי דספק נבלה מתכפר כפרה גמורה דלכי מתיידע ליה לאו בר חטאת הוא:
אין אחר מכפר כפרתו - שאם מעל בשוגג ולא ידע ועבר עליו יום הכיפורי' ואחר כך נודע לו מביא אשם מעילות וכן כולן:
מנהני מילי - דאשמות ודאין לא מכפר יום הכיפורים עלייהו:
מה פשעים דלאו בני קרבן - דפשעים היינו מרדין שמורד ברבו וכן הוא אומר מלך מואב פשע בי (מלכים ב ג׳:ז׳):
אף חטאים דלאו בני קרבן - כגון נבלה מכפר עלייהו יום הכפורים אבל חטאים דבני קרבן כגון חטאות ואשמות ודאין לא מכפר. וטעמא דמכפר אתלויין מפרש לקמן:
דלא בא לכפר על עבירות מצוה ידועה - כדאמר בפרק קמא דשבועות (דף ב.) על טומאה שיש בה ידיעה בתחלה כשנטמא ידע ואין בה ידיעה בסוף כשנכנס לא ידע שהוא טמא וכשיצא לא נודע לו שנכנס בטומאה שיביא קרבן שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים תולה עד שיודע שנכנס למקדש טמא ויביא בעולה ויורד אבל נודע לו שחטא ונכנס למקדש בטומאה אינו מכפר הילכך לא מכפר החטאים דבני קרבן משום דזוטרא כפרתיה אבל שעיר המשתלח דנפישא כפרה דיליה דמכפר על עבירה שנודע לו שחטא כדאמרינן בפרק קמא דשבועות (שם:) על כל עבירות שבתורה הזדונות והשגגות הודע ולא הודע כו' אימא דעל חטאים דבני קרבן נמי מכפר:
והתודה עליו - בשעיר המשתלח:
ומעטיה קרא בשעיר המשתלח - לאשמועי' דאף על גב דנפישא כפרתו אפילו הכי אבני קרבן לא מכפר:
על הזדון כשגגה - בפרק ארבעה מחוסרי כפרה (לעיל כריתות דף ט.):
איתמר נמי - כאביי:
מן רישא דקרא - כלומר מדרישיה דקרא לגופיה וסיפיה מייתר להך דרשא:
עונה בה - והא מזיד הוא דכתיב ברישיה דקרא כי דבר ה' בזה וגו':
לאקשויי חטאת כו' - והשתא ליכא למיפרך דרב דימי דאם כן דלבני קרבן קאתי לא לכתוב קרא פשעיהם דהא כתיב עונות ולכתוב חטאתם דמשמע בני קרבן דסתם חטאת בני קרבן אלא מדכתיב פשעיהם מופנה לדרוש דברוב פשעיהם קמיירי:
שאין מכיר בו - שלא נודע לו שחטא:
קמייתא נמי - דחייבי חטאות ואשמות ודאין כו' דחייבין להביא אחר יום הכיפורים ליכא למיפשט לא מדרב דימי ולא מדאביי דשינויא דחיקא הוא דאכתי איכא למיפרך כדמעיקרא:
1אשם תלוי בא על הנבלה. אמר ליה: והאנן תנן, וחכמים אומרים: אינו מביא אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת! ואי ר' אליעזר, בנדבה נמי אתי!
2אמר ליה: מ"ט לא מתנית? זימנין סגיאין תניתה קמי מר, ומנו רבה, ואמר לי: הא מני? רבי אליעזר היא דאמרו לו, דתנן: אלא אומרים לו המתן עד שתכנס לבית הספק.
3אמר רבא: מאי טעמא דאמרו לו? אמר קרא: ״(ויקרא ד״, ב) ״אשר לא תעשינה בשגגה ואשם״.
4אמר רבא: מ"ט דרבנן, דאמרי: אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת? ילפי ״מצות״ ״מצות״, מחטאת חלב,׃
5מה להלן, שזדונו כרת ושגגתו חטאת, אף כאן, דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.
ברייתא
6תנו רבנן: חמשה אשמות מכפרין, אשם תלוי אין מכפר כפרה גמורה. מאי קאמר? אמר רב יוסף, ה"ק חמשה אשמות מכפרין כפרה גמורה, ואשם תלוי אין מכפר כפרה גמורה.
7ודלא כר' אליעזר, דאמר: אשם תלוי בא על הנבלה.
8רבינא אמר: הכי קתני: חמשה אשמות אין אחר מכפר כפרתן, דכי מתיידע ליה מייתי. אשם תלוי אחר מכפר כפרתו, דלכי מתיידע לא מייתי, כדתנן: חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יה"כ חייבין להביא אחר יה"כ חייבי אשמות תלויין פטורין.
9חייבי חטאות ואשמות ודאין כו'. קתני: חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יוה"כ חייבין להביא לאחר יה"כ חייבי אשמות תלויין פטורין. מנהני מילי?
10כי אתא רב דימי א"ר אמי א"ר חנינא: אמר קרא: ״(ויקרא טז״, טז) ״וכפר על הקודש מטומאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם״, חטאים דומיא דפשעים, מה פשעים דלאו בני קרבן אף חטאים דלאו בני קרבן מכפר, אבל חטאים בני קרבן לא מכפר.
11א"ל אביי: והא כי כתיב ״הדין קרא בשעיר הנעשה בפנים הוא דכתיב״, דלא מכפר על עבירות דמצוה ידועה, אבל שעיר המשתלח, דמכפר על עבירות דמצוה ידועה, אימא לך: אפילו על חטאים דבני קרבן נינהו מכפר!
12אלא אמר אביי, מהכא: (ויקרא טז, כא) ״והתודה עליו כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם״, חטאים דומיא דפשעים, מה פשעים דלאו בני קרבן אף חטאים דלאו בני קרבן, אבל חטאים דבני קרבן נינהו לא מכפר. ומיעטיה קרא בשעיר המשתלח, למימרא דעל חטאים דבני קרבן נינהו לא מכפר.
13א"ל רב דימי: ממאי דהני פשעים לאו בני קרבן נינהו? דלמא הני דבני קרבן נינהו, כדתנן: ארבעה מביאין על הזדון כשגגה.
14איתמר נמי: כי אתא רבין, אמר ר' יוסי אמר ריש לקיש: ״והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם״, חטאים דומיא דפשעים, מה פשעים דלאו בני קרבן מכפר, אף חטאים דלאו בני קרבן מכפר, אבל חטאים דבני קרבן לא מכפר.
15אמר אביי: אנא נמי מהדין קרא אמרי, ואקשי לי רב דימי: ממאי דהני פשעים דלאו בני קרבן נינהו? דלמא הנך דבני קרבן נינהו, כדתנן: ארבעה מביאין על הזדון כשגגה! אמר ליה רבין: רוב פשעים לאו בני קרבן. אמר ליה: מידי רוב כתיב?
16אלא אמר אביי: מרישיה דקרא: ״והתודה עליו את כל עונות בני ישראל״, ותניא: ״עונות״ אלו זדונות. וכן הוא אומר: (במדבר טו, לא) עונה בה׃
17ואת כל פשעיהם לכל חטאתם כל למה לי לאקשויי לפשעים מה פשעים דלאו בני קרבן אף חטאים דלאו בני קרבן אבל חטאים דבני קרבן נינהו לא מכפר:
18חייבי אשמות תלויין כו': מנהני מילי א"ר אלעזר אמר קרא ״(ויקרא טז״, ל) מכל חטאתיכם לפני ה' וגו' חטא שאין מכיר בו אלא המקום יום הכפורים מכפר׃
19אמר רב תחליפא אבוה דרב הונא בר תחליפא משמיה דרבא קדמייתא נמי לא תיתי׃
תוספות
אשם תלוי בא על הנבלה - פירש בקונטרס על ספק איסור לאו. מ"ט דאמרו לו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם. נראה דלא קאמר שיהא חובה להביאו (לרבנן) [לדאמרו לו] על עבירת לאו דהא כתיב ולא ידע אטו על אכילת ספק נבלה לייתי ולא על ודאי אכילת נבילה אלא נראה דלא ידע ליה דקרא לענין חובה ולענין דבר שאם יוודע לו יביא על שגגתו חטאת ואית להו ג"ש דמצות מצות אבל אהני ליה לא תעשינה דאף על העבירות לאו יכול להביאו ורבנן דדרשי גזירה שוה דמצות לאפוקי לאו דלא מייתי עליה כלל:
צריך עיון שלא מצאתי תוספות יותר
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רש"ש
גמרא ת"ר ה' אשמות מכפרין א"ת אינו מכפר מ"ק כו' - כצ"ל ותיבות כפרה גמורה נראה למחוק:
שם א"ל מידי רוב כתיב - כה"ג בפסחים כב וש"נ:
שם ואת כל פשעיהם כו' ל"ל - ק"ל דהא פשעים היינו מרדים (יומא לו ב) ופרש"י העושה להכעיס וחמיר טפי ממזיד לתיאבון וא"כ איצטרך לגופי'. ואולי דזהו כוונת רב תחליפא לקמן מה שאמר קדמייתא נמי לא תיתי כו'. היינו מטעמא דאמרן:
שם א"ר תחליפא אבוה דר"ה ב"ת - כצ"ל ומלת בריה שבוש. ומה שמחק הרש"ק תיבות בר תחליפא. עמש"כ ביומא (ו ב) בס"ד:
רש"י ד"ה אין אחר מכפר - שאם כו' ולא ידע כו' ואח"כ נודע לו כו'. אמת שכן משמע מלשון הגמרא. אבל הוא לאו דוקא דה"ה בנודע לו קודם יוה"כ. באשם ודאי צריך להביא אחר יוה"כ. וא"ת א"צ כדתנן הודע ולא הודע:
רש"י ד"ה מנה"מ - לא מכפר יוה"כ עלייהו. כצ"ל:
רש"י ד"ה דלא בא לכפר - אבל שעיר המשתלח כו' דמכפר על עבירה שנודע לו שחטא כו'. ר"ל ידיעת ספק. אבל א"א לפרש כוונתו על מזיד. דהא גם שעיר הפנימי מכפר על זדון טומאת מקדש וקדשיו. ואי משום דשה"מ עדיף טפי דמכפר ג"כ על זדון דשאר עבירות. א"כ הל"ל והא כי כתיב כו' דלא מכפר רק על טומאת מו"ק אבל שה"מ דמכפר על שאר עבירות אימא לך כו':
רש"י ד"ה והתודה - דאע"ג דנפישא כפרתו. כצ"ל:
בתוס' ד"ה אלא - נראה דלא ידע דקרא כו'. כצ"ל ומלת ליה למחוק:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
מסכת כריתות דף כ״ה עמוד ב׳
מסכת כריתות דף כ״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־533 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: כריתות דף כ״ה ע״ב
פתיחה בקורא