רש"י
לאפוקי מת כלומר להכי אמרינן לעיל יצאו מהלכי שתים שאין בהן טומאה קלה דאף על גב דממלי לפחות מכביצה אוכלין מפחות מכזית מן המת לא מצטרף בהדיה לטומאת אוכלין דבטלה דעתו אצל כל אדם:
שחפהו בבצק פחות מכביצה וזה משלימו לכביצה דאף על גב דהוא גופיה טמא מהני ליה צירוף דהשתא לא מטמא במגע דהא מכוסה הוא וכי אמר דמצטרף בהדי בצק לטומאת אוכלין דאיכא כביצה אוכלין טמאין ומטמאין אוכלין אחרים הנוגעים בהן:
אי הכי דמכוסה הוא ואין סופו לטמא טומאה חמורה הכשר נמי ניבעי:
לאפוקי מת להכי קתני לעיל מהלכי שתים אין בהן טומאה קלה דאם חיפהו בבצק טומאה חמורה בוקעת ועולה דכל אהל שעל המת שאין בו חלל טפח טומאה בוקעת ועולה כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין קכה.):
אמר מר יצאו שרצים כו' נראה בעיני דל"ג להא מילתא דקא משני ליה במשא מיהא לא מטמא דהא עוף נמי לא מטמא במשא ואמר לעיל דמטמא טומאה חמורה:
חיה ועוף כיוצא בהן בב"ק בפרק שור שנגח את הפרה (בבא קמא דף נד:) אחד השור ואחד כל בהמה לנפילת הבור כו' ולכלאים ולשבת וכן חיה ועוף כיוצא בהן:
לוקין עליו קא סלקא דעתך משום דם:
[בלא תעשה ולא בכרת שאינו דם הנפש]:
ועוד 11 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Keritot 21b · Sefaria