בוני התלמוד

    מסכת כריתות דף ט״ו עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מוכי שחיןאבריהן נופלין:

    וחותכולא משום טהרה שקודם לכן נמי טהור אלא שלא יהא מאוס ברגל באבר המדולדל:

    שמניח כשערהולא חותכו לגמרי שלא יטמא אותו החותכו שנוגע בו בשעת פרישה:

    ותוחבולאבר בסירא בקוץ המחובר לקרקע או לכותל והוא החולה נמשך ונתלש האבר מאליו:

    ק"ומפרש בגמ' אדם שמטמא מחיים שמקבל טומאה מחיים [ואפילו הכי לא מטמא אבר המדולדל ק"ו בהמה שאינה מקבלת טומאה מחיים]:

    גמ' המוחק את הכרישהכותש את הקפלוט שקורין פור"ש:

    הסוחט מים שבשערוכגון יוצא מבית המרחץ ומסתפג באלונטית:

    משקין שבתוכושבתוך הכרישה אינן בכי יותן דלא חשיבי מידי הואיל ובלועין הן:

    והיוצאין הימנו הרי הן בכי יותןאם נפלו על הזרעים:

    וכרישה עצמהלאחר שיצאו ממנו המשקין הוכשרה אף על פי שלא נגעה בהן אחר יציאתן:

    (מ"ט כו') ניטמייה לאדםלמוכי שחין:

    בניתזין בכל כוחןשמשך עצמו בכח ונתלש בכח וליכא נגיעה בשעת פרישה אבל מי כרישה יוצאין בנחת ולאחר שיצאו ממנה חשובין הן מיד וקודם שיפלו לארץ נוגעין בה בשעת פרישה:

    זב או טמא מת שהיו מהלכין בדרך וירדו גשמיםעל בגדיהן אף על פי שסחטן הזב בעצמו החליק כסותו כלפי מטה שיפלו המים אותן המשקין היורדין בבגד מלמעלה למטה טהורים ואין מטמאין אדם הנוגע בהן לפי שאינן חשובין הואיל ועומדין ליבלע בשפה התחתונה של בגד:

    יצאו מכולן הרי אלו מכשיריןאם נפלו על הזרעים וטהורין שאינן מטמאין את הזרעים אלא אם כן הזב נוגע בהן לאחר שיצאו מכולו. והא דכתיב בסיפא אלא לאחר שיצאו מגופו ל"ג לה:

    מתני' חייבמשום מעילה על כל תמחוי אם אכלן קודם זריקת דמים:

    ק"ומפרש בגמרא:

    אם הלכהשקבלת מרבך שחייב על כל אחד מן הזבחים נקבלנה ממך:

    ואם לדיןשאתה למד אותה מק"ו ממעילה יש תשובה:

    המאכיל כאוכלשאם נתן אוכל הקדש לחבירו חייב כאילו אכלה הוא עצמו דקיי"ל המוציא הקדש לחולין הוא מעל ולא מי שניתן לו:

    והמהנה כנהנהבמידי דלאו בר אכילה:

    צירף את המעילה לזמן מרובהשאם נהנה היום בחצי פרוטה ומכאן עד ג' שנים חצי פרוטה מצטרפות לקרבן ולקמן בפרק ספק אכל חלב (כריתות דף יח:) מפיק לה מתמעול מעל ריבה:

    גמ' מאי קשיא ליה לר' שמעוןמה ראייה לשוחט בחוץ מאוכל זבח לפני זריקה:

    לא הודעשהיו ה' חתיכות נותר וה' חתיכות כשרות לפניו ואין ידוע איזו אכל אם הה' של נותר אם הה' כשרות:

    בה' העלמותומזבח אחד אכל נותר חייב ה' משום נותר דהעלמות מחלקין:

    מה' זבחיםאכל נותר בהעלם א' חייב ה' הואיל וגופים מוחלקין. ר' יוסי ור' אליעזר סבירא להו כר' עקיבא דמתני' דר' שמעון:

    אבל אכל ה' חתיכות כו'אתאן לת"ק דאיירי רישא בה' חתיכות נותר מזבח אחד והכי קאמר לגבי מעילה מודינא דתמחויין מחלקין:

    לפני זריקת דמיםשייכא מעילה אבל נזרק הדם דהיתה לה שעת היתר לכהנים שוב אין בו מעילה וכן מפורש במנחות בפרק התכלת (מנחות דף מז:):

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    כריתות 15 עמוד ב

    1מוכי שחין עושין בירושלים, הולך לו ערב פסח אצל הרופא, וחותכו עד שמניח בו כשערה, ותוחבו בסירא, ונמשך ממנו,׃

    2והלה, עושה פסחו והרופא עושה פסחו, ורואה אני שהדברים ק"ו:

    גמ׳ · גמרא

    3תנן התם: המוחק את הכרישה, והסוחט בשערו ובכסותו משקה שבתוכו אינם בכי יותן״, והיוצאין ממנו הרי הן בכי יותן״.

    4אמר שמואל: וכרישה עצמה הוכשרה, מאי טעמא? בשעת פרישה ממנו הוכשרה.

    5והתנן: ערב פסח הולך לו אצל כו'. ואי אמרת בשעת פרישתן הוכשר, הא איכא נמי ההוא אבר המדולדל, בשעת פרישתו מאדם נטמייה לאדם!

    6כדקאמר רב יוסף: בניתזין בכל כחן, הכא נמי, בניתזין בכל כחן.

    7והיכא איתמר דרב יוסף? אהא: זב וטמא מת שהיו מהלכים וירדו עליהם גשמים, אע"פ שסוחטין זה את זה, משקין היורדין מצד העליון לצד התחתון טהורים, שאין מחשבין אלא שיצאו מכולן.

    8יצאו מכולן הרי מכשירין, שאין נחשבין אלא לאחר שיצאו מגופו. אמר רב יוסף: בניתזין בכל כחן.

    מתני׳ · משנה

    9ועוד שאלו ר' עקיבא: השוחט ה' זבחים בחוץ בהעלם אחת מהו? חייב על כל אחת ואחת, או אחת על כולן? אמרו לו: לא שמענו.

    10אמר רבי יהושע: שמעתי באוכל מזבח אחד מה' תמחויין בהעלם אחת שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה, ורואה אני שהדברים ק"ו׃

    11אמר ר"ש לא? כך שאלו ר' עקיבא אלא באוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחת מהו חייב. אחת על כולן או חייב על כל אחת ואחת אמרו לו לא שמענו׃

    12א"ר יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בה' תמחויין בהעלם אחת שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה. ורואה אני שהדברים ק"ו׃

    13אמר לו ר' עקיבא אם הלכה נקבל אם לדין יש תשובה אמר לו השב׃

    14אמר ולא אם אמרת במעילה שעשה בה את המאכיל כאוכל ואת המהנה כנהנה׃

    15צירף את המעילה לזמן מרובה תאמר בנותר שאין בו אחת מאלו:

    גמ׳ · גמרא

    16מאי קשיא ליה לר"ש הכי קא קשיא ליה מה ראיה לשוחט מאוכל מה לאוכל שכן נהנה׃

    17אלא כך שאלו האוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחת מהו חייב בכל אחת ואחת או אחת על כולן אמרו לו לא שמענו׃

    18אמר ר' יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד מחמשה תמחויין בהעלם אחת שחייב על כל אחת ואחת משום מעילה ורואה אני שהדברים ק"ו מה מזבח אחד שאין גופין מוחלקין חייב על כל אחת ואחת משום תמחויין מוחלקין חמשה זבחים דגופין מוחלקין לא כל שכן׃

    19אמר ר' שמעון לא כך שאלו אלא באוכל מזבח אחד נותר מחמשה זבחים בהעלם אחת מהו חייב אחת על כולן או חייב על כל אחת ואחת אמרו לו לא שמענו׃

    20רבי יהושע אומר שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויין שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה ורואה אני שהדברים ק"ו: אמר לו ר' עקיבא אם הלכה נקבל כו':

    21קיבלה רבי יהושע להא תשובה מר' עקיבא או לא ת"ש דתניא אכל ה' חתיכות נותר מזבח אחד בהעלם אחת בחמשה תמחויין אינו מביא אלא חטאת אחת ועל לא הודע שלהן אינו מביא אלא אשם תלוי אחת׃

    22מחמשה תמחויין בחמש העלמות מביא חטאת על כל אחת ואחת ועל לא הודע שלהן מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת מה' זבחים בהעלם אחת חייב׃

    23ר' יוסי בר' יהודה אומר אפילו אכל ה' חתיכות מה' זבחים בהעלם אחת אינו מביא אלא חטאת אחת ועל ספיקן אין מביא אלא אשם תלוי אחת כללו של דבר כל שחלוקין בחטאות חלוקין באשמות׃

    24אכל ה' חתיכות בה' תמחויין מזבח אחד לפני זריקת דמים אפי' בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת משום מעילה׃

    תוספות

    המוחק את הכרישהפי' בקונטרס כותש הקפלוט וקשה דא"כ פירות נינהו ומי פירות אינן מכשירין ועוד קשה דקאמר הסוחט בשערו אינו בכי יותן והיוצאין ממנו הרי הוא בכי יותן ופי' הקונטרס סחט בשערו אחר שיצא מבית המרחץ וא"כ שבשערו אמאי אינו בכי יותן והלא תחלתו לרצון היה ואמרינן (מכשירין פ"א מ"א) כל משקה שתחלתו לרצון אף על פי שאין סופו לרצון לכך פר"י דמיירי שירדו הגשמים עליהם ולא היה לרצון עד שיצאו מהם:

    והיוצאין ממנו לאחר שיצאו הרי זה בכי יותןאף על גב דשלא ילקה הכותל אינו בכי יותן התם משום דלא ניחא ליה דאתו והכא נמי אף על גב דלא ניחא ליה מעיקרא מכל מקום כיון שהוא עצמו דוחקן להוציא מהם המים אחשבינהו:

    מצד העליון לצד התחתון טהוריןפירש בקונטרס משום שסופה ליבלע בבגד וקשה שהרי במסכת נדה פרק האשה (דף סב: ושם) קאמר חרסין שבלעו משקים טמאים ונפלו לאויר התנור כי הוסק התנור טמא מפני שהמשקין יוצאין ואע"פ שלאחר היסק יחזרו ויבלעו החרסין אלא יש לפרש משום דהוי שלא לרצון כ"ז שהם על בגדיו כמו במשקין שבכרישה:

    ואת המהנה כנהנהוהוא הדין דמצי למימר הנהנה כאוכל מה שאין כן בנותר אלא אגב דנקט מאכיל כאוכל קאמר מהנה כנהנה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' ואי אמרת בשעת פרישתןע' חולין עב ע"ב תד"ה בשעת:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כריתות דף ט״ו עמוד ב׳

    מסכת כריתות דף ט״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־534 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מוכי שחין אבריהן נופלין:

    וחותכו לא משום טהרה שקודם לכן נמי טהור אלא שלא יהא מאוס ברגל באבר המדולדל:

    שמניח כשערה ולא חותכו לגמרי שלא יטמא אותו החותכו שנוגע בו בשעת פרישה:

    ותוחבו לאבר בסירא בקוץ המחובר לקרקע או לכותל והוא החולה נמשך ונתלש האבר מאליו:

    ק"ו מפרש בגמ' אדם שמטמא מחיים שמקבל טומאה מחיים [ואפילו הכי לא מטמא אבר המדולדל ק"ו בהמה שאינה מקבלת טומאה מחיים]:

    גמ' המוחק את הכרישה כותש את הקפלוט שקורין פור"ש:

    הסוחט מים שבשערו כגון יוצא מבית המרחץ ומסתפג באלונטית:

    משקין שבתוכו שבתוך הכרישה אינן בכי יותן דלא חשיבי מידי הואיל ובלועין הן:

    ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Keritot 15b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    המוחק את הכרישה פי' בקונטרס כותש הקפלוט וקשה דא"כ פירות נינהו ומי פירות אינן מכשירין ועוד קשה דקאמר הסוחט בשערו אינו בכי יותן והיוצאין ממנו הרי הוא בכי יותן ופי' הקונטרס סחט בשערו אחר שיצא מבית המרחץ וא"כ שבשערו אמאי אינו בכי יותן והלא תחלתו לרצון היה ואמרינן (מכשירין פ"א מ"א) כל משקה שתחלתו לרצון אף על פי שאין סופו לרצון לכך פר"י דמיירי שירדו הגשמים עליהם ולא היה לרצון עד שיצאו מהם:

    והיוצאין ממנו לאחר שיצאו הרי זה בכי יותן אף על גב דשלא ילקה הכותל אינו בכי יותן התם משום דלא ניחא ליה דאתו והכא נמי אף על גב דלא ניחא ליה מעיקרא מכל מקום כיון שהוא עצמו דוחקן להוציא מהם המים אחשבינהו:

    מצד העליון לצד התחתון טהורין פירש בקונטרס משום שסופה ליבלע בבגד וקשה שהרי במסכת נדה פרק האשה (דף סב: ושם) קאמר חרסין שבלעו משקים טמאים ונפלו לאויר התנור כי הוסק התנור טמא מפני שהמשקין יוצאין ואע"פ שלאחר היסק יחזרו ויבלעו החרסין אלא יש לפרש משום דהוי שלא לרצון כ"ז שהם על בגדיו כמו במשקין שבכרישה:

    ואת המהנה כנהנה והוא הדין דמצי למימר הנהנה כאוכל מה שאין כן בנותר אלא אגב דנקט מאכיל כאוכל קאמר מהנה כנהנה:

    Tosafot on Keritot 15b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' ואי אמרת בשעת פרישתן ע' חולין עב ע"ב תד"ה בשעת:

    Gilyon HaShas on Keritot 15b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף ט״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־534 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״מוכי שחין עושין בירושלים, הולך לו ערב…״

      חכמים: רב פסח.

    2. קטע 210 מילים

      נפתחת ב״והלה, עושה פסחו והרופא עושה פסחו, ורואה…״

    3. קטע 320 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תנן התם: המוחק את הכרישה, והסוחט…״

    4. קטע 411 מילים

      נפתחת ב״אמר שמואל: וכרישה עצמה הוכשרה, מאי טעמא?…״

      חכמים: שמואל.

    5. קטע 523 מילים

      נפתחת ב״והתנן: ערב פסח הולך לו אצל כו'.…״

      חכמים: רב פסח.

    6. קטע 611 מילים

      נפתחת ב״כדקאמר רב יוסף: בניתזין בכל כחן, הכא…״

      חכמים: רב יוסף.

    7. קטע 730 מילים

      נפתחת ב״והיכא איתמר דרב יוסף? אהא: זב וטמא…״

      חכמים: רב יוסף.

    8. קטע 816 מילים

      נפתחת ב״יצאו מכולן הרי מכשירין, שאין נחשבין אלא…״

      חכמים: רב יוסף.

    9. קטע 925 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ ועוד שאלו ר' עקיבא: השוחט ה'…״

    10. קטע 1023 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יהושע: שמעתי באוכל מזבח אחד…״

      חכמים: רבי יהושע.

    11. קטע 1129 מילים

      נפתחת ב״אמר ר"ש לא? כך שאלו ר' עקיבא…״

    12. קטע 1222 מילים

      נפתחת ב״א"ר יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בה'…״

    13. קטע 1314 מילים

      נפתחת ב״אמר לו ר' עקיבא אם הלכה נקבל…״

    14. קטע 1413 מילים

      נפתחת ב״אמר ולא אם אמרת במעילה שעשה בה…״

    15. קטע 1511 מילים

      נפתחת ב״צירף את המעילה לזמן מרובה תאמר בנותר…״

    16. קטע 1617 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי קשיא ליה לר"ש הכי קא…״

    17. קטע 1722 מילים

      נפתחת ב״אלא כך שאלו האוכל נותר מחמשה זבחים…״

    18. קטע 1843 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד…״

    19. קטע 1930 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' שמעון לא כך שאלו אלא…״

    20. קטע 2029 מילים

      נפתחת ב״רבי יהושע אומר שמעתי באוכל מזבח אחד…״

      חכמים: רבי יהושע.

    21. קטע 2136 מילים

      נפתחת ב״קיבלה רבי יהושע להא תשובה מר' עקיבא…״

      חכמים: רבי יהושע.

    22. קטע 2226 מילים

      נפתחת ב״מחמשה תמחויין בחמש העלמות מביא חטאת על…״

    23. קטע 2334 מילים

      נפתחת ב״ר' יוסי בר' יהודה אומר אפילו אכל…״

    24. קטע 2420 מילים

      נפתחת ב״אכל ה' חתיכות בה' תמחויין מזבח אחד…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כריתות דף ט״ו ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026