רבי שמעון פוטר בזו — דשני טומאות נינהו אכל חדא וחדא כניסה איכא למימר שביל זה הוא הטהור והילכך ליכא ידיעה ודאית בתחלה ובטומאת מקדש בעינן ידיעה בתחלה ובסוף והעלם בנתים ות"ק דמחייב מפרש טעמיה לקמן:
ואפילו בקמייתא — בתרתי קמייתא בתמיה והא איכא ידיעה ודאית בכניסה אחריתי:
שכח שהלך בראשון — ואף על גב דטומאה ודאית היא מיהא ליכא אלא מקצת הידיעה דשכח את הראשון ובהא פליגי הני תרי תנאי אליבא דר' שמעון ת"ק אליבא דר' שמעון לא פטרו אלא בבתרייתא דאילו בקמייתא כיון דממה נפשך איכא טומאה ידיעה ודאית שהלך בשניהם אף על פי ששכח שהלך בראשון אפילו הכי מקצת ידיעה כידיעה והוה ליה ידיעה בתחלה אבל בבתרייתא ליכא ידיעה ודאית:
ור' שמעון בן יהודה סבר — אף על גב דטומאת ידיעה ודאית היא כיון דליכא אלא מקצת ידיעה כמאן דליתיה דמיא:
ר' ישמעאל כו' — בפרק שני דשבועות (דף יד:):
וקשיא דריש לקיש אדריש לקיש — דאמאי לא אוקמה כרבי ולימא ידיעת ספק כודאי:
ונעלם והוא טמא — משמע אף על גב דאיכא קצת העלמה בטומאה חייב:
ונעלם כו' — מדאפיק הני תרי ונעלם להך דרשא אלמא לית ליה ידיעה בתחלה דידיעת טומאה דבעי בתחלה ובסוף לא מפקא אלא מהנך תרי ונעלם כדאמרן בפ"ק דשבועות (דף ד.):
מתני' חלב ונותר לפניו — וכסבור שניהן שומן דהיתרא:
אשתו נדה ואחותו עמו בבית — בא על האחת כסבור זו אשתו וכסבור שטהורה היא ונמצא שאשתו היתה נדה ועוד ספק על איזו מהן בא:
ור' יהושע פוטר — מפרש בגמרא אשר חטא בה עד שיודע לו במה חטא:
או שעשה — מלאכה בשבת ואינו יודע איזו מלאכה עשה אם חרש אם זרע:
אף מאשם תלוי — מפרש בגמ':
לא נחלקו — ר' אליעזר דאמר לא בעינן שידע במה חטא [ור' יהושע דאמר בעינן שידע במאי חטא]:
על דבר שהוא משם אחד — כגון שתי אילנות של מין אחד לפניו ולא ידע אם מזה לקט אם מזה:
שהוא חייב — שהרי ידע במה חטא איזו מלאכה עשה שבלקיטת תאנים חטא:
על מה נחלקו על דבר שהוא משום שני שמות — כגון ספק קצר ספק טחן אי נמי ספק תאנים ספק ענבים וכן בנתכוין לזו ועשה את זו דבה דכתיב בקרא בין אידיעה בין אחטאת היא לר' יהושע עד שיתכוון לחטוא בה ולעת הידיעה ידע במה חטא ולרבי אליעזר כיון דנתכוון לדבר שיש בו חטא ולעת ידיעה נודע לו שחטא סגי:
ותמיה אני אם פטר בה — כלומר על מה פטר בה רבי יהושע הלא נתכוון על דבר האסור:
א"כ — דמתעסק כי האי גוונא חייב למה נאמר בה:
פרט למתעסק — בהיתרא כגון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר אבל זה המתעסק באיסור חייב:
גמ' מבעי ליה פרט למתעסק — כגון נתכוון לזו ועשה אחרת. ואי קשיא אם כן דר"א אית ליה דרב נחמן האי בה דדריש ר' אליעזר פרט למתעסק לא צריך דממלאכת מחשבת דמייתי רב נחמן מצי למילף נראה לי דר"א לית ליה דרב נחמן דדריש מלאכת מחשבת אסרה תורה דלא משמע ליה ההיא דרשא ולא מייתי דרב נחמן אלא משום דאמר בהדיא דמתעסק בשבת פטור אבל לרבי יהושע דדריש אשר חטא בה עד שיוודע לו במה חטא איהו דריש כרב נחמן מלאכת מחשבת אסרה תורה:
