בוני התלמוד

    מסכת כריתות דף כ״ב עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    גמ' ואם נפש אדםבאשם תלוי כתיב ולעיל מיניה באשם מעילות קמיירי בויקרא:

    לחייב על ספק מעילות אשם תלויקס"ד מדכתבינהו גבי הדדי:

    עליוןמעילות:

    מתחתוןאשת תלוי:

    אם כןדלרבנן אין למדין לא אשכחן צפון בבן בקר דחטאת ועולה יהו טעונין שחיטה בצפון דצפון כתיב בבן צאן בויקרא ובמסכת זבחים (דף מא.) יליף בן בקר בהאי דינא בעליון מתחתון:

    באשם תלוי כתיב מצות ובחטאת כתיב מצות:

    במיתהבידי שמים:

    חטאת חלבהיינו סתם חטאת ולהכי נקט חלב משום דסמוכה לחלב דכתיב בויקרא כל חלב וכל דם לא תאכלו וסמיך ליה נפש כי תחטא וגו':

    לאפוקי עולה ויורדכגון שמיעת קול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו דלא מייתי על ספיקו אשם תלוי:

    גליון ה"ג אלא הכא היינו טעמא דר' עקיבא דכתיב ואם נפש:

    לימא בהא קא מיפלגידמר סבר הקישא עדיף ומר סבר ג"ש עדיף:

    לא דכולי עלמא הקישא עדיףשהרי אין משיבין על ההיקש ואמרי לך רבנן היינו היקש דתחתון למד מעליון לכסף שקלים:

    ור' עקיבא סבר אשם לכסף שקלים נפקא ליה מזאת תורתאלא היקש להכי אתא ללמוד עליון מתחתון. והכי פירש רחמנא והוא הוא שבקונטרס אלא ע"כ מבואר היטב. עכה"ג :

    וי"ו מוסיף על ענין ראשון כו'הילכך אתא היקש ואפקיה מגזירה שוה להא מילתא ועל כרחין גזרה שוה זו למחצה:

    בעליון כתיב כסף שקלים והקישא לתחתון מעליון הוא דאתא ולא למילף עליון מתחתון (לשווייה גזרה שוה למחצה):

    ורבי עקיבא אין היקש למחצה לא גרסינן לה דלאו היינו היקש למחצה ובשחיטת קדשים בפרק איזהו מקומן (זבחים דף מח.) איתא לכולה הא שמעתא ולא גרסינן להא אלא הכי גרסינן ורבי עקיבא אשם בכסף שקלים מנא ליה כו' - הילכך על כרחיך הקישא לאפוקי מגזירה שוה אתא למיהוי גזירה שוה למחצה דאי לאו להכי אתא היקישא למאי תדרוש ליה:

    הניחא למאן דדריש תורתבשמעתא קמייתא דמנחות (דף ג:) וזאת תורת המנחה תורה אחת לכל המנחות:

    הניחא למאן דדרישמצי ר"ע למימר הכי לא איצטריך היקישא לאשם בכסף שקלים ומהכא נפקא וכי איצטריך היקישא לספק מעילות לאשם תלוי:

    בערכך בערכךאשם תלוי מאשם מעילות:

    אשם שפחה חרופה יליף מאיל אילאשם נזיר דכתיב בספרים שבוש הוא דהא באשם נזיר (במדבר ו) כבש בן שנתו כתיב ואמרינן בפרק ד' מחוסרי כפרה (לעיל כריתות י:) מדאיל בן שתי שנים בשני סלעים כבש בן שנתו בסלע:

    מאי קאמר ואם ספקהא פשיטא דספק הוא לו:

    סוף סוףכי הביא במעילה מועטת מעילתו ואשמו בתנאי אכתי לא נפיק מידי שני אשמות דכי מתידע ליה דודאי מעל בעי איתויי אשם ודאי דקא סלקא דעתין אשם דומיא דחטאת וחטאת שהביא על ספיקה אשם תלוי כי מתידע ליה ודאי בעי איתויי חטאת:

    מדברי שניהםדר' עקיבא ור' טרפון דמודו במעילה מועטת:

    לא בעי ידיעה בתחלההילכך כי אתייה מספק על תנאי עולה לו לאשם ודאי כי מתיידע ליה:

    מתני' חטאת העוףספק ילדה מין פטור או מין חיוב מביאה קינה העולה מביאה ומתנה אם מין חיוב הוא זו עולתה ואם לאו תהא נדבה אבל חטאת מביאה מספק ואינה נאכלת:

    תיעשה ודאיויאכל לכהנים:

    ר' עקיבא מחייבר' עקיבא לטעמיה דמחייב אשם תלוי בספק מעילות:

    שניהן מביאין אשם אחדבשותפות ויאמר זה לזה אם אכלת חתיכה של קדש יהא חלקי מחול ויהא אשם כולו עליך:

    כריתות 22 עמוד ב

    גמ׳ · גמרא

    1ת"ר (ויקרא ה, יז) ״ואם נפש״ לחייב על ספק מעילות אשם תלוי, דברי ר' עקיבא, וחכמים פוטרים.

    2לימא בהא קא מיפלגי, דר' עקיבא סבר: למדין עליון מתחתון, ורבנן סברי: אין למדין עליון מתחתון?

    3אמר רב פפא: דכולי עלמא למדין עליון מתחתון, דאם כן, צפון בבן בקר לא משכחת להו,׃

    4אלא הכא היינו טעמא דרבנן דפטרי: דגמירי ״מצות״ ״מצות״ מחטאת.

    5מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, ועל ספיקו אשם תלוי, אף כל שחייבין על זדונו כרת ועל ספקו חטאת ועל שגגתו אשם תלוי,׃

    6לאפוקי מעילה, דאין חייבין על זדונו כרת, דתניא: הזיד במעילה רבי אומר: במיתה, וחכמים אומרים: באזהרה.

    7ור' עקיבא סבר: כי ילפינן ״מצות״ ״מצות״ מחטאת חלב, להכי הוא דילפינן: מה להלן בקבועה, אף כאן בקבועה,׃

    8לאפוקי עולה ויורד, דלא.

    9ורבנן סברי: אין גזירה שוה למחצה. מכלל דר' עקיבא סבר: יש גזירה שוה למחצה? אלא, דכולי עלמא אין גזירה שוה למחצה,׃

    10אלא היינו טעמא דר"ע דאמר קרא: ״ואם נפש״ וי"ו מוסיף על ענין ראשון, וילמד עליון מתחתון.

    11ורבנן סברי: תחתון הוא דגמר מעליון לאשם בכסף שקלים.

    12ור"ע סבר: אין היקש למחצה. מכלל דרבנן סברי: יש היקש למחצה? והא קיימא לן דאין היקש למחצה!

    13דכולי עלמא אין היקש למחצה, והכא ה"ט דרבנן: דגמירי ״מצות״ ״מצות״, אפקיה מהקישא.

    14ור"ע אשם בכסף שקלים נפקא ליה (ויקרא ז, א) מזאת תורת האשם תורה אחת לכל האשמות, לאשם דבכסף שקלים.

    15ורבנן? אע"ג דכתיב ״זאת תורת האשם״, איצטריך למכתב ״ואם נפש״ וי"ו מוסיף על ענין ראשון, וילמד תחתון מעליון.

    16ואי מזאת תורת האשם, הוה אמינא: כי אמינא תורה אחת לכל אשמות הני מילי בשאר אשמות ודאין,׃

    17אבל אשם תלוי, כיון דעל ספק חלב קאתי, אימא: לא יהא ספיקו חמור מודאו, מה ודאו חטאת בת דנקא, אף ספיקו אשם בר דנקא, אהכי כתב רחמנא: ״ואם נפש״ וי"ו מוסיף על ענין ראשון.

    18הא ניחא למאן דדריש ״זאת תורת האשם״, אלא למאן דלא דריש ״זאת תורת האשם״, מאי איכא למימר? יליף ״בערכך״ ״בערכך״ מאשם מעילה׃

    19אשם שפחה חרופה, לא כתב בה ״בערכך״! ילפינן באיל איל:

    20מודה ר"ע כו' ואם ספק.

    21מאי קאמר? אמר רבא, תני: אם בספיקו עומד לעולם יהא אשם תלוי, שממין שהביא על הודע, מביאו על שלא הודע.

    22סוף סוף, כי מתידע ליה בעי לאיתויי אשם ודאי!

    23אמר רבא: מדברי שניהם נלמד אשם ודאי לא בעי ידיעה לכתחלה.

    מתני׳ · משנה

    24האשה שהביאה חטאת העוף, עד שלא נמלקה נודע לה שילדה ודאי תעשינה ודאי, שממין שהיא מביאה על הודע, מביאה על לא הודע.

    25חתיכה של חולין וחתיכה של הקדש, אכל אחת מהן ואין יודע איזה מהן אכל פטור, ר"ע מחייב אשם תלוי. אכל את השניה מביא אשם ודאי.

    26אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי, דברי ר"ע ר"ש אומר: שניהן מביאין אשם אחד. ר' יוסי אומר:

    תוספות

    אם עד שלא נמלקה הודע כו' ועושה ודאיפירוש ותאכל כשאר חטאת ואם תאמר מאי איריא שנודע לה קודם שנמלקה אפילו לאחר שנמלקה נמי תאכל לכהנים דאי משום דלא הויא ידיעה בשעת מליקה הא אמרינן בפרק קמא דמכילתין (דף ז.) מודה ר' יוסי במחוסר כפרה דכיון דאינו מביא רק לאישתרויי בקדשים דלא בעי ידיעה בתחלה ואי טעמא הוי גזירה שמא יאמרו חטאת העוף הבא על הספק נאכלת הניחא לר' יוחנן דאמר לקמן בפרק המביא (כריתות דף כו:) דאם משנמלקה נודע לו שילדה ודאי אסור גזירה כו' אלא לרב דאמר לקמן דאפילו נודע לו משנמלקה כיון שנודע לו קודם הזאה מותר באכילה אם כן אמאי לא נקט משנמלקה ויש לומר דהוא הדין לאחר מליקה ולא אתא לאפוקי רק אחר הזאה דאז ודאי אתו למימר חטאת העוף הבא על הספק נאכלת:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כריתות דף כ״ב עמוד ב׳

    מסכת כריתות דף כ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 26 קטעים ממוספרים, כ־442 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    גמ' ואם נפש אדם באשם תלוי כתיב ולעיל מיניה באשם מעילות קמיירי בויקרא:

    לחייב על ספק מעילות אשם תלוי קס"ד מדכתבינהו גבי הדדי:

    עליון מעילות:

    מתחתון אשת תלוי:

    אם כן דלרבנן אין למדין לא אשכחן צפון בבן בקר דחטאת ועולה יהו טעונין שחיטה בצפון דצפון כתיב בבן צאן בויקרא ובמסכת זבחים (דף מא.) יליף בן בקר בהאי דינא בעליון מתחתון:

    באשם תלוי כתיב מצות ובחטאת כתיב מצות:

    במיתה בידי שמים:

    חטאת חלב היינו סתם חטאת ולהכי נקט חלב משום דסמוכה לחלב דכתיב בויקרא כל חלב וכל דם לא תאכלו וסמיך ליה נפש כי תחטא וגו':

    ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Keritot 22b · Sefaria

    תוספות

    אם עד שלא נמלקה הודע כו' ועושה ודאי פירוש ותאכל כשאר חטאת ואם תאמר מאי איריא שנודע לה קודם שנמלקה אפילו לאחר שנמלקה נמי תאכל לכהנים דאי משום דלא הויא ידיעה בשעת מליקה הא אמרינן בפרק קמא דמכילתין (דף ז.) מודה ר' יוסי במחוסר כפרה דכיון דאינו מביא רק לאישתרויי בקדשים דלא בעי ידיעה בתחלה ואי טעמא הוי גזירה שמא יאמרו חטאת העוף הבא על הספק נאכלת הניחא לר' יוחנן דאמר לקמן בפרק המביא (כריתות דף כו:) דאם משנמלקה נודע לו שילדה ודאי אסור גזירה כו' אלא לרב דאמר לקמן דאפילו נודע לו משנמלקה כיון שנודע לו קודם הזאה מותר באכילה אם כן אמאי לא נקט משנמלקה ויש לומר דהוא הדין לאחר מליקה ולא אתא לאפוקי רק אחר הזאה דאז ודאי אתו למימר חטאת העוף הבא על הספק נאכלת:

    Tosafot on Keritot 22b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף כ״ב, עמוד ב׳, בהיקף של כ־442 מילים ב־26 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 26 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ת"ר (ויקרא ה, יז) ״ואם נפש״…״

    2. קטע 216 מילים

      נפתחת ב״לימא בהא קא מיפלגי, דר' עקיבא סבר:…״

    3. קטע 316 מילים

      נפתחת ב״אמר רב פפא: דכולי עלמא למדין עליון…״

      חכמים: רב פפא.

    4. קטע 410 מילים

      נפתחת ב״אלא הכא היינו טעמא דרבנן דפטרי: דגמירי…״

    5. קטע 527 מילים

      נפתחת ב״מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת…״

    6. קטע 616 מילים

      נפתחת ב״לאפוקי מעילה, דאין חייבין על זדונו כרת,…״

      חכמים: רבי אומר.

    7. קטע 718 מילים

      נפתחת ב״ור' עקיבא סבר: כי ילפינן ״מצות״ ״מצות״…״

    8. קטע 84 מילים

      נפתחת ב״לאפוקי עולה ויורד, דלא.…״

    9. קטע 921 מילים

      נפתחת ב״ורבנן סברי: אין גזירה שוה למחצה. מכלל…״

    10. קטע 1016 מילים

      נפתחת ב״אלא היינו טעמא דר"ע דאמר קרא: ״ואם…״

    11. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״ורבנן סברי: תחתון הוא דגמר מעליון לאשם…״

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״ור"ע סבר: אין היקש למחצה. מכלל דרבנן…״

    13. קטע 1313 מילים

      נפתחת ב״דכולי עלמא אין היקש למחצה, והכא ה"ט…״

    14. קטע 1419 מילים

      נפתחת ב״ור"ע אשם בכסף שקלים נפקא ליה (ויקרא…״

    15. קטע 1518 מילים

      נפתחת ב״ורבנן? אע"ג דכתיב ״זאת תורת האשם״, איצטריך…״

    16. קטע 1617 מילים

      נפתחת ב״ואי מזאת תורת האשם״, הוה אמינא: כי…״

    17. קטע 1734 מילים

      נפתחת ב״אבל אשם תלוי, כיון דעל ספק חלב…״

    18. קטע 1822 מילים

      נפתחת ב״הא ניחא למאן דדריש ״זאת תורת האשם״,…״

    19. קטע 1910 מילים

      נפתחת ב״אשם שפחה חרופה, לא כתב בה ״בערכך״!…״

    20. קטע 205 מילים

      נפתחת ב״מודה ר"ע כו' ואם ספק.…״

    21. קטע 2120 מילים

      נפתחת ב״מאי קאמר? אמר רבא, תני: אם בספיקו…״

      חכמים: רבא.

    22. קטע 229 מילים

      נפתחת ב״סוף סוף, כי מתידע ליה בעי לאיתויי…״

    23. קטע 2311 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא: מדברי שניהם נלמד אשם ודאי…״

      חכמים: רבא.

    24. קטע 2423 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ האשה שהביאה חטאת העוף, עד שלא…״

    25. קטע 2525 מילים

      נפתחת ב״חתיכה של חולין וחתיכה של הקדש, אכל…״

    26. קטע 2628 מילים

      נפתחת ב״אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כריתות דף כ״ב ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026