מסכת כריתות דף כ״ב עמוד ב׳

גמ' ואם נפש אדם — באשם תלוי כתיב ולעיל מיניה באשם מעילות קמיירי בויקרא:

לחייב על ספק מעילות אשם תלוי — קס"ד מדכתבינהו גבי הדדי:

עליון — מעילות:

מתחתון — אשת תלוי:

אם כן — דלרבנן אין למדין לא אשכחן צפון בבן בקר דחטאת ועולה יהו טעונין שחיטה בצפון דצפון כתיב בבן צאן בויקרא ובמסכת זבחים (דף מא.) יליף בן בקר בהאי דינא בעליון מתחתון:

באשם תלוי כתיב מצות ובחטאת כתיב מצות:

במיתה — בידי שמים:

חטאת חלב — היינו סתם חטאת ולהכי נקט חלב משום דסמוכה לחלב דכתיב בויקרא כל חלב וכל דם לא תאכלו וסמיך ליה נפש כי תחטא וגו':

לאפוקי עולה ויורד — כגון שמיעת קול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו דלא מייתי על ספיקו אשם תלוי:

גליון ה"ג אלא הכא היינו טעמא דר' עקיבא דכתיב ואם נפש:

לימא בהא קא מיפלגי — דמר סבר הקישא עדיף ומר סבר ג"ש עדיף:

לא דכולי עלמא הקישא עדיף — שהרי אין משיבין על ההיקש ואמרי לך רבנן היינו היקש דתחתון למד מעליון לכסף שקלים:

ור' עקיבא סבר אשם לכסף שקלים נפקא ליה מזאת תורת — אלא היקש להכי אתא ללמוד עליון מתחתון. והכי פירש רחמנא והוא הוא שבקונטרס אלא ע"כ מבואר היטב. עכה"ג :

וי"ו מוסיף על ענין ראשון כו' — הילכך אתא היקש ואפקיה מגזירה שוה להא מילתא ועל כרחין גזרה שוה זו למחצה:

בעליון כתיב כסף שקלים והקישא לתחתון מעליון הוא דאתא ולא למילף עליון מתחתון (לשווייה גזרה שוה למחצה):

ורבי עקיבא אין היקש למחצה לא גרסינן לה דלאו היינו היקש למחצה ובשחיטת קדשים בפרק איזהו מקומן (זבחים דף מח.) איתא לכולה הא שמעתא ולא גרסינן להא אלא הכי גרסינן ורבי עקיבא אשם בכסף שקלים מנא ליה כו' - הילכך על כרחיך הקישא לאפוקי מגזירה שוה אתא למיהוי גזירה שוה למחצה דאי לאו להכי אתא היקישא למאי תדרוש ליה:

הניחא למאן דדריש תורת — בשמעתא קמייתא דמנחות (דף ג:) וזאת תורת המנחה תורה אחת לכל המנחות:

הניחא למאן דדריש — מצי ר"ע למימר הכי לא איצטריך היקישא לאשם בכסף שקלים ומהכא נפקא וכי איצטריך היקישא לספק מעילות לאשם תלוי:

בערכך בערכך — אשם תלוי מאשם מעילות:

אשם שפחה חרופה יליף מאיל איל — אשם נזיר דכתיב בספרים שבוש הוא דהא באשם נזיר (במדבר ו) כבש בן שנתו כתיב ואמרינן בפרק ד' מחוסרי כפרה (לעיל כריתות י:) מדאיל בן שתי שנים בשני סלעים כבש בן שנתו בסלע:

מאי קאמר ואם ספק — הא פשיטא דספק הוא לו:

סוף סוף — כי הביא במעילה מועטת מעילתו ואשמו בתנאי אכתי לא נפיק מידי שני אשמות דכי מתידע ליה דודאי מעל בעי איתויי אשם ודאי דקא סלקא דעתין אשם דומיא דחטאת וחטאת שהביא על ספיקה אשם תלוי כי מתידע ליה ודאי בעי איתויי חטאת:

מדברי שניהם — דר' עקיבא ור' טרפון דמודו במעילה מועטת:

לא בעי ידיעה בתחלה — הילכך כי אתייה מספק על תנאי עולה לו לאשם ודאי כי מתיידע ליה:

מתני' חטאת העוף — ספק ילדה מין פטור או מין חיוב מביאה קינה העולה מביאה ומתנה אם מין חיוב הוא זו עולתה ואם לאו תהא נדבה אבל חטאת מביאה מספק ואינה נאכלת:

תיעשה ודאי — ויאכל לכהנים:

ר' עקיבא מחייב — ר' עקיבא לטעמיה דמחייב אשם תלוי בספק מעילות:

שניהן מביאין אשם אחד — בשותפות ויאמר זה לזה אם אכלת חתיכה של קדש יהא חלקי מחול ויהא אשם כולו עליך: