בוני התלמוד

    מסכת כריתות דף כ״א עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אוציא דם שרצים שאין בהן טומאה חמורהשאין שרצים מטמאין אדם לטמא בגדים:

    שכולו היתרמפרש לקמן (ע"ב):

    לעוף ולבהמהלמה נאמרו שניהם שהרי מאחד מהן הייתי דן כעין הפרט:

    אי מה עוף כו'כלומר אם לא נאמר אלא עוף הייתי אומר מה עוף שאין בו כלאים. מפרש לקמן כלאי הצמר דנוצת העוף אין בהן משום כלאים:

    אף בהמה שאיןבצמרה כלאים כגון שור ועז חייבין על דמן אבל לא על דם צאן שהרי בצמרן כלאים:

    אף עוף שאינו באם על הבניםכגון עוף טמא שאינו טעון שילוח חייבין על דמו אבל עופות טהורין לא:

    דבי ר' ישמעאל דדייני כללי ופרטי כי האי גוונאבשלהי אלו טרפות (חולין סו.) ואף על גב דלא דמי כללא קמא לכללא בתרא:

    לאתויי כויוחיה לא איצטריך לרבות דחיה בכלל בהמה בפרק בהמה המקשה (חולין עא.) כדמפרש רבי יוחנן לקמיה:

    איצטריך קרא למיסר ספיקאבתמיה. דלמאי מדמינן ליה אי לחיה דמה אסור אי לבהמה דמה אסור:

    נבלתו מנלןאיסור אכילת נבלתו מנלן:

    בכף הירך תלייה רחמנאדכל דאית ליה כף שקורין פולפ"א נוהג בו גיד הנשה והאי דאינו נוהג בעוף בפרק גיד הנשה (חולין דף צב:) מפרש דלא עגיל כף דידיה:

    טומאתושתטמא נבלתו:

    צריכין מחשבה והכשר גרסינן במסכת עוקצין:

    תעשה חתיכה שלו מחשבהדכיון דחתכיה אחשביה דאי נגעה ביה טומאה מקבל טומאה:

    נבלת בהמה בכל מקוםואפילו בשווקים שיש שם רוב עם צריכה מחשבה לאכילה לקבל טומאת אוכלין הואיל דאין דרך לאוכלה:

    וכן נבלת עוף טהור בכפריםשהעם מועטים צריכין מחשבה לטומאת אוכלין:

    ואין צריכין הכשרמשום דמטמאין טומאה חמורה דנבלת בהמה מטמאה במשא ונבלת עוף טהור מטמא בגדים אבית הבליעה ואמרינן לקמן דכל שסופו לטמא טומאה חמורה אינו צריך הכשר:

    הכא לא גרסינן והחלבואף על גב דתנינא לה גבי שווקים דמשמע הא בכפרים צריך מחשבה לא תנן ליה ברישא דלא מיתני ליה אינו צריך הכשר דאי בחלב נבלה צריך הכשר דאינה מטמאה טומאה חמורה ואי בחלב דשחוטה כיון דבכפרים קאי לא מיתכשר בדם שחיטה דהכשר דקודם מחשבה לאו הכשר הוא כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין קכח.) עולשין שליקטן לבהמה ונמלך עליהן לאדם צריכים הכשר שני משנה זו בשילהי מסכת עוקצין:

    נבלת בהמה טהורה בכל מקוםואפילו בכפרים שהעם מועט אינן צריכין מחשבה דסתמא למאכל עובדי כוכבים עומדת וכן נבלת עוף טהור וחלב בהמה וחיה בשווקים שהעם מרובין:

    אינן צריכין מחשבה ולא הכשרדנבלת בהמה ועוף מטמאין טומאה חמורה וחלב בחלב שחוטה קמיירי שהרי הוכשר בדם שחיטה:

    והא היא גופה טמאה היאטומאת נבילות:

    בפחות מכזית ליכא טומאת נבילות וכי חשיב עליה לאכילה מצטרף לבהדי אוכלין פחות מכביצה לטומאת אוכלין:

    אי הכידפחות מכזית הוא ולא אתי לעולם לידי טומאת נבילות ניבעי נמי הכשר דהא תנא דבי רבי ישמעאל כו':

    כריתות 21 עמוד א

    1אוציא דם שרצים שאין בהם טומאה חמורה. אוציא דם ביצים שאין מין בשר, דם דגים דם חגבים שכולו היתר.

    2(ויקרא ז, כו) ״לעוף ולבהמה״? אי מה עוף שאין בה כלאים, אף בהמה שאין בה כלאים! ת"ל ״ולבהמה״.

    3אי מה בהמה שאינה באם על הבנים, אף עוף שאינו באם על הבנים! תלמוד לומר: ״לעוף ולבהמה״.

    4ואימא: ״כל דם״ כלל, ״עוף ובהמה״ פרט, כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט, עוף ובהמה אין, מידי אחרינא לא!

    5(ויקרא ז, כז) ״נפש אשר תאכל כל דם״ חזר וכלל, כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט.

    6והא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא, כללא קמא לאו, כללא בתרא כרת!

    7האי תנא דבי ר' ישמעאל כללי ופרטי דרשינן מן הדין גוונא, ואף על גב דלא דמי כללא בתרא לכללא קמא.

    8אמר מר: כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה, ויש בה איסור והיתר ויש בהן מין בשר, אף כל דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה וכו'.

    9״אף כל״ דקתני לאיתויי מאי?

    10אמר רב אדא בר אבין: לאתויי דמו של כוי. מאי קסבר? אי קסבר כוי ספיקא הוא, איצטריך קרא למיסר ספיקא? אלא קסבר כוי בריה בפני עצמו הוא.

    11אשכחן דמו, חלבו מנלן? (ויקרא ז, כג) ״מכל חלב״. נבלתו מנלן? (דברים יד, כא) ״מכל נבלה״.

    12גיד הנשה מנלן? (בראשית לב, לג) בכף הירך תליה רחמנא, והא אית ליה כף הירך.

    13טומאתו ושחיטה, מנלן? סברא, מדלכל מילי רבייה רחמנא כבהמה, טומאתו ושחיטתו נמי כבהמה.

    14אמר מר: אוציא דם מהלכי שתים, שיש בהן טומאה חמורה ואין בהן טומאה קלה. ורמינהי: החותך מן האדם צריך מחשבה והכשר.

    15וקשיא לן: מחשבה למה לי? תעשה חתיכה שלו מחשבה! ואר"ל בחותכו לכלב, ומחשבה לכלב לאו מחשבה היא.

    16ולא? והתנן, כלל אמרו בטומאה: כל המיוחד לאכול אדם טמא, עד שיפסל מאכילת כלב!

    17ההוא לאסוקי טומאה מיניה, דכיון דמעיקרא הוה חזי לאדם, לאסוקי מטומאה עד שיפסל מאכילת כלב. הכא לאחותי ליה טומאה, אי חזי לאדם חזי לכלב, אי לא חזי לאדם לא חזי לכלב.

    18מ"מ קתני מחשבה, ומחשבה לטומאה קלה היא! ה"מ מחיים, אבל לאחר מיתה טמא הוא טומאה חמורה.

    19דכוותה גבי בהמה לאחר מיתה, אי בשר מטמא טומאה חמורה, ואם דם מטמא טומאה חמורה,׃

    20דתנן: דם נבילות בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין.

    21לא נצרכא אלא לכדתנן: נבלת בהמה טמאה בכל מקום, נבלת עוף הטהור בכפרים צריך מחשבה ואין צריך הכשר!

    22נבלת בהמה טהורה בכל מקום ונבלת עוף טהור וחלב בשוקים אין צריכין לא מחשבה ולא הכשר.

    23וא"ל רב לרבי חייא מחשבה למה לי לטומאה קלה היא גופה טומאה היא א"ל כגון דאיכא פחות מכזית נבילה וצרפה לפחות מכביצה אוכלין דהאי והאי הוי כביצה׃

    24אי הכי ליבעי נמי הכשר דהא תנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא יא, לז) על כל זרע אשר יזרע מה זרעים מיוחדין שאין סופן לטמא טומאה חמורה וצריך הכשר אף כל שאין סופן לטמא טומאה חמורה צריך הכשר׃

    25א"ל ה"מ באוכלין דעלמא דלית בו פחות מכזית נבלה אבל הכא דאיכא בגויה פחות מכזית נבילה כיון דאילו מצרף ליה כזית לא בעי הכשר׃

    תוספות

    אוציא דם שרצים שאין בהן טומאה חמורהואף על גב דמטמא במגע במשא מיהא לא מטמא ולא בגדים:

    אוציא דם ביצים של עוף שאינו מין בשרתימה לרבינו ברוך דלא מיירי הכל בחד צד ויש בהן איסור והיתר ודם ביצים וחגבים הוה מצי למעט שאין בהן טומאה חמורה אלא האי פשוט יותר להם להיתר שאומר הש"ס:

    כוי בריה בפני עצמהבפרק אותו ואת בנו (חולין פ.) דקתני כוי בריה בפני עצמה היא ולא הכריעו חכמים אי מין חיה או מין בהמה היא וההיא בריה לא הוי כמו בריה דהכא שהרי בריה דהתם הוי או מין בהמה או מין חיה מדקאמר ולא הכריעו בו חכמים כו' אבל הכא רוצה לומר בריה בפני עצמה שאינה לא חיה ולא בהמה דאי הוי או בהמה או חיה לא איצטריך לרבויי דמו וכן ההיא (יומא דף עד.) כל חלב לרבות כוי וחצי שיעור וקאמר כוי בריה בפני עצמה אינו אומר שיהא ספק או חיה או בהמה דאם כן לא צריך קרא לאסור חלבו:

    בחותכו לכלבהוא הדין דהוה מצי לשנויי בחותכו לרפואה אלא הא קא משמע לן דאפילו בחותכו לכלב בעי מחשבה:

    כגון דאיכא פחות מכזית נבילה וצירפהאבל כזית וצירפה ליכא למימר ומהניא מחשבה שיטמא האי כביצה אוכלין אחרים אפילו לא יגעו האוכלין רק בצירוף ולא צריך שיגעו בנבילה דא"כ לא מיישב מה בהמה שיש לה טומאה קלה דמשמע שיש נבילה שאין עליה רק טומאת אוכלין ואי הוה בה כזית הוה ביה טומאה חמורה ועוד יש לומר דמשמע דנקט במתניתין דמייתי עלה בהמה כו' בכ"מ ונבלת עוף טהור כו' משמע נבלת בהמה דומיא דנבלת עוף כלומר דצריכה מחשבה כמו על עוף ולכך נקט פחות מכזית:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כריתות דף כ״א עמוד א׳

    מסכת כריתות דף כ״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 25 קטעים ממוספרים, כ־486 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אוציא דם שרצים שאין בהן טומאה חמורה שאין שרצים מטמאין אדם לטמא בגדים:

    שכולו היתר מפרש לקמן (ע"ב):

    לעוף ולבהמה למה נאמרו שניהם שהרי מאחד מהן הייתי דן כעין הפרט:

    אי מה עוף כו' כלומר אם לא נאמר אלא עוף הייתי אומר מה עוף שאין בו כלאים. מפרש לקמן כלאי הצמר דנוצת העוף אין בהן משום כלאים:

    אף בהמה שאין בצמרה כלאים כגון שור ועז חייבין על דמן אבל לא על דם צאן שהרי בצמרן כלאים:

    אף עוף שאינו באם על הבנים כגון עוף טמא שאינו טעון שילוח חייבין על דמו אבל עופות טהורין לא:

    דבי ר' ישמעאל דדייני כללי ופרטי כי האי גוונא בשלהי אלו טרפות (חולין סו.) ואף על גב דלא דמי כללא קמא לכללא בתרא:

    לאתויי כוי וחיה לא איצטריך לרבות דחיה בכלל בהמה בפרק בהמה המקשה (חולין עא.) כדמפרש רבי יוחנן לקמיה:

    ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Keritot 21a · Sefaria

    תוספות

    אוציא דם שרצים שאין בהן טומאה חמורה ואף על גב דמטמא במגע במשא מיהא לא מטמא ולא בגדים:

    אוציא דם ביצים של עוף שאינו מין בשר תימה לרבינו ברוך דלא מיירי הכל בחד צד ויש בהן איסור והיתר ודם ביצים וחגבים הוה מצי למעט שאין בהן טומאה חמורה אלא האי פשוט יותר להם להיתר שאומר הש"ס:

    כוי בריה בפני עצמה בפרק אותו ואת בנו (חולין פ.) דקתני כוי בריה בפני עצמה היא ולא הכריעו חכמים אי מין חיה או מין בהמה היא וההיא בריה לא הוי כמו בריה דהכא שהרי בריה דהתם הוי או מין בהמה או מין חיה מדקאמר ולא הכריעו בו חכמים כו' אבל הכא רוצה לומר בריה בפני עצמה שאינה לא חיה ולא בהמה דאי הוי או בהמה או חיה לא איצטריך לרבויי דמו וכן ההיא (יומא דף עד.) כל חלב לרבות כוי וחצי שיעור וקאמר כוי בריה בפני עצמה אינו אומר שיהא ספק או חיה או בהמה דאם כן לא צריך קרא לאסור חלבו:

    בחותכו לכלב הוא הדין דהוה מצי לשנויי בחותכו לרפואה אלא הא קא משמע לן דאפילו בחותכו לכלב בעי מחשבה:

    כגון דאיכא פחות מכזית נבילה וצירפה אבל כזית וצירפה ליכא למימר ומהניא מחשבה שיטמא האי כביצה אוכלין אחרים אפילו לא יגעו האוכלין רק בצירוף ולא צריך שיגעו בנבילה דא"כ לא מיישב מה בהמה שיש לה טומאה קלה דמשמע שיש נבילה שאין עליה רק טומאת אוכלין ואי הוה בה כזית הוה ביה טומאה חמורה ועוד יש לומר דמשמע דנקט במתניתין דמייתי עלה בהמה כו' בכ"מ ונבלת עוף טהור כו' משמע נבלת בהמה דומיא דנבלת עוף כלומר דצריכה מחשבה כמו על עוף ולכך נקט פחות מכזית:

    Tosafot on Keritot 21a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת כריתות, דף כ״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־486 מילים ב־25 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 25 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״אוציא דם שרצים שאין בהם טומאה חמורה.…״

    2. קטע 218 מילים

      נפתחת ב״(ויקרא ז, כו) ״לעוף ולבהמה״? אי מה…״

    3. קטע 317 מילים

      נפתחת ב״אי מה בהמה שאינה באם על הבנים,…״

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״ואימא: ״כל דם״ כלל, ״עוף ובהמה״ פרט,…״

    5. קטע 519 מילים

      נפתחת ב״(ויקרא ז, כז) ״נפש אשר תאכל כל…״

    6. קטע 613 מילים

      נפתחת ב״והא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא,…״

    7. קטע 720 מילים

      נפתחת ב״האי תנא דבי ר' ישמעאל כללי ופרטי…״

    8. קטע 839 מילים

      נפתחת ב״אמר מר: כלל ופרט וכלל אי אתה…״

    9. קטע 95 מילים

      נפתחת ב״״אף כל״ דקתני לאיתויי מאי?…״

    10. קטע 1027 מילים

      נפתחת ב״אמר רב אדא בר אבין: לאתויי דמו…״

      חכמים: רב אדא בר אבין.

    11. קטע 1116 מילים

      נפתחת ב״אשכחן דמו, חלבו מנלן? (ויקרא ז, כג)…״

    12. קטע 1215 מילים

      נפתחת ב״גיד הנשה מנלן? (בראשית לב, לג) בכף…״

    13. קטע 1313 מילים

      נפתחת ב״טומאתו ושחיטה, מנלן? סברא, מדלכל מילי רבייה…״

    14. קטע 1421 מילים

      נפתחת ב״אמר מר: אוציא דם מהלכי שתים, שיש…״

    15. קטע 1517 מילים

      נפתחת ב״וקשיא לן: מחשבה למה לי? תעשה חתיכה…״

    16. קטע 1614 מילים

      נפתחת ב״ולא? והתנן, כלל אמרו בטומאה: כל המיוחד…״

    17. קטע 1731 מילים

      נפתחת ב״ההוא לאסוקי טומאה מיניה, דכיון דמעיקרא הוה…״

    18. קטע 1816 מילים

      נפתחת ב״מ"מ קתני מחשבה, ומחשבה לטומאה קלה היא!…״

    19. קטע 1915 מילים

      נפתחת ב״דכוותה גבי בהמה לאחר מיתה, אי בשר…״

    20. קטע 209 מילים

      נפתחת ב״דתנן: דם נבילות בית שמאי מטהרין, ובית…״

    21. קטע 2118 מילים

      נפתחת ב״לא נצרכא אלא לכדתנן: נבלת בהמה טמאה…״

    22. קטע 2216 מילים

      נפתחת ב״נבלת בהמה טהורה בכל מקום ונבלת עוף…״

    23. קטע 2327 מילים

      נפתחת ב״וא"ל רב לרבי חייא מחשבה למה לי…״

      חכמים: רב לרבי.

    24. קטע 2437 מילים

      נפתחת ב״אי הכי ליבעי נמי הכשר דהא תנא…״

    25. קטע 2524 מילים

      נפתחת ב״א"ל ה"מ באוכלין דעלמא דלית בו פחות…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כריתות דף כ״א ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026