לא מן השם הוא זה - שאין זה טעם שאין מניחין בשביל טורח אלא שכבר יצא זמנה של רביעה של יורה שהרי מרחשון עבר על כולן לסוף התעניות שמקצתן היו בכסליו כדקתני מתניתין ואיכא למשמע מדרבי שמעון דבשאר מיני פורעניות דכל שעתא הוי זימנייהו למיבטלי אפילו טפי גזרינן ורבי דאמר אין מטריחין סתמא אכולהו קאמר ואנא דאמרי כרבי:

ובשומע תפלה - אמרינן לשאילת מטר כיחיד השואל צרכיו בשומע תפלה דהא דאמרינן שאלה בברכת השנים אפי' ביחיד משום דזמן צבור הוא אבל במילתא אחריתי דהוי ליחיד ולא לצבור כהכא דבתקופת תמוז לאו זמן שאילת צבור הוא בשומע תפלה הוא דמדכר ליה ולא בברכת השנים כדאמרינן במסכת ע"ז (דף ח.) ובברכות (דף לא.) אם היה לו חולה בתוך ביתו מזכיר עליו בברכת החולים ולבסוף מוקמינן והלכתא בשומע תפלה כך שמעתי:

אימתי - הוא סדר תעניות:

בזמן שהשנים כתיקנן - שהיא קציר בניסן וזריעה במרחשון ואין סדר השנים משתנה:

וישראל שרוין על אדמתן - שמנהג ארץ ישראל בכך:

הכל לפי השנים - אם צריכה אותה שנה למטר כגון שנה שחונה שצריכה לגשמים הרבה:

לפי המקומות - כגון נינוה דאפי' בתקופת תמוז בעו מטרא. לא גרסינן לפי הזמן שלא ירדו עדיין גשמים:

מטין - שלא יראו בני אדם ויצטערו אלא לעת ערב פותחין הואיל ולאו לכבוד שבת הוא ובחמישי מותרין לפתוח לגמרי:

או דילמא - פותחין כל היום והכי משמע מתניתין בשני מטין ובה' היה פתוח כדרכו כל היום לגמרי מפני כבוד השבת:

איצטבא - כסא דהשתא אין החנות פתוחה לרשות הרבים ואם הוא פתוח אינו נראה כל כך:

פותח כדרכו - אפי' בשני:

ה"ג תנא בנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה - בנין דקתני מתניתין לא בנין הצריך לו אלא בנין הצריך לשמחה דבדבר שמחה ממעטינן:

בית חתנות - לעשות חופתו:

אבוורנקי של מלכים - שכך היו נוהגין כשנולד בן למלך היו נוטעין אילן לשמו ויום שממליכין אותו עושין לו כסא ממנו לישנא אחרינא אילן גדול המיסך על הארץ לטייל המלך תחתיו ודומה לו בעירובין (דף כה:) ההוא אבוורנקא דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה:

של מלכים - דרך מלכים נוטעין אותו לצל הוא נוטעו כמו כן לצל היא והיא נטיעה של שמחה:

ששאל בשלום - תלמיד חכם מחזיר לו משום איבה ובשפה רפה:

אבל ומנודה חייבין בעטיפה - דכתיב ועל שפם יעטה במועד קטן (דף טו.):

רשאי ליפול על פניו - לבזות עצמו בפני הצבור שאם לא יענה יחרפוהו כך שמעתי אלא אם כן יודעין בו שהוא חשוב כיהושע שאמר לו הקב"ה קום לך למה זה אתה נופל על פניך:

אלא אם כן נענה - שיודעין הן שנענה כיהורם יהורם רשע היה אלא שהתענה על רעב שהיה בימיו ונענה דכתיב (מלכים ב ז׳:ט״ז) ויהי סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל:

לא הכל - נענין (בתפלה) ולא הכל נענין בקריעה דיהושע וכלב שלא היו חשובין כמשה ואהרן לא זכו ליענות אלא בקריעה ומקרא בעלמא קא דריש:

ויהושע בן נון - כתיב בתריה דההוא דויפל וי"ו מוסיף על ענין ראשון:

ולא הכל בקימה - לקראת ישראל לעתיד לבא מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו:

תענית 14 עמוד ב

1גזר תלת עשרה תעניות ולא איעני. סבר למיגזר טפי. אמר ליה ר' אמי: הרי אמרו אין מטריחין את הצבור יותר מדאי.

2אמר ר' אבא בריה דרבי חייא בר אבא: רבי אמי דעבד לגרמיה הוא דעבד. אלא הכי אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: לא שנו אלא לגשמים, אבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו מן השמים. תניא נמי הכי: כשאמרו שלש וכשאמרו שבע לא אמרו אלא לגשמים, אבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו.

3לימא תיהוי תיובתיה דר' אמי! אמר לך רבי אמי: תנאי היא, דתניא: אין גוזרין יותר משלש עשרה תעניות על הצבור, לפי שאין מטריחין את הצבור יותר מדאי, דברי רבי. רשב"ג אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שיצא זמנה של רביעה.

4שלחו ליה בני נינוה לרבי: כגון אנן, דאפילו בתקופת תמוז בעינן מיטרא היכי נעביד? כיחידים דמינן או כרבים דמינן? כיחידים דמינן ובשומע תפלה״, או כרבים דמינן ובברכת השנים? שלח להו: כיחידים דמיתו ובשומע תפלה״.

5מיתיבי, אמר רבי יהודה: אימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרוין על אדמתן. אבל בזמן הזה הכל לפי השנים, הכל לפי המקומות, הכל לפי הזמן! אמר ליה: מתניתא רמית עליה דרבי?! רבי תנא הוא ופליג.

6מאי הוי עלה? רב נחמן אמר: בברכת השנים. רב ששת אמר: בשומע תפלה״. והלכתא: בשומע תפלה״.

7בשני מטין עם חשיכה ובחמישי כל היום מפני כבוד השבת. איבעיא להו, היכי קתני: בב' מטין עם חשיכה, ובה' כל היום מפני כבוד השבת, או דילמא: בשני מטין, ובחמישי פותחין כל היום כולו?

8תא שמע, דתניא: בשני מטין עד הערב, ובחמישי פותחין כל היום כולו מפני כבוד השבת. היו לו שני פתחים פותח אחד ונועל אחד. היה לו אצטבא כנגד פתחו פותח כדרכו ואינו חושש.

9עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן, ובבנין ובנטיעה. תנא: בבנין בנין של שמחה. נטיעה נטיעה של שמחה. אי זהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו. אי זו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבוורנקי של מלכים.

10ובשאילת שלום. תנו רבנן: חברים, אין שאילת שלום ביניהן. עמי הארץ ששואלין מחזירין להם בשפה רפה, ובכובד ראש. והן מתעטפין ויושבין כאבלים וכמנודין, כבני אדם הנזופין למקום, עד שירחמו עליהם מן השמים.

11אמר ר' אלעזר: אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו, אלא אם כן נענה כיהושע בן נון, שנאמר: ״(יהושע ז״, י) ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך׃

12ואמר ר' אלעזר אין אדם חשוב רשאי לחגור שק אלא אם כן נענה כיהורם בן אחאב שנאמר ״(מלכים ב ו״, ל) ויהי כשמוע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עובר על החומה וירא העם והנה השק על בשרו וגו'׃

13ואמר ר' אלעזר לא הכל בקריעה ולא הכל בנפילה משה ואהרן בנפילה יהושע וכלב בקריעה משה ואהרן בנפילה דכתיב ״(במדבר יד״, ה) ויפל משה ואהרן על פניהם יהושע וכלב בקריעה דכתיב ״(במדבר יד״, ו) ויהושע בן נון וכלב בן יפנה קרעו בגדיהם׃

14מתקיף לה ר' זירא ואיתימא ר' שמואל בר נחמני אי הוה כתיב ״יהושע כדקאמרת השתא דכתיב ויהושע הא והא עביד״׃

15ואמר ר' אלעזר לא הכל בקימה ולא הכל בהשתחויה מלכים בקימה ושרים בהשתחויה מלכים בקימה דכתיב ״(ישעיהו מט״, ז) כה אמר ה' גואל ישראל קדושו׃

תוספות

רבי יהודה נשיאה גזר תליסר תעניות - על שאר פורעניות ומיהו קאמר ליה רבי אמי דאין מטריחין דהכי נמי משמע דהוה אשאר מיני פורעניות מדמייתי עלה הא דקאמר רבי יוחנן ל"ש אלא לגשמים אבל לשאר מינים וכו':

שיצאה זמנה של רביעה - דזמן רביעה דיורה הוי במרחשון ויצא מרחשון:

תני חדא מתענות בראשונות ולא באחרונות ותנא אידך מתענין באחרונות ולא בראשונות ותני אידך לא מתענין לא בראשונות ולא באחרונות נקוט מציעתא בידך. פירש הקונטרס השלש תעניות אמצעיות בידך דבאותן תעניות עוברות ומיניקות מתענות וה"ק מתענות בראשונות פי' בראשונו' ר"ל אמצעיות דהם ראשונות לאחרונו' שהיו חמורות אבל לא באחרונות דנפישי ולא מצו עבדי להו והא דקתני באחרונות ולא בראשונות האי אחרונו' היינו אמצעיות וקרי להו אחרונות שהם אחרונות מן הראשונות בתחלה גוזרין שלש תעניות וכן בשניה שלש אבל אין מתענות בראשונות שהם קלות והא דקתני לא בראשונות ולא באחרונות כלומר לא בשלש הראשונות הראשונות ממש ולא בשבע האחרונות האחרונות ממש אלא דווקא באמצעיות:

שלח להו כיחידים דמיתו - פירוש ובשומע תפלה תאמרו תפלת תענית והא דיחיד אומר ותן טל ומטר בברכת השנים אע"ג שמתפלל בעצמו הואיל וזמן צבור הוא אבל בני נינוה הוו יחידים אפי' בתקופת תמוז צריכין למטרא:

הכל לפי השנים - אם צריכים אותה שנה גשמים שהיא שחונה ואם צריכים גשמים כבני נינוה שואלין ותן טל ומטר בברכת השנים:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

והנה עננו צעקה היא ואם תאמר שגם עננו התרעה היא נמצא עננו התרעה והיא הצעקה היכי קתני צועקין ולא מתריעין ושנינן תנאי היא יש תנא (שקירא) [שקורא] עננו התרעה דתנן בפירקין [דחסידא] (קרא) על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה גייס או נהר ועל הספינה המטרפת בים ר' יוסי אומר לעזרה אבל לא לצעקה והא הכא התרעה בשופר ליכא למימר דהא שבת היא ושופר בשבת אסור אלא לאו בעננו וקתני מתריעין בשבת ש"מ דקרי לעננו התרעה ש"מ הא דא"ר אמי אין מטריחין על הצבור יותר מדאי ואמרינן לגרמיה הוא דעביד כלומר לא היה יכול להתענות ובשביל עצמו אמר אין מטריחין דתניא כשאמרו י"ג תעניות לפי שאין מטריחין על הצבור לא אמרו אלא לגשמים בלבד אבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו.

ומשני ר' אמי תנאי היא דתניא אין גוזרין על הצבור יותר מי"ג תעניות לפי שאין מטריחין על הצבור יותר מדאי דברי רבי רשב"ג אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שיצא זמנה של רביעה.

בני נינוה בעו מר' אנן דאפילו בתקופת תמוז בעי' מטרא אנה נזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים או בשומע תפלה כיחיד ששואל צרכיו בשומע תפלה אמר להו בשומע תפלה כיחידים ואותבינן עליה א"ר יהודה אימתי שואלין הגשמים בפרקים הללו בזמן שהשנים כתיקונן וישראל שרוין על אדמתם אבל בזמן הזה הכל לפי השנים הכל לפי המקומות הכל לפי הזמן קשיא לרבי ודחי רבי תנא הוא וחולק על התנאים.

מאי הוה עלה ואסיקנא רב ששת אמר בשומע תפלה וקיי"ל כוותיה - ותוב לגבי איסורא הלכתא כרב ששת וזו איסורא היא:

פיסקא בשני מטין עם חשכה ומיבעיא לן ופשטנא ממתני' דתניא בשני מטין לעת ערב ובחמישי פותחין כל היום מפני כבוד השבת היו לו ב' פתחים פותח אחד ונועל א' היתה לו איצטבא כנגד פתחו פותח ונועל כדרכו ואינו חושש עברו אלו [י"ג תעניות] ולא נענו ממעטין במשא ומתן כו' בנין זה בנין של שמחה:

ירושלמי אריב"ל ל"ש אלא בנין של שמחה ממעטין אבל אם היה גוהה סותרו ובונה:

ת"ר חבירין אין שאילת שלום ביניהן עמי הארץ ששאלו מחזירין להן בשפה רפה ובכובד ראש. והן מתעטפין ויושבין כמנודין וכאבלים כבני ניזופין עד שירחמו עליהם מן השמים.

א"ר אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו [יחיד בצבור וכן מפורש בתלמוד ירושלמי] [בפ"ב ה"ו] אא"כ נענה כיהושע בן נון שנאמר ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך וכן אין אדם חשוב רשאי לחגור שק על בשרו אא"כ נענה כיהורם שנאמר ויהי כשמוע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו וירא העם והנה השק על בשרו.

וא"ר אלעזר משה ואהרן בנפילה - יהושע וכלב בקריעה. ומסקנא יהושע הא והא קא עבד ועוד אמר מלכים בקימה שרים בהשתחויה ואני אומר צדיקים וישרים בשמחה שנא' אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה:

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת תענית דף י״ד עמוד ב׳

מסכת תענית דף י״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־501 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–31)עמוד

היעד שנמצא: תענית דף י״ד ע״ב

פתיחה בקורא