מסכת תענית דף כ״ב עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Taanit 22b, Chapter 3 Seder Ta'aniyot Elu
רש"י
וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי וגו' לא עליך אני הולך היום – יאשיה יצא לקראתו למלחמה ולא נתנו לעבור בארצו ושלח לו פרעה נכה מלאכים לאמר כו':
מאן אלהים - דקאמר ליה פרעה נכה חדל לך מאלהים אשר עמי:
מלמד - מדכתיב ויורו המורים דמשמע יריות רבות יורו המורים:
אמר רב יהודה אמר רב מלמד שעשו כל גופו ככברה:
הא כתיב ונתתי שלום בארץ - ולמאי הלכתא כתביה רחמנא לאידך קרא וחרב לא תעבור בארצכם אלא אפי' חרב של שלום:
שאין דורו דומה יפה - בעיני המקום:
איבעיא להו כמלא תנור תבואה - דהיינו שיעור גדול יותר ממלא תנור פת דשיעור קטן הוא שאין דרך למלאות כל חלל התנור פת אלא בדפנות מדביקין אותו:
ת"ש - דקתני חדא כי האי לישנא כמלא פי התנור דהיינו פת דאילו תבואה לא מצי קיימא על פי התנור:
או דלמא כי דרא דריפתא - שורה של לחם הדבוקין זה אצל זה בפי התנור אי נמי שמדביקין זה למעלה מזה עד פי התנור:
ובלען - כשהן שלימין:
וטהרו את הבשר - שאינו מטמא טומאת מת דנתעכל ונתבטל תוך מעיו וכגון ששהו ימי עיכול ופירשא בעלמא הוא:
וטימאו את העצמות - דלא מתעכלו:
מפני רוח רעה - שנכנס בו רוח שידה ורץ והולך ושמא יטבע בנהר או יפול וימות:
לסגף - לענות נפש מתרגמינן לסגפא נפש (במדבר ל׳:י״ד):
יצטרך לבריות - כי אין בו כח להרויח ולהתפרנס מיגיעו:
דכתיב לנפש חיה - החייה:
חנן בן פטום אומר אין מתריעין על הדבר - אפי' בחול דגזירה היא:
רמי בר רב יוד - חכם ששמו יוד:
ובגולה - בבל שהיא במצולה:
מתריעין על רוב גשמים - שלא ירדו:
אנשי משמר ואנשי מעמד - מפרש בשלשה פרקים לקמן (תענית דף כו.):
תנו עיניכם - התבוננו בתפלתכם בתעניות עליהם שלא ירדו רוב גשמים:
שלא יהו בתיהם קבריהן - שעמוקה היא ונטבעים בתיהם במים:
קרן אפל - שן סלע גבוה וכך שמו:
וישכשך רגליו במים - כלומר לעולם אין מתפללין:
והתניא ידו - עד שישכשך ידו:
רגלו כידו - וכיון דיכול לשכשך ברגלו אי שוחה יכול לשכשך בידו נמי:
טייעא - סוחר ישמעאל:
ומיתחזי - האי טייעא וגמליה ורומחא לרבה בר בר חנה דהוה על קרן אפל:
איניבא - תולעת ל"א כי אנבא לינדינ"א בלע"ז:
לא שכורה - לא שתויה יותר מדאי שמטשטשין את הארץ:
1(דברי הימים ב לה, כא) ״וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך״.
2מאי: ״אלהים אשר עמי״? אמר רב יהודה אמר רב: זו ע"ז אמר: הואיל וקא בטח בע"ז יכילנא ליה.
3(דברי הימים ב לה, כג) ויורו היורים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד״, מאי ״כי החליתי מאד? אמר רב יהודה אמר רב: מלמד שעשו כל גופו ככברה.
4אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי (יוחנן): מפני מה נענש יאשיהו מפני שהיה לו לימלך בירמיהו ולא נמלך מאי דרש (ויקרא כו, ו) וחרב לא תעבור בארצכם׃
5מאי חרב אילימא חרב שאינה של שלום והכתיב ״ונתתי שלום בארץ אלא אפילו של שלום והוא אינו יודע שאין דורו דומה יפה״׃
6כי הוה ניחא נפשיה חזא ירמיהו שפוותיה דקא מרחשן אמר שמא ח"ו מילתא דלא מהגנא אמר אגב צעריה גחין ושמעיה דקא מצדיק עליה דינא אנפשיה אמר (איכה א, יח) צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי פתח עליה ההיא שעתא (איכה ד, כ) רוח אפינו משיח ה':
7מעשה וירדו זקנים מירושלים לעריהם כו' איבעיא להו כמלא תנור תבואה או דלמא כמלא תנור פת׃
8תא שמע כמלא פי תנור ועדיין תיבעי להו ככיסויא דתנורא או דלמא כי דרא דריפתא דהדר ליה לפומא דתנורא תיקו:
9ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים כו' אמר עולא משום ר' שמעון בן יהוצדק מעשה ובלעו זאבים שני תינוקות והקיאום דרך בית הרעי ובא מעשה לפני חכמים וטיהרו את הבשר וטמאו את העצמות:
10על אלו מתריעין בשבת כו': תנו רבנן עיר שהקיפוה נכרים או נהר ואחד ספינה המיטרפת בים ואחד יחיד שנרדף מפני נכרים או מפני לסטין ומפני רוח רעה על כולן יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית׃
11רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו אמר רב יהודה אמר רב מ"ט דרבי יוסי דכתיב ״(בראשית ב״, ז) ויהי האדם לנפש חיה נשמה שנתתי בך החייה:
12שמעון התימני אומר אף על הדבר כו': איבעיא להו לא הודו לו חכמים בשבת אבל בחול הודו לו או דלמא לא הודו לו כלל׃
13ת"ש דתניא מתריעין על הדבר בשבת ואצ"ל בחול ר' חנן בן פיטום תלמידו של ר' עקיבא משום רבי עקיבא אומר אין מתריעין על הדבר כל עיקר:
14על כל צרה שלא תבא על הצבור כו': ת"ר על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליה חוץ מרוב גשמים מ"ט אמר ר' יוחנן לפי שאין מתפללין על רוב הטובה׃
15ואמר רבי יוחנן מניין שאין מתפללין על רוב הטובה שנאמר ״(מלאכי ג״, י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וגו' מאי עד בלי די אמר רמי בר רב (יוד) עד שיבלו שפתותיכם מלומר די׃
16אמר רמי בר רב יוד ובגולה מתריעין עליה תניא נמי הכי שנה שגשמיה מרובין אנשי משמר שולחין לאנשי מעמד תנו עיניכם באחיכם שבגולה שלא יהא בתיהם קבריהם׃
17שאלו את ר' אליעזר עד היכן גשמים יורדין ויתפללו שלא ירדו אמר להם כדי שיעמוד אדם בקרן אפל וישכשך רגליו במים והתניא ידיו רגליו כידיו קאמינא׃
18אמר רבה בר בר חנה לדידי חזיא לי קרן אפל דקם ההוא טייעא כי רכיב גמלא ונקיט רומחא בידיה מתחזי איניבא׃
ברייתא
19ת"ר (ויקרא כו, ד) ונתתי גשמיכם בעתם לא שכורה ולא צמאה אלא בינונית שכל זמן שהגשמים מרובין מטשטשין את הארץ ואינה מוציאה פירות. דבר אחר:
תוספות
כמלא תנור תבואה או דלמא כמלא תנור פת - כמלא תנור תבואה הוי פי' כמלא חלל התנור תבואה דהיינו יותר ממלא תנור פת תא שמע כמלא פי תנור פת ואם כן מיירי בפת:
ועדיין תבעי לך כמלא פי תנור כמלא עגול פי תנור - דהיינו שורה של לחם סביבות פי התנור או דלמא כי דרא דריפתא ואהדר ליה לפומיה דתנורא שורות שורות של לחם זו למעלה מזו עד פי התנור:
וטהרו את הבשר - פירוש לפי שנתעכלו במעי הזאבים וטמאו את העצמות דלא מיעכלו:
ועל כולן רשאי לסגף עצמו בתענית - פי' לענות נפש מתרגמינן לסגפא נפש:
ר' יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף - ונ"ל דהני תנאי ל"פ בהא דמיירי הני אמוראי בפרקין דלעיל (תענית דף יא:) אם נקרא חוטא או נקרא קדוש וכו' דהאמוראי פליגי במצי לצעורי נפשיה והני תנאי פליגי בדלא מצי לצעורי נפשיה:
לאנשי משמר - פי' דהיינו אנשי מעמד דיש בישראל שהיו נחלקים למעמדות להתפלל שיתפללו על אחיהם שבגולה פי' לפי שגגותיהם שוים ונימוקים מחמת גשמים:
קרן אפל - פי' שם מקום:
אינבא - פירוש לנד"א בלע"ז מחמת גובהו של הר:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
ועוד גזרו תענית על שבלעו זאבים ב' תינוקות בעבר הירדן והקיאום דרך בית רעי וטיהרו הבשר וטמאו העצמות מ"ט כיון דבשר עביד להתעכולי כמעוכל הוא וכפרש הוא חשוב וכגללים שאין להם טומאה אבל העצמות דאקישי טפי לא עבידי לאיתעכלי ובחזקתייהו קיימי לפיכך מטמאי. ומפורש זה כאשר אמרנו במנחות בפ' ר' ישמעאל אומר בבעיא דרמי בר חמא בפיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי כו' ואמרינן תפשוט ליה מהא דאמר עולא מעשה שבלעו ב' זאבים ב' תינוקות והקיאום דרך הרעי כו':
על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה נכרים כו' ואוקימנא בפרק הראשון דהתרעה זו בעננו. ר' יוסי אומר לעזרה ולא לצעקה:
ת"ר עיר שהקיפוה נכרים נהר וספינה המטורפת בים - ויחיד הנרדף לפני נכרים או מפני רוח רעה או מפני לסטים מתריעין עליהן בשבת. ועל כולן יחיד רשאי לסגף עצמו בתענית ר' יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות ואין מרחמין עליו.
ואמרי' מ"ט דר' יוסי כתיב ויהי האדם לנפש חיה - נשמה שנתתי בך החיה.
שמעון התימני אומר מתריעין אף על הדבר - [משום ר"ע אמרו אין מתריעין על הדבר] כל עיקר.
על כל צרה הבאה על הצבור מתריעין עליהן חוץ מרוב גשמים - מעשה שאמרו בחוני המעגל התפלל אולי ירדו גשמים. עוד אמר להם צאו וראו אם נמחית אבן הטועין פי' כדאמרן בפרק אלו מציאות ת"ר אבן הטועין היתה בירושלים כל מי שאבדה לו אבדה נפנה לשם וכל המוצא אבדה נפנה לשם המוצא היה עולה על אותה אבן והיה מכריז מי שאבדה לו אבדה יבא ויתן סימניה ויקח. ומי שאבדה לו אבדה היה נותן סימניה ונוטלה וזו ששנינו צאו וראו אם נמחית אבן הטועין. והוו רבותי מפרשין אם נמחית אבן הטועין מלשון וימח את כל היקום כלומר אם כיסוה המים כאלו נמחית מן העולם עד שראינו בירושלמי פירוש אחרת כשם שאי אפשר לאבן הזה להמחות כך אי אפשר להתפלל על הגשמים שילכו שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה להתנדות אלו נגזרה גזרה בימי אליהו שנשבע שלא יבא מטר אלא לפי דברו ונשבעת אתה שעתה מיד יבא מטר לא נמצאת מביא רבים לידי חטא וחלול השם וכל המביא הרבים לידי חלול השם צריך נדוי וכל המעכב את הרבים מלעשות מצוה צריך נידוי.
מניין שאין מתפללין על רוב גשמים שנאמר והריקותי לכם ברכה עד בלי די ואמר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די.
ובגולה מתריעין על רוב גשמים - תניא נמי הכי שנה שגשמיה מרובים אנשי משמר שולחין לאנשי מעמד תנו עיניכם לאחיכם שבגולה שלא יפלו עליהן בתיהן. יניבא תולעת דגרסינן בכיסוי הדם נפל ליה לר' חייא יאניבא בכיתניה. פי' גאון גירסא כך הוא כינבא ונבא זהו מן כנים. כגון הא דגרס בפרק (ר' אליעזר אומר תולין) [שמונה שרצים קז ב] הטפויין וביצי כנים. ועוד בפרק (ב"ש אומר) [שלשה מינים אסורין בנזיר (לט א)] ת"ש מאנבא חיה דמשתכחא בעיקבא ואנבא מיתה משתכחא ברישא דמזיא ובלשון ישמעאל קורין אותן ציבאן והדעת נוטה על הפירוש שפירשנו אנו. שאלו לר' אליעזר עד מתי יהו הגשמים יורדין ולא יתפללו עליהן שלא ירדו גשמים אמר להן עד כדי שישב אדם (במקום אפל) בקרן אפל וישכשך רגלו כידו במים:
ת"ר ונתתי גשמיכם בעתם לא שכורה ולא צמאה אלא בינונית שבזמן שהגשמים רבים מטשטשין את הארץ ואינה עושה פירות.
מסכת תענית דף כ״ב עמוד ב׳
מסכת תענית דף כ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־532 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: תענית דף כ״ב ע״ב
פתיחה בקורא