אי הוו סנו — אותם נאים שהם חכמים:
טפי הוו גמירי — שאי אפשר לנאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה:
בהיסח הדעת — שאם לא ישמרם יפה יהו נשפכין או נופל לתוכן דבר מאוס ונפסלים מלשתות בדבר קל יותר משמן ודבש שמתוך שהן עבים צפה הפסולת למעלה ואפשר אדם נוטל העליון וזורקו לחוץ והתחתון בר ונקי מה שאין כן במשקה צלול שאינו עב קליי"ר בלע"ז:
בהיסח הדעת — אם אינו מחזירם תמיד:
שנאמר הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר – דמשמע אשחקים יזלו קאי אלא אני ה' בראתיו לטל ומטר שמע מינה שמשתבח ומתפאר הקב"ה במטר השמים:
ישועה פרה ורבה בו — מליצי זכות נכנסין לפניו ביום הגשמים שנזכר לישועה מתוך שעת רצון הוא לישנא דקרא ויפרו ישע ואימתי בזמן שהשחקים יזלו צדק:
רצית ה' ארצך — במים:
נשאת עון עמך — מיד:
ה"ג א"ל מר זעירי מדיהבת לרבינא כו' — זעירי סתם היה מן הראשונים ורבינא סוף הוראה לא ראו זה את זה:
ואתה תשמע השמים וגו' — ואומר ונתת מטר על ארצם בתפלה דשלמה:
ציה גם חום יגזלו מימי שלג — כשציה גם חום גוזלין מימות השלג שאינן יורדין מטר כמשפטם בידוע ששאול חטאו:
ולא יהיה מטר — וסמיך ליה ואבדתם:
ציה — דריש לשון צווי דברים שצויתי אתכם בימות החמה תרומות ומעשרות גזלו מימי שלג את המטר:
רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון שקר — תחולל תבטל כמו לא יחל דברו (במדבר ל׳:ג׳) כדאמרי' ביבמות (דף עב.) דרוח צפון ברור הוא ומביא אורה לעולם מה שגשמים נעצרין ופנים נזעמין שמראה הקב"ה שאינו מביא מטר לעולם מפני לשון שקר רכילות ופשט המקרא כשם שרוח צפון תחולל גשם כך פנים נזעמים מפני לשון שקר:
וימנעו רביבים — משום דמאנת הכלם שהיה בך עזות:
היה — משמע כבר נכשל:
העז איש — שיש בו עזות פנים אמור לו רשע בפניו ואין בו משום מלקות כדאמרי' במסכת קדושין (דף כח.) ומשום דבר זה בלבד מותר לקרותו רשע:
מותר לשנאותו — אע"ג דכתיב ואהבת לרעך כמוך:
ועז פניו ישונא — ועז כתיב חסר ו' מי שהוא עז פנים ישנא בשו"א:
ימך — כמי שאין בו כח להוריד טל ומטר:
ועתה לא ראו אור — מפני שלא ראו אור של תורה:
אפילו כשהשמים בהורין — כמו בהרת מנומר בעבים ורוצה להוריד גשמים רוח עברה ותטהרם מפזרת העבים:
המלאך אף ברי שמו יפיץ ענן אורו גשם שלו:
ויצו — הקדוש ברוך הוא:
עליה — על הגשם שתרד:
במפגיע — כשיתפלל עליה כמו ואל תפגע בי:
קהה הברזל — כמו הקהה את שיניו ושיני בנים תקהינה (ירמיהו ל״א:כ״ט):
והוא לא פנים קלקל — שקלקלו הדור:
וכ"ש אם הוכשרו מעשיהן — קודם לכן והכי משמע ויתרון הכשיר ויתרון שהכשיר לחכמה אם הכשירו מעשיהן מתחילה שיבואו הגשמים יותר מבחיילים יגבר שהן מגבירין חיילים ועומדין בתפלה בזמן שקלקלו:
