בוני התלמוד

    מסכת תענית דף י״ט עמוד א׳

    פרק ג׳ - סדר תעניות אלו

    Also cited as: Taanit 19a, Chapter 3 Seder Ta'aniyot Elu

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ה"ג אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות - ולפיכך מתענות שאותה העיר שלא ירדו עליה גשמים תלך לקנות התבואה באותה העיר ויהיה בה רעב:

    או מפולת - שחומותיה והבתים נופלין ברוח:

    מתריעים בכ"מ - אם יראו באספמיא מתריעין בבבל בבבל מתריעין באספמיא כדקתני טעמא בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת אם במקום אחד היא מתריעין עליה כל השומעין כדי שלא תבא עליהן:

    שדפון - בתבואות:

    ירקון - חולי:

    חיה רעה - משכלת בני אדם:

    חרב - חיילות ההולכין להרוג ולהשחית בכל מקום:

    מלא תנור - מפרש בגמרא:

    לעריהם - בא"י:

    באשקלון - בארץ פלשתים:

    ועל שאכלו זאבים - שהיא חיה רעה ומכה מהלכת היא:

    שנראו - ובאו בעיר:

    מתריעין - בעננו:

    המטורפת - מלשון טרף אבבא (ברכות דף כח.) ומלשון ביצה טרופה (עדיות פ"ב מ"ד) כו' כדמפרש בפרק שלמעלה (דף יד.):

    שמעון התימני - מתמנה היה:

    שלא תבא - לישנא מעליא נקט:

    מרוב גשמים - לאו כגון שירדה על עיר אחת ועל עיר אחת לא ירדה ששם ודאי שתיהן לקללה כדאמר רב יהודה (לעיל תענית ו:) תמטר מקום מטר שמקלקל תבואה אלא כבר ירדו וטורח הם לבני אדם אבל אינן מקלקלין תבואות וטעמא מפרש בגמרא למה אין מתריעין:

    תנורי פסחים - שהם בחצרות ושל חרס הן ומטלטלין אותן שלא ימוקו בגשמים:

    גשמי בורות - שיפוע גשמים למלאות בורות:

    ונדבות - רצון ועין יפה:

    אבן הטועין - אבן טועין היתה בירושלים וכל מי שאבדה לו אבידה כו' בבבא מציעא (דף כח:):

    לנדות - על כבוד הרב:

    מתחטא - פורפיי"ש בלע"ז ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:

    קודם הנץ החמה לא ישלימו - דאכתי לא חל עלייהו תענית כי נחתי גשמים:

    קודם חצות - דחצות זמן אכילה היא מחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בשעת סעודה:

    ועשו יו"ט - מתוך שמחה:

    הלל הגדול - הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו ומפני שנאמר בו נותן לחם לכל בשר כדאמרינן בשילהי פסחים (דף קיח.):

    גמ' רביעה ראשונה ושניה לשאול - שאף על פי שלא ירדו גשמים לא בראשונה ולא בשניה לא היו מתענין אלא שואלין וקשיין מתני' דקתני סדר תעניות אלו האמור ברביעה ראשונה וברייתא אהדדי:

    הכי קאמר כו' - וכגון רביעה ראשונה שניה ושלישית דכולי יורה קרי ליה רביעה כך שמעתי:

    דוקא נשתנו - דכי נשתנו ודאי הוא דמתריעין מיד דצריך להתפלל עליה שיחזיר ביופי כתקנן:

    אבל יבשו - לא צריך דמכאן ואילך לא יועיל והוא תפלת שוא אפילו יבשו כשהן חטין עדיין דקין אפילו הכי לא מתריעין:

    הכי גרסינן פשיטא שנו תנן לא צריכא דאקון מהו דתימא כו':

    דאקון - שעלו בקנה שנתקנו מעט לאחר שנתייבשו:

    מהו דתימא אקנתא מילתא היא - דהואיל ונתקנו מעט אם יתפלל מועיל להם קא משמע לן רב נחמן דאקנא לאו מילתא ל"א אבל יבשו לא דממילא חוזרין:

    לא צריכא דאקון - שעלו בקנה מהו דתימא אקנתא מילתא היא דכיון שעלו בקנה ועדיין לא בשלו כל צרכן ודאי אי לא מתריעין תו לא גדלי קמשמע לן דלאו מילתא היא דאף על גב דאקון אכתי גדלי טפי:

    נהרא אנהרא בצורתא - בשאין תבואה בעיר אחת ויש בעיירות אחרות ואפשר להביא מזה לזה דרך נהר בספינה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תענית 19 עמוד א

    1אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר: מתריעות ולא מתענות. וכן עיר שיש בה דבר או מפולת אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר: מתריעות ולא מתענות.

    2איזהו דבר? עיר המוציאה חמש מאות רגלי, ויצאו ממנה ג' מתים בג' ימים זה אחר זה הרי זה דבר, פחות מכאן אין זה דבר.

    3על אלו מתריעין בכל מקום: על השדפון, ועל הירקון, ועל הארבה, ועל החסיל, ועל החיה רעה, ועל החרב מתריעין עליה, מפני שהיא מכה מהלכת.

    4מעשה שירדו זקנים מירושלים לעריהם, וגזרו תענית על שנראה כמלא פי תנור שדפון באשקלון. ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן. רבי יוסי אומר: לא על שאכלו, אלא על שנראו.

    5על אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה נכרים או נהר, ועל הספינה המיטרפת בים. ר' יוסי אומר: לעזרה ולא לצעקה. שמעון התימני אומר: אף על הדבר, ולא הודו לו חכמים.

    6על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן, חוץ מרוב גשמים. מעשה שאמרו לו לחוני המעגל, התפלל שירדו גשמים. אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו. התפלל ולא ירדו גשמים.

    7מה עשה? עג עוגה ועמד בתוכה, ואמר לפניו: רבש"ע בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך. נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין. אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. התחילו לירד בזעף. אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה.

    8ירדו כתיקנן עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים. באו ואמרו לו: כשם שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל שילכו להן. אמר להם: צאו וראו אם נמחית אבן הטועין.

    9שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי. אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו, ועליך הכתוב אומר: (משלי כג, כה) ״ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך״.

    10(מתני') היו מתענין וירדו להם גשמים, קודם הנץ החמה לא ישלימו, לאחר הנץ החמה ישלימו. ר"א אומר: קודם חצות לא ישלימו, לאחר חצות ישלימו.

    11מעשה שגזרו תענית בלוד, וירדו להם גשמים קודם חצות. אמר להם ר' טרפון: צאו ואכלו ושתו ועשו יו"ט ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב, ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול.

    גמ׳ · גמרא

    12סדר תעניות האלו האמור ברביעה ראשונה. ורמינהי: רביעה ראשונה ושניה לשאול, שלישית להתענות!

    13אמר רב יהודה, ה"ק סדר תעניות האמור אימתי בזמן שיצאה רביעה ראשונה ושניה ושלישית ולא ירדו גשמים. אבל ירדו גשמים ברביעה ראשונה וזרעו ולא צמחו, אי נמי צמחו וחזרו ונשתנו מתריעין עליהן מיד.

    14אמר רב נחמן: דוקא נשתנו, אבל יבשו לא. פשיטא, נשתנו תנן! לא צריכא, דאקון. מהו דתימא: אקנתא מילתא היא, קמשמע לן.

    15וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם כו'. מאי מכת בצורת? אמר רב יהודה אמר רב: מכה המביאה לידי בצורת. אמר רב נחמן: נהרא אנהרא׃

    תוספות

    לא צריכא דאקון - פי' לאחר שעלו בקנה נתייבשו מהו דתימא אקנתא מילתא היא פי' דהואיל ועלו בקנה ולא נתבשלו כל צורכם ליבעי התרעה קמ"ל דלאו מילתא היא:

    נהרא אנהרא בצורתא - פי' (. הכי) בשאין תבואה בעיר ויש הרבה בשאר עיירות ויכולין להביא מזו לזו היינו מקרי בצורת ולא מקרי רעב ומאחר שיכולין להביא ע"י הנהר דליכא אלא טרחא זעירא ומהאי כלומר מדבר מועט כזה אין מתריעין מדינתא אמדינתא פירוש שצריך להוציא ממדינה למדינה אחרת ע"י חמורים וסוסים ואז מתריעין דאי אפשר להביא בשפע כ"כ כמו בספינות ל"א נהרא אנהרא כלומר אם יבש הנהר זה וצריך להסב נהר אחר לכאן אי נמי צריך להמתין עד שיגדל הנהר האחר ויבא בכאן זה בצורת ולא מתריעין מדינתא אמדינתא אם יבשו כל הנהרות שבזו העיר וצריכין להביא מים מעיר אחרת כפנא וקשה דבמתני' משמע דאבצורת מתענין דקתני מתריעין עליהן מפני שהיא מכת בצורת ויש לומר דמכת בצורת דמתני' הוי כמו דכפנא כאשר פירשתי שתחת חטה יצא חוח ומשום הכי מתריעין אע"ג דעדיין אינו רק בצורת הואיל וסופו רעב מתריעין אע"ג דאכתי לא הוו כפנא אבל לעולם אין מתריעין על מכת בצורת אי לא מצי לבא לידי רעב ולהכי קאמר הכא דנהרא אנהרא דלא הוי אלא כי בצורתא ולא מתריעין:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    הדרן עלך סדר תעניות כיצד סדר תעניות האלו האמור ברביעה ראשונה כו'.

    תרצה רב יהודה הכי סדר תעניות האלו בזמן שיצתה רביעה ראשונה ושניה ולא ירדו גשמים. אבל אם ירדו גשמים וצמחו זרעים וחזרו ושנו. כלומר כמשו מתריעין עליהן מיד ודוקא שנו כעין כמוש אבל יבשו לגמרי אע"ג דחדור אקון אין מתריעין עליהן פי' אקון שחזרו לירוקתן כלומר חזרו לחיותן. ורבותינו הגאונים ז"ל אמרו האי אקון אקנתא לשון חזקה בלשון ארמית ובלשון הזה הוא בגטין (בפרק מי שאחזו קורדייקוס) [כל הגט דף ל ע"א] (פי' פרצידא דתותי קלא. זרע תבואה שהיא תחת אבן צומחת. פי' קלא מלשון (פסחים סב: וש"מ) שקל קלא פתק ביה).

    מכת בצורת - פי' רב יהודה מכה הבאה לידי בצורת. [אר"נ נהרא אנהרא] הוצרכו האנשים המסתפקין מים מזה הנהר לילך לנהר אחר בצורת כלומר עצירת מטר מדינה להביא ממדינה אחרת רעב.

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תענית דף י״ט עמוד א׳

    מסכת תענית דף י״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־449 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תענית דף י״ט ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026