בוני התלמוד

    מסכת תענית דף י״ט עמוד ב׳

    פרק ג׳ - סדר תעניות אלו

    Also cited as: Taanit 19b, Chapter 3 Seder Ta'aniyot Elu

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    בצורתא - בצורת היא זו ולא רעב הואיל ויכולין לישא בספינות:

    מדינתא אמדינתא - וצריכין להוליך ממדינה למדינה על ידי חמרים:

    כפנא - רעב ורעב קשה מבצורת לפי שאי אפשר להביא בשופי מ"ר לשון אחר נהרא אנהרא אם יבש מעיין זה וצריך להסב מעיין אחר בכאן אי נמי להמתין עד שיגדל נהר אחרת ויבא כאן בצורת הוא זה:

    מדינתא אמדינתא - אם יבשו כל הנהרות שבתוך העיר וצריכין להביא מים מעיר אחרת כפנא רעב הוא זה תקיפא מבצורתא:

    סאה בסלע ושכיחא - כי זבני סאה של חיטין בסלע דהיינו יוקר ומצויה לקנות בכל עת בצורתא:

    מעות ביוקר - אין מעות מצויות להן:

    נהירנא - אני זוכר:

    מדלית איסר - מאין מעות:

    דאתיא ניחא - ואמרינן בפירקא דלעיל (תענית דף ג:) מיטרא ניחא לפירי ולתבואה ומיטרא רזיא לאילני דאתיא ניחא לפירי ואתיא רזא לאילנות:

    בשפיכתא - בכח גדול יותר מדאי דאינה טובה לא לזה ולא לזה שוב אמר רבי שפיכותא מטר דק ועבה יותר מדאי לאילני לא מהניא דלאו רזיא היא לצמחים נמי לא שהגשמים מרובין באין ושוטפין אותן:

    בפרוס הפסח - בימי הפסח על בורות שיחין ומערות אם לא ירדו להן גשמים:

    אפילו בפרוס החג - להשקות זרעים ואת בהמתם:

    אם אין להם לשתות מתריעין וכו' - אפילו בפרוס החג דימות החמה נינהו אפילו הכי מתריעין משום דכולן צריכות לשתות:

    וכולן - כל אלו:

    בהיפרכיא שלהן - באותו מלכות שכלו שם מי בורות שיחין ומערות:

    ואסכרא - בוצמל"ע בלע"ז פעמים שנקבע בתוך פיו של אדם ומת לשון כי יסכר פי דוברי שקר (תהילים ס״ג:י״ב) והיא סרונכה מיתה משונה:

    בזמן שיש בה מיתה - שהיא משולחת מהלכת ומתים בה:

    על הגובאי - שמכלה את התבואה כל שהוא אפילו לא נראה אלא קצת בידוע שעתידין לבוא לרוב אבל חגב כל שהוא מצוי הוא ואינו מכלה כל כך כארבה:

    בשאר שני שבוע - דשמיטה אבל בשמיטה לא דהפקר נינהו:

    אפילו בשביעית - כל שעה צריכין לשתיה ואע"פ שהגשמים מועילין לקרקע בשביעית:

    רבן שמעון בן גמליאל אומר - מתריעין על האילנות ואף על הספיחין של שביעית שאינן חשובין כל כך:

    צמוקין - שיורדין בקושי מלשון ושדיים צומקים (הושע ט):

    למה הוא דומה - פרנסתו של כל השבת כולה:

    נאפת כתקנה - שיש לו פנאי לאפותה:

    פרנסתו בבת אחת - פרנסת כל השנה וטוחן אותה ביחד:

    נמצאת רחיים במה שאוכלת מן הכור כו' - שכן דרך שמשתייר מן הקמח ברחיים וכן כשהגשמים יורדין מרובים ומרביעין את הארץ ומה שהיו טרשים בולעים מן הרוב בולעין מן המיעוט ומה שהרוח מנשבת ובולעת מן הרוב בולעת מן המיעוט:

    נמצאת עיסה - עריבה שלשין בה את הבצק שמשתייר בשוליה מן העיסה אף גשמים כשיורדין מעט מעט נבלעין בטרשי' ואין מרביעין את הארץ:

    ה"ג מימיו מרובין אינן כלין וטיט מתגבל יפה מימיו מועטין הטיט אינו מתגבל יפה – מים אינן כלין ויוכלו לגבל טיט הרבה כמה שירצה:

    נקדימון בן גוריון - עשיר גדול היה:

    ואני אתן לך י"ב מעיינות מים - כלומר שירדו גשמים ויתמלאו כל המעיינות מים אותן מעיינות לא היו נובעין מים כל כך ואינן מתמלאין מאיליהן כשאר מעיינות:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תענית 19 עמוד ב

    1בצורתא. מדינתא אמדינתא כפנא. וא"ר חנינא: סאה בסלע ושכיחא בצורתא. ארבעה ולא שכיחא כפנא.

    2א"ר יוחנן: לא שנו אלא בזמן שהמעות בזול ופירות ביוקר, אבל מעות ביוקר ופירות בזול מתריעין עליה מיד. דא"ר יוחנן: נהירנא כד הוו קיימי ד' סאין בסלע, והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא מדלית איסר.

    3ירדו לצמחין אבל לא לאילן. בשלמא לצמחים ולא לאילן משכחת לה דאתא ניחא, ולא אתיא רזיא. לאילן ולא לצמחין דאתיא רזיא, ולא אתיא ניחא.

    4לזה ולזה אבל לא לבורות ולא לשיחין ומערות משכחת לה דאתיא רזיא וניחא, מיהו טובא לא אתיא. אלא הא דתניא: ירדו לבורות לשיחין ולמערות אבל לא לזה ולזה, היכי משכחת לה? דאתיא בשפיכותא.

    ברייתא

    5ת"ר מתריעין על האילנות בפרוס הפסח, על הבורות ושיחין ומערות אפילו בפרוס החג ועל כולן אם אין להן מים לשתות. מתריעין עליהן מיד׃

    6ואיזהו מיד שלהן שני וחמישי ושני ועל כולן אין מתריעין עליהן אלא באפרכיא שלהן׃

    7ואסכרא בזמן שיש בה מיתה מתריעין עליה בזמן שאין בה מיתה אין מתריעין עליה ומתריעין על הגובאי בכל שהוא רבי שמעון בן אלעזר אומר אף על החגב׃

    ברייתא

    8ת"ר מתריעין על האילנות בשאר שני שבוע על הבורות ועל השיחין ועל המערות אפילו בשביעית רשב"ג אומר אף על האילנות בשביעית מפני שיש בהן פרנסה לעניים׃

    ברייתא

    9תניא אידך מתריעין על האילנות בשאר שני שבוע על הבורות על השיחין ועל המערות אפילו בשביעית רבן שמעון בן גמליאל אומר אף על האילנות מתריעין על הספיחין בשביעית מפני שיש בהן פרנסה לעניים׃

    ברייתא

    10תניא א"ר אלעזר בן פרטא מיום שחרב בית המקדש נעשו גשמים, צימוקין לעולם יש שנה שגשמיה מרובין ויש שנה שגשמיה מועטין יש שנה שגשמיה יורדין בזמנן ויש שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן׃

    11שנה שגשמיה יורדין בזמנן למה הוא דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בא' בשבת נמצאת עיסה נאפית כתיקנה ונאכלת כתיקנה שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן למה הוא דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בע"ש נמצאת עיסה נאפית שלא כתיקנה ונאכלת שלא כתיקנה׃

    12שנה שגשמיה מרובין למה הוא דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בבת אחת נמצאו ריחים טוחנות מן הכור מה שטוחנות מן הקב ונמצאת עיסה אוכלת מן הכור כמו אוכלת מן הקב׃

    13שנה שגשמיה מועטין למה הוא דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו מעט מעט נמצאו ריחיים מה שטוחנות מן הכור טוחנות מן הקב נמצאת עיסה כמה שנאכלת מן הכור אוכלת מן הקב׃

    14ד"א בזמן שגשמיה מרובין למה הוא דומה לאדם שמגבל את הטיט אם יש לו מים רבים מים אינן כלין והטיט מגובל יפה אם יש לו מים מועטין מים כלים והטיט אינו מתגבל יפה׃

    ברייתא

    15ת"ר פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד אמר לו הלויני שתים עשרה מעיינות מים לעולי רגלים ואני אתן לך שתים עשרה עינות מים ואם איני נותן לך הריני נותן לך שתים עשרה ככר כסף וקבע לו זמן׃

    16כיון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים בשחרית שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך שלח לו עדיין יש לי זמן כל היום כולו שלי הוא בצהרים שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך שלח לו עדיין יש לי שהות ביום במנחה שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך שלח לו עדיין יש לי שהות ביום לגלג עליו אותו אדון אמר כל השנה כולה לא ירדו גשמים׃

    תוספות

    נהירנא - פירוש (זכור) אני:

    בהפרכיא שלהן - פי' באותו מלכות:

    רבן שמעון בן גמליאל אומר אף על האילנות בשביעית מפני שיש בהם פרנסה לעניים. פי' הם הספיחים היוצאין מהן וצ"ל דסבר כמ"ד (פסחים דף נא:) ספיחי זרעים אסור דהיינו ר' עקיבא מדקאמר על האילנות ולא קאמר על הספיחים:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    א"ר יוחנן ל"ש אלא שהמעות בזול ופירות ביוקר כלומר המשא ומתן מצוי ומרויחין בני אדם. אבל מעות ביוקר מתריעין מיד. וא"ר יוחנן נהירנא דהוו ד' סאין בסלע בטבריא והוו נפישי נפיחי כפן מדלית איסר. גשמי צמחים הבאים בניחותא. גשמי אילן היורדין ברזיא.

    לא לאילן ולא לזרעים אלא לבורות - כגון דנחתי בשפיכותא שוטפים ויורדין בבורות:

    ת"ר מתריעין על האילנות בפרוס הפסח ועל מי בורות שיחין ומערות בפרוס החג ועל כולן אינן מתריעין עליהן אלא באיפרכיא שלהן כלומר אנשי מקום בלבד. ואם אין להם מים לשתות מתריעין עליהן מיד ב' וה' וב'. ועל האסכרה כל זמן שהיא ממיתה.

    ומתריעין על הגובאי ועל החגב [ועל האילנות ועל הספיחין] ובאילנות ובספיחי' בשביעית מפני שיש בהן פרנסה לעניים.

    ר' אלעזר בן פרטא אומר מיום שחרב ביהמ"ק לא ירדו גשמי ברכה ונעשו צמוקים לעולם. שנה שגשמיה ירדו בזמנן דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו באחד בשבת כו'.

    נמצאו טוחנין מן הכור כו' - מדה אחת נשארת בפי הריחיים בכור כמה שנשארת מן הקב. וכך נדבקת מן העיסה בסדקי העריבה ובסביבותיה מן המעט כמו מן הרב. וכן בהגבלת הטיט.

    אם יש לו מים בבת אחת כדי גיבול שופך ומגביל ואם אין לו אלא מעט שופך מה שבידו ועד שיבואו אחרים יבשו הללו וכאלו לא שפך בהן כלום. כך סוגיא כו':

    ת"ר פעם אחת עלו ישראל לחג ולא היה [להם] מים לשתות הלך נקדימון כו' תנא לא נקדימון שמו אלא בוני שמו.

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תענית דף י״ט עמוד ב׳

    מסכת תענית דף י״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־525 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תענית דף י״ט ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026