בוני התלמוד

    מסכת תענית דף ז׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    למימרינהו לתרוייהוברוך אתה ברוב ההודאות במרבית ההודאות האל של כל ההודאות משמע ומתחלה היה משמע רוב ממש ולא מרובות וכמו כן בישתבח אל מלך גדול בתשבחות אל ההודאות. מפי רבי:

    רשעי עובדי כוכבים אינן חיין כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה (ישעיהו ס״ו:כ״ד):

    ופליגא דרב יוסףדאיהו אמר כתחיית המתים ולא יותר שבה חיים בני אדם שהתבואה גדילה בו:

    כמטר לקחיהשוה לקח למטר:

    יערףכמו אף שמיו יערפו טל (דברים ל״ג:כ״ח) ושחקים ירעפו טל (משלי ג׳:כ׳) שהיא מרבה הפירות:

    כתיב תזל כטלדמשמע נחת:

    ערפיהו כמטרהרגהו:

    לשמהמשום כאשר צוני ה' אלהי ולא כדי להקרות רבי:

    לא יכילנאלמיגמר:

    וכי אדם עץ השדהאלא מקיש אדם לעץ השדה מה עץ השדה אם עץ מאכל הוא ממנו תאכל ואותו לא תכרות כך תלמידי חכמים אם הגון הוא ממנו תאכל למוד הימנו ואם לאו אותו תשחית סור מעליו:

    ברזל בברזל יחדואיש יחד פני רעהו מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו כגון סכין על גבי חבירתה:

    אינה דולקת יחידיעץ אחד אינה דולקת אלא ב' או ג' ביחד:

    יחידיבלא חבר שיחדדנו:

    שמוסיפין טפשות דכתיב נואלנואשר נואלנו מתרגם דאיטפשנא:

    שחוטאיןדכתיב נואלו גבי חטאנו:

    ואיבעית אימא מהכא נואלו שרי צוען וגו' והתעו את מצריםותועה היינו חוטא:

    תורה כעץדכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה כשמדליק את האור מצית את העצים דקין תחלה:

    קטנים מחדדיןששואלין כל שעה:

    התיומשמע להוליך לו מים:

    וכתיב לכו למיםילך הוא עצמו:

    אם תלמיד (חכם) הגוןשרוצה ללמוד ממך מצוה לרב לילך אצלו במקומו:

    ואם לאוילך הוא אצל הרב:

    יפוצו מעינותיך חוצהאם הגון הוא אמור לו סתרי תורה:

    ואם לאו יהיו לך לבדךואין לזרים אתך:

    שלשה משקים הללומים יין וחלב זו התורה שאינו נותן בה כלום ויודעה ולומדה:

    בפחות שבכליםבמאני דפחרא:

    במאני דפחראבדרך שחוק אמר ומרמז מה את אומרת לי והלא אביך נותן יין בכלים מכוערין של חרס:

    ואלא במאי נירמיהאם לא בשל חרס הא כולי עבדי הכי:

    ותקיףהחמיץ:

    כי היכי דאמרה ליאי חכמה מפוארה בכלי מכוער הכי אמרי לה דיין משתמר בכלי מכוער אף התורה מתקיימת בי יותר משאילו הייתי נאה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תענית ז עמוד א

    1נימרינהו לתרוייהו: ״אל ההודאות״ ורוב ההודאות.

    2אמר ר' אבהו: גדול יום הגשמים מתחיית המתים, דאילו תחיית המתים לצדיקים, ואילו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים. ופליגא דרב יוסף, דאמר רב יוסף: מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים קבעוה בתחיית המתים.

    3אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנא' (דברים לב, ב) ״יערף כמטר לקחי״, ואין ״לקח״ אלא תורה, שנא' (משלי ד, ב) ״כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו רבא אמר: יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר: ״יערף כמטר לקחי״, מי נתלה במי? הוי אומר: קטן נתלה בגדול.

    4רבא רמי, כתיב: ״יערף כמטר לקחי״, וכתיב: ״תזל כטל אמרתי״! אם תלמיד חכם הגון הוא כטל, ואם לאו עורפהו כמטר.

    ברייתא

    5תניא, היה ר' בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים, שנאמר: ״(משלי ג״, יח) ״עץ חיים היא למחזיקים בה״, ואומר: (משלי ג, ח) ״רפאות תהי לשרך״, ואומר: (משלי ח, לה): כי מוצאי מצא חיים וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות שנאמר ״יערף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה שנאמר (דברים כא״, ד) וערפו שם את העגלה בנחל׃

    6א"ל ר' ירמיה לר' זירא ליתי מר ליתני א"ל חלש לבאי ולא יכילנא לימא מר מילתא דאגדתא א"ל הכי אמר ר' יוחנן מאי דכתיב ״(דברים כ״, יט) כי האדם עץ השדה וכי אדם עץ שדה הוא׃

    7אלא משום דכתיב ״(דברים כ״, יט) כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת וכתיב ״אותו תשחית וכרת הא כיצד אם ת״ח הגון הוא ממנו תאכל ואותו לא תכרת ואם לאו אותו תשחית וכרת׃

    8אמר רבי חמא (אמר רבי) חנינא מאי דכתיב ״(משלי כז״, יז) ברזל בברזל יחד לומר לך מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה׃

    9אמר רבה בר בר חנה למה נמשלו דברי תורה כאש שנאמר ״(ירמיהו כג״, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' לומר לך מה אש אינו דולק יחידי אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי׃

    10והיינו דאמר רבי יוסי בר חנינא מאי דכתיב ״(ירמיהו נ״, לו) חרב אל הבדים ונואלו חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בד בבד בתורה ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר ״ונואלו״׃

    11ולא עוד אלא שחוטאין כתיב ״הכא ונואלו וכתיב התם (במדבר יב״, יא) אשר נואלנו ואשר חטאנו ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו יט, יג) נואלו שרי צוען [וגו'] והתעו את מצרים׃

    12אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו דברי תורה כעץ שנאמר ״(משלי ג״, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים והיינו דאמר ר' חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן׃

    13רבי חנינא בר פפא רמי כתיב ״(ישעיהו כא״, יד) לקראת צמא התיו מים וכתיב ״(ישעיהו נה״, א) הוי כל צמא לכו למים אם תלמיד הגון הוא לקראת צמא התיו מים ואי לא הוי כל צמא לכו למים׃

    14רבי חנינא בר חמא רמי כתיב ״(משלי ה״, טז) יפוצו מעינותיך חוצה וכתיב ״(משלי ה״, יז) יהיו לך לבדך אם תלמיד הגון הוא יפוצו מעינותיך חוצה ואם לאו יהיו לך לבדך׃

    15(ואמר) רבי חנינא בר אידי למה נמשלו דברי תורה למים דכתיב ״הוי כל צמא לכו למים לומר לך מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה״׃

    16ואמר רבי אושעיא למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו במים וביין ובחלב דכתיב ״הוי כל צמא לכו למים וכתיב (ישעיהו נה״, א) לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב לומר לך מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה׃

    17כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לר' יהושע בן חנניה אי חכמה מפוארה בכלי מכוער אמר לה. אביך רמי חמרא במני דפחרא אמרה ליה אלא במאי נירמי אמר לה אתון דחשביתו רמו במאני דהבא וכספא׃

    18אזלה ואמרה ליה לאבוה רמייא לחמרא במני דהבא וכספא ותקיף אתו ואמרו ליה אמר לה לברתיה מאן אמר לך הכי אמרה ליה רבי יהושע בן חנניה קריוהו אמר ליה אמאי אמרת לה הכי אמר ליה כי היכי דאמרה לי אמרי לה והא איכא שפירי דגמירי!

    תוספות

    וכל העוסק בתורה שלא לשמה תורתו נעשית לו סם המותוקשה והלא אמרינן (פסחים דף נ:) לעולם יעסוק אדם בתורה אע"ג שאינה לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ויש לומר דתרי שלא לשמה הוי דמה שאמרינן לעולם יעסוק בתורה אפילו שלא לשמה היינו כלומר כדי שיקרא רבי או כדי שיכבדוהו ומה שאמרינן הכא כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשה לו סם המות היינו מי שלומד לקנטר:

    אם תלמיד חכם הגון ממנו תאכלפירוש למוד לפניו ואותו לא תכרות כלומר לא תפרד ממנו לילך לפני רב אחר ואם לאו לא תלמוד לפניו והא דאמרינן דלומדים מת"ח אע"פ שאינו הגון כר"מ שהיה לומד לפני אחר במסכת חגיגה (דף טו.) היינו דוקא תלמיד חכם (אחר) יכול ללמוד לפניו לפי שלא ילמוד ממעשיו אבל אם אינו תלמיד חכם אינו רשאי ללמוד לפניו:

    אף דברי תורה וכו'וכן נמי אמרינן בעירובין פ' כיצד מעברין (עירובין דף נה.) לא בשמים היא ולא מעבר לים היא כלומר לא תמצא התורה במי שמגביה עצמו כשמים שדעתו גבוה ולא בסוחרים ההולכים במדינת הים בעבר הים דאי ספרא לא סייפא ואי סייפא לא ספרא והכי נמי איתא התם לא בסחרנין ולא בתגרין ולא באיסטרולגין כלומר באותן שרואין בכוכבים אמרו ליה לשמואל והא מר איסטרולגוס הוא אמר להו תיתי לי דלא מעיינא בהו אלא בעידן דנפקא למיא פירוש להטיל מים ולא אני מבטל לעצמי:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    אבל אם באו כדבעו לה לברכה:

    משיצא חתן לקראת כלהכשתרד הטיפה על הקרקע שכבר ירד בו מטר מעלת כמין אבעבועין היו מברכין ברכת גשמים:

    א"ר אבהו גדול יום הגשמים כיום שנתנה בו תורה כו'.

    כל העוסק בתורה לשמה נעשית לו סם חיים שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה והמתעסק שלא לשמה נעשית לו סם המות שנאמר יערוף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה א"ר יוחנן כתיב כי האדם עץ השדה אם ת"ח הוא הגון ממנו תאכל ואותו לא תכרות. ואם אינו הגון אותו תשחית וכרת.

    דברי תורה אין מתקיימין ביחידי שנאמר חרב על הבדים ונואלו.

    והקטנים מחדדים את הגדולים כו'ומתלמידי יותר מכולם.

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תענית דף ז׳ עמוד א׳

    מסכת תענית דף ז׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־649 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    למימרינהו לתרוייהו ברוך אתה ברוב ההודאות במרבית ההודאות האל של כל ההודאות משמע ומתחלה היה משמע רוב ממש ולא מרובות וכמו כן בישתבח אל מלך גדול בתשבחות אל ההודאות. מפי רבי:

    רשעי עובדי כוכבים אינן חיין כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה (ישעיהו ס״ו:כ״ד):

    ופליגא דרב יוסף דאיהו אמר כתחיית המתים ולא יותר שבה חיים בני אדם שהתבואה גדילה בו:

    כמטר לקחי השוה לקח למטר:

    יערף כמו אף שמיו יערפו טל (דברים ל״ג:כ״ח) ושחקים ירעפו טל (משלי ג׳:כ׳) שהיא מרבה הפירות:

    כתיב תזל כטל דמשמע נחת:

    ערפיהו כמטר הרגהו:

    לשמה משום כאשר צוני ה' אלהי ולא כדי להקרות רבי:

    ועוד 22 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Taanit 7a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    וכל העוסק בתורה שלא לשמה תורתו נעשית לו סם המות וקשה והלא אמרינן (פסחים דף נ:) לעולם יעסוק אדם בתורה אע"ג שאינה לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ויש לומר דתרי שלא לשמה הוי דמה שאמרינן לעולם יעסוק בתורה אפילו שלא לשמה היינו כלומר כדי שיקרא רבי או כדי שיכבדוהו ומה שאמרינן הכא כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשה לו סם המות היינו מי שלומד לקנטר:

    אם תלמיד חכם הגון ממנו תאכל פירוש למוד לפניו ואותו לא תכרות כלומר לא תפרד ממנו לילך לפני רב אחר ואם לאו לא תלמוד לפניו והא דאמרינן דלומדים מת"ח אע"פ שאינו הגון כר"מ שהיה לומד לפני אחר במסכת חגיגה (דף טו.) היינו דוקא תלמיד חכם (אחר) יכול ללמוד לפניו לפי שלא ילמוד ממעשיו אבל אם אינו תלמיד חכם אינו רשאי ללמוד לפניו:

    אף דברי תורה וכו' וכן נמי אמרינן בעירובין פ' כיצד מעברין (עירובין דף נה.) לא בשמים היא ולא מעבר לים היא כלומר לא תמצא התורה במי שמגביה עצמו כשמים שדעתו גבוה ולא בסוחרים ההולכים במדינת הים בעבר הים דאי ספרא לא סייפא ואי סייפא לא ספרא והכי נמי איתא התם לא בסחרנין ולא בתגרין ולא באיסטרולגין כלומר באותן שרואין בכוכבים אמרו ליה לשמואל והא מר איסטרולגוס הוא אמר להו תיתי לי דלא מעיינא בהו אלא בעידן דנפקא למיא פירוש להטיל מים ולא אני מבטל לעצמי:

    Tosafot on Taanit 7a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רבנו חננאל

    אבל אם באו כדבעו לה לברכה:

    משיצא חתן לקראת כלה כשתרד הטיפה על הקרקע שכבר ירד בו מטר מעלת כמין אבעבועין היו מברכין ברכת גשמים:

    א"ר אבהו גדול יום הגשמים כיום שנתנה בו תורה כו'.

    כל העוסק בתורה לשמה נעשית לו סם חיים שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה והמתעסק שלא לשמה נעשית לו סם המות שנאמר יערוף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה א"ר יוחנן כתיב כי האדם עץ השדה אם ת"ח הוא הגון ממנו תאכל ואותו לא תכרות. ואם אינו הגון אותו תשחית וכרת.

    דברי תורה אין מתקיימין ביחידי שנאמר חרב על הבדים ונואלו.

    והקטנים מחדדים את הגדולים כו' ומתלמידי יותר מכולם.

    Rabbeinu Chananel on Taanit 7a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מאירי

    אע"פ שכל בני אדם ראוי להם לעטר עצמם במדותיהם לתלמיד חכם ראוי ביותר דרך צחות אמרו שת"ח כשהוא הגון דומה לטל שאין אדם קץ בו אע"פ שהוא מתמיד לבא בכל יום ואם אינו הגון דומה למטר שאע"פ שאינו בא אלא לעתים אדם קץ בו תכף שנעשה ממנו מה שצריך לבריות בהכרח והוא שאמר כתוב יערוף כמטר וכתוב תזל כטל הא בתלמיד חכם הגון הא בתלמיד חכם שאינו הגון וכבר בארנוה בחבור התשובה:

    ולעולם יתעסק אדם בתורה לשמה שכל העוסק בתורה לשמה מתכוין ללמדה על צד אמתי והוא שאמרו שנעשית לו סם חיים:

    ויזהר שלא יתנהג עמה בגאוה שאין התורה שורה עמה בכפיפה אחת למה נמשלה לג' משקים אלו ר"ל במים ויין וחלב מה משקים אלו אין מתקיימים כל כך אלא בפחות שבכלים כך אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שדעתו שפלה וכשילמוד אל יאמר כבר למדתי כל צרכי ויתיאש מן התורה שדברי תורה משתכחין בנקל לכל מי שמסיח דעתו מהם:

    ולעולם ישתדל אדם לעשות לו חבר שאין דברי תורה מתקיימים יפה ביחידי ואפילו חבר קטן מ"מ מתחדד הוא על ידו מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמיד קטן מחדד את הגדול ותלמידי חכמים הדרים בעיר אחת יהיו נוחים זה לזה בהלכה שבדרך זה יהא תלמודם עולה בידם וינחלו דרך אמת זה מזה:

    Meiri on Taanit 7a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא לא תכרות וכתיב אותו תשחית וכרת הא כיצד כו' מחדדין זה את זה בהלכה כו' ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר ונואלו ולא עוד אלא שחוטאין כתיב הכא ונואלו כו' אמר לה אבוך רמי חמרא כו' א"ל אלא במאי נירמי כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה שחוטאין כו' מהכא נואלו שרי צוען וגו' התעו את מצרים ותועה כו' בד"ה בפחות שבכלים במאני דפחרא הס"ד ואח"כ מ"ה במאני דפחרא בשחוק כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Taanit 7a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    רש"י ד"ה מאימתי מברכים כו' ומשנינן לה הא דחזי מחזי ק"ל הא דחינן שם הך תירוצא ומסקינן אידי ואידי דמחזי כמאן דאתא טובא וכו' וצ"ע:

    Gilyon HaShas on Taanit 7a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    בן יהוידע

    אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים, דְּאִלּוּ תְּחִיַּת הַמֵּתִים לַצַּדִּיקִים. קשה איך יצוייר דבר זה בשכל שתהיה ירידת הגשם גדולה מתחיית המתים? ונראה לי בס"ד על דרך שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קיח.) 'קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף' דלא על הפעולה איירי אלא הקושי הוא מצד המקבל שאינו ראוי להתפרנס ועם כל זה הקב"ה מפרנסו כמו שהיה בקריעת ים סוף דלא היו ראויים לאותו הנס שטען עוזא מה אלו אף אלו וכו' וכן כאן גדול יום הגשמים שהעולם אינו ראוי לגשמים ועם כל זה הקב"ה נותן להם ולכן הוא גדול מן תחיית המתים שתהיה בגמר התיקון שיהיו כולם צדיקים ועל זה אמר גדול שהוא גדול מצד הקושי הנזכר הנמצא בו. ולזה אמר הטעם דתחיה היא לצדיקים שכולם ראויים, דכתיב (ישעיה ס, כא) 'וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ' אך כאן בין לצדיקים בין לרשעים דאז על ידי כך ימצא קטרוג שלא ירדו גשמים וכיון דעם כל זה יורדין גשמים לכך 'גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים' מחמת הקושי הזה אשר נעשה מצד הקטרוגים. ומה שאמר רב יוסף 'שְׁקוּלָה כִּתְחִיַּת הַמֵּתִים' מקשים מה יענה לטענה זו דטען רבי אבהו דזה לצדיקים דוקא? ותירץ בני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו, דהא איכא יתרון אחר בתחיית המתים שהם חיים חיי עולם מה שאין כן גשמים הם חיי שעה ולכן סבר רב יוסף שקולין הם דיש בזה מה שאין בזה.

    גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה נראה לי בס"ד לאו בכוליה מילתיה גדול אלא איכא דבר אחד שוה אליו והוא דאיכא טענה לעשו דאין לבני יעקב בעולם הזה יותר מכדי חיותם בצמצום משום שכבר חלקו העולמות, והתשובה, ביום מתן תורה זכינו בכל טוב עולם הזה מדין מציל מזוטו של ים דאם לא היו ישראל מקבלים התורה היה עולם הזה אובד ועוד יש טענה כזאת לזכות בטוב עולם הזה מכח הגשמים דאין העולם מתקיים בלא גשמים והם יורדין בעבור ישראל ובזכותם נמצא כמו שיש זכות לישראל ברבוי הטובה בעולם הזה מכח יום קבלת התורה כן יש לישראל זכות מכח ירידת גשמים, לכך גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה. אי נמי אמרינן לקמן אין הגשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה, ובתורה כתיב (הושע ב, כב) 'וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה' כלומר בזכות האמנה והאירוסין הוא מתן תורה כמו שנאמר (דברים לג, ד) 'מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב'.

    אִם תַּלְמִיד חָכָם הָגוּן הוּא, כְּטַל, וְאִם לָאו, עוֹרְפֵהוּ כַּמָּטָר נראה לי בס"ד לכך יש במספר מָּטָר [249] יתרון על מספר טַל [39] כמספר חֶרֶב [210] דעורפהו בחרב עשו, דהא הכי אתמר 'כְּשֶׁהַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו' וזה שלא היה לו בתורה קול יעקב אז ראוי לערפו בחרב עשו שהוא ברכת ידים שלו.

    כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, תּוֹרָתוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים נראה לי בס"ד ההפרש בין 'סַם חַיִּים' [168] ל'סַם מָּוֶת' [546] הוא מספר חֲשֵׁכִים [378], כי תורה לשמה 'אור' כמו שנאמר 'כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר' ושלא לשמה חשכים שהוא הפך האור. ובזה יובן הכתוב בישעיה נו"ן (ישעיה נ, י) 'מִי בָכֶם יְרֵא הֳ' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ' ופירשו רבותינו ז"ל שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ הוא היצר הרע, שבראו הקב"ה עבד לאדם, והוא שומע לקול עצת היצר ועובד את ה' מיראה ואינו עובד מאהבה וכל עבודה שהיא מחמת יראה היא שלא לשמה ולזה אמר אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים שלמד תורה שלא לשמה שיש לו חשכים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ שאין לו תורה לשמה שהיא אור, הנה זה יש לו תקנה דעתה יִבְטַח בְּשֵׁם הֳ' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹקָיו לעשות עבודה לשמה, ולכן אמר כאן הלומד לשמה תורתו נעשית לו סם חיים, ושלא לשמה סם מות בר מינן. והתוספות פירשו האי שלא לשמה דנקיט כאן היינו שלומד לקנטר, והאמת אתם בזה, רמז לדבר קנטר [359] גימטריא שטן [359]. ואומרו תּוֹרָתוֹ היינו אפילו החידושים שהוא מחדש בתורה שנקראים תּוֹרָתוֹ גם כן נעשית לו וכו'.

    אִם תַּלְמִיד חָכָם הָגוּן הוּא, "מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת" (דברים כ, יט). נראה לי בס"ד על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל (סוכה כא:) 'שיחתן של תלמידי חכמים צריכה תלמוד', פירוש התלמיד חכם גם מדברי חול שלו ילמדו העולם יראה וחכמה אך זה אינו אלא בתלמיד חכם הגון שהוא צדיק, ולזה אמר מִמֶּנּוּ תֹאכֵל 'ממנו' דייקא רוצה לומר מגוף העץ תאכל, שיהיה העץ ראוי לאכילה חוץ מן הפירות ולכן קראו בשם הָגוּן ולא אמר צדיק או כשר דהגון למפרע נוגה שיהיה מאיר לעולם שהכל נהנים ממנו.

    מָה אֵשׁ אֵינוֹ דּוֹלֵק יְחִידִי, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִין בִּיחִידִי נראה לי בס"ד לכן התורה התחילה בתיבת 'בְּרֵאשִׁית' (בראשית א, א) ודרשו בתיקונים 'בְּרִית אֵשׁ' כי תורה עם הכולל עולה מספר ברית [612] והיא כמו האש דאינו דולק יחידי. ובזה יובן הטעם שהתחילה בבי"ת ומסיימת בלמ"ד כי הלמ"ד רוצה לומר לימוד צריך להיות בבי"ת דהיינו בשנים ולא באחד.

    מַאי דִּכְתִיב (ירמיהו נ, לו) "חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ"? חֶרֶב עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. נראה לי בס"ד הכתוב אמר (בראשית כז, כב) 'הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו' ודרשו רבותינו ז"ל כשהקול קול יעקב אין הידים ידי עשו. ומה שכפל את הקול היינו לרמוז שצריך להיות הלימוד בשנים שהם שתי קולות אז יש בהם כח לבטל כח הידים של עשו שהוא החרב, והיינו כי שני פעמים קול [136] הוא מספר רעב [272], וחרב מספרו ר"י [210], ויש בו שני נקודות של סגו"ל שמספרם ששים, ועם הכולל שלהם הם ס"ב הרי סך הכל של חרב ונקודותיו הוא רעב, ולכן צריך ב' פעמים קול משני תלמידי חכמים לבטל החרב ועל כן כיון שלומדים יחידים ואין להם צירוף ב' קול לבטל החרב אז הוא חֶרֶב עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. ונראה לי חרב אותיות חבר, שאם לומד עם חבר ניצול מן חרב.

    וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא הַרְבֵּה תּוֹרָה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמֵחֲבֵרַי, יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַּלְמִידַי, יוֹתֵר מִכֻּלָּם. נראה לי דקדק לומר 'הַרְבֵּה תּוֹרָה' דלא תימא לא אתרמי לרבי חנינא ללמוד מרבותיו הרבה ולכך לימודו מחביריו היה יותר, לזה אמר 'הַרְבֵּה תּוֹרָה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי' אדרבא אתרמי לי דהרבה תורה למדתי מרבותי ועם כל זה לימודי מחברי היה יותר, נמצא לפי זה הלימוד מן התלמידים עולה על כולנה. ונראה לי לכך כל חכם נקרא בשם תלמיד חכם לרמוז עיקר שלימות חכמתו הוא מכח התלמיד ולפי זה הלימוד יהיה על ידי שלשה שהם רב חבר תלמיד, וזה נרמז באמרו (שמות לב, טז) 'חָרוּת עַל הַלֻּחֹת' אותיות המבטא הם 'חרת' ראשי תיבות חבר רב תלמיד וחוט המשולש לא במהרה ינתק. ובזה יובן הטעם שנקראת אוריין תליתאי, כמו שאמרו (שבת פח.) 'בריך רחמנא דיהב אוריין תלתאי לעם תלתאי'. ובזה יובן (משלי ל, כט) 'שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד' שהם רב חבר תלמיד שעל ידם 'אַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת' הם ארבעה חלקי התורה שהם פרד"ס [פשט, רמז, דרש, סוד].

    ועוד 5 קטעי פירוש על דף זה.

    Ben Yehoyada on Taanit 7a · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תענית, דף ז׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־649 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 16 מילים

      נפתחת ב״נימרינהו לתרוייהו: ״אל ההודאות״ ורוב ההודאות״.…״

    2. קטע 232 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' אבהו: גדול יום הגשמים מתחיית…״

      חכמים: רב יוסף.

    3. קטע 352 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום…״

      חכמים: רב יהודה, רבא.

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״רבא רמי, כתיב: ״יערף כמטר לקחי״, וכתיב:…״

      חכמים: רבא.

    5. קטע 564 מילים

      נפתחת ב״תניא, היה ר' בנאה אומר: כל העוסק…״

    6. קטע 636 מילים

      נפתחת ב״א"ל ר' ירמיה לר' זירא ליתי מר…״

    7. קטע 732 מילים

      נפתחת ב״אלא משום דכתיב (דברים כ, יט) כי…״

    8. קטע 832 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי חמא (אמר רבי) חנינא מאי…״

      חכמים: רבי חמא.

    9. קטע 933 מילים

      נפתחת ב״אמר רבה בר בר חנה למה נמשלו…״

      חכמים: רבה.

    10. קטע 1031 מילים

      נפתחת ב״והיינו דאמר רבי יוסי בר חנינא מאי…״

      חכמים: רבי יוסי בר חנינא, רב אל, רב על.

    11. קטע 1129 מילים

      נפתחת ב״ולא עוד אלא שחוטאין כתיב הכא ונואלו…״

    12. קטע 1247 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק, רבה.

    13. קטע 1337 מילים

      נפתחת ב״רבי חנינא בר פפא רמי כתיב (ישעיהו…״

      חכמים: רבי חנינא בר פפא.

    14. קטע 1431 מילים

      נפתחת ב״רבי חנינא בר חמא רמי כתיב (משלי…״

      חכמים: רבי חנינא בר חמא.

    15. קטע 1535 מילים

      נפתחת ב״(ואמר) רבי חנינא בר אידי למה נמשלו…״

      חכמים: רבי חנינא בר אידי.

    16. קטע 1654 מילים

      נפתחת ב״ואמר רבי אושעיא למה נמשלו דברי תורה…״

      חכמים: רבי אושעיא.

    17. קטע 1733 מילים

      נפתחת ב״כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לר' יהושע בן…״

    18. קטע 1845 מילים

      נפתחת ב״אזלה ואמרה ליה לאבוה רמייא לחמרא במני…״

      חכמים: רבי יהושע.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תענית דף ז׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026