מסכת תענית דף ח׳ עמוד ב׳

1נאמרה עצירה באשה, שנאמר: ״(בראשית כ״, יח) ״כי עצר עצר ה' בעד כל רחם״, ונאמרה עצירה בגשמים, דכתיב: ״(דברים יא״, יז) ״ועצר את השמים״.

2נאמר לידה באשה ונאמר לידה בגשמים, נאמר לידה באשה, דכתיב: ״(בראשית ל״, כג) ״ותהר ותלד בן״, ונאמר לידה בגשמים, דכתיב: ״(ישעיהו נה״, י) ״והולידה והצמיחה״.

3נאמר פקידה באשה, ונאמר פקידה בגשמים. נאמר פקידה באשה, דכתיב: ״(בראשית כא״, א) ״וה' פקד את שרה״, ונאמר פקידה בגשמים, דכתיב: ״(תהלים סה״, י) ״פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים״.

4מאי ״פלג אלהים מלא מים״? תנא: כמין קובה יש ברקיע, שממנה גשמים יוצאין.

5אמר רבי שמואל בר נחמני, מאי דכתיב: ״(איוב לז״, יג) ״אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימציאהו ״אם לשבט״ בהרים ובגבעות, ״אם לחסד ימציאהו לארצו בשדות ובכרמים.

6״אם לשבט״ לאילנות, ״אם לארצו״ לזרעים, אם לחסד ימציאהו בורות שיחין ומערות.

7בימי רבי שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא, אמרי: היכי נעביד? ניבעי רחמי אתרתי לא אפשר. אלא ליבעי רחמי אמותנא, וכפנא ניסבול. אמר להו ר' שמואל בר נחמני: ניבעי רחמי אכפנא, דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב, דכתיב: ״(תהלים קמה״, טז) ״פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון״.

8ומנלן דלא מצלינן אתרתי דכתיב: ״(עזרא ח״, כג) ״ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת״, מכלל דאיכא אחריתי. במערבא אמרי משמיה דר' חגי מהכא: (דניאל ב, יח) ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנא מכלל דאיכא אחריתי׃

9בימי ר' זירא גזור גזרה וגזור דלא למיתב בתעניתא אמר להו ר' זירא נקבליה עילוון ולכי בטיל הגזירה ליתביה׃

10אמרי ליה. מנא לך הא אמר להו דכתיב: ״(דניאל י״, יב) ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך׃

11אמר רבי יצחק אפילו שנים כשני אליהו וירדו גשמים בערבי שבתות אינן אלא סימן קללה היינו דאמר רבה בר שילא קשה יומא דמיטרא כיומא דדינא אמר אמימר אי לא דצריך לברייתא בעינן רחמי ומבטלינן ליה׃

12ואמר רבי יצחק שמש בשבת צדקה לעניים שנאמר ״(מלאכי ג״, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא ואמר רבי יצחק גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו שנאמר ״(דברים כח״, יב) לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך׃

13ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר ״(דברים כח״, ח) יצו ה' אתך את הברכה באסמיך תנא דבי ר' ישמעאל אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו שנאמר ״יצו ה' אתך את הברכה באסמיך״׃

ברייתא

14ת"ר הנכנס למוד את גרנו אומר יר"מ ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואח"כ בירך הרי זו תפלת שוא לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין:

15קיבוץ גייסות צדקה (מעשה) פרנס סימן: אמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות שנאמר ״(תהלים קכו״, ד) שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב ואין אפיקים אלא מטר שנאמר ״(שמואל ב כב״, טז) ויראו אפיקי ים׃

16ואמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים שאפילו גייסות פוסקות בו שנאמר ״(תהלים סה״, יא) תלמיה רוה נחת גדודיה ואמר רבי יוחנן אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין שנאמר ״(משלי כה״, יד) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃

17וא"ר יוחנן מאי דכתיב׃