דכתיב בעתם — זהו בלילי רביעיות ובלילי שבתות דאין טורח לבני אדם דאינם הולכין לדרכים בלילי רביעיות מפני אגרת בת מחלת בפסחים (דף קיב:):
שכן מצינו — כלומר ושמא תאמר אין סיפק בגשמים של ב' לילות בשבת מצינו בימי שמעון בן שטח כו':
וצררו — קשרו ואצרו:
הורדוס — סתר בנין דעזרא ובנה בנין יפה ממנו בב"ב (דף ד.):
עוגה — שורה עגולה כמו עוגה שהיא עגולה:
כדרך שעשה חבקוק — כדמפרש בתרגום של תפלת חבקוק על משמרתי אעמדה כמין בית האסורים עשה וישב:
ראינוך ולא נמות — נראה אותך ולא נמות בניחותא השתדל שלא נמות ברעב מפני עצירת גשמים:
פר הודאה — להתודות עליו ועשה לו סמיכה והביאו שלמים חוני בזמן הבית היה:
כמהין ופטריות — בוליי"ץ בלע"ז שיצאו מלחלוח הגשמים וידעו כי של ברכה היו:
אלמלא חוני אתה — ואדם גדול:
לנדות — שמנדין על כבוד הרב שהטיח דברים ואמר לא כך שאלתי:
שאלמלא היו שנים כשני אליהו — גזירת עצירת גשמים:
ומפתח של גשמים בידו של אליהו — גרסינן:
לא נמצא שם שמים מתחלל — בתמיה שאליהו נשבע חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי (מלכים א י'ז:י') ואתה נשבע שאין אתה זז עד שירדו גשמים:
נמצא שם שמים מתחלל על ידך — דזה או זה בא לידי שבועת שוא:
מתחטא — לשון חטא כלומר הוי הולך וחוטא:
לשכת הגזית — סנהדרין:
דור שהיה אפל — מרוב צער שלא ירדו גשמים:
הושעת בתפלתך — מן המיתה שהבאת עליהם שובע:
של אותו צדיק — חוני המעגל היה מצטער על המקרא הזה:
שיר המעלות — לשון עילוי:
היינו כחולמים — כחלום נדמה גלות בבל שהיה שבעים שנה:
שבעין שני בחלמא — בתמיה מי איתא דניים שבעין שנין בחלמיה ויש אדם ישן שבעים שנה בשינה אחת:
עד שבעין שנין — לא טעין פירא בטעינא קמייתא:
הכי גרסי' אנא עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתיי אנא נמי אישתיל לבראי:
יתיב — חוני המעגל וקא כריך רפתא:
אהדרא ליה משוניתא — עלתה סביבותיו שן סלע:
ואיכסי מעינא דאינשי — ולא אשכחוהו התם:
רמכי רמכי — וולדי וולדות באלו השנים דניים מעוברת זכר היתה וחזר ובא עליה והולידו:
אמר להו — שאל להון בנו של חוני המעגל קיים הוא:
נהירנא לן הנך שמעתתא — מוגהת לנו שמועה זו כאילו למדנוה בחייו של חוני המעגל שהיה מפרקה לנו ומגיה לנו יפה יפה:
או חברותא או מיתותא — ולא גרסינן הכא כחברי דאיוב אלא בבבא בתרא (דף טז:) גבי מעשה דאיוב אם אין חביריו של אדם נוהגין בו כבוד כבתחילה נוח לו שימות אי נמי משום הנך בריוני לא כתוב בספרינו:
רפיק בדברא — עודר בשדה:
