למתבייש מאחרים — דאיכא עגמת נפש טפי ומשום חשיבותם הם מתביישים מאחרים אבל שאר בני אדם דלא חשיבי לא מתביישי בנתינת אחרים וסגי להו בנתינת עצמן:
פאר תחת אפר — ש"מ במקום תפילין דכתיב בהו (יחזקאל כ״ד:י״ז) פארך חבוש עליך ואמרינן (ברכות דף יא.) אלו תפילין ומתרגמינן נמי טוטפתך הויין עלך והיכא מניחין תפילין במקוֹם שמוחו של תינוק רופף:
בצינעא — בבית הכנסת:
גלינו — שיצאנו מכניסתנו:
גלותינו — תהא מכפרת עלינו:
דגלו מבי כנישתא לבי כנישתא אחריתא — גלות איכא פרהסיא ליכא:
נתבזה בעוונינו — וידוי:
[ולמה מתכסין] — חוגרות שקין תנינן בירושלמי שהיו חוגרות שקין ויוצאין לבית הקברות ותוקעין בקרנות ובעי ליה מיבעיא שקין למה ובית הקברות למה ותקיעת שופר למה:
כבהמה — דמשער בהמה נינהו מנוצה של עזים:
עפר סתם — שאינו אפר מקלה זכירת אפרו של יצחק ליכא סתם לא גרסינן אלא איכא בינייהו עפר:
קברי עכו"ם — במקום שאין קברי ישראל לבקש רחמים אפי' על עצמן ליכא כל שכן עלינו:
מאי הר המוריה וכו' — איידי דאיירי בפלוגתא דרבי לוי ור"ח תנא נמי הא פלוגתא מאי הר מוריה דאברהם קרא למקום העקידה הר יראה וכתיב (בראשית כ״ב:ב׳) אל ארץ המוריה:
חד אמר הר שיצא הוראה — תורה לישראל כי מציון תצא תורה (ישעיהו ב׳:ג׳) יורו משפטיך ליעקב (דברים ל״ג:י׳) ולשכת הגזית שבה עמדו הנביאים המוכיחים לישראל:
מורא לעובדי כוכבים — ששומעין גדולות ישראל וירושלים ומתפחדים עליהם שמעתי לישנא אחרינא הר המוריה הר סיני מורא לעובדי כוכבים במתן תורה דכתיב (תהילים ע״ו:ט׳) ארץ יראה ושקטה:
אע"ג דלאו חכם — אלא עם הארץ בתמיהה הא ודאי חכם עדיף:
אם יש זקן והוא חכם — אומר זקן והוא חכם:
אדם של צורה — בעל קומה שישמעו ויקבלו דבריו להמריך את הלב:
אם אין אתה מרחם כו' — כלומר כשם שאתה אומר לרחם על אלו דכתיב (תהילים קמ״ה:ט׳) ורחמיו על כל מעשיו כן תרחם עלינו:
מאי אמור — אנשי נינוה דכתיב בחזקה דמשמע בכח וניצוח דין:
מי נדחה מפני מי — הוי אומר צדיק מפני רשע:
מריש — קורה:
בירה — מגדל:
שיש בידו עבירה — גזל:
ואינו חוזר בו — לשלם את הגזל למה הוא דומה וכו':
נשא לבבנו אל כפים — עם הכפים צריך לישא הלב לשמים כלומר שיחזור מקלקולו:
מטופל ואין לו — יש לו טפלים ואין לו במה להתפרנס שלבו דואג עליו [והוא צריך לקרות מקירות לבו עליהן]:
ויש לו יגיעה — שמתכוין יותר בתפלת הגשמים:
ופרקו נאה — מפרש לקמן:
ושפל ברך — עניו:
ומרוצה לעם — נוח לבריות ומסכימין לתפלתו:
נעימה — בסומי קלא שמושך הלב:
ורגיל לקרות כו' — שיהו הפסוקים של תפלה סדורין בפיו:
