ומצפצפים — צועקים ובוכים מתוך יסורין שעה אחת ועולין:
מטה כלפי חסד — הואיל ומחצה על מחצה הם מטה את ההכרע לצד זכות ואין יורדין לגיהנם:
בגופן — לקמיה מפרש:
המינין — האנשים אשר הפכו דברי אלהים חיים לרעה כגון צדוקים ובייתוסים:
והמסורות — מלשינים שמוסרים ממון ישראל ביד העובדי כוכבים:
אפיקורוס — מבזה תלמידי חכמים:
שכפרו בתורה — האומרים אין תורה מן השמים: שפירשו מדרכי ציבור לא גרסינן דהיינו כל הני דלעיל והך מתני' בסדר עולם והכי גרסינן ליה התם שפירשו מדרכי הצבור כגון המינין והמסורות כו' מדרכי ציבור מדרכי ישראל:
ושנתנו חיתיתם — לקמן מפרש:
וצורם — כמו וצורתם:
שפשטו ידיהם בזבול — שהחריבו בהמ"ק בעוונם:
בני מחוזא — מעונגים ושמינים היו:
ומקריין בני גיהנם — כך יקראו להם:
והאמרת לית לה תקנתא — דנעשין אפר והכא וצרפתים כצרוף את הכסף שימרקו יסוריהן את עוונם:
דלה אני במצות — כגון בינוניים שאין זכיותיהן מכריעין לתלות להם בזכותם:
ולי יהושיע — להטות כלפי חסד:
אמר רב יהודה — גרסינן ולא גרסינן דאמר:
כובש — את כף המאזנים של זכות ומכריעין את העונות:
יכבוש עונותינו — יכרעו בו:
נושא — מגביה כף מאזנים של עון:
מעביר ראשון ראשון — עון שבראשונים הבאים לתתם לכף מעבירו ושומטו שאם היו מחצה על מחצה כיון שחסר אחד מהן יכרעו הזכיות וכך היא המדה:
ועון עצמו אינו נמחק — אלא מונח לצד אחד דאי איכא רובא עוונות בהדיה ההוא עון מתחשב בהדייהו למנות עם רשעים גמורים:
המעביר על מדותיו — שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו ומניח מדותיו והולך לו כמו אין מעבירין על המצות (יומא דף לג.) אין מעבירין על האוכלין (עירובין דף סד:) מניחן והולך לו:
מעבירין לו על כל פשעיו — אין מדת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת:
צביתו ליה זוודתא — הכינו לו צדה לדרך מה היא צידת המתים תכריכין:
איתפח — נתרפא:
הכי הוה — מיתה נקנסה עלי:
לא מוקים במיליה — אינו מעמיד על מדותיו:
לא תקומו בהדיה — לא תדקדקו אחריו:
אליה — שמינה יש כאן וקוץ בה כלומר דבר תנחומין יש כאן אבל יש בתוכה דבר קשה שאינו שוה לכל:
