בוני התלמוד

    מסכת ראש השנה דף כ״ז עמוד א׳

    פרק ג׳ - ראוהו בית דין

    Also cited as: Rosh Hashanah 27a, Chapter 3 Rauhu Beit Din

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ופיו מצופה זהב כו' במקום הנחת פה פסול - שהתקיעה בזהב ולא בשופר:

    לכך מאריך בשופר - תירוצא הוא:

    וממילא כו' - דמה לי סוף בלא תחילה ומה לי תחילה בלא סוף ומשום דבעי לאותובי אתרוייהו דייק הך דיוקא:

    תקע בראשונה - בפשוטה שלפני התרועה:

    ומשך בשניה כשתים - לפי שהיה צריך לתקוע כאן ב' תקיעות רצופות אחת לפשוטה לאחריה דמלכיות ואחת לפשוטה לפניה דזכרונות:

    בור ודות - חדא נינהו אלא שהבור בחפירה והדות בבניין על הקרקע צישטרנ"א בלע"ז:

    פיטס - חבית גדולה פונטי"ן בלע"ז:

    מחד גברא - דומיא דזכור ושמור:

    הא לא דמיא - הא מילתא דשופר לא דמיא אלא לסיפא:

    י' קורין - וי' קולות יש כאן שאי אפשר להם לצמצם דיבורם בתיבה אחת שלא יהא אחד לאחור ואחד לפנים:

    דחביבה עליה - חדשה היא לו:

    התורה חסה - דכתיב (ויקרא י״ד:ל״ו) וצוה הכהן ופנו את הבית שלא יטמאו כלי חרס שבתוכו שאין להם טהרה במקוה:

    למיעבד עובדא - בחצוצרות ושופר:

    מקום שיש שופר - כגון ר"ה ויובל:

    מקום שיש חצוצרות - כגון תעניות:

    וכך הנהיג - כמשנתינו שופר וחצוצרות:

    בשערי מזרח ובהר הבית - חדא מילתא היא בשערי מזרח בהר הבית וי"א בשערי מזרח בעזרת נשים:

    מתני' שופר שנסדק ודבקו - בדבק שקורין גלו"ד:

    פסול - דהוה ליה כשני שופרות:

    ראש השנה 27 עמוד א

    1ופיו מצופה זהב. והתניא: ציפהו זהב במקום הנחת פיו פסול, שלא במקום הנחת פיו כשר! אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין שלא במקום הנחת פה תנן.

    2ושתי חצוצרות מן הצדדים. ותרי קלי מי משתמעי? והתניא: ״זכור״ ושמור, בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע! לכך מאריך בשופר.

    3למימרא דכי שמע סוף תקיעה בלא תחילת תקיעה יצא, וממילא: תחילת תקיעה בלא סוף תקיעה יצא?

    4ת"ש תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת. אמאי? תיסלק ליה בתרתי! פסוקי תקיעתא מהדדי לא פסקינן.

    5ת"ש התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס, אם קול שופר שמע יצא, ואם קול הברה שמע לא יצא. אמאי? ליפוק בתחילת תקיעה, מקמי דליערבב קלא!

    6אלא: תרתי קלי מחד גברא לא משתמעי, מתרי גברי משתמעי.

    7ומתרי גברי מי משתמעי? והא תניא: בתורה אחד קורא ואחד מתרגם, ובלבד שלא (יהו שנים קורין) ושנים מתרגמין!

    8הא לא דמיא אלא לסיפא: בהלל ובמגילה אפילו עשרה קורין. אלמא, כיון דחביב יהיב דעתיה, הכא נמי: כיון דחביב יהיב דעתיה ושמע.

    9אלא למה מאריך בשופר? לידע שמצות היום בשופר.

    10ובתעניות בשל זכרים כפופין ופיו מצופה כסף. מאי שנא התם דזהב, ומ"ש הכא דכסף? איבעית אימא כל כינופיא דכסף הוא, דכתיב: ״(במדבר י״, ב) ״עשה לך שתי חצוצרות כסף״? ואיבעית אימא: התורה חסה על ממונן של ישראל.

    11התם נמי נעביד דכסף! אפילו הכי, כבוד יו"ט עדיף.

    12רב פפא בר שמואל סבר למיעבד עובדא כמתניתין. אמר ליה רבא: לא אמרו אלא במקדש. תניא נמי הכי: במה דברים אמורים במקדש, אבל בגבולין, מקום שיש חצוצרות אין שופר, מקום שיש שופר אין חצוצרות.

    13וכן הנהיג רבי חלפתא בציפורי ורבי חנניא בן תרדיון בסיכני, וכשבא דבר אצל חכמים אמרו: לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח ובהר הבית בלבד.

    14אמר רבא, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מאי קראה דכתיב: ״(תהלים צח״, ו) ״בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'״, לפני המלך ה' הוא דבעינן חצוצרות וקול שופר, אבל בעלמא לא.

    15שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות כו': א"ר שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא ״זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון״, כמאן כרבי אליעזר, דאמר: בתשרי נברא העולם.

    16מתיב רב עינא: שוה יובל לר"ה לתקיעה ולברכות, והא איכא ״זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון״, דבר"ה איתא, וביובל ליתא! כי קתני אשארא.

    17רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי, א"ר שמואל בר יצחק: הא דתנן שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות, כמאן דלא כרבי אליעזר, דאי רבי אליעזר, כיון דאמר בתשרי נברא העולם, הא איכא ״זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון״, דבר"ה איתא, וביובל ליתא! כי קתני אשארא.

    מתני׳ · משנה

    18שופר שנסדק ודבקו פסול. דיבק שברי שופרות פסול.

    תוספות

    בתורה אחד קורא - פירוש לבדו ואחרי כן המתרגם מתרגם לבדו ולא שנים קורין יחד ומתרגמין יחד:

    אבל שנים לא - והא דאמרינן בפ"ק דב"ב (דף טו. ושם) שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותם לא שלא יקרא אחר עמו דא"כ כל התורה נמי אלא שלא יחלקום לשנים זה ארבעה וזה ארבעה ומה שנוהגין לקרות שנים בתורה סמכו אמתני' דפרק בתרא דבכורים. (משנה ז) דתנן בראשונה כל מי שיודע לקרות קורא וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו נמנעו מלהביא בכורים התקינו שיהיו מקרין את מי שהוא יודע ואת מי שאינו יודע:

    כמאן מצלינן זה היום תחלת מעשיך - תימה הא קי"ל כרבי יהושע כדאמרינן בפ"ק (דף יב.) לתקופה כר' יהושע ואומר ר"ת דקי"ל כרב עינא דפריך משוה יובל ורב עינא ה"ק והא איכא זה היום תחלת מעשיך דאיתיה בראש השנה וליתיה ביובל אלא ודאי הא דאמרינן ליה לאו משום ברייתו של עולם אלא משום תחלת מעשה דין שהעולם נדון בו להתקיים או לאו וזה שייך נמי ביוה"כ דיובל דהוקש לר"ה כדלקמן בפרק בתרא (דף לד.) (אבל בשאר יומי לא) ואע"ג דמשני ליה שפיר רב עינא לא הדר ביה ומיהו לאידך לישנא קשיא דקאמר מתני' דלא כר"א הוה ליה לשנויי דזה היום תחלת מעשיך לאו אבריאת עולם קאי ומה שיסד ר"א הקליר בגשם דשמיני עצרת כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלהים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן ודכוותה אשכחן בפרק עושין פסין (עירובין דף יח. ושם) גבי אדם שעלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד:

    כמאן דלא כר' אליעזר - תימה הא ע"כ לא שוו לכל מילי דהתניא לקמן בפרק בתרא (ראש השנה דף ל.) שוה יובל לר"ה לתקיעה ולברכות אלא שביובל תוקעין בין בב"ד שקדשו את החדש בין בב"ד שלא קדשו את החדש וכל יחיד ויחיד חייב לתקוע:

    שופר שנסדק ודבקו פסול - פי' בקונטרס דהוה ליה כשני שופרות משמע שר"ל שנסדק לגמרי שנחלק לב' חתיכות שאם היה מחובר מצד אחד אין זה שני שופרות ותימה דאם נחלק לגמרי היינו דבק שברי שופרות ולכך נראה דנסדק מצד אחד לארכו על פני כולו ולפי שאין שם שופר עליו וכ"ש דבק שברי שופרות אלא זו ואין צריך לומר זו קתני א"נ יותר סופו להפרד כשנסדק מצד אחד ודבקו משאם עשה שופר אחד של חתיכות והוי שם שופר עליו טפי קא משמע לן ודבק שברי שופרות נמי לא מיפסיל מטעם שנים ושלשה שופרות אלא דאין זה קרוי שופר אי נמי משום דכתיב (ויקרא כה) והעברת דרך העברתו כי היכי דפסלינן הפכו ותקע בו משום דבעינן דרך העברתו ואפילו נפסל מטעם משום שנים ושלשה שופרות אין קשיא כלום:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ות"ק סבר אדרבה איפכא מסתברא ופיו - של שופר מצופה זהב. ואוקימנא שלא במקום הנחת פה אבל במקום הנחת פה פסול הוא אותו השופר:

    ושתי חצוצרות מן הצדדין כו' - ואקשינן ותרי קלי מי משתמעי כלומר אפשר לאדם לשמוע שני קולות בבת אחת והתניא שמור וזכור בדבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ולא אוזן יכול לשמוע. ופרקינן לכך מאריך בשופר כדי לצאת החובה בקול השופר ואקשי' הנה כיון שהאריך בשופר סוף תקיעה בלא תחלת תקיעה למימרא דשמע סוף תקיעה בלא תחלת תקיעה יצא.

    והתנן תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת - פי' תקע תר"ת תקיעה תרועה תקיעה ועוד רוצה להתחיל תר"ת אחר. נמצא תקיעה של סוף תר"ת הראשון ותקיעה שהיא התחלת תר"ת השני סמוכות להדדי. עכשיו אם משך בסוף התקיעה האחרונה שבתר"ת הראשון כשיעור ב' תקיעות אין בידו אלא אחת כי אין מפסיקין הסוף מן התחלה ולא עלה בידו אלא תר"ת אחת. ופרקי' פסוקי תקיעתא חדא לתרתי לא פסקי ולעולם שמע תחלת תקיעה בלא סוף תקיעה או סוף תקיעה בלא תחלת תקיעה יצא. וי"א היה צריך תר"ת ותקע תקיעה ומשך בתרועה כדי תרועה ותקיעה אין בידו אלא תקיעה אחת. ותלמוד א"י מסייע לזה הפירוש.

    ת"ש התוקע לתוך הבור או לתוך הדות כו' - ושנינן תרי קלי מחד כגון שמור וזכור שנאמרו מפי הגבורה תרי כחדא לא משתמעי אלא הני כאות ומופת אבל תרי קלי מתרי משתמעי כדתניא בהלל ובמגילה אפי' י' קורין וי' מתרגמין אלמא כיון דחביב עליה יהיב דעתיה ושמע הכא נמי גבי שופר וחצוצרות יהיב דעתיה ושמע.

    א"כ למה מאריך בשופר להודיע שמצות היום בשופר ש"מ דשופר ביד אחד וחצוצרות ביד אחרים ותוקעין בהן. והני מילי במקדש כדתניא בד"א במקדש אבל בגבולין מקום שיש שופר אין בו חצוצרות ומקום שיש חצוצרות אין שופר כו' מהאי קרא בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'.

    בעינן בחצוצרות וקול שופר אבל בגבולין לא.

    שוה יובל לר"ה לתקיעה ולברכות פי' בעינן ט' תקיעות וברכות מלכיות וזכרונות ושופרות כך מתפללין ביובל ביוה"כ. כמאן מצלינן בר"ה זה היום תחלת מעשיך כר' אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם ומותבינן והא תנן שוה יובל לר"ה לתקיעות ולברכות. והאיכא זה היום תחלת מעשיך.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ראש השנה דף כ״ז עמוד א׳

    מסכת ראש השנה דף כ״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־415 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ראש השנה דף כ״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026