מסכת ראש השנה דף כ״ז עמוד א׳

1ופיו מצופה זהב. והתניא: ציפהו זהב במקום הנחת פיו פסול, שלא במקום הנחת פיו כשר! אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין שלא במקום הנחת פה תנן.

2ושתי חצוצרות מן הצדדים. ותרי קלי מי משתמעי? והתניא: ״זכור״ ושמור, בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע! לכך מאריך בשופר.

3למימרא דכי שמע סוף תקיעה בלא תחילת תקיעה יצא, וממילא: תחילת תקיעה בלא סוף תקיעה יצא?

4ת"ש תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת. אמאי? תיסלק ליה בתרתי! פסוקי תקיעתא מהדדי לא פסקינן.

5ת"ש התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס, אם קול שופר שמע יצא, ואם קול הברה שמע לא יצא. אמאי? ליפוק בתחילת תקיעה, מקמי דליערבב קלא!

6אלא: תרתי קלי מחד גברא לא משתמעי, מתרי גברי משתמעי.

7ומתרי גברי מי משתמעי? והא תניא: בתורה אחד קורא ואחד מתרגם, ובלבד שלא (יהו שנים קורין) ושנים מתרגמין!

8הא לא דמיא אלא לסיפא: בהלל ובמגילה אפילו עשרה קורין. אלמא, כיון דחביב יהיב דעתיה, הכא נמי: כיון דחביב יהיב דעתיה ושמע.

9אלא למה מאריך בשופר? לידע שמצות היום בשופר.

10ובתעניות בשל זכרים כפופין ופיו מצופה כסף. מאי שנא התם דזהב, ומ"ש הכא דכסף? איבעית אימא כל כינופיא דכסף הוא, דכתיב: ״(במדבר י״, ב) ״עשה לך שתי חצוצרות כסף״? ואיבעית אימא: התורה חסה על ממונן של ישראל.

11התם נמי נעביד דכסף! אפילו הכי, כבוד יו"ט עדיף.

12רב פפא בר שמואל סבר למיעבד עובדא כמתניתין. אמר ליה רבא: לא אמרו אלא במקדש. תניא נמי הכי: במה דברים אמורים במקדש, אבל בגבולין, מקום שיש חצוצרות אין שופר, מקום שיש שופר אין חצוצרות.

13וכן הנהיג רבי חלפתא בציפורי ורבי חנניא בן תרדיון בסיכני, וכשבא דבר אצל חכמים אמרו: לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח ובהר הבית בלבד.

14אמר רבא, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מאי קראה דכתיב: ״(תהלים צח״, ו) ״בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'״, לפני המלך ה' הוא דבעינן חצוצרות וקול שופר, אבל בעלמא לא.

15שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות כו': א"ר שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא ״זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון״, כמאן כרבי אליעזר, דאמר: בתשרי נברא העולם.

16מתיב רב עינא: שוה יובל לר"ה לתקיעה ולברכות, והא איכא ״זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון״, דבר"ה איתא, וביובל ליתא! כי קתני אשארא.

17רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי, א"ר שמואל בר יצחק: הא דתנן שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות, כמאן דלא כרבי אליעזר, דאי רבי אליעזר, כיון דאמר בתשרי נברא העולם, הא איכא ״זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון״, דבר"ה איתא, וביובל ליתא! כי קתני אשארא.

מתני׳ · משנה

18שופר שנסדק ודבקו פסול. דיבק שברי שופרות פסול.