בוני התלמוד

    מסכת ראש השנה דף ח׳ עמוד ב׳

    פרק א׳ - ארבעה ראשי שנים

    Also cited as: Rosh Hashanah 8b, Chapter 1 Arba'ah Rashei Shanim

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    שהחדש מתכסה בו - לרחוקים כגון שחרית לבני מערב וערבית לבני מזרח לפי שקטנה היא סמוך לחידושה:

    אלא אם כן קדשו החדש כו' - וה"ק אם קבעו ישראל את חק החדש יהא משפט להקב"ה:

    מלך וציבור - כשהקב"ה דן אותם מלך נכנס תחילה:

    משפט עבדו - שלמה קאמר ליה:

    דליפוש חרון אף - בשביל עונות צבור:

    מנלן - ששנת שמיטה מקודשת מר"ה ואסור בעבודת הקרקע:

    וקדשתם שנת החמשים מה ת"ל - מכיון שאמר שבע שבתות שנים והעברת שופר בחדש השביעי יודע אני שהיא שנת החמשים:

    לא נפטרים לבתיהן - דכתיב תעבירו שופר והדר וקראתם דרור:

    ולא משתעבדין - דכתיב וקדשתם את שנת החמשים:

    ועטרותיהן בראשיהן - אם רצה לשום עטרה בראשו להראות שיצא חפשי:

    שנים אתה מקדש - כששנת יובל נכנסה מצוה על ב"ד לומר מקודשת השנה:

    ואי אתה מקדש שום חדש - כר"א בר"ש דאמר לקמן בפרק שני (ראש השנה ד ' כד.) בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו אין מקדשין אותו ויליף טעמא מהכא:

    לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים - דילפינן מיניה שמתקדשת מתחלתה:

    יכול כך מתקדשת בסופה - אחר ראש השנה ותמשוך עד יום הכפורים:

    ואל תתמה - אם משמרין אותה בתוך שנה שלאחריה:

    שהרי מוסיפין מחול על קודש - כדאמרינן לקמן בשמעתין:

    ת"ל יובל היא - מיעוטא היא:

    מהדורה: WikiSource Rashi · רישוי: Public Domain

    ראש השנה ח עמוד ב

    1שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה וכתיב: ״(תהלים פא״, ה) ״כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב״.

    ברייתא

    2ת"ר ״כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב״ מלמד שאין ב"ד של מעלה נכנסין לדין אא"כ קידשו ב"ד של מטה את החדש.

    ברייתא

    3תניא אידך: ״כי חק לישראל הוא״ אין לי אלא לישראל, לאומות העולם מנין? ת"ל ״משפט לאלהי יעקב״. א"כ מה ת"ל ״כי חק לישראל״, מלמד שישראל נכנסין תחילה לדין.

    4כדרב חסדא. דאמר רב חסדא: מלך וציבור מלך נכנס תחילה לדין, שנאמר: ״(מלכים א ח״, נט) ״משפט עבדו ומשפט עמו״.

    5מאי טעמא? אי בעית אימא: לאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי, ואיבעית אימא: מקמי דליפוש חרון אף.

    6ולשמיטין. מנלן? דכתיב: ״(ויקרא כה״, ד) ״ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ״, וגמר ״שנה״ ״שנה״ מתשרי, דכתיב: ״(דברים יא״, יב) ״מראשית השנה״.

    7ולגמור ״שנה״ ״שנה״ מניסן, דכתיב: ״(שמות יב״, ב) ״ראשון הוא לכם לחדשי השנה״! דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים, ואין דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים.

    8וליובלות. יובלות באחד בתשרי הוא? יובלות בי' בתשרי הוא, דכתיב: ״(ויקרא כה״, ט) ״ביום הכפורים תעבירו שופר״!

    9הא מני רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא היא. דתניא: (ויקרא כה, י) ״וקדשתם את שנת החמשים שנה״, מה ת"ל לפי שנאמר ביוה"כ יכול לא תהא מתקדשת אלא מיוה"כ ואילך, ת"ל ״וקדשתם את שנת החמשים״, מלמד שמתקדשת והולכת מתחילתה.

    10מכאן אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא: מר"ה עד יוה"כ לא היו עבדים נפטרין לבתיהן, ולא משתעבדין לאדוניהם אלא אוכלין ושותין ושמחין, ועטרותיהן בראשיהן. כיון שהגיע יוה"כ תקעו ב"ד בשופר, נפטרו עבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן.

    11ורבנן שנים אתה מקדש, ואי אתה מקדש חדשים.

    ברייתא

    12תניא אידך: ״יובל היא״ מה תלמוד לומר? לפי שנאמר: ״וקדשתם את שנת החמשים״, יכול כשם שמתקדשת והולכת מתחילתה, כך מתקדשת והולכת בסופה. ואל תתמה, שהרי מוסיפין מחול על קדש תלמוד לומר: (ויקרא כה, יא) ״יובל היא שנת החמשים״ שנת החמשים אתה מקדש, ואי אתה מקדש שנת החמשים ואחת.

    תוספות

    שהחדש מתכסה בו - שאין הלבנה נראית לרחוקים כגון שחרית לבני מערב וערבית לבני מזרח לפי שקטנה היא סמוך לחדושה כפי' הקונטרס והביא ר"ת ראיה מויקרא רבה בפרשת אמור אל הכהנים דקאמר התם תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו והלא ניסן חדש ונכסה ויש בו חג אלא זה שחגו בו ביום ואין לך חדש שהוא נכסה ויש בו חג וחגו ביומו אלא תשרי ועוד מפרש ר"ת מתכסה מזומן כמו ליום הכסא יבא ביתו דבפרק חלק (סנהדרין דף צו:) גבי עמון ומואב שיבבי בישי דארעא דישראל הוו וכו'. והר"ר משולם מפרש שהחדש מתכסה בו שאין חטאת ר"ח קרב בראש השנה כדכתיב מלבד עולת החדש ומנחתה ולא כתיב מלבד חטאת ועולה והקשה לו ר"ת דבריש תוספתא דשבועות תניא (ל') שעירים מקריבים ישראל בכל שנה וחשיב י"ב בראשי חדשים ובאופן דמוסף דר"ה וחיות אשר הנה מרובעות יסד ר"א הקלירי מוספי חדש עשתי עשרה דהיינו פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה ושעיר לכפר והשיב לר"ת שלא אמר שאין בו מוסף אלא מתכסה שלא הזכיר הכא חטאת בקרא דמלבד כמו שהזכיר עולה ועוד פי' מתכסה שאין מזכירין מוסף של ר"ח בתפלה משום דאמרי' רשב"ג ה"ל בריה דבסים קליה עייל קמי תיבותא כי מטי לראשי חדשים אישתיק ולא רצה לאמרו פי' דמוטב שיבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על הזכאי פירוש ההוא דר"ח קרוי חייב משום דאמרי' אמר הקב"ה הביאו כפרה וכו' עכ"ל ור"ת רגיל להזכיר ולומר מלבד עולת החדש ולסיים ושני שעירים לכפר חד דר"ח וחד דר"ה:

    בעשרה בתשרי הוא - לרב אשי דאמר לעיל ארבעה ראשי השנה בד' ראשי חדשים. פריך הא דא"ל רב חסדא לעיל רגל שבו ר"ה לרגלים הוה נמי מצי לשנויי הכא הכי:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ולשמיטין מנ"ל דכתיב ובשנה השביעית שבת שבתון וגו' וגמר שנה שנה מתשרי דכתיב מראשית השנה וליובלות וליובלות אוקימנ' כר' ישמעאל דסבר האי דכתיב וקדשתם את שנת החמשים שנה וגו' מלמד שמתקדשת שנת היובל מתחלתה כלומר מר"ה ודייק מלישנא יתירא מאחר דכתיב וקדשתם את שנת החמשים שנה למה בא אלא ללמד שקידוש שנת היובל מר"ה. ורבנן שחולקין על ר' ישמעאל אומרים למה בא שנה ללמדך כי היובל שנים אתה מקדשו ולא חדשים.

    תניא אידך יובל היא שנת החמשים שנה מת"ל לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים שנה שיכול בכניסתה תהא מתקדשת בר"ה ויציאתה תהא מושכת והולכת עד יוה"כ שכן מוסיפין מחול על קודש ת"ל יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם אין קדושתה אלא עד ר"ה.

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ראש השנה דף ח׳ עמוד ב׳

    מסכת ראש השנה דף ח׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 12 קטעים ממוספרים, כ־312 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ראש השנה דף ח׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026