ה' אלהיך אלו צדקות ומעשרות - דהא קרא יתירא הוא דהוה ליה למכתב כי דרוש ידרשנו וכבר ה' כתוב למעלה במקרא נדרוש ביה לאתויי צדקות ומעשרות שכתוב בהן שם זה ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך (דברים כ״ד:י״ג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך (שם יד):

מעמך זה לקט שכחה ופאה - שהן חלקו של עני דכתיב ביה את העני עמך (שמות כ״ב:כ״ד):

ולא בקרבנך חטא - אין הקרבן נפסל בכך:

חילופי עולה - כגון אבדה והפריש אחרת תחתיה נמצאת הראשונה ונתכפר בה:

מקרב קרבי - וכיון דקרבה הרי היא קרבן לעצמה ולשלמו קרינא ביה:

חילופי חטאת - שכיפרו בעליה מחמש חטאות המתות היא ופשיטא דלא עבר עליה בבל תאחר:

חילופי תודה - וכגון שנתערבה בראשונה וקי"ל על זבח התודה חלות התודה טעונה לחם ולא חליפתה ולא תמורתה טעונין לחם:

ומתה אחת מהן - שאם היו שתיהן קיימות מביאן ומביא ארבעים חלות כמשפט התודה ואומר הרי הלחם הזה לשם אותה שהיא תודה ושחיטת התודה תקדש ארבעים כמשפטה אבל מתה אין לחברתה תקנה (והיכי) ממעט קרא מבל תאחר:

וחללו על אחר - אמר זה תחת זה ובעל מום יוצא לחולין:

סלקא דעתך כו' - והכי קאמר קרא אם על האחד עבר זמן איחור חייב ולא שיצטרפו הוא וחילופיו לג' רגלים:

שעברה שנתו - מצותו בתוך שנתו שנאמר (דברים ט״ו:כ׳) לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה:

כפסולי המוקדשים - כבעל מום:

ויפסל - הואיל ועבר עליו ואיחרו שהרי אין שנה בלא שלשה רגלים ברוב שנים:

מקיש בכור למעשר - במעשר דגן קא משתעי קרא:

מה מעשר אינו נפסל כו' - דכתיב (שם יד) מקצה שלש שנים וגו' אם שהה מעשרותיו שנה ראשונה ושניה:

הרצאה - אם לכפרה אם לדורון:

אימא לא לירצו - מאחר שהביאן בעבירה:

ראש השנה ה עמוד ב

1כפסח דמו קמ"ל׃

2מנהני מילי? דתנו רבנן: (דברים כג, כב) ״כי תדור נדר״, אין לי אלא נדר. נדבה מנין?

3נאמר כאן ״נדר״, ונאמר להלן (ויקרא ז, טז) ״אם נדר או נדבה״. מה להלן נדבה עמו, אף כאן נדבה עמו.

4(דברים כג, כב) ״לה אלהיך״ אלו הדמין הערכין והחרמין וההקדשות. (דברים כג, כב) ״לא תאחר לשלמו״ הוא ולא חילופיו. (דברים כג, כב) ״כי דרוש ידרשנו״ אלו חטאות ואשמות עולות ושלמים.

5(דברים כג, כב) ״ה' אלהיך״ אלו צדקות ומעשרות ובכור. (דברים כג, כב) ״מעמך״ זה לקט שכחה ופאה. (דברים כג, כב) ״והיה בך חטא״ ולא בקרבנך חטא.

6אמר מר: ״לא תאחר לשלמו״ הוא ולא חילופיו. חילופי מאי? אי חילופי עולה ושלמים מקרב קרבי.

7אי חילופי חטאת, למיתה אזלא. אלא מאי חילופיו חילופי תודה.

8דתני רבי חייא: תודה שנתערבה בתמורתה, ומתה אחת מהן חברתה אין לה תקנה.

9היכי ליעביד? ליקרבה וליקריב לחם בהדה דלמא תמורה היא. ליקרבה בלא לחם דלמא תודה היא.

10והא כיון דלאו בת הקרבה היא, קרא למעוטי למה לי?

11אמר רב ששת: לעולם למעוטי חילופי עולה ושלמים, והכא במאי עסקינן? כגון שעברו עליו שני רגלים והומם, וחיללו על אחר, ועבר עליו רגל אחד. סלקא דעתך אמינא: הואיל ומכח קמא קאתי כמאן דעברו עליו ג' רגלים דמי, קמ"ל׃

12ולרבי מאיר דאמר: כיון שעבר עליו רגל א' עובר בבל תאחר, מאי איכא למימר? אמר רבא: הכא במאי עסקינן, כגון שהומם בתוך הרגל, וחיללו, ועבר עליו הרגל. סלקא דעתך אמינא: הואיל ומכח קמא קאתי כמאן דעבר עליה כוליה רגל דמי, קמ"ל׃

13״והיה בך חטא״, ולא בקרבנך חטא. והא מהכא נפקא? מדאחרים נפקא, דתניא, אחרים אומרים: יכול יהא בכור שעברה שנתו כפסולי המוקדשין, ויפסל׃

14תלמוד לומר: (דברים יד, כג) ״ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך״, מקיש בכור למעשר: מה מעשר אינו נפסל משנה לחברתה, אף בכור אינו נפסל משנה לחברתה.

15איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הני מילי בכור, דלאו בר הרצאה הוא, אבל קדשים, דבני הרצאה נינהו אימא לא לירצו, קא משמע לן.

16ואכתי,׃

תוספות

ונאמר להלן אם נדר או נדבה - הוה מצי לאתויי מהאי עניינא גופיה דכתיב ביה (דברים כג) כאשר נדרת נדבה:

ערכין וחרמין והקדשות - בכולהו כתיב לה' גבי ערכין כתיב בערכך נפשות לה' (ויקרא כ״ז:כ״ח-כ״ט) ובחרמין כתיב (שם) קדש קדשים הוא לה' וגבי חרמי כהן נמי דריש ליה בבכורות בר"פ כל פסולי המוקדשים (בכורות ד' לב.) ובהקדשות כתיב (שם) איש כי יקדיש את ביתו קדש לה' וא"ת מהאי טעמא נמי תיפוק ליה חטאת ואשם ועולה ושלמים כדדרשינן נמי לקמן בשמעתין מדכתיב לה' אלהיך בקרא דמוצא שפתיך תשמור וי"ל [דלקמן דאית ליה קרא אחרינא לקדשי בדק הבית מאשר דברת מוקי ליה קרא דלה' אלהיך לחטאות ואשמות דמסתבר אבל הכא] אי לאו דכתיב דרוש ידרשנו בחטאת ואשם הוה מוקמינן בהו האי קרא ולא הוה שמעינן ערכין חרמין והקדשות [וליכא למלפינהו נמי מדרוש ידרשנו דלא משמע אלא שבא על חטא]:

אלו חטאות ואשמות - שהן נדרשין ממך שהרי הם מוטלין חובה עליך ועולות ושלמים כגון עולת ראיה ושלמי חגיגה שהם חובה דאלו נדרים ונדבות מכי תדור נדר נפקי ותימה שלמי חגיגה וראיה זמנא קביעא להו דעבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו וא"כ אם אקרביה אקרביה וכו' כדאקשינן לעיל גבי פסח וי"ל דמ"מ היכא דהופרשו ולא הקריבם קאי עלייהו בבל תאחר כיון שלא נפסלו בכך וי"מ דנפקא להו חטאת מדכתיב לשון דרישה גבי חטאת דכתיב (ויקרא י׳:ט״ז) דרש דרש משה ואשם עולה ושלמים דאיתקוש בהיקישא דזאת התורה בסוף התודה (מנחות דף פב: ושם) ולא יתכן דא"כ נדרים ונדבות נמי ובכור ומעשר ופסח נמי תיפוק מהתם דכולהו איתקוש:

ומעשרות ובכור - מעשר ובכור מכי דרוש ידרשנו לא נפקא דלא דמי חיובא דידהו לחיובא דחטאת ואשם דאי לית ליה בכור ומעשר לא מיחייב בהו ופסח לא גרסינן הכא דאי בשלמי פסח כרב ששת מהיכא דנפקא שלמים נפקא להו ומיהו יש לחלק:

אי חליפי חטאת למיתה אזלא - ואי חליפי אשם לרעייה אזלא דקי"ל (נזיר כה:) כל שבחטאת מתה באשם רועה ולר"ת דמפרש דמן הדין באשם קרב עולה א"כ מקרב קרבי:

שהומם בתוך הרגל - ואין בל תאחר אלא בכל הרגל:

מה מעשר אינו נפסל משנה לחברתה - פירש בקונטרס דכתיב מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך אם שהה מעשרות שנה ראשונה ושניה ואפילו למאי דפרישית לעיל דאיכא בבל תאחר במעשר שהופרש ולא נתנו וקרא דשנת הביעור אצטריך לאותו שלא הופרש מ"מ בכולהו משתעי קרא דמתבער וקצת תימה בכולה שמעתין מהיכא תיתי לן דנפסל דאיצטריך קרא דאינו נפסל וכן אותו בלא ירצה ואין מאחר נדרו בלא ירצה למה לי:

קדשים דבני הרצאה נינהו - דעולה מכפרת על חייבי עשה כדאמרינן בפרק קמא דזבחים (דף ז: ושם):

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

ורב ששת אמר מאי פסח שלמי פסח כו' - ופשוטה היא מנהני מילי מי שידור ולא ישלם עובר בבל תאחר שנאמר כי תדור נדר וכתוב אחר אומר ואם נדר או נדבה מה זה הנדר נדבה עמו אף זה הנדר נדבה עמו. והוה ליה לקרא למכתב כי תדור נדר ודיו למה ליה למכתב לה' אלהיך. אלא כל דבר שיתן אדם לה' לרבות הדמין כגון אם יאמר אדם דמי עלי חייב לשלם דמי שווין. אבל אם יאמר אדם ערכי עלי בין נאה בין כעור מעריכין אותו כפי שניו כדכתיב מבן עשרים ועד בן ששים ערכו של זכר נ' שקל כסף בשקל הקדש. והחרמין כדכתיב אך כל חרם אשר יחרים וגו'. וההקדשות כמשמען.

לא תאחר לשלמו הוא הנדר עצמו ולא חליפיו כלומר אינו עובר בחליפין ואוקימנה חליפי עולה ושלמים. וכגון שנדר עולה או שלמים והפרישן קודם חג המצות ועברו חג המצות וחג השבועו' ולא הקריבן. ואחר חג השבועות נפל בהן מום וחיללן על אחרים ואמר אלו חליפי אלו. ועבר חג הסוכות ולא הקריב אלו שהעמידן תחת הבעלי מום. והייתי אומ' מאחר שאלו מכח הראשונים הם באים כמי שעברו עליהן ג' רגלים דמו וליחייבו בבל תאחר קמ"ל. כי דרוש ידרשנו אלו חטאות ואשמות עולה ושלמים.

לה' אלהיך אלו צדקות ומעשר' בכור ומעשר ופסח - מעמך זה לקט שכחה ופאה. והיה בך חטא בך חטא ולא בקרבנך חטא. כלומר הקרבן המאוחר זמן כשר הוא. ואקשינן האי סברא מדאחרי' נפקא דתניא יכול יהא בכור שעברה שנתו פסול כפסולי המוקדשים ת"ל ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך וגו'.

מקיש בכור למעשר כו' מה מעשר אינו נפסל - כלומר כיון דכתיב לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה אם עיבר שנתו נפסל מקיש בכור למעשר מה מעשר אינו נפסל משנה לחברתה אף בכור נמי אינו נפסל משנה לחברתה ופרקינן [סד"א] ה"מ שאינו נפסל מאוחר זמן בכור דלא בר הרצאה הוא אבל קדשים כגון עולות וחטאות וכיוצא בהן דבני הרצאה נינהו אימא לא לירצו קמ"ל בך חטא ולא בקרבנך חטא ואכתי מאחר נדרו שהוא כשר ומרצה מדבן עזאי נפקא דתניא בן עזאי אומר כתיב אם האכול יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה וכתיב ביה המקריב אותו אותו בלא ירצה.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת ראש השנה דף ה׳ עמוד ב׳

מסכת ראש השנה דף ה׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־314 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–35)עמוד

היעד שנמצא: ראש השנה דף ה׳ ע״ב

פתיחה בקורא