מסכת ראש השנה דף ז׳ עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Rosh Hashanah 7a, Chapter 1 Arba'ah Rashei Shanim
רש"י
בעל מום - שנולד במומו ועומד לישחט בחוץ מיום שנולד הוא ראוי לכך ומונין לו משנולד:
מי מצי אכיל ליה - ביום שנולד דלמא נפל הוה ואין שחיטה מטהרתו עד שישהה שמונה ימים דשוב נפק ליה מכלל נפל דתניא (שבת ד' קלה:) רשב"ג אומר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל ובבהמה שמונה ימים:
לחדשים - למנין חדשי השנה:
לעיבורין - קא ס"ד לישב ב"ד ולעיין אם השנה הבאה צריכה להתעבר:
ולתרומת שקלים - להקריב ראשון קרבנות הלקוחים מתרומת קופות של שקלי שנה זו:
אף לשכירות בתים - המשכיר בית לחבירו ואמר לשנה זו כלתה שנתו באחד בניסן ואפי' לא דר בו אלא חודש אחד:
החדש הזה לכם - ומנלן דניסן דכתיב ויקחו להם שה לפסח וכתיב קרא אחרינא שהפסח בחדש האביב שיש בו אביב שהתבואה בכירה בו להיות מבושלת בגמר בישולה:
בעינא אביב וליכא - שכבר נגמרה מניסן ואי איכא זרעא אפילה אין זה בכיר אלא אפיל:
ואימא אדר - דאיכא זרעא חרפא המתבכר מאדר:
רוב אביב - שיהו רוב תבואות מתבכרות בו:
שיש בו אסיפה - שמכניסין בו פירות לבית מפני הגשמים וכל הקיץ הן עשויות גדישין לייבש:
ראשון למילתיה - למעשה המן:
ותנא דידן - דלא תנא במתני' ר"ה לחדשים:
עיבורים מניסן מנינן - בתמיה וכי רשאין ב"ד לישב ולעיין בצרכי עיבור ר"ה בניסן:
אין מעברין - אין מעיינין בצורכי צבור להודיע לגולה שעיברו בית דין את השנה שלא ישתכח הדבר עד אדר הבא:
אבל מפני הדחק - שמפחידין שלא יגזרו נכרים מלישב ב"ד או שצריך הנשיא לחצר המלך ואין מעברין אא"כ ירצה נשיא כדאמר בסנהדרין (דף יא.):
ואעפ"כ אין מעברין אלא אדר - אין מוסיפין חדש על השנה אלא אדר דכתיב שמור את חדש האביב חדש הסמוך לאביב עבר שיבוא אביב בזמנו:
הפסקת עיבורין - שכיון שקדשו את החדש לשם ניסן פסקה שנה שעברה מלהיות מעוברת עוד שאין רשאין לעשות ניסן אדר שכבר נכנסה שנה אחרת לענין עיבור:
הם העידו - רבי יהושע ור' פפייס שמעברים את השנה כל אדר אם ראו ב"ד לאחר הפורים שהשנה צריכה להתעבר מעברין אותה:
שהיו אומרים עד הפורים - לפי שהיו חכמים אומרים שאין מעברין אא"כ נתישבו בדבר לפני הפורים לכך הוזקקו לעדות זו:
אתי לזלזולי בחמץ - שכבר מן הפורים ואילך התחילו הדרשנים לדרוש ברבים בהלכו' הפסח הוזקקו השומעים לעשות פסח לסוף ל' יום ואם יעברו ב"ד את השנה לא יתקבלו דברי שלוחי ב"ד לשומעין לדחות את הפסח שכבר שמעו מן הדרשני':
בהפסק' לא קא מיירי - בראשי שנים דהפסקה לא קא מיירי:
חדש בחדשו לחדשי - חדשי יתירא לדרשה:
1הא בבעל מום.
2בעל מום מי מצי אכיל ליה? דקים ליה ביה שכלו לו חדשיו.
ברייתא
3ת"ר באחד בניסן ראש השנה לחדשים, ולעיבורין, ולתרומת שקלים. וי"א אף לשכירות בתים.
4לחדשים מנלן דכתיב: ״(שמות יב״, ב) ״החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית. והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אותו וגו'״. וכתיב: ״(דברים טז״, א) ״שמור את חדש האביב״, איזהו חדש שיש בו אביב, הוי אומר זה ניסן, וקרי ליה ראשון.
5ואימא אייר? בעינא אביב, וליכא. ואימא אדר? בעינא רוב אביב, וליכא. מידי ״רוב אביב״ כתיב?
6אלא אמר רב חסדא, מהכא: (ויקרא כג, לט) ״אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ״, איזהו חדש שיש בו אסיפה, הוי אומר זה תשרי, וקא קרי ליה ״שביעי״.
7ואימא מרחשון, ומאי ״שביעי״ שביעי לאייר? בעינא אסיף, וליכא. ואימא אלול, ומאי ״שביעי״ שביעי לאדר? בעינא רוב אסיף, וליכא. מידי ״רוב אסיף״ כתיב?
8אלא אמר רבינא, דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו, מדברי קבלה למדנו: (זכריה א, ז) ״ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט״. רבה בר עולא אמר מהכא: (אסתר ב, טז) ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת.
9רב כהנא אמר מהכא: (זכריה ז, א) ״בארבעה לחדש התשיעי בכסלו״. רב אחא בר יעקב אמר מהכא: (אסתר ח, ט) ״ויקראו סופרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון״. רב אשי אמר מהכא: (אסתר ג, ז) ״הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר״. ואיבעית אימא, מהכא: (אסתר ג, ז) ״בחדש הראשון הוא חדש ניסן״.
10וכולהו, מאי טעמא לא אמרי מהאי? דלמא מאי ״ראשון״ ראשון למילתיה.
11ותנא דידן בשנים קמיירי, בחדשים לא קמיירי.
12ולעיבורין לעיבורין מניסן מנינן? והתניא: אין מעברין השנה לפני ר"ה ואם עיברוה אינה מעוברת. אבל מפני הדחק מעברין אותה אחר ר"ה מיד. ואעפ"כ אין מעברין אלא אדר.
13אמר רב נחמן בר יצחק: מאי עיבורין הפסקת עיבורין. דתנן: הן העידו שמעברין השנה כל אדר. שהיו אומרים עד הפורים.
14מ"ט דמאן דאמר עד הפורים? כיון דאמר מר: שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום, אתי לזלזולי בחמץ.
15ואידך מידע ידיע דשתא מעברתא בחושבנא תליא מלתא, וסברי: חושבנא הוא דלא סליק להו לרבנן עד האידנא.
16ותנא דידן? בהתחלה קמיירי, בהפסקה לא קמיירי.
17ולתרומת שקלים. מנלן? א"ר יאשיה, אמר קרא: ״(במדבר כח״, יד) ״זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה״ אמרה תורה: חדש והבא קרבן מתרומה חדשה. וגמרי ״שנה״ ״שנה״ מניסן, דכתיב: ״(שמות יב״, ב) ״ראשון הוא לכם לחדשי השנה״.
18ולגמור ״שנה״ ״שנה״ מתשרי, דכתיב: ״(דברים יא״, יב) ״מראשית השנה״! דנין שנה שיש עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים, ואין דנין שנה שיש עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים.
19אמר רב יהודה אמר שמואל: קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש. ואם הביא מן הישן יצא, אלא שחיסר מצוה.
20תנ"ה קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש, ואם הביא מן הישן יצא, אלא שחיסר מצוה. ויחיד שהתנדב משלו כשרין, בלבד שימסרם לצבור.
21פשיטא! מהו דתימא: ליחוש שמא׃
תוספות
הא בבעל מום - בעל מום מעיקרו דתם ונעשה בעל מום כיון דלא חזי לאכילה מונים לו משעת הרצאה ואין לדקדק מכאן שיהיה שייך בל תאחר בנתינה לכהן דהכא לענין להאכילו בתוך שנתו דצריך כדאיתא פרק [עד כמה] (בכורות דף כו:):
מדברי קבלה למדנו - לא מצי למילף מכאן מינייהו כלל אם לא נאמר שהיתה קבלה בידם סדר שמות החדשים זה אחר זה והכי אמר בירושלמי שמות החדשים עלו בידם מבבל בראשונה בירח האיתנים שבו נולדו אבות בירח בול שבו כל העולם נובל והארץ עשויה בולות בולות שבו בולים לבהמה בבתיהם בירח זיו שבו זיו האילנות מכאן ואילך ויהי בחדש ניסן שנת עשרים ויהי בחדש כסלו שנת עשרים בחדש העשירי הוא חדש טבת:
בשנים קא מיירי - וקשיא דהא קא אמר לרגלים ואמר לעיל כיון שעברה עליו שנה בלא רגלים ורגלים בלא שנה י"ל מכל מקום בחדשים לא קא מיירי:
הם העידו - משנה היא בעדיות (פ"ז משנה ז) ופ"ק דסנהדרין (ד' יב: ושם) גבי עברוה ביום ל' של אדר דאמר רב נחמן מעובר וקדוש ומקשי ליה רבא מכדי מפורים לפסח תלתין יומין הוי ומפורים דרשינן בהלכות הפסח וכי מטי ריש ירחא ומרחקים להו אתי לזלזולי ה"נ ה"מ לאקשויי אמתניתין דעדיות:
בהפסקה לא קא מיירי - לקמן (ראש השנה ד' יב.) גבי אחד בתשרי ר"ה לירקות ולא קתני לנדרים כדקתני בברייתא משום דמתניתין בהפסקה לא קא מיירי:
מראשית השנה - לקמן (ראש השנה ד' ח.) אמרינן דזה תשרי:
שמא לא ימסרם יפה יפה - פלוגתא דתנאי היא בסוף פרק הבית והעליה (ב"מ ד' קיח.) גבי שומרי ספיחים בשביעית אי מתנדב שומר חנם וקצת תימה דפריך הכא פשיטא במילתא דהויא פלוגתא דתנאי ושמא יש לחלק דהכא ליכא למיחש. כולי האי כמו בשומר:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
באחד בניסן ר"ה לחדשים כו' מנ"ל דכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה - ונדחה.
ופירש רב חסדא ונדחו דבריו.
ואמר רבינא דבר זה אינו מפורש בתורה אבל מפורש הוא בדברי קבלה - ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט וגו'. ואסיקנא ומתניתין דלא קתני לחדשים לא פליג אלא בשנים קא מיירי בחדשים לא קא מיירי. ולעיבורין אוקימנא להפסקת עיבורין כלומר כיון שהגיע ניסן נפסק עבור משנה זו.
כדתנן הן העידו שמעברין את השנה כל אדר שהיו אומרים עד הפורים - ואם נשלם אדר ולא עיברוה נפסק העיבור ושוב אין מעברין שנה זו.
ותנא דידן בהתחלת השנים מיירי בהפסקת עיבור מזו השנה לא מיירי.
ולתרומת שקלים פירוש' בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה - ובג' קופות של ג' ג' סאין היו תורמין הלשכה. והתרומה הראשונה של תרומת שקלים היתה באחד בניסן כר' טבי דאמר קרא זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה. חדש והבא קרבן מתרומה חדשה. וכתיב ביה בניסן ראשון הוא לכם לחדשי השנה. וגמר שנה שנה מניסן. וכי הא דתניא קרבנות הצבור הבאות באחד בניסן מצוה להביא מן החדש.
ואם הביא מן הישן יצא אלא שחיסר [מצוה] ויחיד שהתנדב משלו כשרין ובלבד שימסרם לצבור. ותנא דידן כיון דקתני אם הביא יצא לא פסיקא ליה. וי"א אף לשכירות בתים ראש השנה ניסן.
מסכת ראש השנה דף ז׳ עמוד א׳
מסכת ראש השנה דף ז׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־495 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: ראש השנה דף ז׳ ע״א
פתיחה בקורא