מסכת ראש השנה דף י״ח עמוד ב׳

1דאמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא, מאי דכתיב: ״(זכריה ח״, יט) ״כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה״. קרי להו ״צום״, וקרי להו ״ששון ושמחה״! בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, אין שלום צום.

2אמר רב פפא, הכי קאמר: בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות צום, אין גזרת המלכות ואין שלום רצו מתענין, רצו אין מתענין.

3אי הכי, ט"ב נמי? אמר רב פפא: שאני ט' באב, הואיל והוכפלו בו צרות. דאמר מר: בט' באב חרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר.

ברייתא

4תניא אמר ר"ש ארבעה דברים היה ר"ע דורש, ואני אין דורש כמותו: ״צום הרביעי״ זה ט' בתמוז שבו הובקעה העיר, שנאמר: ״(ירמיהו נב״, ו) ״(ברביעי) בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ ותבקע העיר״. ואמאי קרי ליה ״רביעי״ רביעי לחדשים.

5״צום החמישי״ זה תשעה באב, שבו נשרף בית אלהינו. ואמאי קרי ליה ״חמישי״ חמישי לחדשים. צום השביעי זה ג' בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם. ומי הרגו ישמעאל בן נתניה הרגו, ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו. ואמאי קרי ליה ״שביעי״ שביעי לחדשים.

6״צום העשירי״ זה עשרה בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים, שנאמר: ״(יחזקאל כד״, א) ״ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר. בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם ואמאי קרי ליה ״עשירי עשירי לחדשים. והלא היה ראוי זה לכתוב ראשון? ולמה נכתב כאן כדי להסדיר חדשים כתיקנן.

7ואני איני אומר כן, אלא: ״צום העשירי״ זה חמשה בטבת, שבו באת שמועה לגולה שהוכתה העיר, שנאמר: ״(יחזקאל לג״, כא) ״ויהי בשתי עשרה שנה בעשירי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הוכתה העיר״, ועשו יום שמועה כיום שריפה.

8ונראין דברי מדבריו, שאני אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, והוא אומר על ראשון אחרון ועל אחרון ראשון. אלא שהוא מונה לסדר חדשים, ואני מונה לסדר פורעניות.

9איתמר, רב ורבי חנינא אמרי: בטלה מגילת תענית. רבי יוחנן וריב"ל אמרי: לא בטלה מגילת תענית.

10רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית, הכי קאמר: בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, אין שלום צום. והנך נמי כי הני.

11רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי אמרי: לא בטלה מגילת תענית הני הוא דתלינהו רחמנא בבנין בהמ"ק אבל הנך כדקיימי קיימי.

12מתיב רב כהנא: מעשה וגזרו תענית בחנוכה בלוד, וירד ר"א ורחץ, ורבי יהושע וסיפר. ואמרו להם: צאו והתענו על מה שהתעניתם.

13א"ר יוסף: שאני חנוכה דאיכא מצוה. א"ל אביי: ותיבטיל איהי ותיבטל מצותה!

14אלא אמר רב יוסף, שאני חנוכה דמיפרסם ניסא.

15מותיב רב אחא בר הונא: בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא מן שטרייא. שגזרה מלכות יון גזרה שלא להזכיר שם שמים על פיהם, וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות. וכך היו כותבים: בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון.

16וכששמעו חכמים בדבר, אמרו: למחר זה פורע את חובו ונמצא שטר מוטל באשפה, וביטלום, ואותו היום עשאוהו יו"ט ואי סלקא דעתך בטלה מגילת תענית קמייתא בטול, אחרנייתא מוסיפין?!

17הכא במאי עסקינן, בזמן שבית המקדש קיים.