מסכת ראש השנה דף י״ז עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Rosh Hashanah 17b, Chapter 1 Arba'ah Rashei Shanim
רש"י
למי שמשים עצמו כשירים - צדיק - במשפט אמת:
חסיד - נכנס לפנים מן השורה:
ולבסוף - כשרואה שאין העולם מתקיים בדין:
ה' ה' - מדת רחמים אני מרחם קודם שיחטא ואני מרחם אחר שיחטא אם ישוב:
ברית כרותה לשלש עשרה מדות - הללו שאם יזכירום ישראל בתפלת תעניתם אינן חוזרות ריקם:
הנה אנכי כורת ברית - על האמור למעלה:
בינתים - בין ראש השנה ליום הכפורים:
עתים לטובה כו' - פעמים שהעתים הנתונים לסוף השנה לטובה היא להקל עליה מן הפורענות הנגזר עליה בר"ה:
ופעמים שהוא לרעה - לפחות מן הטובה שפסקו לה:
על הארץ שצריכה להם - על השדות ועל הכרמים ועל הגנות:
שלא בזמנן - לפני הזריעה:
ועל הארץ שאינה צריכה להם - ביערות ובמדברות:
סימניות - בין פסוק לפסוק יש סימנין הפוכין כזה (ציור):
אכין ורקין - באין לדרשה למעט את הדיבור כאכין ורקין שהן מיעוטין לומר לא בכל שעה שיצעקו אל ה' בצר להם יוציאם ממצוקותיהם אלא אם כן צעקו קודם גזר דין:
מהדורה: WikiSource Rashi · רישוי: Public Domain
1למי שמשים עצמו כשירים.
2רב הונא רמי, כתיב: ״(תהלים קמה״, יז) ״צדיק ה' בכל דרכיו״, וכתיב: ״וחסיד בכל מעשיו״! בתחלה צדיק, ולבסוף חסיד.
3רבי אלעזר רמי, כתיב: ״(תהלים סב״, יג) ״ולך ה' חסד״, וכתיב: ״כי אתה תשלם לאיש כמעשהו״. בתחלה ״כי אתה תשלם כמעשהו״, ולבסוף ״ולך ה' חסד״.
4אילפי, ואמרי לה אילפא רמי, כתיב: ״(שמות לד״, ו) ״ורב חסד״, וכתיב: ״ואמת״. בתחלה ״ואמת״, ולבסוף ״ורב חסד״.
5״ויעבור ה' על פניו ויקרא״. א"ר יוחנן: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם.
6״ה' ה'״ אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה ״אל רחום וחנון״.
7אמר רב יהודה: ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר: ״(שמות לד״, י) ״הנה אנכי כורת ברית״.
8אמר ר' יוחנן: גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם, שנא' (ישעיהו ו, י) ״השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו״.
9א"ל רב פפא לאביי ודלמא לפני גזר דין א"ל ורפא לו כתיב ״איזהו דבר שצריך רפואה הוי אומר זה גזר דין״׃
10מיתיבי השב בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו: לא קשיא הא ביחיד הא בצבור׃
11מיתיבי (דברים יא, יב) עיני ה' אלהיך בה עתים לטובה עתים לרעה עתים לטובה כיצד הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים לסוף חזרו בהן להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן הכל לפי הארץ׃
12עתים לרעה כיצד הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר"ה ופסקו עליהן גשמים מרובין לסוף חזרו בהן לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן׃
13לטובה מיהא ליקרעיה לגזר דינייהו ולוסיף להו שאני התם דאפשר בהכי׃
14ת"ש (תהלים קז, כג) יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי ה' וגו' ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו יחוגו וינועו כשכור וגו' ויצעקו אל ה' בצר להם וגו' יודו לה' חסדו וגו'׃
15עשה להן סימניות כאכין ורקין שבתורה לומר לך, צעקו קודם גזר דין נענין צעקו לאחר גזר דין אינן נענין׃
16הני נמי, כיחידין דמו׃
17ת"ש שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל כתיב ״בתורתכם (דברים י״, יז) אשר לא ישא פנים וכתיב ״(במדבר ו״, כו) ישא ה' פניו אליך׃
18נטפל לה רבי יוסי הכהן אמר לה אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שנושה בחבירו מנה וקבע לו זמן בפני המלך ונשבע לו בחיי המלך הגיע זמן ולא פרעו בא לפייס את המלך ואמר לו עלבוני מחול לך לך ופייס את חבירך הכא נמי כאן בעבירות שבין אדם למקום כאן בעבירות שבין אדם לחבירו׃
19עד שבא ר"ע ולימד:
תוספות
בתחלה כי אתה תשלם - והכי קאמר קרא ולך ה' החסד ליכנס לפנים משורת הדין כשאתה רואה שאין העולם מתקיים כשתשלם לאיש כמעשהו:
שלש עשרה מדות - אומר רבינו תם דשני שמות הראשונים הם שני מדות. כדאמרינן הכא אני ה' קודם שיחטא לרחם עליו ואני מרחם לאחר שיחטא אם ישוב ה' מדת רחמים הוא ולא כאלהים שהוא מדת הדין עון ופשע וחטאה ונקה הם נמנים בד' כדאית' ביומא בפ' שני שעירים (דף לו: ושם) דעונות אלו זדונות פשעים אלו המרדים וחטאות אלו השגגות ובמגלת סתרים דרבינו נסים אין מונה שם הראשון שיש פסיק בין השמות משום דהכי קאמר קרא הקב"ה ששמו ה' קרא ה' רחום וחנון ונוצר חסד לאלפים מונה בשתי מדות דנוצר חסד היינו מדה אחת לאלפים מדה אחרת שמדה טובה מרובה חמש מאות על מדת פורענות דהתם כתיב על רבעים והכא כתיב לאלפים:
ושב ורפא לו - סליחת העון קרא רפואה כדאיתא פרק שני דמגילה (דף יז:):
אשר לא ישא פנים - פשטיה דקרא אפני אדם קאי שאין נושא פנים בשביל גדולתו ועושרו או באדם זקן ונשוא פנים כדכתיב (דברים כ״ח:נ׳) אשר לא ישא פנים לזקן אבל ישא ה' פניו אליך אפני שכינה קאי שיראה לך פנים שוחקות ולא פנים של כעס והא דלא פריך הכא מדכתי' (איוב מ״ב:ט׳) וישא ה' את פני איוב וכתיב (שם) כי אם פניו אשא משום דהתם [חס] בשביל צדקו: [עי' תוס' נדה ע: ד"ה כתוב וכו' הניחו בקושיא]
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
למי שמשים עצמו כשיריים כמו אדם נופל ולא כעיקר.
רב הונא חלש - ואמר רב פפא צביתו ליה זוודתא כלומר תכינו לו תכריכין. לסוף נתרפא והוה רב פפא מיכסיף לראותו מפני שהזכיר עליו צורכי המתים. א"ל אין הכי הוו. כלומר חשוב למיתה הייתי מיהו בקשתי רחמים ונאמר מלפני הקב"ה למלאך המות בשביל זו הוספנו לו שנים לחיות כיון שהוא מעביר במדותיו וזו ממדות הבורא שגזר גזרה על האדם ואם ישוב מרעתו ויעשה תשובה שלימה הקב"ה מקבלו ומבטל הגזרה ואינו עומד על מדותיו אף אתה תעשה כך.
ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון וגו' א"ר יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב"ה. פי' צוה למלאך להתעטף כש"ץ היורד לפני התיבה והראהו למשה וא"ל כ"ז שישראל חוטאים לפני עשה לפני כסדר הזה. ואני מוחל להם. ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם שכתוב בו בספר חיים. ואני ה' לאחר שיחטא האדם וישוב בתשובה שמקבלו כאלו לא חטא. ברית כרותה לי"ג מדות שאינה חוזרת ריקם שנאמר הנה אנכי כורת ברית וגו'. א"ר יוחנן גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם שנאמר ושב ורפא לו. איזהו דבר שצריך רפואה הוי אומר זה גזר דין. מיתיבי השב בינתים מוחלין לו כו'. פי' מי שאינו לא זכאי ולא רשע אלא בינוני אם שב בין ר"ה ליוה"כ קודם שיחתם גזר דינו מוחלין לו אבל אם שב לאחר גזר דין אין מוחלין לו. ופריק ר' יוחנן הא ביחיד וכי קאמינא אנא שהתשובה מקרעת הגזר דין של צבור. מיתיבי תמיד עיני ה' אלהיך בה עתים לטובה עתים לרעה. כיצד הרי שהיו ישראל רשעים גמורים כו'. הנה צבור ולא מקרע גז"ד. ופריק שני התם לגבי גשמים דאפשר בהכי. ת"ש יורדי הים באניות וגו' ויצעקו אל ה' בצר להם וגו'.
עשה להם הקב"ה סימניות כאכין ורקין שבתורה - פי' אכין ורקין מיעוטין נינהו כגון אך פדה תפדה כלומר מיעט בכור בהמה טהורה מפדיון. וכן נמי רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך מיעט בעלי מומין הכי נמי עשה בספר תהלים נונין הפוכין כדין אך ורק צעקו קודם גז"ד יענו מיעוטי הסימניות הללו כי אפילו זעקו כמה לאחר גזר דין אין נענין ודומה כמו שאמר ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יושיעם לפני גזר דין. אך אם צעקו לאחר גז"ד אינו מושיען. נמצא סימניות הללו מלמדין מיעט כאכין ורקין שבתורה שממעטין.
לאחר גזר דין אין נענין.
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
מסכת ראש השנה דף י״ז עמוד ב׳
מסכת ראש השנה דף י״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־446 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: ראש השנה דף י״ז ע״ב
פתיחה בקורא