מסכת ראש השנה דף י״ז עמוד ב׳

1למי שמשים עצמו כשירים.

2רב הונא רמי, כתיב: ״(תהלים קמה״, יז) ״צדיק ה' בכל דרכיו״, וכתיב: ״וחסיד בכל מעשיו״! בתחלה צדיק, ולבסוף חסיד.

3רבי אלעזר רמי, כתיב: ״(תהלים סב״, יג) ״ולך ה' חסד״, וכתיב: ״כי אתה תשלם לאיש כמעשהו״. בתחלה ״כי אתה תשלם כמעשהו״, ולבסוף ״ולך ה' חסד״.

4אילפי, ואמרי לה אילפא רמי, כתיב: ״(שמות לד״, ו) ״ורב חסד״, וכתיב: ״ואמת״. בתחלה ״ואמת״, ולבסוף ״ורב חסד״.

5״ויעבור ה' על פניו ויקרא״. א"ר יוחנן: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם.

6״ה' ה'״ אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה ״אל רחום וחנון״.

7אמר רב יהודה: ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר: ״(שמות לד״, י) ״הנה אנכי כורת ברית״.

8אמר ר' יוחנן: גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם, שנא' (ישעיהו ו, י) ״השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו״.

9א"ל רב פפא לאביי ודלמא לפני גזר דין א"ל ורפא לו כתיב ״איזהו דבר שצריך רפואה הוי אומר זה גזר דין״׃

10מיתיבי השב בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו: לא קשיא הא ביחיד הא בצבור׃

11מיתיבי (דברים יא, יב) עיני ה' אלהיך בה עתים לטובה עתים לרעה עתים לטובה כיצד הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים לסוף חזרו בהן להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן הכל לפי הארץ׃

12עתים לרעה כיצד הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר"ה ופסקו עליהן גשמים מרובין לסוף חזרו בהן לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן׃

13לטובה מיהא ליקרעיה לגזר דינייהו ולוסיף להו שאני התם דאפשר בהכי׃

14ת"ש (תהלים קז, כג) יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי ה' וגו' ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו יחוגו וינועו כשכור וגו' ויצעקו אל ה' בצר להם וגו' יודו לה' חסדו וגו'׃

15עשה להן סימניות כאכין ורקין שבתורה לומר לך, צעקו קודם גזר דין נענין צעקו לאחר גזר דין אינן נענין׃

16הני נמי, כיחידין דמו׃

17ת"ש שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל כתיב ״בתורתכם (דברים י״, יז) אשר לא ישא פנים וכתיב ״(במדבר ו״, כו) ישא ה' פניו אליך׃

18נטפל לה רבי יוסי הכהן אמר לה אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שנושה בחבירו מנה וקבע לו זמן בפני המלך ונשבע לו בחיי המלך הגיע זמן ולא פרעו בא לפייס את המלך ואמר לו עלבוני מחול לך לך ופייס את חבירך הכא נמי כאן בעבירות שבין אדם למקום כאן בעבירות שבין אדם לחבירו׃

19עד שבא ר"ע ולימד: