מתני' אלו הן הפסולין כו' - בקוביא - חתיכות של עצם שמשחקין בערבון ואמור רבנן אסמכתא לא קניא והרי הן גזלנין מדרבנן דמדאורייתא אינו קרוי גזלן אלא החוטף מיד איש כדכתיב (שמואל ב כ״ג:כ״א) ויגזל את החנית מיד המצרי:

ומלוי ברבית - לא גזלן דאורייתא הוא למפסליה משום אל תשת עד חמס (שמות כג) דהא מנפשיה יהיב ליה:

מפריחי יונים - היינו נמי כעין קוביא אי תקדמיה יונך ליוני:

וסוחרי שביעית - עושין סחורה בפירות שביעית דרחמנא אמר (ויקרא כה) לאכלה ולא לסחורה (ע"ז סב.) ולפי שנחשדו כל אלו לעבור על דת מחמת ממון חשדום להיות מעידים שקר ע"י ממון ושוחד:

והעבדים - פסולי דאורייתא הוא ק"ו מאשה כדאמרן בב"ק (דף פח.):

גמ' הא אשה כשרה לה - כגון להעיד על מיתת אדם להשיא את אשתו ועל סוטה שנטמאת בסתירה שלא תשתה:

לעדות אשה - להתירה להנשא ודוקא גזלן דדבריהם אבל גזלן דאורייתא דחציף לעבור בפרהסיא לא הכשירו חכמים לעדות אשה ואע"פ שהכשירו את העבד ואת האשה דפסולי דאורייתא:

מתני' מי שראה את החדש כו' - מרכיבין אותו - אף בשבת:

ואם צודה להם - אם יש אורבים בדרך כמו ואתה צודה את נפשי (שמואל א כ״ד:י״ב) והבייתוסים והכותים הם היו אורבים להם לעכבם כדי להטעות את חכמים:

פרק שני - אם אינן מכירין

מתני' אם אין מכירין אותו - אם אין ב"ד מכירין את העד אם נאמן וכשר הוא:

משלחין - ב"ד שבעירו:

אחר עמו - להעיד עליו לפני ב"ד הגדול (שבמקדש) את החדש:

משקלקלו הבייתוסים - מפרש בגמרא: גמ'

ראש השנה 22 עמוד א

1מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן ר"ע כו'. תניא, אמר רבי יהודה: ח"ו שר"ע עיכבן. אלא שזפר ראשה של גדר עיכבן, ושלח רבן גמליאל והורידוהו מגדולתו.

מתני׳ · משנה

2אב ובנו שראו את החדש ילכו. לא שמצטרפין זה עם זה, אלא שאם יפסל אחד מהן יצטרף השני עם אחר. ר"ש אומר: אב ובנו וכל הקרובין כשרין לעדות החדש.

3א"ר יוסי: מעשה בטוביה הרופא שראה את החדש בירושלים, הוא ובנו ועבדו משוחרר, וקבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו את עבדו. וכשבאו לפני בית דין קבלו אותו ואת עבדו, ופסלו את בנו.

גמ׳ · גמרא

4א"ר לוי: מאי טעמא דר"ש דכתיב: ״(שמות יב״, א) ״ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר. החדש הזה לכם״ עדות זו תהא כשרה בכם.

5ורבנן? עדות זו תהא מסורה לכם.

6א"ר יוסי מעשה בטוביה הרופא כו'. אמר רב חנן בר רבא: הלכתא כר"ש א"ל רב הונא לרב חנן בר רבא: רבי יוסי ומעשה, ואת אמרת הלכתא כר"ש׃

7אמר לו: והא זמנין סגיאין אמרית קמיה דרב הלכתא כר"ש ולא אמר לי ולא מידי! א"ל היכי תנית? א"ל אפכא. א"ל משום הכי לא אמר לך ולא מידי. אמר טבי בריה דמרי טבי אמר מר עוקבא אמר שמואל: הלכתא כר"ש:

מתני׳ · משנה

8אלו הן הפסולין: המשחק בקוביא, ומלוי ברבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית, ועבדים. זה הכלל: כל עדות שאין האשה כשירה לה, אף הן אינן כשירין לה.

גמ׳ · גמרא

9הא אשה כשירה לה אף הן כשירין לה. אמר רב אשי: זאת אומרת, גזלן דדבריהם כשירין לעדות אשה.

מתני׳ · משנה

10מי שראה את החדש ואינו יכול להלך מוליכים אותו על החמור, אפי' במטה. ואם צודה להם, לוקחין בידן מקלות.

11ואם היתה דרך רחוקה לוקחין בידם מזונות. שעל מהלך לילה ויום, מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש, שנאמר: ״(ויקרא כג״, לז) ״אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם״.

12הדרן עלך ארבעה ראשי שנים׃

מתני׳ · משנה

13אם אינן מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו. בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם. משקלקלו הבייתוסים, התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין.

גמ׳ · גמרא

14מאי אחר? חד,׃

תוספות

ופסלו את עבדו - סברי לה כר"ש דמכשיר בקרוב והחדש הזה לכם היינו בכם ודרשינן נמי כשרין ומיוחסין למעוטי גר וממזר כדדרשינן מאתך בדומין לך בפ' אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לו:):

אלו הן הפסולין - בגמרא משמע שכל הפסולים דמתניתין דרבנן דאמרי' עלה זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה והשתא משחק בקוביא למ"ד בפרק זה בורר (סנהדרין דף כד:) לפי שאין עוסקין בישובו של עולם ניחא ולמ"ד נמי משום דהויא אסמכתא אין נחשב גזלן בעיניו כיון דמדעתו נותן ומלוה ברבית שאינה קצוצה דרבנן ואפי' ברבית קצוצה נמי לא משמע ליה לאיניש איסורא כשנותן לו מדעתו אלא א"כ ממשכנו על כרחו ומפריחי יונים למ"ד אי תקדמיה יונך ליוני היינו משחק בקוביא ולמ"ד ארא אין בהן גזל אלא מפני דרכי שלום בעלמא וסוחרי שביעית מיירי בשביעית בזמן הזה ור' היא כדאשכחן בפרק השולח (גיטין דף לו.) א"נ בסחורה דרבנן כי ההיא דזה בורר (סנהדרין דף כו.) גבי ממציאי מעות לעניים ואזלי עניים ואספו ומייתי שאין זו סחורה גמורה דאזלי בשליחותייהו והא דמשמע בפרק לולב הגזול (סוכה דף לט. ושם) דמותר למכור פירות שביעית לע"ה גבי מבליע לו דמי אתרוג בלולב משום דאין מוסרין דמי פירות שביעית לע"ה אבל משום סחורה לא אסור ובפרק זה בורר (סנהדרין דף כו.) נמי פריך ונזבנינהו לכהן בדמי תרומה גבי סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה של שביעית וי"ל בדבר המלקט ע"מ לאכול והותיר מותר למכור וכן פורע חובו בפרק בתרא דע"ז (דף סב. ושם) דאסור משום לאכלה ולא לסחורה משמע כדפרשינן ואפשר דלוקח ע"מ לאכול לא חשיב סחורה אא"כ לוקח בזול ע"מ למכור ביוקר שקונה להרויח ובמסכת שביעית (פ"ח משנה ד) פירש דין סחורה ע"פ הירושלמי ועבדים בפרק זה בורר (סנהדרין דף כד:) לא תני להו דפסולין דאורייתא אבל הכא איצטריך למיתני דלא תימא כיון דלא מחמת עבירה מיפסלי מכשרי לעדות החדש מידי דהוה אקרובים לר"ש:

מחללין את השבת - עדים שראו את החדש ואפילו עדים המעידים עליהם בשאין ב"ד מכירין עדי החדש מחללין את השבת להעיד עליהם כדמוכח בריש פרק שני שהלך ר' נהוראי אצל העד באושא בשבת להעיד עליו:

משלחין עמו אחר להעידו - ואותו אחר נמי מחלל עליו את השבת כדפירשנו לעיל בסוף פרק ראשון:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

מתני' מעשה שעברו יותר ממ' זוג כו' - ירושלמי וכל המעכב את הרבים מעשות מצוה [צריך] נדוי:

[מתני'] אב ובנו שראו את החדש כו' עד ר"ש אומר אב ובנו וכל הקרובין כשרין לעדות החדש ומ"ט דר' שמעון דכתיב ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם וגו' כלומר עדות החדש תהא כשרה בכם ואע"פ שאתם קרובין ורבנן עדות זו מסורה לכם וקי"ל דכל הקרובין וכל הפסולין לעדות החדש:

[מתני'] ואלו הן הפסולין השוחק בקוביא כו' זה הכלל כל עדות שאין האשה כשרה לה אף אלו כולן אינן כשרין לה וכיון שהאשה פסולה לעדות החדש. אף אלו הזכורין במשנתנו וכיוצא בהן פסולין לעדות החדש ודייקינן מינה הא עדות שהאשה כשרה לה כגון מיתת הבעל שאפילו הנשים כשרות כדתנן באחרית יבמות הוחזק להיות משיאין עד מפי עד ומפי אשה כו' גם הפסולין הללו כשרין להעיד כי מת בעלה של זו ותנשא על פיהן וא"ר מנשה זאת אומרת כלומ' נתברר לנו מדיוקא של משנה כי גזלן דרבנן כגון משחק בקוביא וכיוצא בהן שהן פסולין מדרבנן כשרין להעיד כי מת בעלה של זו דהא הנשים נאמנות בעדות זו ואוקימנא בפרק דיני ממונות בשלשה לר"מ דאמר עד זומם פסול לכל התורה והלכתא כוותיה:

[מתני'] מי שראה את החדש כו' - לא מיתוקמא בזמן הזה אלא בניסן ותשרי בלבד:

הדרן עלך ארבעה ראשי שנים.

אם אין מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו כו'.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת ראש השנה דף כ״ב עמוד א׳

מסכת ראש השנה דף כ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־315 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–35)עמוד

היעד שנמצא: ראש השנה דף כ״ב ע״א

פתיחה בקורא