של חמשה — נרות:
ושל ששה — נרות:
ואפילו של שאר מיני מתכות — לפי שכיוצא בהן כשירה לפנים כדתניא (מנחות דף כח:) ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תיעשה חזר וכלל מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת:
אף של עץ לא יעשה — שכיוצא בה כשירה לפנים דר' יוסי בר' יהודה דריש ליה לקרא ברבוי ומעוטי מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט מיעט חרס והכי מפרש לה במנחות (שם):
כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי — כשגברה ידם על היונים והוציאום מירושלים וטיהרו את המקדש והיו עניים ולא יכלו לעשותה של זהב:
בבעץ — שטיינ"ו בלע"ז:
דמות ארבעה פנים — לגוף אחד כעין חיות הקדש דהיינו אתי שכסא כבוד רכוב עליהן:
פרצוף אדם לחודיה תשתרי — שהרי הוא אחד מהן בחיות ואפ"ה אמר עד דאיכא כולהו בהדי הדדי:
שבמדור העליון — ברקיע שביעי דדייקינן אתי אבל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות במדור התחתון הן ברקיע השני כדאמרינן במסכת חגיגה (דף יב:):
שלשול — תולעת:
אפיקים — מוצאי מים ביברי"ש בלע"ז:
אחרים — נכרים:
והא רב יהודה — שהיתה לו צורה בטבעתו ואחרים עשאוה וא"ל שמואל דנישקליה מיניה:
סמי עיניה — כלומר השחת צורתו:
ומשום חשדא — שלא יאמרו ע"ז היא לו:
אסור להניחה — באצבעו:
ומותר לחתום בה — שחתימתה שוקעת:
וכשחותמה שקוע — חתימה בולטת חותמה בולט המתכת חרות סביב סביב והצורה עומדת כמות שהיא חותמה שוקעת שהצורה חקוקה וחרותה במתכת:
דשף ויתיב בנהרדעא — מקום הוא ויש פותרין שחרב וחזר ונבנה ותמיד היתה שכינה מצויה שם ויכניה וגלותו בנאוהו שנשאו עמהם מאבני ירושלים ועליהם נאמר (תהילים ק״ב:ט״ו) כי רצו עבדיך את אבניה:
אנדרטא — צלם דמות המלך:
והא ר"ג יחיד הוה — וניחוש נמי לחשדא:
מתני' מעשה שבאו שנים כו':
ראינוהו שחרית במזרח — את הישנה:
